הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי
 | |||||||||
| קילוחים של לבת פַּהוֹיהוֹי ולבת אַא | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| תאריך הקמה | 11 באוגוסט 1916 | ||||||||
| מבקרים בשנה | 2,016,702[2] (נכון ל־2017) | ||||||||
| גוף מנהל | שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית | ||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||
| שטח | 1,309[1] קמ"ר | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה | הוואי בארצות הברית | ||||||||
| קואורדינטות | 19°23′N 155°12′W / 19.383°N 155.200°W | ||||||||
| Hawaii Volcanoes National Park | |||||||||
הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי (באנגלית Hawaii Volcanoes National Park) הוא פארק לאומי אמריקני ושמורת טבע המשתרע על פני שטח של 1,309 קילומטרים רבועים באי הוואי. הפארק הוקם ב-1 באוגוסט 1916 והוא כולל שני הרי געש פעילים: קילוואה, אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בעולם ומאונה לואה, הר געש המסיבי ביותר בעולם מטיפוס חרוט מגן. עבור המדענים הפארק הוא מקור לתובנות על הולדת והתפתחות איי הוואי, ומחקרים מתמשכים להבנת התהליכים של הגעשיות. עבור המבקרים מציע הפארק נופים געשיים דרמטיים, כמו גם הצצה לבעלי חיים וצמחים נדירים.
מתוך הכרה בערכי הטבע המובהקים שלו הוכרז הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי כשמורה ביוספרית בינלאומית ב-1980 וכאתר מורשת עולמית ב-1987.[4] במסגרת התוכנית "הקוורטרים של אמריקה היפה" (America the Beautiful Quarters) שהחלה ב-2010[5] החלה מטבעת ארצות הברית להפיץ ב-27 באוגוסט 2012 את הקוורטר ה-14 בסדרה, המנציח את הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי.
ב-10 במאי 2018 נסגר אזור הפסגה של הר הגעש קילוואה, כולל מרכז המבקרים ומטה הפארק, בשל התפוצצויות וענני אפר געשי רעילים מלוע האלמאומאו (Halemaʻumaʻu crater), כמו גם רעידות אדמה ונזקים לכבישים.[6] עם זאת, חלקים מהפארק, כולל מרכז המבקרים, נפתחו מחדש לציבור ב-22 בספטמבר 2018.[7][8]
התפרצויות, התמוטטויות של הקרקע והתפוצצויות בפארק הפסיקו בתחילת אוגוסט. נכון לנובמבר 2018 נמשכת הרגיעה בפעילות הגעשית של הר הגעש קילוואה. בפסגה, הפעילות הסייסמית ומעוותים הם זניחים. קצב פליטת הגז גופרית דו-חמצנית הן בפסגה והן בחלק התחתון של רצועת הבקעים המזרחית פחת בקצב דרסטי, וסך כל הפליטה נמוך יותר מבכל זמן מאז שלהי 2007. מידע מרעידות אדמה ומעוותים של תוואי נוף מצביע שאין הצטברות, נסיגה, או תנועה משמעותית של מאגמה או התגברות לחץ כפי שצפוי אם המערכת הולכת לקראת התחדשות הפעילות.[9]
גאוגרפיה
הפארק משתרע על שטח בן 1,309 קילומטרים רבועים.[10] מעל למחצית הפארק מוגדרת כאזור טבע בראשיתי בשם אזור הטבע הבראשיתי הרי הגעש של הוואי (Hawaii Volcanoes Wilderness), הרמה הגבוהה ביותר של שימור הטבע. הפארק כולל סביבות מגוונות שבין גובה פני הים ועד פסגת הר הגעש המסיבי ביותר בכדור הארץ מאונה לואה שפסגתו בגובה 4,169 מטרים. המערכות האקולוגיות נעות בין יער גשם טרופי עשיר ומדבר קאו הצחיח והעקר.
