פלניצה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלניצה
Falenica
בית כנסת נטוש בפלניצה
בית כנסת נטוש בפלניצה
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה מזוביהמזוביה מזוביה
עיר אם ורשה
קואורדינטות 52°17′N 21°21′E / 52.283°N 21.350°E / 52.283; 21.350

פלניצהפולנית: Falenica; ביידיש: פֿאַלעניץ) היא שכונה ברובע ואבר שבוורשה, בירת פולין, אשר היוותה עד שנת 1951 יישוב עצמאי, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

היישוב פלניצה, השוכן על גדתו המזרחית של הוויסלה, נזכר לראשונה במאה ה-15, ועם חיבורו לקו מסילות הברזל בשנת 1877 הואץ פיתוחו. בשל היערות בסביבת היישוב וסמיכותו לוורשה, הוא הפך ליעד קיט מועדף על תושבי ורשה.

יהודי פלניצה

אנדרטה לזכר חללי גטו פלניצה

יהודים התיישבו בפלניצה משנות ה-80 של המאה ה-19, ובין מלחמות העולם התפרנסו רבים מהם משירותי הקיט לתושבי ורשה שהגיעו ליישוב, ובהם רבנים ואדמו"רים. בעיר פעלו אדמו"רי שושלת וורקא, רבי אברהם משה קאליש ובנו רבי שמחה בונים שנרצח בשואה. כמו כן פעל בעיר רבי שמואל מרדכי רבינוביץ, בנו של רבי מאיר שלום מקאלושין. בעיר נולד רבי פנחס מנחם אלתר, לימים האדמו"ר מגור. לצד פעילות של אגודת ישראל התקיימה ביישוב גם פעילות ציונית, שכללה קנים של תנועות הנוער הציוניות השונות. טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו ביישוב כ-5,300 יהודים, רוב תושביו.

בשואה

עם כיבוש היישוב בידי הגרמנים ב-19 בספטמבר 1939, הוטלו על יהודיו גזירות שונות, ומונה בו יודנרט, אשר ראשיו הוצאו להורג כעבור זמן קצר. בדצמבר 1940 רוכזו יהודי היישוב בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בו, ממנו נלקחו מדי יום לעבודות כפייה, תוך החרמת רכושם.

בקיץ 1941 ננעלו שערי גטו פלניצה, ורבים מיושביו שולחו למחנות עבודה. בתקופה זו פרצו בגטו מגיפות. בינואר 1942 נמנו בגטו שביישוב כ-6,500 יהודים.

ב-18 באוגוסט 1942 נערכה בגטו פלניצה אקציית חיסול, בה שולחו כל יושביו בקרונות משא דחוסים למחנה ההשמדה טרבלינקה. בעת האקציה גילו חלק מיהודי היישוב התנגדות, וראש היודנרט המקומי התאבד יחד עם כל בני משפחתו. ב-2 במאי 1943 רצחו שוטרים גרמנים גם את 99 עובדי הכפייה היהודים שנותרו במנסרה ביישוב.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלניצה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0