רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק
 | |
| רבי משולם דוד סולובייצ'יק | |
| לידה |
21 באוקטובר 1921 י"ט בתשרי ה'תרפ"ב  בריסק |
|---|---|
| פטירה |
31 בינואר 2021 (בגיל 99) י"ח בשבט ה'תשפ"א ירושלים |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חרדי, ליטאי, חוג בריסק |
| תחומי עיסוק | ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים |
| רבותיו | אביו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק |
| חיבוריו | חידושי מרן רבי משולם דוד סולובייצ'יק |
| בת זוג | יהודית |
רבי משולם דוד סולובייצ'יק (י"ט תשרי ה'תרפ"ב, 21 אוקטובר 1921 – י"ח בשבט ה'תשפ"א, 31 בינואר 2021), היה ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים.
קורות חייו
נעוריו
נולד בבריסק כבן חמישי לרבי יצחק זאב סולובייצ'יק ולאלטע הענדיל בת הרב חיים אוירבך. כסנדק בבריתו שימש רבי שמחה זליג ריגר אב"ד בריסק. הוא נקרא "משולם" על שם סבו רבא מצד אמו רבי משולם אוירבך (שהציע את השידוך בין נכדתו לרב מבריסק) ו"דוד" על שם סבו החורג רבי דוד מינץ (שנשא את סבתו, אם אמו לאחר התאלמנותה)[1].
בילדותו חונך ולמד תורה ומוסר מאביו. הוא למד בתלמוד תורה המקומי. בילדותו כבר בלט בהתמדתו בתורה. בשנת תרצ"ד, בגיל 12 וחצי נכנס ללמוד בישיבה גדולה תורת חסד. את הדרשה לבר מצוה הכין איתו אביו.
תקופת מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, יהודי בריסק היו בין הראשונים שספגו מהנאצים, עם השתלטותם על האזור בליל ראש השנה ה'ת"ש. לאחר עשרה ימים, ביום הכיפורים, העבירו הגרמנים את השליטה בעיר לידי הרוסים[2], אך גם תחת ידי הרוסים המחסור והרעב שלט בכל.
באותם ימים התלבטו במשפחתו האם לברוח לוילנה או להישאר בבריסק. אבי המשפחה הרב יצחק זאב שהה בעת פרוץ המלחמה בוורשא בירת פולין, שהיתה נצורה באותה עת תחת הפגזות כבדות של הצבא הגרמני, ולא היה ניתן ליצור קשר עמו, למשפחה גם לא היה ידוע היכן בדיוק הוא נמצא. בני המשפחה התייעצו עם רבי ברוך בער ליבוביץ, שפסק להם שהבנים הגדולים יסעו לוילנה והקטנים יישארו עם אמם בבריסק. לאחר יומיים קיבלו מכתב מאביהם, בו הוא מודיע להם שהוא הצליח להגיע לוילנה. במכתב הוא ביקש מהם שיגיעו לוילנה רק הבנים שהגיעו לחינוך, (הרוסים סגרו את תלמודי התורה, והיה חשש ליהדותם של מי שישאר תחת הממשל הקומוניסטי)[3] וכך הגיעו רבי דוד ואחיו לוילנה[4].
בוילנה שהה עם אביו במשך שנה. בהמשך ברחו מאירופה יחד עם חלק מבני המשפחה, כאשר אמו נשארה בבריסק עם אמה ו-3 מילדיה, שם ככל הנראה נספו בשואה.[5] רבי דוד הגיע יחד עם אביו לארץ ישראל בתחילת חודש אדר ה'תש"ב.
בירושלים
עם הגעתו לארץ ישראל התגורר עם אביו בירושלים. בשנים אלו היה צמוד לאביו ולמד בכולל שיסד אביו בבית הכנסת "אגודת אחים" (אמריקאנער שול)[6]. כשאביו היה מוסר את השיעור הקבוע בביתו, והוא משמש כ'זאגער' - החוזר על השיעור בכולל. בשנים אלו היה יחודי בהתמדתו המופלגת. בתקופה זו התיידד עם רבי אלעזר מנחם שך והאדמו"ר מסטריקוב, שהיו משתתפים בשיעורו של אביו והיו מלבנים יחדיו את הסוגיה לאחר השיעור[7].