אתרי ההתפרצויות האחרונים כוללים את הקלדרה הראשית של קילוואה והלוע הרחוק יותר והפעיל יותר של פּוּאוּ אוֹאוֹ (Puʻu ʻŌʻō).[9]
הרי הגעש בפארק
האי הוואי מורכב מחמישה הרי געש מסוג חרוט מגן. בעת התפרצות הייתה בדרך כלל חפיפה בין התפרצויות של שניים מהם. הרי הגעש הם (מהקדום ביותר לצעיר ביותר):
- קוהלה (Kohala; כבוי)
- מאונה קיאה (רדום)
- הואלאילאי (Hualālai; רדום)
בתחום הפארק שוכנים ההרים הבאים:
- מאונה לואה - פעיל, אחד מהרי הגעש האדירים על-פני כדור הארץ, גובהו 4,169 מטרים מעל פני הים.
- קילוואה - פעיל ביותר. ההר מהווה מיצג חי לתהליך היווצרות איים ומקור ידע למדענים על התגבשות הוואי. ההר מספק גם מראות ונופים געשיים לתיירים התרים את המקום.
כבישים
הכניסה הראשית לפארק היא מכביש הטבעת של הוואי (Hawaii Belt Road). כביש שרשרת הלועות (Chain of Craters Road), כפי שהשם מרמז, מוביל לאורך כמה לועות כבויים מהתפרצויות היסטוריות אל החוף. בעבר הוא הוביל לכניסה אחרת לפארק בסמוך לעיירה קלאפאנה (Kalapana), אבל חלק זה מכוסה כיום בקילוח לבה.
לאורך כביש שולי הלוע (Crater Rim Drive) יש מגוון של שבילים קצרים המאפשרים קבלת התרשמות טובה מהפארק אפילו בביקור של יום אחד.
שביל בן חצי קילומטר מוביל מכביש שולי הלוע לצינור הלבה תרסטון (Thurston Lava Tube). צינורות לבה אלו נוצרים כאשר שולי קילוח הלבה החשופים לאוויר מתקררים מהר יותר. עקב כך נותר קרום לאורך שולי הקילוח לאורך זמן. לעיתים הקרום מכסה לגמרי את הלבה. אז הלבה זורמת מתחת לפני הקרקע ויכולה לכסות מרחקים גדולים כיוון שהיא אינה חשופה לטמפרטורת האוויר ולכן היא מתקררת לאט. בנקודה מסוימת נפסקת הפעילות הגעשית וקילוח הלבה נפסק ומאחור נותרת מנהרת לבה. כ-300 מטרים מצינור הלבה תורסטון פתוחים לביקור התיירים.
לוע קילוואה איקי (Kīlauea Iki Crater) שוכן בקצה הקלדרה של קילוואה. הליכה לאורך שביל קילוואה איקי מובילה לפני אגם לבה שנוצר בהתפרצות של 1959 התקרר והתמצק. הוא מוביל גם לנקודה שבה התפרצה מזרקת לבה בגובה 600 מטרים. את ההשפעה של הפעילות של 1959 אפשר לראות לאורך "שביל ההרס" (Devastation Trail) בן ה-800 מטרים.
בקצה השני של כביש שולי הלוע מגיעים למוזיאון ג'אגר (Jaggar Museum) בסמוך לשולי לוע האלמאומאו. ב-1924 הייתה בנקודה זו התפרצות עזה שנגרמה כאשר מי תהום נתקלו בקילוח לבה. במרץ 2008, התרחשה שוב התפרצות מתפוצצת שפרצה פתח בן 30 מטרים בקיר הצדדי של הלוע. מאז זרמו דרך הפתח גופרית דו-חמצנית ואפר. התפרצויות שבאו אחר-כך הרחיבו את הפתח. ב-2015 הלבה הגיעה עד לקצה הפתח בפעם הראשונה. כתוצאה משינוי זה נסגר כביש שולי הלוע בין מוזיאון ג'אגר לכביש שרשרת הלועות, כיוון שקטע זה של הכביש מוביל ישר לאזור שבו עובר ענן העשן הרעיל. מרפסת התצפית בהאלמאומאו ניזוקה קשה בשברים שעפו בהתפוצצות, כשמתחת למרפסת נוצר פתח חדש. הכביש נבנה מחדש מחוץ ללוע, וקטע של הלוע עצמו נפתח מחדש להולכי רגל מאז 2012.
