ספרות האגדה היהודית

ביהדות קיימים ספרי אגדה רבים הכוללים בתוכם תוכני מוסר, סיפור ושאר תכנים שאינם הלכתיים. כמו כן ישנם ספרים שהם ליקוטי אגדות מתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. חז"ל מייחסים חשיבות רבה לאגדה ובמשך ההיסטוריה היהודית חוברו מאות ספרים שנועדו לפרש ולבאר את אגדות חז"ל, חלקם באופן פשטני וחלקם באופן עמוק יותר. דוגמה לכך היא חיבורו של המהרש"א "חידושי אגדות" שהוא חיבור מקיף על כל מסכתות הש"ס ונותן הסברים פשוטים ולרוב גם עמקניים לאגדות שבתלמוד בבלי.

ספרי אגדה עיקריים

עם ספרי האגדה של חז"ל נמנים ספרי המדרש הידועים, וכן חיבורים ידועים נוספים שתוכנם "אגדי".

• מדרש רבה (בפירוש רש"י לפרשת ויגש, הוא מכונה "אגדת ארץ ישראל") – מדרש על התורה ועל חמש מגילות. הראשונים ייחסו את המדרש לרבי הושעיא רבה ויש שייחסוהו לאמורא רבה בר נחמני. כיום סבורים החוקרים כי קובצי המדרש חוברו בזמנים שונים, שההפרש ביניהם עשוי להגיע למאות שנים. המדרשים מסודרים לפי פרשיות (על התורה) ולפי פרשיות וסימנים (על התורה ועל חמש המגילות).
• מדרש תנחומא – גם הוא מדרש אגדה ארצישראלי על התורה, שנתחבר על ידי רבי תנחומא, אמורא בדור החמישי לאמוראים שחי בארץ ישראל. מחולק גם הוא לפי פרשיות התורה. במדרש זה נפתחים הדיונים לרוב בשאלות הלכתיות, ואחר-כך עוברים לתכני אגדה. קיים מדרש בשם "ילמדנו רבינו", אשר מתבסס על מדרש תנחומא הפותח בדרך כלל במילים אלה.
• פרקי (או ברייתא) דרבי אליעזר – חיבור המיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס (ומכאן שמו), העוסק בלימודיו במעשה בראשית, בסיפורים שבתורה, במעשי האבות וביציאת מצרים. סגנונו הייחודי של מדרש זה הוא בכך שאינו מתעסק ב"דרישת" הפסוקים, אלא בתיאורם והרחבת תוכנם.
• מדרש שוחר טוב – מדרש אגדה לתהלים. המדרש פותח בפסוק ”שוחר טוב יבקש רצון” (משלי י"א, כז), ומכאן שמו. זהות מחברו אינה ידועה.
• ילקוט שמעוני – ליקוט של מדרשים על ספרי התנ"ך, שנתחבר בתחילת המאה הארבע עשרה בגרמניה. הדעות חלוקות באשר לזהות מחברו, ועל פי רוב סבורים כי נתחבר על ידי רבי שמעון אשכנזי ("ראש הדרשנים") מפרנקפורט. הספר מצטיין במאגר ספרים עצום של כ-50 ספרים, בדיוק לשוני ובהסמכת וציטוט המקורות.
• מדרש הגדול – ליקוט של מדרשים מיהדות תימן, שנתחבר על ידי רבי דוד בר עמרם מהעיר עדן שבתימן.
• סדר עולם – ספר כרונולוגיה על התורה, מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא.
• פסיקתא דרב כהנא – קובץ מדרשים על ההפטרות הנקראות בחגים ובשבתות מיוחדות במשך השנה.
• עין יעקב – ליקוט דברי האגדה מהתלמוד הבבלי, יחד עם הפרשנים המרכזיים - רש"י ותוספות. נתחבר בסוף המאה ה-15 על ידי רבי יעקב בן שלמה חביב מהעיר סמורה שבספרד. הרב אברהם יצחק הכהן קוק ביסס את ספרו על האגדות, עין אי"ה, על ספר זה.

בנוסף על חיבורי האגדה האמורים לעיל, קיימים חיבורים המתמקדים בענייני מוסר, כגון: מסכת אבות, אבות דרבי נתן, מסכת דרך ארץ (דרך ארץ רבה ודרך ארץ זוטא), תנא דבי אליהו.

לצד החיבורים המקוריים, קיימים אוספים מודרניים רבים של קובצי אגדה שנתחברו בעת החדשה במטרה לאסוף את אגדות חז"ל לפי סדר מסוים (לפי נושאים, סדר אלפביתי וכדומה). הבולט והידוע שבהם הוא "ספר האגדה", פרי עבודתם של ביאליק ורבניצקי.

אף שספרות המדרש נכתבה בעיקרה בימי הביניים, נכתבים גם במאה ה-21 פירושים על התורה בסגנון מדרשי, כדוגמת קובץ מדרשים שכתבו נשים בשם "דרשוני" ו"צוהר תעשה לתיבה" של רונן אחיטוב.

חשיבות ספרי האגדה

ערך מורחב – משמעותן של האגדות ביהדות

חשיבותן הרבה של ספרי האגדה השונים נובעת מעצם חשיבותה של האגדה ביהדות. מאז ומעולם ייחסו גדולי היהודים חשיבות רבה מאד לאגדות חז"ל. כמו כן האגדות היוו לרוב השראה להרבה תחומי עניין ועיסוק של גדולי הדורות. על אף שהאגדות נלמדו באופן פשטני והוסברו כך על ידי הפרשנים, ישנה התייחסות נרחבת לרבדים העמוקים יותר המסתתרים מאחורי התוכן הגולמי של האגדות. במקרים רבים נמצא שהתוכן הפשטני של האגדות מוסבר כמשל וכמטאפורה לתוכן עמוק שחז"ל נשמרו מלכתוב אותו בגלוי מפני החשש שלא יובן נכון לפשוטי העם. אגדות חז"ל היוו גם במשך הדורות כר נרחב ללעג על דברי חז"ל ליהודים וגויים שלעגו ליהדות.

קישורים חיצוניים

• סקירה קצרה על ספרי האגדה העיקריים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• Isidore Singer J. Theodor, ‏"MIDRASH HAGGADAH", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)