מרואן הראשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרואן הראשון
مروان بن الحكم
שם מלא מרואן בן אל חכם
מדינה האימפריה המוסלמית
שושלת בית אומיה
חליף האימפריה המוסלמית ה־8
יוני 6847 במאי 685
(כ־48 שבועות ו־5 ימים)
מועאויה השני, הח'ליף האחרון מענף בני סופיאן של בית אומיה.
עבד אל-מלכ, בנו הבכור ←

מרואן בן אל חכםערבית: مروان بن الحكم, מוכר גם בשם מרואן הראשון; 28 במרץ 623 - 7 במאי 685) היה הח'ליף הרביעי לבית אומיה, עלה לשלטון לאחר מותו של מועאויה השני. אף על פי שמרואן כיהן רק מספר חודשים בין 684 ועד מותו ב-685, תקופת שלטונו היא בעלת משמעות רבה כיוון שעלייתו של מרואן מבשרת את ראשיתו של המאבק ההרסני בין שבטי קייס וימן, מאבק שעתיד להיות סיבת מפתח לחיסול שלטון בית אומיה פחות משישים שנה מאוחר יותר. בנוסף מסמלת עלייתו לגדולה של מרואן את עליית ענף בני חכם במשפחת אומיה והחלפת בני אבו סופיאן (גם סופיאן וגם חכים הם נכדים לאומית, אשר על שמו קרוי בית אומיה).

בניגוד לח'ליף הקודם מועאויה השני, מרואן היה מדינאי מנוסה מאוד בתחום המדיני, עוד בתקופת שלטונו של הח'ליף עות'מאן היה מרואן יד ימינו ומושל העיר אל-מדינה. מרואן הודח על ידי הח'ליף הבא עלי בן אבי טאלב ומונה מחדש למושל מדינה על ידי קרוב משפחתו, הח'ליף מועאויה הראשון. מרד בהנהגתו של עבדאללה אבן אל-זובייר שפרץ בערים הקדושות מכה ומדינה אילץ את מרואן לברוח לבני משפחתו המרוחקים - הח'ליפים לבית אומיה היושבים בדמשק.

דרכו של מרואן לשלטון

מרואן עזב את מדינה בעקבות מרד עבדאללה אבן אל-זובייר ועבר לדמשק, בירת המדינה האומיית כאשר הוא אדם בא בימים. כאשר הגיע מרואן לדמשק מצא שם את שלטון בני אומיה שרוי באנדרלמוסיה, הח'ליף מועואיה השני, מנהיג חלש וצעיר נפטר ללא יורש, אחיו של מועויה השני, בניו של הח'ליף יזיד הראשון היו צעירים מדי מכדי ליטול את השלטון לידיהם וכל אותה העת מרד אבן אל זובייר התפשט ברחבי חג'אז ואף גלש לעיראק ומצרים ואיים על דמשק.

אבן בחדל, ראש שבט כלב ועבדאללה אבן זיאד (מושל עיראק לשעבר שהיה אחראי שנים אחדות קודם לכן להריגתו של חוסיין אבן עלי בכרבלא) שאפו להותיר את בני אומיה בשלטון. בכינוס מועצת השורא (אנ') של ראשי השבטים הסורים שנערך בג'אביה הוחלט למנות את מרואן לח'ליף, תמכו במינוי נציגי השבטים הימנים בעוד השבטים הקיס החרימו את המועצה.

מושל דמשק, אל-צחאכ אבן קיס אל-פהרי שהיה ממנהיגי שבטי הקיס, התנגד למינוי מרואן והכיר בח'ליפותו של המורד אבן אל זובייר. ביולי 684 התעמתו שני המחנות, למרות נחיתותם המספרית ניצחו כוחות הימנים את כוחות הקיס והרגו את מנהיגם אל-צחאכ. בעקבות הקרב מרואן הפך לח'ליף ופליטי הכוחות קיסיים נערכו מחדש בקרקיסיא שעל גדות הפרת בהנהגתו של זופר אבן חארת' משבט כילב.

תקופת ח'ליפותו של מרואן

עם עלייתו לשלטון מינה מרואן את בנו מוחמד למפקד הצבא בחזית הפרת שם מצאו שבטי הקיס מקלט. עבדאללה אבן זאיד מונה למפקד הצבא בחזית דרום עיראק ומרואן עצמו בלווית בנו עבד אל-עזיז ואבו בחדל יצאו לכבוש מחדש את מצרים משלטון מציגיו של אבן זובייר. למרות שמרואן לא הצליח לדכא את מרד אבן אל זובייר השושלת האומיית שבה לאיתנה. מרואן שקד על הכשרת בניו לתפקידים פיקודיים כדי שלא ייווצר מצב של ואקום שלטוני בעקבות שליט חסר יכולת כמו מועואיה השני. מראשית ימיו כח'ליף מינה מרואן את בנו הבכור עבד אל-מלכ ליורש, בזכות הבהירות בירושה לא הייתה לעבד אל-מליכ בעיה לעלות לשלטון עם מות אביו בשיבה טובה באפריל 685.

אחד מצאצאיו, עדי אבן מסאפר היה דרוויש סופי ומייסד הדת היזידית.

הנצחתו

מסגד על שם מרואן נחנך בשנת 1996 באורוות שלמה.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0