אקולוגיה
הארכיפלג של איי הוואי מרוחק כ-4,000 קילומטרים מהיבשת הקרובה ביותר והוא קבוצת האיים המבודדת ביותר גאוגרפית בכדור הארץ. לטענת החוקרים הצמחייה ובעלי החיים של הוואי החלו להתפתח בתקופות קדומות בבדידות מוחלטת ועקב כך כ-90% מהצמחייה ובעלי החיים היבשתיים המקומיים הם אנדמיים וקיימים רק באיי הוואי. רמה כזו של אנדמיות היא הגבוהה ביותר בעולם ועולה על כל מקום אחר בעולם, כולל איי גלאפגוס. הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי שוכן בקצה הדרום-מזרחי של האי הגדול והצעיר ביותר בקו הרוחב 19° צפון. הפארק כולל סביבות מגוונות שבין גובה פני הים ועד פסגת ההר הגעש המסיבי ביותר בכדור הארץ מאונה לואה שפסגתו בגובה 4,169 מטרים. המערכות האקולוגיות נעות בין יער גשם טרופי עשיר ומדבר קאו הצחיח והעקר.
למרות ההגנה שמעניק להם הפארק מאוימים המינים המקומיים על ידי גורמים רבים. הצטמצמות בתי הגידול מחוץ לגבולות הפארק, מינים פולשים של צמחים, קדחת עופות, שרפות, כלבים וחתולים שהתפראו, ובעלי חיים שהובאו לאי: עיזים, כבשים, חולדות, נמיות, נמלים וצרעות. שומרי הפארק מנסים להילחם באיומים אלו באמצעות סילוק מינים פולשים, השבת בעלי חיים שנעלמו מהשמורה ונטיעה של מינים מקומיים.[11]
בין מיני הצמחים הייחודים: השרכים Polypodium pellucidum vulcanicum (באנגלית a'e Fern) ו-Cibotium menziesii (באנגלית hāpuʻu ʻiʻi or Hawaiian tree fern), העץ ברזילי גבעות פולינזי בעל הפרחים האדומים הבולטים והשיח Argyroxiphium kauense (באנגלית Mauna Loa silversword). יש בתחומי הפארק 23 מינים של צמחים וסקולריים בסכנת הכחדה, מתוכם 23 מינים של עצים.[12]
בין פרוקי הרגליים הייחודים מצויים עשים מהסוג Eupithecia שזחליהם יוצאי דופן בהיותם טורפים של חרקים, והעכביש Theridion grallator (באנגלית Hawaiian happy-face spider).
בין 4 המינים של דו-חיים יש מין אחד של קרפדה ושלושה מינים של צפרדעים.
בין 11 המינים של זוחלים בפארק יש מין אחד של זיקית, 5 מינים של שממיות, 2 מינים של חומטים, מין אחד של נחש ושני מינים של צבי ים, בהם צב ים קרני מצוי בסכנת הכחדה.
בין 62 המינים של עופות מצויים בסכנת הכחדה ברנטה הוואית ומין היסעור Pterodroma sandwichensis (באנגלית Hawaiian petrel).[13]
היסטוריה
ב-1790 נקלעה חבורת לוחמים (יחד עם נשים וילדים שהיו באזור) להתפרצות עזה במיוחד. רבים נהרגו ואחרים הותירו עקבות בלבה שאפשר לראות גם בימינו.[14]
התיירים המערביים הראשונים ביקרו בהרי הגעש בשנת 1823 היו המיסיונר האנגלי ויליאם אליס (William Ellis) והאמריקני אסה תורסטון (Asa Thurston). אליס תיאר את תגובתו הראשונית כשחזה בהרי הגעש:
מראה נשגב ואף מטיל מורא מתגלה לפנינו. עמדנו דום ברעד. לרגעים נאלמנו דום לנוכח תחושת ההשתוממות ויראת הכבוד שמילאו אותנו, ונעמדנו במקומנו משל היינו פסלים בעוד המבט מרותק בתהום תחת רגלינו.
