פפהאנאומוקואקאה

פהאנאומוקואקאה

אתר מורשת עולמית

האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 2010, לפי קריטריונים 3, 6, 8, 9, 10
מדינה

המונומנט הימי הלאומי פפהאנאומוקואקאה (אנגלית: Papahānaumokuākea Marine National Monument) הוא מונומנט לאומי של ארצות הברית ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו המשתרע על פני 1,510,000 קמ"ר של מי האוקיינוס השקט, ובהם עשרה איים ואטולים מאיי הוואי הצפון-מערביים. האזור זכה למעמדו בשל חשיבותו הטבעית והתרבותית, שתוארה כך:

לאזור יש חשיבות קוסמולוגית ומסורתית עמוקה עבור תרבות ילידי הוואי, כסביבת מגורי אבותיהם, כהתגלמות הרעיון ההוואי של קרבה בין האדם לבין הטבע, וכמקום שלפי האמונה החלו בו החיים ואליו חוזרות הנשמות לאחר המוות. על שניים מהאיים, ניהואה ומקומאנאמאנה, ישנם שרידים ארכאולוגיים הקשורים ליישוב ולתפקיד הקדם-אירופאי. רוב המונומנט מורכב מבתי גידול של הים הפתוח ושל מים עמוקים, עם אתרים בולטים כגון הרים תת-ימיים ואטולים שקועים, שוניות אלמוגים נרחבות ולגונות. זהו אחד האזורים הימיים המוגנים הגדולים ביותר בעולם.

— הכרזת אונסק"ו

תיאור

ב-15 ביוני 2006 הוכרז האזור שבו שוכן המונומנט ואתר המורשת העולמית כ"המונומנט הימי הלאומי איי הוואי הצפון-מערביים", על ידי הנשיא ג'ורג' בוש. בשנת 2007 קיבל האתר את שמו הנוכחי, וב-30 ביולי 2010 הוא הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, במסגרת הישיבה השנתית ה-34 של ועדת המורשת העולמית, שנערכה בברזיליה. האתר מנוהל על ידי מחלקת המסחר הפדרלית, מחלקת הפנים הפדרלית ומדינת הוואי. האתר הוא חלק ממערכת של 13 מקלטים ימיים לאומיים המנוהלים על ידי מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי. מקלט חיי הטבע הלאומי איי הוואי, המשתרע על פני 1,029.6 קמ"ר משטח המונומנט, מנוהל על ידי שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית. שמו של האזור נגזר משמותיהם של האלילה בוראת העולם פפהאנומוקו ובעלה ואקי.

פפהאנאומוקואקאה הוא בית גידול עבור 7,000 מינים, וכרבע מהם אנדמיים למקום. מינים ידועים הגדלים במקום הם צב ים ירוק, כלב ים נזירי הוואי, ברווז לייסן, עופות ימיים כגון אלבטרוס נצחי, מיני צמחים כגון הדקל פריצ'רדיה רמוטה, ומינים רבים של פרוקי-רגליים. לפי דו"ח של ארגון Pew Charitable Trusts אוכלוסיות הלובסטר המקומיות לא התאוששו מהדיג הנרחב שלהן בשנות ה-80 ובשנות ה-90, וכיום חל איסור לדוג אותם. שטחי הדיג האחרים במונומנט נמצאים במצב של דיג יתר. שירות הדיג הלאומי (National Marine Fisheries Service, אחת ממחלקות מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה) דיווח כי אוכלוסיות של מינים רבים טרם התאוששו מהשינוי הגדול במשטר האוקיינוגרפי של המערכת האקולוגית, שהשפיע על צפון האוקיינוס השקט בשלהי שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90. שינוי זה גרם לפיחות במינים אחדים כגון סרטן הנהרות, עופות ימיים וכלב ים נזירי הוואי; שירות הדיג אף המליץ להעניק למונומנט מעמד שימור נוקשה על מנת לאסור על דיג, למעט עבור דיג של ילידי הוואי מסיבות מסורתיות ולמטרות תיירות (באופן מוגבל).

