האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים
האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים מתייחסת לתפקיד של השושלת ההאשמית בניהול ושמירה על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בעיר ירושלים. האפוטרופסות החלה בשנת 1924, כאשר המועצה המוסלמית העליונה, הגוף האסלאמי העליון לניהול כל העניינים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל המנדטורית מינה את השריף חוסיין בן עלי להגן על המקומות הקדושים בירושלים, וכאפוטרופוס של מסגד אל-אקצא, להעניק לו חסות ולשקמו. זאת לאחר שהפסיד את התפקיד של שומר המקומות הקדושים לאסלאם במכה ואל-מדינה לעבד אל-עזיז אל סעוד ובית סעוד. האפוטרופסות הפכה למורשת האשמית המנוהלת מאז על ידי מלכי ירדן ברציפות.
בהסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם ב-26 באוקטובר 1994, הכירה מדינת ישראל באפוטרופסות ההאשמית, בהסכם נכתב:
בהקשר זה, בהתאם להצהרת וושינגטון, ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא-ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה.
— חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, סעיף 9 פסקה 2
ב-31 במרץ 2013 נחתם הסכם בין הרשות הפלסטינית לירדן, המעגן בכתב את האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים[1].
אל-אקצא וכיפת הסלע שופצו ארבע פעמים על ידי השושלת ההאשמית במהלך המאה ה-20. בשנת 2016 השתתף המלך עבדאללה השני במימון שיפוץ מבנה קבר ישו שבתוך כנסיית הקבר[2], בשנת 2017 תרם עבדאללה 1.4 מיליון דולר לוואקף בירושלים וב-2019 השתתף במימון שיפוץ מבנה כנסיית הקבר עצמו[3]. דוח עצמאי מעריך את הסכום הכולל שההאשמים הוציאו מאז 1924 על ניהול ושיפוץ אל אקצא והר הבית כמעל מיליארד דולר[4].
היסטוריה
ההסכם בתקופת המנדט 1924—1948
למן המאה ה-10 התפתחה מסורת בהסכמה של מינוי "בני האשם" לתפקיד השריף והאמיר של מכה. טרם מלחמת העולם הראשונה משל בחג'אז חוסיין בן עלי, ראש אחד מענפי שבט ההאשמים, שב-1908 מונה בידי חצר השלטון העות'מאני ("השער הנשגב") לתפקיד אמיר מכה, אך לאחר מהפכת הטורקים הצעירים הסתכסך חוסיין עם השלטון החדש באיסטנבול ופנה עורף נגדם. בשיתוף פעולה בריטי (ובתיווכו של לורנס איש ערב) הנהיג במהלך מלחמת העולם הראשונה את המרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית, מרד שסייע משמעותית לבריטים בכיבוש עבר הירדן, ארץ ישראל וסוריה.
לאחר המלחמה הכריז חוסיין בן עלי על עצמו כמלך חיג'אז, בגיבוי רופף של בני בריתו הבריטים, שלא מיהרו להיחלץ לעזרתו כשאוים בידי יריבו ממזרח אבן סעוד, שליט נג'ד. הוא אחז בתואר זה בין 1917 ל-1924. בנו עלי ירש אותו בעודו בחייו, למשך שנת קיומה האחרונה של הממלכה הרעועה. ב-1925 סופחה חיג'אז בידי אבן סעוד ליצירת מה שהפך, לימים, לממלכת ערב הסעודית בראשותו. חוסיין בן עלי הגיע להסכם בעל פה עם המועצה המוסלמית העליונה שהוא יספק מימון לשיפוץ ותחזוקה של אל-אקצא ובתמורה יוכר כנותן החסות והאפוטרופוס. הוא מת ב-1931 ונקבר בהר הבית. בנו השני, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, ירש אותו והפך למלך הראשון של מלכת ירדן עם היווסדה, ב-1946.