הר הגעש הפך לאטרקציה לתיירים בשנות ה-40 של המאה ה-19, ואנשי עסקים מקומיים כדוגמת בנג'מין פיטמן (Benjamin Pitman) וג'ורג' לייקורגוס (George Lycurgus) הפעילו כמה בתי מלון בשולי הלוע.[16] וולקנו האוז (Volcano House) הוא המלון או המסעדה היחידים בתחומי הפארק.
לורין א. תורסטון (Lorrin A. Thurston), נכדו של המיסיונר אסה תורסטון, נמנה עם האישים שפעלו להקמת הפארק לאחר שהשקיע במלון בין 1891 ל-1904. את הרעיון הציע לראשונה ויליאם ר. קאסל (William R. Castle) ב-1903. תורסטון, שהיה הבעלים של העיתון הונולולו אדוורטייזר (Honolulu Advertiser) פרסם מאמרי מערכת שתמכו ברעיון הפארק. ב-1907 מימנה טריטוריית הוואי ביקור של 50 חברי קונגרס ונשותיהם בהר הגעש הרדום הליאקלה ובקילוואה. הביקור כלל ארוחת צהריים שבושלה על קיטור מהר הגעש. ב-1908 אירח תורסטון את מזכיר הפנים של ארצות הברית ג'יימס רודולף גרפילד, וב-1909 משלחת נוספת מהקונגרס. המושל ויליאם פ. פריאר (Walter F. Frear) הציע טיוטה של הצעת חוק ב-1911 להקמת "הפארק הלאומי קילוואה" (Kilauea National Park) בעלות של 50,000 דולר. ויליאם הרברט שיפמן (William Herbert Shipman), בעלים של קרקעות באזור ותורסטון הציעו גבולות לפארק, אבל נתקלו בהתנגדות של החוואים המקומיים. תורסטון פרסם בעיתון מכתבי תמיכה ברעיון הפארק מאת ג'ון מיור, הנרי קבוט לודג' והנשיא לשעבר תאודור רוזוולט.[17] לאחר כמה ניסיונות, עברה לבסוף החקיקה להקמת הפארק שהוצעה על ידי חבר הקונגרס ג'ונה קוהיו קלאניאנאולה (Jonah Kūhiō Kalaniana'ole). החלטת בית הנבחרים מספר 9525 נחתמה על ידי נשיא ארצות הברית וודרו וילסון ב-1 באוגוסט 1916. היה זה הפארק הלאומי ה-11 שהוקם בארצות הברית והראשון בטריטוריה של הוואי.[17]
בתוך כמה שבועות הוקם גם שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית שניהלה את מערכת הפארקים. במקור היה הפארק קרוי "הפארק הלאומי הוואי" (Hawaii National Park) והתפצל מהפארק הלאומי הליאקלה ב-22 בספטמבר 1961 על מנת להיקרא "הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי".