המונומנט משתרע על פני כ-363,000 קמ"ר (140,000 מייל רבוע) שבהם שוניות אלמוגים, אטולים ואזורי מים עמוקים ורדודים באוקיינוס השקט, ובכך הוא גדול יותר מכל הפארקים הלאומיים של ארצות הברית ביחד. האיים משתרעים לאורך כאלפיים קילומטרים, שטחם המרבי הוא חמישה קילומטרים רבועים, ולמעט ארבעה מתוכם כולם מתנשאים עד לגובה של 10 מטרים מעל גובה פני הים. במונומנט נמצאים כעשירית מבתי הגידול לשוניות האלמוגים הגדלות במים רדודים ובאקלים טרופי, מבין כלל בתי הגידול שבשטח ארצות הברית כולה. שטחו של המונומנט גדול במקצת לעומת זה של הפארק הימי שונית המחסום הגדולה שבאוסטרליה, והוא דומה בגודלו לשטחה של גרמניה וקטן במקצת משטחה של מדינת מונטנה.

340,000 קמ"ר (132,000 מייל רבוע) משטחו של המונומנט הוגדרו עוד בשנת 2000 כחלק משמורת המערכת האקולוגית שונית המחסום של איי הוואי הצפון-מערביים. בשטח המונומנט נמצאים גם מקלט חיי הטבע הלאומי אטול מידוויי (2,391.7 קמ"ר) ומצבת הזיכרון לקרב מידוויי, מקלט העופות הימיים של מדינת הוואי באטול קורה, המקלט הימי המדינתי איי הוואי הצפון-מערביים, ומקלט חיי הטבע הלאומי איי הוואי. מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה אחראי לטיפול במרבית האזורים האוקייניים שבמונומנט, ושירות הדגה וחיי הטבע אחראי על מקלט חיי הטבע הלאומי איי הוואי. על אטול מידוויי עדיין קיים מסלול נחיתת חירום לטיסות טרנס-פאסיפיות. כל האיים הנכללים בשטח המונומנט הם חלק ממדינת הוואי, למעט אטול מידוויי ששייך לאזורים המבודדים של ארצות הברית.

היסטוריה

התהליך להכרזה על איי הוואי הצפון-מערביים כאזור מוגן החל ב-3 בפברואר 1909, כאשר הנשיא תאודור רוזוולט הקים את שמורת איי הוואי באמצעות צו נשיאותי מספר 1019, וזאת בתגובה לציד יתר של עופות ימיים וכהכרה בחשיבות אתרי הקינון לעופות ימיים באיים. ב-1940 שידרג הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט את מעמד האיים למקלט חיי הטבע הלאומי איי הוואי. לאחר מכן שודרג מעמד האיים כאתר מוגן מספר פעמים נוספות, כך שב-1988 הוכרז על הקמת מקלט חיי הטבע הלאומי אטול מידוויי, ב-1993 הוכרז על הקמת מקלט חיי הטבע הלאומי אטול קורה, וב-4 בדצמבר 2000 חתם הנשיא ביל קלינטון על צו נשיאותי 13178, שלפיו הוקמה שמורת המערכת האקולוגית שונית האלמוגים של איי הוואי הצפון-מערביים. הצו של קלינטון היה הצעד החוקי הראשון הדרוש להכרזה על השטח הימי של האתר כמקלט ימי לאומי. בשנת 2005 הוכרזו חלקים מהמונומנט כמקלט ימי מדינתי על ידי לינדה לינגל, מושלת הוואי.

באפריל 2006 צפו הנשיא בוש ואשתו לורה בוש בסרט התיעודי Voyage to Kure (מסע לקורה) בבית הלבן, ביחד עם במאי הסרט ז'אן-מישל קוסטו (בנו של החוקר ז'אק קוסטו). בוש התרשם מדרך הצגת הפלורה והפאונה של האזור בסרט, והחל לפעול על מנת להגן עליו. ב-15 ביוני 2006 חתם בוש על הכרזה 8031, שלפיה הוכרזו המים באיי הוואי הצפון-מערביים כמונומנט לאומי לפי חוק העתיקות 1906. השימוש בחוק זה אפשר את עקיפת הדרישה של שנה שבה היה צורך לדון בנושא וכן את הצורך לא לקבל פניות מהציבור בנושא לקראת הפיכת המקום למקלט ימי לאומי. הייתה זו הפעם השנייה שבה השתמש בוש בחוק העתיקות, לאחר שבפברואר 2006 הוא הכריז על הקמת המונומנט הלאומי אתר הקבורה האפריקאי במנהטן. החקיקה הדרושה לצורך מעורבותם של בעלי עניין בתכנון ובניהול האזור הימי המוגן נמשכה כבר חמש שנים, אך ההקמה המיידית של המונומנט הלאומי ולא של מקלט אפשרה הגנה מיידית ונוקשה יותר, שניתנת לביטול רק בחקיקה של קונגרס ארצות הברית.