בשלטון ירדן 1948—1967
לאחר שנתקבלה ההחלטה על תוכנית החלוקה לקראת תום המנדט הבריטי, פעל עבדאללה להרחיב את ממלכתו על חשבון שטחי ארץ ישראל המנדטורית. בתחילה פעל לקבל את הסכמת נציגי היישוב לקבלת שליטה בגדה המערבית. באשר למקומה של ירושלים ביחסי הצדדים במלחמת השחרור, הגם כי רוב כוחו של הלגיון הערבי הירדני רוכז בגזרת ירושלים, נמנעו הצדדים ממאבק של הכרעה, הגיעו בשלב מוקדם יחסית של המלחמה להקפאת המצב הבלתי מוכרע, והסכימו תחילה במשתמע ואחר-כך במפורש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, לחלוקת העיר ביניהם. עבדאללה הראשון נתן חסות גם על המקומות הקדושים לנצרות בירושלים, ומספרים כי ניהל באופן אישי מאבק בשריפה שפקדה את כנסיית הקבר בנונמבר 1949[5]. ב-20 ביולי 1951, נרצח עבדאללה, על ידי קבוצת מתנקשים פלסטינים קיצונים, שהיו בקשר עם המופתי של ירושלים לשעבר חאג' אמין אל-חוסייני, בשעה שעמד להיכנס לתפילה במסגד אל-אקצא. הרוצח ירה במלך, שמת במקום, לעיני נכדו חוסיין.
לאחר תקופת שלטונו הקצרה של אביו, הומלך חוסין בשנת 1953. בשנת 1955 יזמה ממשלת ירדן תוכנית שיפוץ נרחבת של כיפת הסלע, עם כספים שסופקו על ידי ממשלות ערב וטורקיה. העבודה כללה החלפה של מספר רב של אריחי קרמיקה מתקופת שלטונו של הסולטאן סולימאן המפואר, שנעקרו ממקומם עם שנים[6]. בשנת 1964, במסגרת שיפוץ זה, הושלם כיסוי הכיפה בסגסוגת ברונזה ואלומיניום עמיד, תוצרת איטליה, שהחליפה את הכיפה המקורית מעופרת[7]. לפני 1959 הכיפה הייתה מכוסה בעופרת מושחרת ולא הייתה מוזהבת. במהלך שיקום מהותי שנערך בין השנים 1959—1962, הוחלפה העופרת בלוחות ברונזה מאלומיניום בציפי זהב[8].
לאחר 1967
לאחר סיום מלחמת ששת הימים וכיבוש הר הבית בידי ישראל, פעל שר הביטחון משה דיין, לעצב הסדר בהר שנועד למנוע את גלישת הסכסוך הטריטוריאלי-לאומי לכיוון דתי, ולמלחמת דת חסרת מעצורים[9]. עיקרו של ההסדר היה אישור למנגנון הואקף הירדני, להמשיך ולנהל את האתר. הווקף המשיך להיות מנוהל וממומן על ידי משרד ההקדשים הירדני בעמאן[10].
במסגרת הסכם השלום בין ישראל לירדן, הכירה ישראל במעמד המיוחד של ירדן במקומות הקדושים בירושלים[11]. הרשות הפלסטינית שהוקמה שנה קודם, ראתה בהסכם הכרה ירדנית בריבונותה של ישראל במזרח ירושלים, ומכאן פגיעה בסיכויי הפלסטינים לכונן בה את בירתם במסגרת הסדר הקבע. הרשות הפלסטינית מחתה בפני מזכירות הליגה הערבית ונשיאות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי שהתכנסה בקזבלנקה בדצמבר 1994. בסוף ינואר 1995 חתמו ירדן והרשות הפלסטינית על הסכם בו נתנה ירדן את תמיכה ל"מימוש זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, ובזכותו להקים מדינה עצמאית שבירתה ירושלים. אך סוגיית המקומות הקדושים בירושלים לא נכללה בהסכם.
באפריל 2012, אפשרה מדינת ישראל לנסיך האשם בן-חוסיין, אחיו של מלך ירדן עבדאללה השני, לבקר בהר הבית ובמקומות הקדושים לנצרות בירושלים[12].