ב-2004 נוספו 468.58 קילומטרים רבועים של חוות קאהוקו (Kahuku Ranch) לפארק והגדילו את שטחו ה-56%. זה היה אזור מערבית לעיירה ואיוהינו (Waiohinu) ומזרחית לאושן ויו (Ocean View), רכישת הקרקע הגדולה ביותר בהיסטוריה של הוואי. השטח נרכש בעלות של 21.9 מיליון דולר במימון של החברה לשימור הטבע (The Nature Conservancy), ארגון פרטי לשמירת הסביבה.[10]
פעילות געשית במאה ה-21
ב-19 במרץ 2008 התרחש פיצוץ קטן בלוע האלמאומאו, שהיה הפיצוץ הראשון מאז שנת 1924 וההתפרצות הראשונה בקלדרה של קילוואה מאז ספטמבר 1982. הפיצוץ זרע הרס באזור בגודל של כ-300 דונם. מאזור יישוב בסמוך להר דווח גם על כמות קטנה של אפר געשי שנפלט במהלך ההתפרצות. ההתפרצות כיסתה חלקים מכביש שולי הלוע וגרמה נזק לתצפית האלמאומאו. במהלך הפיצוץ לא נפלטה לבה, ועל כן ייתכן כי מקורה גזי או הידרותרמי.[18]
אירוע התפוצצות גרם לפתיחת לוע גז געשי גדול של גופרית דו-חמצנית, שהגביר מאוד את רמת הגז שנפלט מלוע האלמאומאו. הגידול המסוכן בגז הגופרית הדו-חמצנית גררה סגירה של כביש שולי הלוע בין מוזיאון ג'אגר דרומית/דרומית-מזרחית לכביש שרשרת הלועות, שביל שולי הלוע ממחנה הנופש הצבאי דרומית/דרומית-מזרחית לכביש שרשרת הלועות, וכל השבילים המובילים ללוע האלמאומאו.
החל במרץ 2018 החלה פעילות געשית שהתרכזה בלוע פּוּאוּ אוֹאוֹ המרוחק. במקביל החל אגם הלבה בלוע האלמאומאו להתרוקן החל מ-2 במאי 2018.[19] מצפה הרי הגעש של הוואי הזהיר שהתרוקנות אגם הלבה מגבירה את הפוטנציאל להתפרצויות פריאטיות בפסגה עקב המפגש בין המאגמה הלוהטת למפלס מי התהום, דומה לאלו שהתרחשו ב-1924. חששות אלו גרמו לסגירת הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי ב-11 במאי.[20] ב-17 במאי בסביבות 4:15 לפנות בוקר ארעה התפרצות מתפוצצת בלוע האלמאומאו, שיצרה עמוד התפרצות של אפר געשי בגובה 9 קילומטרים.[21] התפרצות זו סימנה התחלה של סדרה של התפרצויות עזות שיצרו תימרות אפר משמעותיות מהאלמאומאו.[22] התפרצויות אלו שלוו ברעידות אדמה גדולות, שקיעה פנימה והתמוטטות בתוך לוע האלמאומאו וסביבו, נמשכו עד תחילת אוגוסט.[23][24]
הפארק נפתח מחדש ב-22 בספטמבר 2018,[25] אם כי, נכון לנובמבר 2018, חלקים מסוימים עדיין סגורים לקהל.[26]
מרכז המבקרים והמוזיאונים
מרכז המבקרים הראשי שוכן קרוב לכניסה לפארק ב-19°25′46″N 155°15′25.5″W / 19.42944°N 155.257083°W, במרכז יש מוצגים ומסופק מידע על הפארק. בסמוך שוכן מרכז המידע וולקנו (Volcano Art Center) בתוך המבנה המקורי של וולקנו האוז מ-1877 והוא מבנה רשום ויש בו גלריה של אמנות ומוצגים היסטוריים.
במוזיאון ג'אגר השוכן כמה קילומטרים מערבית על כביש שולי הלוע יש מוצגים נוספים ויש ממנו תצפית קרובה על לוע האלמאומאו הפעיל של קילוואה. המוזיאון קרוי על שם המדען תומאס ג'אגר (.Thomas Augustus Jaggar, Jr; 1871–1953), המנהל הראשון של מצפה הרי הגעש של הוואי (Hawaiian Volcano Observatory), הצמוד למוזיאון. המצפה עצמו מופעל על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית ואינו פתוח לציבור.