בשנת ה'תש"ט, כשהוקמה ישיבת באר יעקב ביקש רבי משה שמואל שפירא מאביו שרבי משולם דוד (שהיה אז בחור בן 28 בלבד) ישמש כר"מ בישיבה, אביו סירב כי לא רצה להשית עול עליו בגיל צעיר[8].
בשנת ה'תשי"ג החל באמירת חבורות בסדר קדשים ובשיעורי חומש.
בשנת ה'תשט"ו נישא לבתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון. התגורר ברחוב עמוס 28 בירושלים, שם גם מסר את שיעוריו במשך כ-60 שנה.
בשנת תשכ"א, לאחר פטירת אביו, הקים את ישיבתו, זו תפקדה ללא פנימייה וחדר אוכל במשך שנים רבות. הישיבה שכנה בבתי כנסיות בשכונת גאולה, ללא משכן קבע. לעיתים אף למדו בבוקר בבית כנסת אחד ואחר הצהריים בבית כנסת אחר. עיקר הישיבה נסובה סביב שיעוריו של ראש הישיבה. כמנהג אביו, מסר את שיעוריו בביתו. כשהתרבו תלמידיו נהג למסור את שיעוריו פעמיים ואף שלוש באותו יום בכמה סבבים. בשנים מאוחרות יותר נתרם עבור ישיבתו מיקום גדול יותר ברחוב מלאכי סמוך לביתו, שם נהג לומר את שיעוריו. בה'תשנ"ז נכנסה הישיבה למשכן קבע ברחוב גרוסברג בשכונת גבעת משה בירושלים.
פטירתו והלוויתו
נפטר בי"ח בשבט ה'תשפ"א לאחר תקופת חולשה ממושכת[9], במהלכה אף עבר מדירתו שברחוב עמוס לרחוב עלי הכהן הסמוכה לישיבתו[10]. במשך תקופת מחלתו התקיימו עצרות תפילה רבים, ביניהם גם על ידי העדה החרדית, גדולי הרבנים פרסמו מכתבים להתפלל לרפואתו, ביניהם רבי חיים קנייבסקי ורבי גרשון אדלשטיין, מועצת גדולי התורה של דגל התורה, העדה החרדית, ראשי ישיבה ישראליים ואמריקאיים ועוד.
בהלוויתו שיצאה מביתו שברחוב עלי הכהן, השתתפו עשרות אלפי אנשים, למרות החוק שאסר התקהלות המונית עקב התפשטות נגיף הקורונה[11]. נטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים, על יד קברו של אביו. בהלווייתו הוכרז על מינוי בנו הגדול הרב יצחק זאב כממלא מקומו בראשות הישיבה.
השקפתו והנהגותיו
דקדק בהלכה כאבותיו לבית בריסק[12], בפרט בענייני ממונות[13]. כמו כן היה ידוע בהנהגתו המדוקדקת אחר אביו והיה שגור על לשונו "וואס דער טאטע האט גימאכט" ("כפי שהאבא היה נוהג")[14].
היה מתנגד חריף לציונות והרבה להתבטא שכל כוונת ראשי המדינה הוא כדי ללחום נגד הדת[15]. כמנהג בית בריסק שמר על עמימות בכל הנוגע להשתתפות בבחירות. וכן התנגד לנטילת תקציבים ממשרדי הממשלה, אולם היה בקשר עם חברי כנסת חרדיים[16]. למרות זאת לא היסס לבקר אותם בחריפות[17]. פעל להתנגדות לפשרות בעניין גיוס בני ישיבות[18] ואף דיווח כי ישתתף בעצרת מטעם העדה החרדית והפלג הירושלמי בעניין[19]. אולם לא יישר לחלוטין קו עם העמדות שלהם[20] ואף שמר על קשרים קרובים עם כמה מחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה[9].
מאז מלחמת ששת הימים, נהג להגיע לכותל המערבי לתפילה מדי יום שני, שם היה יושב במרחק רב מהכותל כמנהג בית בריסק[21].
הגותו וכתביו
בניגוד למקובל בבית בריסק, שיעוריו הודפסו והופצו בצורה רשמית.