לאחר חתימת ההכרזה הסביר ג'ושוע רייכרט, ראש התוכניות הסביבתיות ב-Pew Charitable Trusts, את חשיבות ההכרזה המיידית:

מעמד מונומנט מהיר יותר; הוא יותר מקיף; והוא יותר קבוע. רק חוק של הקונגרס יכול לבטל הכרזה כמונומנט. תהליך ההפיכה למקלט נמשך יותר זמן; הוא כולל משוב מהקונגרס, דיון ציבורי נרחב יותר, יותר שימועים ופגישות. והוא [ג'ורג' ווקר בוש] החליט היום, למעשה, לבצע צעד נועז וליצור משהו שהולך להיות מיידי, כך שהחוק תקף מיידית למקום הזה עכשיו.

— Jeffrey Brown (moderator); Jean-Michel Cousteau (guest); Joshua Reichert (guest) (2006-06-15). "President Bush Declares National Monument in Hawaii". The NewsHour with Jim Lehrer

בשטחם של איי הוואי הצפון-מערביים גדלה כמחצית מאוכלוסיית דגי התחתית בהוואי, ודגים אלה הם נדרשים בכמויות גבוהות על ידי שפים וצרכנים. פרנק מק'קוי, יושב ראש מועצת הדיג האזורית של מערב האוקיינוס השקט, אמר כי:

אנו מרוצים שהנשיא בוש הכיר במצב הכמעט טהור של מימי איי הוואי הצפון-מערביים. אנו מאמינים כי השפע והמגוון של האזור הם תוצאה של ניהול נכון של פעילות הדיג באזור על ידי המועצה ב-30 השנים האחרות, ומצביעים על כך שדיג המנוהל בצורה נכונה יכול לפעול באזור ללא השפעה על המערכת האקולוגית. אוכלוסיית דגי התחתית הקטנה של איי הוואי הצפון-מערביים לא סיכנה ולא תסכן את ההגנה שהנשיא בוש מבקש להשיג באמצעות הכרזת האזור כמונומנט לאומי

— "NWHI Fisheries and Ecosystem Protection Have and Can Co-Exist" (Press release). Western Pacific Regional Fishery Management Council. 2006-05-15

ב-27 בפברואר 2007 תיקן הנשיא בוש את הכרזה 8031, ושינה את שמו של המונומנט לשם ההוואי המקורי, "פפהאנאומוקואקאה". ב-11 במרץ ביקרה הגברת הראשונה לורה בוש באטול מידוויי, וב-2 במאי נערך טקס שינוי השם בארמון וושינגטון שבהונולולו, בירת הוואי. ב-15 במאי 2007 הכריז הנשיא בוש על כוונתו לשדרג את מעמדו של המונומנט לאזור ים רגיש במיוחד. ב-4 באפריל 2008 אישר ארגון הימאות הבינלאומי את ההכרזה הזו. ב-30 בינואר 2008 הוסיפה מחלקת הפנים את פפהאנאומוקואקאה לרשימה הטנטטיבית של 14 אתרים המועמדים להכרזה כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. הוועדה הבין-סוכנותית הפדרלית למורשת העולמית אישרה את ההצעה מבחינה רשמית בנובמבר 2008. ארגון IUCN בחן את המאפיינים הטבעיים של המונומנט והוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים בחנה את מאפייניו התרבותיים, כיוון שהיה מדובר באתר המועמד להכרזה כאתר טבע וכאתר תרבותי. ביולי 2010 הוכרז פפהאנאומוקואקאה כאתר מורשת עולמית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המונומנט הימי הלאומי פפהאנאומוקואקאה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פפהאנאומוקואקאה
• פפהאנאומוקואקאה באתר שירות הדגה וחיי הבר של ארצות הברית
• פפהאנאומוקואקאה באתר WCMC