ימים נוראים
המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בראש השנה ויום כיפור והמאורעות הנגזרות מהם. התקופה מיוחדת בשל משמעותם המיוחדת של הימים והצורך בצדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה בימים אלו. יש המחלקים את המועדים המוזכרים בתורה ל"ימים נוראים" (ראש השנה ויום כיפור) בהם מעוררים את האמונה בבכייה ומרירות, ו"ימי שמחה" (פסח שבועות וסוכות) בהם מעוררים את האמונה בשמחה וריקודים.
דינים שונים נאמרו בהקשר לתקופה זו. יש המקפידים בזמן הימים הנוראים על הלכות שאין נהוג להקפיד עליהם במהלך השנה. כמו כן, תפילות ימים נוראים שונות בנוסחן אורכן וצורתם מתפילות יום חול.
מקור הביטוי
המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה ומעורר יראת כבוד, והיא משקפת את הדין שדן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לאל: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" (תהילים מ"ז), "ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד" (שופטים י"ג).
תחולת המושג "ימים הנוראים"
נראים הדברים שלא דייקו המשתמשים במושג "ימים נוראים" לבחור משמעות אחת למושג.
למשל, בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח, כותב האדמו"ר הזקן: ”ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ...” ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים.
לעומת זאת, באורח חיים ו' כותב האדמו"ר הזקן: ”לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...” ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה (ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות).
במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:
- ימי הסליחות שלפני ראש השנה.
- ראש השנה.
- עשרת ימי תשובה המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח העברי.
- "שבת שובה" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע, פרק י"ד פסוקים ב-י, מתחילה בפסוק: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך". נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
- יום הכיפורים.
- הושענא רבה - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.
ראש השנה ויום כיפור
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל[1], ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...", ומאידך הוא כותב "אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".
בחלק מהמקורות, המושג ימים נוראים כולל את ראש השנה ויום הכיפורים בלבד. כך למשל מתייחס לרוב המושג "תפילות הימים הנוראים" לתפילות ראש השנה ויום כיפור ולא לתוספות של עשרת ימי תשובה. בערוך השולחן, אורח חיים תקפ"א ד', כתוב שאין לאבל להתפלל בימים נוראים לפני העמוד ומהשוואה למשנה ברורה נראה שהכוונה אך ורק לימי ראש השנה ויום כיפור. "ספר המועדים" מצטט תרגום למאמר של הרמן כהן: "ראש השנה קשור ביום הכיפורים ... שני החגים הללו, הנקראים בשם "ימים נוראים" ... "
עשרת ימי תשובה
בעברית של ימינו, בציבורים רבים, נוצרה חפיפה בין המושג ימים נוראים למושג עשרת ימי תשובה. כך למשל, ב-100 מושגי יסוד של משרד החינוך, מוגדר המושג "ימים נוראים" באתר הרשמי של משרד החינוך כך: "ימים נוראים - בשם זה מכונים הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים (מא' תשרי עד י' בתשרי)."
כל ימי הסליחות
מקורות אחרים כללו בימים הנוראים גם את ימי אמירת הסליחות מחודש אלול. אצל המגן אברהם הדבר כתוב בצורה מפורשת: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל...".
מנהגי הימים הנוראים
תפילות
הימים הנוראים הם ימים בהם משתדלים כל היהודים להגיע לבית הכנסת להתפלל. בתשובות הצמח צדק[2] מופיע תיאור של מקרה של ספק נישואין אשר התרחשו כאשר באו בני הכפרים העירה לכבוד הימים הנוראים כדי שיוכלו להתפלל במניין. בתשובה אחרת[3] מסופר על הדוחק בעזרת הנשים בימים הנוראים. בהלכה מצוין שכשיש מניין מצומצם אסור לאדם להיעדר בימים נוראים או לחלופין עליו לשכור מישהו במקומו כדי שיהיה במקומו מניין[4].
בתפילות הימים הנוראים מצויים עשרות שינויים מתפילות שאר ימות השנה:
- החל מחודש אלול ועד הושענה רבה נהוג להוסיף ולומר את פרק כ"ז שבתהילים אחרי התפילה.
- הספרדים נוהגים לומר סליחות לפני שחרית החל מב' באלול עד יום הכיפורים.
- האשכנזים נוהגים לומר סליחות החל משבוע שלפני ראש השנה.
- תפילות ראש השנה ויום הכיפורים שונות באופן מהותי מתפילות יתר מועדים וחגי ישראל. הם ארוכות באופן משמעותי הן בשל הנוהג להאריך בהם והן בשל הפיוטים הרבים שנוספו בהם בחזרת הש"ץ בתפילות שחרית ומוסף, כשבכל השנה רבים אין אומרים פיוטים כדי שלא להפסיק באמצע התפילה.
- לחלק מהימים הנוראים יש מנגינות מיוחדות לתפילה, ובנוסח אשכנזי גם לקריאת התורה.
- בעשרת ימי תשובה מוסיפים בתפילת העמידה את הקטעים זכרנו לחיים, מי כמוך, וכתוב, בספר חיים. וכן משנים "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט" בחתימת הברכה השלישית והאחת העשרה.
- בחג הסוכות מוסיפים את תפילת הלל והושענות.
- בליל הושענא רבה נוהגים רבים ללמוד כל הלילה. אחרים קוראים בליל זה את כל ספר דברים מתוך ספר תורה.
- בהושענא רבה מרבים באמירת הושענות באופן משמעותי, ואומרים בהם סליחות ופיוטים רבים. ויש שנהגו ללבוש ביום זה קיטל, ויש שנהגו שרק הש"ץ לובש קיטל במהלך מוסף.
הלכות
כתב בשולחן ערוך שלמרות שלא כולם נוהגים להקפיד באיסור פת עכו"ם בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים יש להקפיד על כך במיוחד.
במוסר
יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה. והשבוע שלפני ראש השנה. ויש שנהגו לעשות תענית דיבור.
בישיבות רבות נהוג מידי חודש אלול להוסיף עוד סדר מוסר.
לקריאה נוספת
- הרב רא"ם הכהן, לרחוק ולקרוב, בין כסה לעשור (שיחות לימים הנוראים).
- ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן, 1947.
קישורים חיצוניים
- הרב אורי שרקי, שיעורים על אלול וימים נוראים, סדרת שעורים, מתוך האתר של הרב אורי שרקי ואתרים אחרים.
- יוסף יואל ריבלין, ימים נוראים אצל עדות המזרח, באתר "דעת"
- בין כסה לעשור באתר מט"ח
- מנגינות התפילות לימים הנוראים והסליחות מקהילות ישראל באתר הספרייה הלאומית