הצעות להקמת מדינה יהודית חדשה כמחאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך כולל רשימה של הצעות אבל אין תיאור כללי: סיבות אפשריות - פוליטיות/חברתיות וכו', מקורות השראה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך כולל רשימה של הצעות אבל אין תיאור כללי: סיבות אפשריות - פוליטיות/חברתיות וכו', מקורות השראה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948 נשמעו הצעות להקמת מדינות יהודיות נוספות בשטחה של ארץ ישראל, או אף במקום אחר בעולם. ההצעות, רובן ככולן, נשאו אופי מחאתי וסמלי. אף אחת מאותן ישויות לא קיבלה ריבונות על ידי מדינה כלשהי או הוכרה על ידי גופים בינלאומיים. להצעות מסוג זה יש מקבילות במקומות אחרים בעולם.

מדינות בשטח ישראל

הצעת הדגל של מדינת יהודה
  • מדינת יהודה - הוכרזה לראשונה על ידי פעיל הימין מיכאל בן חורין ב-1989, כשבן חורין מכהן כנשיא המדינה. במשך השנים השתמשו בשם מספר קבוצות ככינוי למדינת הלכה. בשנת 2014 בעקבות הכרזה שיצאה מלשכת ראש הממשלה לפיה לא יפונו יישובים והתנחלויות במסגרת הסכם מדיני, ותינתן האפשרות לתושבים לחיות במדינה הפלסטינית, נשמעה בחוגי הימין ההצעה להתנתק ממדינת ישראל, ולהקים את מדינת יהודה שתגן על תושביה היהודים[1].בספטמבר 2011 הכריזה קבוצת מתנחלים ביישוב נופים על הקמתה העתידית של ישות יהודית ביהודה ושומרון שתשמור על ריבונות יהודית באזור, במקרה של נסיגת צה"ל וניסיון למסירת השטח לישות פלסטינית[2].
  • מדינת תל אביב (או מדינת גוש דן) - הוצעה על ידי איש המחשבים אלי זבולוני, דודו גבע והאדריכלית רינת ברקוביץ', כמחאה נגד ההתייחסות המרובה מדי לסכסוך הישראלי-ערבי ולתקציב הרב שלו הוא זוכה. רעיון דומה תואר על ידי אורי פינק בקומיקס זבנג!: מחנה השמאל מקים מדינה שמאלנית-חילונית במקלט ענק בלב תל אביב אחרי ניצחון בנימין נתניהו בבחירות 1996. הוגים כמו ערן ישיב[3] ורוגל אלפר[4] הצדיקו את הקמת מדינת תל אביב, בהיותם של תושבי מדינה זו את עיקר משלמי המיסים אשר לא מקבלים תמורה לכספם, ונכפת עליהם דרך חיים המנוגדת להשקפת עולמם.
  • אוטונומיה רוסית בארץ ישראל - בכתב העת זרקאלו ("ראי") התפרסמה תחת הכותרת "מנשר רוסי" הצעתו של דמיטרי סליבניאק, אינטלקטואל תושב קריית ארבע, להקמת אוטונומיה רוסית בארץ ישראל, עבור יהודים ולא-יהודים שהגיעו מחבר המדינות. בהמשך המסה הפורשת את תולדות ישראל מול תולדות המיעוט דובר הרוסית בישראל, זה שאינו רוסי ואינו ישראלי, התפרסם רב-שיח שדן בהצעה.
  • הרשות היהודית העצמאית בחבל עזה - הוכרזה בתאריך ה-14 באוגוסט 2005, ערב יישום תוכנית ההתנתקות, על ידי ד"ר אריה יצחקי, היסטוריון תושב ההתנחלות כפר ים שבגוש קטיף[5], שהוכתר כמזכיר הזמני של הישות עד הבחירות הכלליות בין 2,500 האזרחים, לדבריו. הרשות, המתיימרת להיות אוטונומית בדומה לרשות הפלסטינית, דרשה מראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לספק לה נשק ותחמושת[6], ושלחה מכתבים למזכ"ל האו"ם קופי אנאן. כעבור ארבעה ימים, לאחר שמספר אזרחים התבצרו במקום כשיצחקי מגן עליו עם רובה M16 ומכריז על חגיגות העצמאות הקרבות, המתחם פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות.