חנויות ספרים שוכנות במרכז המבקרים הראשי ובמוזיאון ג'אגר.[27] המחנה הצבאי קילוואה (Kilauea Military Camp) הוא אתר נופש לחיילי צבא ארצות הברית.[28] ארגוני מתנדבים ממנים גם הם אירועים בפארק.[29]
גלריה
-
לוע פאואהי (Pauahi Crater) שהתפרץ לאחרונה ב-1979. קוטרו 100 מטרים ועומקו 150 מטרים -
מבט על הלבה מלוע פּוּאוּ אוֹאוֹ הזורמת דרך צינורות לבה תת-קרקעיים עד שהיא פוגשת באוקיינוס -
הקשת הטבעית העדינה של הולי סי (Holei Sea Arch) שוכנת בקצה כביש שרשרת הלועות -
העולם החייזרי של מאונה אולו (Mauna Ulu) הוא תוצאה של סדרת התפרצויות מ-1969 עד 1974 -
הצלקות של מערכי קילוחי הלבה נראות מנוף קילוואה בתצפית הליני פאלי (Halini Pali) -
במכתש השקיעה של קילוואה איקי ניתן לראות אגם לבה מההתפרצות של 1959 שהתמצק -
מאז 1913 יכולים מבקרים לעבור דרך צנור הלבה תורסטון, השוכן ביער גשם שופע -
גזים געשיים ומי תהום התערבבו ויצרו חימר צבעוני וקיטור בלועות המכונים סולפור ונטס (Sulphur Vents)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי- הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, ברשת החברתית פייסבוק
הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
- ^ National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage
- ^ Hawaii Volcanoes NP
- ^ Hawaii Volcanoes National Park - UNESCO site
- ^ "Hawai'i's Only World Heritage Site". Hawai'i Volcanoes National Park web site. National Park Service.
- ^ America the Beautiful Quarters
- ^ Volcano park closed for record stretch due to Kilauea eruption
- ^ Volcanoes park reopening good news for Big Island
- ^ Visitors flock to reopened Hawai‘i Volcanoes National Park
- ^ 9.0 9.1 Kīlauea Volcano ,Hawaiian Volcano Observatory Weekly Update
- ^ 10.0 10.1 "2008 Business Plan" (PDF). Hawaii Volcanoes National Park.
- ^ Nature
- ^ Plants
- ^ On the Brink of Extinction
- ^ Nakamura, Jadelyn (2003). "Keonehelelei – the falling sands" (PDF). Hawaii Volcanoes National Park Archaeological Inventory of the Footprints Area.
- ^ "HAWAII NATURE NOTES November 1953". www.nps.gov. 24 במרץ 2006.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) - ^ "The Volcano House". Hawaii Nature Notes number 2. National Park Service. בנובמבר 1953. אורכב מ-המקור ב-2012-10-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 17.0 17.1 "The Park Idea". Hawaii Nature Notes number 2. National Park Service. בנובמבר 1953. אורכב מ-המקור ב-2012-10-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Explosive eruption in Halemaʻumaʻu Crater, Kilauea Volcano". HVO. USGS. אורכב מ-המקור ב-2008-03-23.
- ^ "Volcano Watch: What a day! Eruptions, earthquakes, and a lower lava lake". Hawaiian Volcano Observatory. United States Geological Survey.
- ^ "Volcano Watch: It's an extraordinary time on Kīlauea Volcano!". Hawaiian Volcano Observatory. United States Geological Survey.
- ^ "Explosive eruption at Kilauea summit sends ash 30,000 feet into air". Hawaii News Now (באנגלית). 18 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Volcano Watch: How to protect yourself from volcanic ash produced by Halema'uma'u explosions". Hawaiian Volcano Observatory, U.S. Geological Survey.
- ^ "Kilauea Volcano — 2018 Summit and Lower East Rift Zone Brief" (PDF). Hawaiian Volcano Observatory, U.S. Geological Survey.
- ^ Changes in the Kīlauea caldera from May 14 to July 19, 2018 (Planet Labs Inc.)
- ^ Hawai‘i Volcanoes National Park reopens to delight of everyone
- ^ "Closed Areas". Hawai'i Volcanoes National Park web site. National Park Service.
- ^ "Hawai'i Natural History Association". official web site.
- ^ "Kilauea Military Camp at Kilauea Volcano, a Joint Services Recreation Center". official web site.
- ^ >"Friends of Hawai'i Volcanoes National Park". official web site.
| הפארקים הלאומיים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי32625080Q205952