בספטמבר 2014, הורה ראש הממשלה על פירוק גשר עץ חדש לשער המוגרבים, המוביל להר הבית, בעקבות לחץ מבית המלוכה הירדני. זאת לאחר שהירדנים העבירו מסר לפיו הקמת הגשר הארעי יוצרת רגישויות רבות בממלכה, ועלולה לפגוע ביציבותה. הירדנים הבהירו כי גורמים שונים בממלכה מנסים לנצל את האירוע כדי לטעון שישראל מנסה לבצע שינויים בסטטוס-קו בהר הבית[13]. חודש אחר כך העלתה חברת הכנסת מירי רגב הצעת חוק, המבקשת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית ולאפשר ליהודים להתפלל בו[14].
בנובמבר 2014, הגישה ירדן תלונה למועצת הביטחון של האו"ם על כניסת כוחות משטרת ישראל למסגד אל-אקצא[15], והחזירה את שגרירה מישראל בגלל "ההפרות הישראליות בהר הבית", כולל הצעת חוק של מירי רגב, שביקשה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית[16]. אחרי כמה ימים של מתיחות התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו למלך ירדן עבדאללה השני. במהלך השיחה הביע נתניהו את מחויבותה של ישראל לשמירה על הסטאטוס-קוו בהר הבית[17]. לאחר מהומות בהר הבית, בספטמבר 2015, במהלכם פרצו כוחות הביטחון להר, ביקש נתניהו מירדן והרשות הפלסטינית שיצהירו שישראל לא פגעה בסטטוס-קוו בהר הבית, כדי להרגיע את המצב[18]. בעקבות הפיגוע בהר הבית, בו נורו למוות שני שוטרים, שוחח נתניהו בטלפון עם מחמוד עבאס, והבטיח שוב לשמור על הסטטוס-קוו בהר, כדי להרגיע את השטח ולמנוע הסלמה נוספת. עבאס מצדו גינה את הפיגוע[19].
במרץ 2018, ראשי הפלגים הנוצרים בכנסיית הקבר פרסמו הצהרת תמיכה בעבדאללה השני, לאחר שעיריית ירושלים גנזה הצעה לגבות ארנונה על הרכוש הכנסייתי בירושלים, שפטור מהמס כארגון דתי[20]. בהודעה נכתב כי: "ההגנה שלך על חופש הדת וההנהגה שלך, בהבטחת כיבוד ושמירה על הסטטוס קוו, הייתה מכריעה בניסיונות המתמשכים שלנו לשמור ולהגן על הנוכחות הנוצרית במיוחד בעיר הקודש ירושלים"[21].
בדצמבר 2018, הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים הביע את תמיכתו בחסות ההאשמית, במהלך חגיגת חג המולד הירדנית-פלסטינית המשותפת. הפטריארך תיאופילוס אמר כי: "אתה, הוד מלכותך, מלך הירדן האהוב, האפוטרופוס לאתרים הקדושים האסלאמיים והנוצרים בירושלים, כולל הקבר הקדוש והפטריארכיה היוונית האורתודוקסית של ירושלים. אפוטרופסות זו המהווה מגן הגנה והרחבה לברית אומרי שהתרחשה בין המכפלה סופרוניוס לח'ליף עומר אבן אל חטאב. אנו שומרים את הברית הזו איתך עד שאלוהים יורש כדור הארץ"[22].
במרץ 2021, ביקור מתוכנן של יורש העצר הירדני, חוסיין בן עבדאללה, נסיך ירדן, בהר הבית בוטל על ידי מדינת ישראל, עקב מחלוקת על סידורי האבטחה במקום. בתגובה הערימה ירדן קשיים על מעבר טיסתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במרחבה האווירי בדרכו לאיחוד האמירויות, באופן שהוביל בסופו של דבר לביטולו[23].