  • ניו יזראל - בשנת 2000 קבוצה קטנה של אקדמאים ואנשי היי-טק העלתה את הרעיון כי לנוכח הכח האלקטורלי של המפלגות הדתיות, הכפייה הדתית, המעמסה הכלכלית הכבדה הרובצת על שכבת האוכלוסייה הבורגנית החילונית, היא מעוניינת לקדם רעיון שלפיו יש לעודד הגירה של ישראלים חילוניים בני המעמד הבורגני אשר ייצרו מדינה חדשה של ישראלים בשם ניו יזראל. טענתם של חברי הקבוצה הייתה כי מדינה המורכבת מחלק מהחברה הישראלית שהיא חילונית, יצירתית ויצרנית תהיה בהכרח כזו שתוכל לספק לאזרחיה רמת שירותים גבוהה, חופש מפני כפייה דתית, איכות חיים ורמת חיים גבוהה. ותוכל גם להבטיח לאזרחיה רמת חינוך גבוהה, תרבות, וכיוצא באלה. כיום (2020) ישנו אתר אינטרנט המנסה להעלות מחדש את הרעיון[7]. פרסום משנתה של התנועה שצידד בהגירה מאורגנת מרצון של ישראלים בני השכבה החילונית החזקה (לפי ראייתה) והתבדלות מהחברה הדתית והחברה החילונית החלשה עוררה תגובות חריפות בחברה הישראלית בכלל ובחוגים החרדיים בפרט. נטען על ידי חוגים חילוניים כי הרעיון הוא בבחינת תבוסתנות אל מול הכח החרדי ועלול להוות סכנה לדמוקרטיה הישראלית, לקדמה, ולעוצמתה הכלכלית של המדינה. מנגד התבטאו גם החוגים הדתיים והחרדיים בחריפות, בעיקר בלטה תגובת חברי הכנסת של מפלגת ש"ס אשר הודיעו במפגיע כי גם הם יכולים להגר למרוקו שם יזכו ליחס מכובד יותר.
לאחר שעוררה דיון ציבורי ער במהלך שנת 2000, גברו הקולות המבקרים והתנועה החלה מאבדת את הלגיטימציה. אחת הסיבות לדעיכתה של ההתארגנות הייתה, באופן פרדוקסלי, העלייה במספר פיגועי הטרור בשנים 2000 ועד 2002 והאינתיפאדה שפרצה כחודש לאחר ייסוד התנועה, שהגבירו דווקא את הביקורת כלפי ההתארגנות מתוך רצון לשמירה על אחדות חברתית בתקופת משבר.
  • אוטונומיה חרדית: בשנת 2013 פורסם בעיתון "המודיע" מאמר הקורא להקמת "אוטונומיה חרדית" מדינת ישראל. כותב המאמר תקף את הציונות הדתית שנציגיה בחרו לשתף פעולה עם יש עתיד בראשות יאיר לפיד והתייחס להבדלים ההשקפתיים בין הגישה החרדית לגישה הציונית דתית. במאמר נכתב: ”בהובלת התקשורת והבג"ץ המוזנים מארגוני שמאל במימון אנטישמי, הם בוחרים להתכחש לסטטוס קוו שהושג בעמל רב ולשבור את כל המוסכמות כגון אישור גיורים פיקטיביים, נישואים אזרחיים, פגיעה והתערבות בחיי הציבור החרדי. אם לא תהיה תפנית לטובתנו, יש אופציה שצריך לחשוב עליה כפתרון בלית ברירה - להקים אוטונומיה יהודית בארץ ישראל. אוטונומיה פירושה עצמאות ניהולית שלטונית בענייני פנים ללא מעמד ריבוני מדיני, עם עצמאות חוקתית כלכלית ומשטרה וללא צבא ומדיניות חוץ. אם הצלחנו להקים את בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, בית החולים לניאדו ועזר מציון - נצליח להקים גם חברת חשמל, כבישים ושאר הנדרש. בניהול מושכל ונבון, נצליח לתקצב במאה אחוז את כל מוסדות החינוך, אברכי הכוללים יהיו יקירי הציבור ויקבלו מלגה מכובדת ונדאג לדיור במחירים שפויים”[8]. קבוצת חרדים יזמה פתיחת דף בפייסבוק שמטרתו ”לעודד את רעיון הקמת אוטונומיה חרדית מרצון בערים החרדיות ובריכוזים החרדים”, ופירטה את שלבי התוכנית[9]. הסופר חיים ולדר פרסם מאמר בעיתון יתד נאמן ובו כתב כי ייתכן ונפתח הפתח לניתוק החרדים מהמדינה[10]. הפרסומאי דודי זילברשלג קרא לחשוב מחדש על החיבור בין החרדים לבין המדינה ואף הציע לציבור החרדי להפסיק לקבל שירותים מגופים חילוניים וליצור לעצמם אלטרנטיבה[11].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0