רבי ישראל איסר שמחה לנדא
![]() | |
לידה |
ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח לוקוב, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה | סוף שואת יהודי פולין |
מקום פעילות | איזביצה |
בת זוג | רחל |
אב | רבי חיים אפרים |
רבי ישראל איסר שמחה לנדא (ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח - נרצח בשואה) היה רב חסידי פולני. כיהן כרב העיירה איזביצה.
ביוגרפיה
נולד לרבי חיים אפרים מלוקוב שהיה תלמיד חכם, עשיר ומכניס אורחים, מגזע הנודע ביהודה (מחתנו רבי יוסף מפוזנא) והחכם צבי. חסיד הרבי מקוצק ואחריו של המגיד מטריסק[1].
נשא את רחל בת הרב אהרן יחיאל הירשנהורן מלובלין, והיה סמוך על שולחנו. חותנו היה חסיד אלכסנדר והוא היה מצטרף לנסיעותיו אל רבי יחיאל מאלכסנדר. אחרי פטירתו היה נוסע אל הישמח ישראל. היה גם מקורב לבית אמשינוב.
בשנת ה'תרנ"ז קיבל על עצמו את רבנות איזביצה. בין מקורביו באיזיביצה היה אברהם זאב טרגר. התפרסם בפולין כבורר מומחה בענייני חושן משפט, ופנו אליו בבקשות בוררות מכל רחבי המדינה.
בשואה התחבא עם משפחתו בבונקר באיזביצה. בשלהי המלחמה מסר אחד השכנים לנאצים את מקום מסתורם, והם הובלו לבית הקברות, שם הוצאו להורג.
אודותיו
מיעט באכילה, והיה מולח את מאכליו במלח רב כדי שלא ייהנה מהאכילה, לא היה נשכב על מיטתו למשך שבועות ובמקום זאת היה מתנמנם קצרות על כסאו, תפילתו הייתה בדמעות וארכה זמן רב ומדי יום היה קורא בבכי מפסוקי חורבן בית המקדש בספר ישעיהו וספר ירמיהו, הקפיד שלא לדבר דברים בטלים כלל.
החזיק ברבנות העיירה ביד רמה ופיקח על כל ענייניה. במלחמת העולם הראשונה התמסר לבני הקהילה, ולא עזב את העיירה למעט שבוע אחד. בין קציני הצבא הרוסי שררה כלפיו הערכה, אותה ניצל להשתדלות עבור בחורים שגויסו.
נהג להזמין מפעם לפעם קבוצות חסידים לסעודות הילולא בביתו, בהן היה מוסר אמרות ומעשי צדיקים.
משפחתו
- בנו רבי יום טוב נעטיל, מחבר ספר שנות חיים וראש הישיבה באיזביצה, היה נשוי ללאה בת הרב פנחס פינקלשטיין רבה של פאליניץ[2], היה מתכתב בלימוד עם הגאון מרוגוצ'וב, נהרג בשואה עם אשתו וביתו היחידה.
- בנו רבי אריה לייב, רבה של קוליבל וראש ישיבת חכמי לובלין.
- ביתו יוכבד, אשת רבי גבריאל רבינוביץ, בנו של רבי אברהם מפוריסוב, היה רב העיירה נובה מיאסטו על הפיליצה (ניישטאט), נהרגו בשואה עם ילדיהם.
צאצאים נוספים: חיים דוב, נפטר בצעירותו בחיי אביו; רבי אפרים יוסף מלובלין ופייגא - שניהם נהרגו בשואה.
הנצחה
תלמידו אברהם זאב טרגר הקים על שמו את בית הכנסת המרכזי "בית ישראל" בשכונת עזרת תורה בירושלים.
קישורים חיצוניים
- הרב דוד אברהם מנדלבוים, זכרון אי"ש, קונטרס גזע פאר, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ כנראה היה גם חסיד של החידושי הרי"ם.
- ↑ דף על הדף למסכת יבמות, עמוד שנ"ג