לקריאה נוספת
- ראובן מרחב, רותם גלעדי, הממלכה ההאשמית הירדנית ותפקידה בהסדר קבע עתידי בירושלים: היבטים משפטיים, מדיניים ומעשיים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1999
הערות שוליים
- ^ מתן חסות רשמית לירדן על המקומות הקדושים בירושלים, באתר המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, 1 ביולי 2013
- ^
ניר חסון, לראשונה זה מאות שנים: הוסרו אבני השיש מעל קבר ישו, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2016
- ^ ניר חסון, כנסיית הקבר תשופץ לראשונה זה מאות שנים; המלך עבדאללה ישתתף במימון העבודות, באתר הארץ, 29 במאי 2019
- ^ "Amid Temple Mount tumult, the who, what and why of its Waqf rulers". Dov Lieber. The Times of Israel. 20 ביולי 2017. נבדק ב-14 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cohen, Raymond (2008). Saving the Holy Sepulchre: How Rival Christians Came Together to Rescue Their Holiest Shrine. Oxford University Press. p. 84. ISBN 9780199719907. נבדק ב-16 בינואר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ חוסיין הזמין כל ראשי מדינות ערב לחגיגות "כיפת הסלע", הבוקר, 6 ביולי 1964
- ^ חוסיין מטיף לאחדות בטקס "כיפת הסלע", על המשמר, 7 באוגוסט 1964
- ^ חרמש חצי־הסהר הותקן מעל כיפת הסלע בהר־הבית, על המשמר, 4 בפברואר 1961
- ^ מירון בנבנישתי,'מול החומה הסגורה, הוצאת ידיעות אחרונות, 1973 ,עמ‘ 230
- ^ מיכל סלע, כשהדיינים שוקעים בבורסה, כותרת ראשית, 4 באפריל 1984
- ^ חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, סעיף 9 פסקה 2
- ^ ברק רביד וג'קי חורי, אחיו של מלך ירדן בא להר הבית, באתר הארץ, 4 באפריל 2012
- ^ ניר חסון וברק רביד, רה"מ הורה על פירוק גשר העץ החדש להר הבית בעקבות לחץ מבית המלוכה הירדני, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2014
- ^ ברק רביד, ג'קי חורי, ניר חסון ויהונתן ליס, ירדן ביקשה הבהרות מישראל על הצעת חוק לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2014
- ^ רויטרס, ירדן למועצת הביטחון באו"ם: אלימות ישראל בהר הבית פוגעת בשלום במזה"ת, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014
- ^ ג'קי חורי וברק רביד, ירדן החזירה את שגרירה מישראל בגלל "ההפרות הישראליות בהר הבית", באתר הארץ, 5 בנובמבר 2014
- ^ ברק רביד ויהונתן ליס, ראש הממשלה בשיחת הרגעה עם מלך ירדן: נשמור על הסטטוס קוו בהר הבית, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014
- ^ ברק רביד, נתניהו מבקש שירדן והפלסטינים יצהירו שישראל לא פגעה בסטטוס-קוו בהר הבית כדי להרגיע את המצב, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2015
- ^ ברק רביד, ג'קי חורי וניר חסון, נתניהו לעבאס: נשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית; נשיא הרשות גינה את הפיגוע, באתר הארץ, 14 ביולי 2017
- ^ ניר חסון, זעם בכנסיות בירושלים על החלטת העירייה לגבות מהן ארנונה: "מפרה את הסטטוס קוו", באתר הארץ, 7 בפברואר 2018 ניר חסון, סגירת כנסיית הקבר: ישראל מניחה אקדח על השולחן מול העולם הנוצרי, באתר הארץ, 25 בפברואר 2018
- ^ "Jerusalem Church leaders thank Jordan's King Abdullah for support during Israel tax protest". The National. 1 במרץ 2018. נבדק ב-5 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Jordan celebrates Christian-Muslim solidarity as churches rejoice Christmas at the gates". The Jordan Times. 18 בדצמבר 2018. נבדק ב-26 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ הארץ, שר החוץ הירדני אישר שארצו הקשתה על נתניהו לטוס לאמירויות, באתר הארץ, 13 במרץ 2021
31444432האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים