רבי יצחק הוטנר

הרב יצחק הוטנר

הרב יצחק הוטנר במסיבת פורים בישיבת רבינו חיים ברלין
לידה	1906 אדר ה'תרס"ו ורשה,פולין
פטירה	28 בנובמבר 1980 (בגיל 74 בערך) כ' בכסלו ה'תשמ"א ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות בהר הזיתים
תחומי עיסוק	תלמוד, אגדה
תפקידים נוספים	ראש ישיבת רבינו חיים ברלין, נשיא מכון ירושלים
רבותיו	הסבא מסלובודקה, הראי"ה קוק
תלמידיו	הרב יונתן דייויד, הרב משה שפירא, הרב דב שוורצמן, הרב יצחק יחיאל ארנפלד
חיבוריו	פחד יצחק
ראש ישיבת רבנו חיים ברלין ה-1 1904 – כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980 אהרן שכטר ←

הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שהיה מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

קורות חייו

נולד בוורשה שבפולין לרב חיים יואל הוטנר סוחר אמיד ולמדן ליטאי , ולחנה שהגיעה ממשפחה של חסידי גור. למד והתחנך בישיבת סלובודקה בעיר קובנה בליטא, היה תלמיד של "הסבא מסלבודקה" והוכר כ"עילוי". ב-1925 נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. בשהותו בארץ ישראל התוודע לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהשפיע על דרכו הרעיונית והרוחנית. במכתב לרב צבי יהודה קוק הוא כותב כי כעבור ארבעים שנה מאז שלמד אצל הרב קוק האב הוא מבין עד כמה הוא תלמיד שלו. בחורף תרפ"ט (חודשים מספר לפני הטבח בחברון) חזר לוורשה ולמד במשך זמן קצר^{[דרושה הבהרה]} פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. שם הכיר את הרב מנחם מנדל שניאורסון והרב יוסף דוב סולובייצ'יק ושמר על קשרים איתם גם לאחר מכן.

ישיבת רבינו חיים ברלין

בתרצ"ב הוציא את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על מסכת נזיר. על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם דוב כהנא-שפירא והרב קוק. בהוצאות האחרונות הושמטו ההסכמות. בה'תרצ"ה (1935), לאחר שנה נוספת שבה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שבניו יורק. בה'תרצ"ט (1939) מונה לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים, במיוחד בשבתות ובחגים, שבהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.

בה'ת"ש (1940) הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול ובהשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי^{[דרוש מקור]}, ואף ניסה להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים^{[דרוש מקור]}. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, בפרט של הרב אהרון קוטלר.

בסוף שנות ה-60 (בין ה'תשכ"ה לה'תש"ל) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעיתים תדירות. באלול ה'תש"ל, בדרכו מהארץ, נחטף לירדן המטוס שבו טס עם אשתו, בתו וחתנו הרב יונתן דייויד על ידי מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, בהיכלי התורה החלו בעריכת תפילות מרובות לשלומו, ומכתבים רבים נשלחו על ידי גורמים שונים לנשיא ארה"ב ואחרים, ללחוץ עליהם לדאוג לשלומו של הרב. לאחר שבוע שוחררו הנשים והילדים, ביניהם רעייתו ובתו, ונשלחו לקפריסין. הגברים החטופים הוחזקו בעמאן בירת ירדן, ולבסוף שוחררו בניקוסיה וחזרו לניו יורק ללילה הראשון של ראש השנה ה'תשל"א.

באמצע שנות ה-70 הצטרף לרב דב שוורצמן ויחד עמדו בראשות ישיבת בית התלמוד שנוסף לה השם "גור אריה". בתקופה זו היה הרב הוטנר מבקר בישיבה, לצד ראש הישיבה הרב שוורצמן. כעבור כשנתיים פסק הקשר והישיבה שבה להיקרא "ישיבת בית התלמוד" בלבד.

בשנת ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים. שימש נשיא מכון ירושלים והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד.

בחשוון ה'תשמ"א (1980) לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. בשכונת הר נוף שבעיר הוקמה על שמו "ישיבת פחד יצחק" וכן כולל "אור אליהו", המבוססים על מורשתו. בראשות "ישיבת פחד יצחק" עומד חתנו ותלמידו, הרב יונתן דייויד, שהיה נשוי לבתו היחידה, ברוריה עד לפטירתה בחג הפסח ה'תשפ"ג, אפריל 2023.

יצירתו

ערך מורחב – פחד יצחק (ספר)

מלבד "תורת הנזיר", שנזכר לעיל, פרסומו העיקרי הוא סדרת הספרים 'פחד יצחק' - המשלבת דרוש ורעיונות הגותיים בסגנונו של המהר"ל מפראג. הספר כתוב בעברית עשירה ופיוטית, על אף שהדרשות עליהן הוא מבוסס נאמרו ביידיש. בתו ברוריה דייוויד כתבה את רוב המאמרים משמיעה מפיו, והרב הוטנר תיקן והגיה, היא תרגמה אותם לעברית ויחד עם בעלה הרב יונתן דייוויד ערכה אותם להוצאה לאור.

חידושיו על הספרא נדפסו במהדורת הספרא עם פירוש רבינו הלל, כ"קובץ הערות" בסוף הכרך. בתחילה נדפסו בעילום שמו, על פי בקשתו, ולאחר פטירתו נדפסו שוב (ירושלים ה'תשנ"ב) בציון שם המחבר.

הרב הוטנר חיבר את הפיוט "בלבבי משכן אבנה", בהשראת אחד משיריו של רבי אלעזר אזכרי.:

”בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אשים לקרני הודו,
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה”.

 

מתלמידיו

• הרב שלמה וולבה.
• רבי יונתן דייויד.
• הרב אהרן פלדמן.
• הרב אהרן שכטר.
• הרב משה שפירא.
• הרב שמואל יעקב בורנשטיין
• הרב חיים יצחק קפלן משגיח ישיבת חברון.
• הרב יצחק יחיאל ארנפלד.
• הרב ישראל אליהו וינטרוב
• הרב שלמה פרייפלד

לקריאה נוספת

• שמואל ויגודה, "'בהבלי הזמן': האדם והזמן בהגותו של יצחק הוטנר", בספר: בנימין איש-שלום (עורך), בדרכי שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007
• שלמה קסירר, התשובה בהגותו של הרב יצחק הוטנר - על רקע מקורותיו בחסידות, בתנועת המוסר ובהגות המאה העשרים, עבודת גמר (דוקטורט), אוניברסיטת בר-אילן, 2009
• משה כהן, האמונה במשנת הרב יצחק הוטנר, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בר-אילן, 2011 באתר ספריית אסיף
• אלון שלו, קווים מרכזיים לדמותו ולהגותו של הרב יצחק הוטנר על פי ספרי פחד יצחק, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בן-גוריון, 2013
• אלון שלו, תאולוגיה אורתודוקסית בעידן בקשת המשמעות: חייו והגותו של הרב יצחק הוטנר, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, 2020.

קישורים חיצוניים

• הרב ישעיהו שטיינברגר, מלך בבית המדרש, בגרסה המקוונת של מוסף שבת של מקור ראשון
• פרופ' אליאב שוחטמן, הרב הגאון ר' יצחק הוטנר זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 147, כסלו תשע"ב, עמ' 4
• על הרב יצחק הוטנר באתר GENI
• הלל בן אליקים, תורת כהנים – ירושלים – תשכ”א – חלק א, ירושלים תשכא, באתר היברובוקס (חידושי רבי יצחק הוטנר על הספרא כקובץ הערות בסוף הספר)
• יצחק בן חיים יואל הוטנר (1906-1980), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37037912יצחק הוטנר