בשנת ה'תשנ"ט הוציא לאור תלמידו רבי משה מרדכי שולזינגר את שיעוריו על מסכת תמורה. תוכן הספר מבוסס על כתיבת השיעורים ששמע מפיו הרב שלמה יעקובזון, חתנו של הרב שולזינגר. לאחר מכן המשיכו תלמידו הרב אברהם חנוך שפיגל והרב שמואל פישר בהדפסת שיעוריו. כל סדרת הספרים נקראת בשם שיעורי רבנו משולם דוד הלוי, ועד לפטירתו יצאו 19 כרכים של ספרי שיעוריו: 16 כרכים על סדר קדשים, 2 כרכים על פרשיות התורה וכרך נוסף בענייני דרוש ואגדה. - קודם לכן הוציאו תלמידיו סדרת ספרים מדבריו תורתו על פרשיות התורה ועל המועדים, בראשונה הספר שי לתורה על סדר הפרשיות שיצא לאור על ידי הרב שמעון יוסף מלר, ולאחריו הספר מאורי המועדים על מועדי השנה שיצא לאור על ידי הרב מאיר הוכברגר.
את חידושיו הכתובים שכתב בעצמו לא הוציא לאור בחייו, כמנהג אבותיו לבית בריסק. אך דאג לסדר ולערוך הכל באופן מסודר ומפורט על מנת שיוכלו להוציאם מיד עם פטירתו.
שנה לאחר פטירתו, יצא לאור הכרך הראשון בסידרה: חידושי רבנו משולם דוד הלוי. תוכן הכרך הוא חידושים לפי סדר משנה תורה לרמב"ם, על ספר עבודה וספר קרבנות, עם מכתבים[22].
תלמידים מפורסמים
- הרב ברוך מרדכי אזרחי - ראש ישיבת עטרת ישראל[23]
- הרב איסר ליזרוק - ראש ישיבת תורת משה
- הרב אליהו חיים סוורדלוף ראש ישיבת פטרסון בניו דז'רזי
- הרב שמואל שלזינגר ראש ישיבה בליקווד
- הרב שריאל רוזנברג - גאב"ד בית דין צדק בני ברק
- רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר – מוציא לאור של חלק מחידושיו
- הרב יוסף יחיאל במברגר, רב הקהילה החרדית בחיפה
- הרב זאב ברלין - ראש ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
- הרב מנחם צבי ברלין - ראש ישיבת רבינו חיים עוזר
- הרב יוסף חיים קופשיץ - ראש ישיבת פורת יוסף
- הרב חיים קלופט - ראש ישיבת קהילות יעקב
- רבי שלום פוברסקי - מראשי ישיבת קול תורה
- הרב זאב שפירא - מראשי ישיבת בית מאיר
- בנו הרב יצחק זאב - ממלא מקומו בראשות הישיבה
- הרב שלום בער סורוצקין - ראש מוסדות עטרת שלמה
- רבי משה מרדכי חדש - ראש ישיבת אור אלחנן
- הרב שבח צבי רוזנבלט - רב אב"ד בני ברק ושכונת גני איילון לוד
- הרב יצחק ליכטנשטיין - ראש ישיבת תורה ודעת - מוציא לאור של חידושי שושלת בריסק
- הרב שמואל יצחק בורנשטיין - האדמו"ר מסוכטשוב
- הרב אליהו מן - מראשי ישיבת אור ישראל
משפחתו
היה נשוי ליהודית, בתו של הרב אשר שטרנבוך. גיסיו הם הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית, והרב חנוך ארנטרוי אב"ד ק"ק כנסת ישראל בלונדון.
- בתו הנדל, נשואה לרב נחמיה קפלן, ראש ישיבת שער התלמוד.
- בנו הרב יצחק זאב מונה במהלך הלווית אביו למלא את מקומו בראשות הישיבה. נשוי לחוה, בתו של הרב ברוך דב פוברסקי.
לקריאה נוספת
- שמעון יוסף מלר, אחרון לדור דעה, ירושלים תשפ"ב.
