אתרי המיסיון בסן אנטוניו
מיסיון קונספסיון | |
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2015, לפי קריטריונים 2 | |
מדינה | ארצות הברית |
---|
הפארק הלאומי ההיסטורי אתרי המיסיון סן אנטוניו הוא פארק לאומי ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שמשמר ארבעה מתוך חמישה מיסיונים ספרדיים בסן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית. מיסיונים אלו הם מאחזים שהוקמו על ידי מסדרים נוצרים-קתוליים כדי להפיץ את הנצרות בקרב הילידים המקומיים. המיסיונים היו חלק ממערכת קולוניזציה שהשתרעה על פני אזור דרום-מערב אמריקה הצפונית במאה ה-17 עד ה-19.
המיסיונים ניצבו לאורך זרם הנהר סן אנטוניו. המיסיונים מצפון לדרום הם: מיסיון קונספסיון (Concepción), מיסיון סן חוסה, מיסיון סן חואן, ומיסיון אספדה. מזרחית למיסיון אספדה ממוקמת אמת המים של אספדה, שגם היא חלק מהפארק.
המיסיון החמישי בסן אנטוניו (והידוע מכולם, בין השאר בשל קרב אלאמו), הוא מיסיון אלאמו; הוא לא מהווה חלק של הפארק. הוא ממוקם במעלה זרם הנהר, מעל מיסיון קונספסיון, במרכז העיר סן אנטוניו, והוא בבעלות מדינת טקסס.
ב-5 ביולי 2015 הוכרזו אתרי המיסיון, יחד עם מיסיון אלאמו, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]
המיסיונים
מיסיון נואסטרה סניורה דה לה פוריסימה קונספסיון דה אקוניה הוקם ב-1716 במזרח טקסס, על ידי נזירים פרנציסקנים, במטרה להמיר לנצרות את הילידים האינדיאנים ההסינאים באזור זה, דוברי שפת קאדו. המיסיון הועבר ב-1731 לסן אנטוניו, ופעל בקרב הילידים באזור זה, פחלאטים דוברי קואווילטיקנית. ב-1835, במהלך המהפכה הטקסנית, נכבש המיסיון על ידי צבא המורדים של טקסס מידי צבא מקסיקו, בקרב שנמשך רק 30 דקות. מיסיון זה הוא השמור ביותר מתוך כמה עשרות מיסיונים שהוקמו בטקסס.[2] הוא הוכר כאתר היסטורי ב-1970. פנים המיסיון שופץ ב-2010 לאחר קמפיין של הכומר רוטקובסקי שמונה לאחראי על המיסיון. המיסיון עדיין מקיים תפילות בימי ראשון.
מיסיון סן חוסה אי סן מיגל דה אגואיו הוקם ב-1720 על ידי האב פראן פלאן. הוא נקרא על שם המרקיז של סן מיגל דה אגואיו, חוסה דה אסלור, שהיה מושל טקסס וקואווילה בתקופה זו, ואישר את הקמתו.[3] הוא הוקם במטרה לסייע בפעילות המיסיונרית בקרב אוכלוסיית הילידים, בעקבות הצפיפות הרבה שהורגשה במיסיון הסמוך, סן אנטוניו דה ולרו (לימים מיסיון אלאמו). הכנסייה שבמיסיון הוקמה ב-1768. הוא הוכר כאתר היסטורי ב-1941. סמוך לאתר ממוקם מרכז המבקרים של הפארק הלאומי.
מיסיון סן חואן קפיסטרנו הוקם בשנת 1716 בשם "מיסיון סן חוסה דה לוס נאסוניס" במזרח טקסס על ידי פרנציסקנים. ב-1731 שמו שונה והוא עבר לסן אנטוניו. הוא נקרא על שם ה"קדוש" הנוצרי והתאולוג חואן דה קפיסטרנו, בן המאה ה-15. לאורך עשרות שנותיו הראשונות נקלע המיסיון לקשיים כלכליים רבים, ונטישה של הילידים שאנשיו ניסו לנצר.[4] הוא הפך למוסד חילוני ב-1794, ולאחר מכן הוזנח עד 1840, אז חודשה פעילותו הכנסייתית. האוכלוסייה בשכונה הסמוכה למיסיון, שחלקה צאצאי שוכני המיסיון בשנותיו הראשונו, גדלה בהדרגה בשל בניית תוואי רכבת סמוך ב-1855. במיסיון פעלו לאורך השנים מספר מסדרים נוצרים, עד שנת 1967, אז שבו הפרנציסקנים לפעול בו. המיסיון שופץ לאורך שנות ה-60, והוא הוכר כאתר לאומי ב-1972. ב-2012 שופץ שוב, וקירותיו כוסו בטיח לבן.[5]
מיסיון סן פרנסיסקו דה לה אספדה היה המיסיון הראשון שהוקם בטקסס; הוקם ב-1690 בשם "סן פרנסיסקו דה לוס טחאס" באזור שמצוי כיום סמוך ליוסטון. בשנה שלאחר מכן פרצה באזור מגפה, שגרמה למותם של 3,300 איש בקרב הילידים; הילידים הניחו שהספרדים מהמיסיון הביאו את המגפה, ופיתחו עוינות כלפיהם. ב-1693 ברחו אנשי המיסיון מפני הילידים לכיוון מונקלובה שבאזור מקסיקו. ב-1713 הוקם המיסיון מחדש באותו מקום, אך הוא ננטש ב-1716 בעקבות קונפליקט בין ספרד לצרפת על תחומי ההשפעה של המדינות באזור זה. המיסיון הוקם שם בשלישית ב-1721, ולבסוף הוא הועבר ב-1731 לאזור סן אנטוניו, ושמו שונה לשם הנוכחי. במתחם זה הוקם גם מנזר ב-1745, והכנסייה במקום הושלמה ב-1756. המיסיון הוכר כאתר היסטורי ב-1972. מספר כנסיות מודרניות הושפעו בעיצובן מהעיצוב של מיסיון אספדה, בהן כנסיית סט. סטפן בווימברלי, טקסס.
הפארק כולל שלושה אתרים נוספים שהוכרו כאתרים היסטוריים:
- אמת המים אספדה, שהוקמה ב-1731 כדי לספק מים לשדות הסמוכים למיסיון אספדה; הוכרה כאתר לאומי ב-1964, ומשמשת עד היום את התושבים להשקיית השדות.
- ראנצ'ו דה לאס קאברס, שהוכר כאתר לאומי ב-1973
- הבית של אתל וילסון האריס, שהוקם ב-1956 בסגנון אדריכלות מודרני, והוכר כאתר לאומי ב-2001
קישורים חיצוניים
- סן אנטוניו - הפארק הלאומי ההיסטורי - האתר הרשמי
- אתרי המיסיון באתר אונסק"ו
הערות שוליים
- ^ World heritage status for The Alamo, Japan industrial sites, Conroe Courier, July 5, 2015
- ^ Mission Conception, Handbook of Texas
- ^ Mission San José y San Miguel de Aguayo, Handbook of Texas
- ^ Thoms, Alston V. (1992). Reassessing Cultural Extinction: Change and Survival at Mission San Juan Capistrano
- ^ Levy, Abe (25 February 2013). Mission San Juan shows off facelift. MySA. Hearst Newspapers, LLC