- ספר זכרון לגרמ"ד הלוי,- בתוך מאסף תורני ישורון מד כסלו תשפ"ב
קישורים חיצוניים
- מראות חייו באתר JDN.
- אשכול לזכרו , בפורום אוצר החכמה
- אשכול לזכרו , בפורום לתורה
- חיים הגר, "חומרה באהבת תלמידים", כתבת מגזין בעיתון משפחה.
- מסע ההלויה - תיעוד תמונות, באתר "כל רגע".
הערות שוליים
- ^ על פי עדותו, בספר "הרב מבריסק" ח"א עמ' 108, 128
- ^ בעקבות הסכם ריבנטרופ מולטוב.
- ^ הוראתו של הרב מבריסק במכתב תאמה את הוראתו של הרב ליבוביץ'
- ^ על פי עדותו, בספר הרב מבריסק חלק א' עמוד 437-438
- ^ שמעון מלר, הרב מבריסק, חלק ג'
- ^ לימים שכנה ישיבתו בבית כנסת זה
- ^ שמעון מלר, הרב מבריסק, חלק א' עמוד 175
- ^ שמעון מלר, הרב מבריסק, חלק ב' עמוד 50
- ^ 9.0 9.1 משה ויסברג, נדיר: גדולי ישראל מ'דגל' חתמו להתפלל על ראש ישיבת בריסק, באתר בחדרי חרדים, 20/11/2020
- ^ יעקב מלמד, שמחה בעולם החרדי: ראש ישיבת 'בריסק' שוחרר מביה"ח, באתר JDN, 19/12/19
- ^ דוד הכהן, רבבות בלוויית ראש ישיבת בריסק הגרמ"ד סולובייצ'יק זצוק"ל, באתר כיכר השבת
אהרן רבינוביץ ויהושע בריינר, אלפים השתתפו בהלוויית ראש ישיבה בירושלים; המשטרה: לא נתעמת עם 20 אלף איש, באתר הארץ, 31.1.2021
- ^ משה ויסברג, עם כל החומרע'ס של בריסק: שאיבת מים שלנו שלא ראיתם, באתר בחדרי חרדים
- ^ ישראל כהן, האברך הופתע: הגרמ"ד סולובייציק הביא לו 20 אגורות, באתר כיכר השבת
- ^ לדוגמה, בשנתו האחרונה כשהפצירו בו לעבור לדירה אחרת עקב מחלתו, טען שאינו יכול כיוון שאביו הראה לו היכן מקומה המדויק על פי ההלכה של העמדת החנוכייה בביתו, ובבית אחר הוא אינו יודע היכן יש להדליק. (כתבה באתר jdn)
- ^ מתוך הספדו של גיסו, הרב משה שטרנבוך בשעת ההלוויה
- ^ משה ויסברג, ראש הישיבה נבהל מחוק הליבה - והזעיק אליו את ליצמן ופרוש, באתר בחדרי חרדים
- ^ ישראל כהן, הגר"ד סולובייצ'יק: לח"כים החרדים "אין יראת שמים; הכל רקוב", באתר כיכר השבת
- ^ ישי כהן, ראש ישיבת בריסק לח"כים החרדים: "להתנגד לפשרה בסוגיית גיוס חרדים", באתר כיכר השבת
- ^ ישראל כהן, מחאת 'הפלג' ו'העדה': תהלוכות, נאומים והערצת עריקים, באתר כיכר השבת
- ^ ישראל כהן, "איך שרייב נישט אונטער" הגרמ"ד סולובייצ'יק על "גזירת" הגיוס: "מפיצים שקרים", באתר כיכר השבת
- ^ הגאון רבי משולם דוד סולובייצ'יק זצ"ל נסתלק לבית עולמו באתר הקרן למורשת הכותל המערבי
- ^ משה ויסברג, היסטוריה בבריסק: "חידושי רבנו משולם דוד", באתר כל רגע
- ^ על אף שלא למד בישיבתו, הוא מקפיד לכנותו "מורי ורבי" בדרשותיו, על שום תקופת לימודם המשותף והשתתפותו בחבורות שנאמרו על ידי הרב בישיבת חברון בימי בחרותו. וכן היה נוהג לבקרו מידי חג במשך חמישים שנה.
