הולשוביצה
 | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1998, לפי קריטריונים 2, 4 | |
| מדינה |
 צ'כיה |
|---|---|
|
(למפת צ'כיה רגילה)   הולשוביצה | |
הולשוביצה (צ'כית: Holašovice) הוא כפר היסטורי קטן השוכן בדרום צ'כיה, במרחק 15 קילומטרים מערבית לצ'סקה בודייוביצה ובמרחק 18 קילומטרים צפונית לצ'סקי קרומלוב (הוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1992). הכפר נמצא בשטחה של הרשות המוניציפלית יאנקוב. דרומית לכפר נמצא האזור המוגן יער בלאנסקי. הכפר ננטש לאחר מלחמת העולם השנייה, כך שהשתמרו בו מתאר ימי הביניים ובניינים מקומיים בסגנון בוהמייני או בארוק כפרי. הכפר שוחזר ואוכלס מחדש החל מ-1990, והוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1998.
היסטוריה
האזור שבו שוכן הולשוביצה היה מיושב על ידי האדם מאז תקופת האבן החדשה (האלף השני לפנה"ס). הכפר עצמו הוקם במחצית הראשונה של המאה ה-13, כאשר אנשים רבים החלו להתיישב באזורי הגבול של בוהמיה. התיעוד הקדום ביותר הנוגע לכפר הוא מסמך של המלך ונצ'סלאוס השני, שהעניק מספר כפרים (כולל הולשוביצה) למנזר ציסטרסיאני בווישי ברוד. הכפרים היו בבעלות המנזר עד 1848.
בין 1520 ל-1525 התחוללה בהולשוביצה מגפה קשה של דבר בובוני, ורק שני תושבים שרדו. מעל קבר האחים שבקצהו הצפוני של הכפר הוקמה אנדרטה לזכר האירוע. המנזר אכלס את הכפר בהדרגה באמצעות מתיישבים מבוואריה ואוסטריה. האוכלוסייה מנתה כ-17 תושבים ב-1530. הכפר נפגע קלות במהלך מלחמת שלושים השנים, אך התאושש תוך זמן קצר.
ברישום קרקעות מ-1827 נכתב כי כל המבנים במשקי הכפר (מלבד האסמים) נבנו מאבן ללא מסגרת עץ, וזאת בניגוד לכפרים רבים אחרים בבוהמיה באותה תקופה.
מספר המשקים החקלאיים היה 17 החל מהמאה ה-16, ורק לקראת המאה ה-20 (1895) אוכלוסיית הכפר החלה לגדול והתגוררו בו 157 תושבים ממוצא גרמני ו-19 אנשים ממוצא צ'כי. רוב החוות בכפר ננטשו והחלו להתדרדר לאחר גירוש התושבים הגרמנים בשלהי מלחמת העולם השנייה. הולשוביצה הפך למקום נטוש תחת השלטון הקומוניסטי שהוקם בצ'כיה לאחר המלחמה.
ב-1990 החל מבצע מקיף לשיפוץ ושיקום הכפר, והוא אוכלס מחדש. אוכלוסייתו מונה כ-140 תושבים, נכון ל-2006.
תיאור
הכפר מורכב מ-120 מבנים המסודרים מסביב לכיכר גדולה שבה נמצאת קפלה קטנה שבראשה צלב, וכן ממספר בניינים נוספים המרוחקים מקבוצת הבניינים המרכזית. האזור שהוכרז על ידי אונסק"ו כולל 23 חוות המוגנות כמונומנטים אדריכליים, ביחד עם מבני המשנה (אסם, אורוות וכדומה) וגנים. החוות נבנו כך שהגמלונים שלהן פונים לעבר הכיכר. חלק מהבניינים של החוות הפכו בשנים שלפני ולאחר מלחמת העולם השנייה לבתי מגורים לגמלאים. בחלק מהחוות היו בתים קטנים ופשוטים שהיו מיועדים למגורי משפחות הפועלים.
בכיכר הכפר עצמה שוכנת קפלת יאן מנפומוק המתוארכת לאמצע המאה ה-18, שהיא מבנה צר שחזיתו הגבוהה בנויה בצורת פעמון. פנים הקפלה המלבני מחופה על ידי שני קמרונות הנסגרים על ידי שתי לונטות. גג הקפלה בנוי גם כן בצורת אוכף, ובראשו נמצא צריח מחודד המכיל פעמון.
נפחיית הכפר ובית הנפחיה שכנו במרכז הכיכר החל מתחילת המאה ה-18. הנפחיה שכנה בצד המערבי של הכיכר עד להעברתה ב-1885 למיקומה הנוכחי. שני המבנים הם חד-קומתיים עם גגות בצורת אוכף, ופתח הכניסה שפנה אל הכיכר היה בצורת קשת. הנפחיה משמשת כבית מגורים, והפתח הקשתי הוא מפני שינוי זה.
חזיתה של חווה מספר 3 היא דו-גמלונית בסגנון דרום בוהמייני קלאסי, ובנוסף לשער הגדול יש שער קטן נוסף בקיר המקיף אותה. לשני הגמלונים יש גימור בסגנון בארוק ביחד עם רצועות של פילסטר סטוקו. מיד לאחר הכניסה דרך השער הראשי נמצא אסם דו-קומתי משמאל, שקומתו העליונה משמשת כמזווה. אחרי האסם נמצא גוש מבנים עם אורוות ומרתף מקומרן. בית החווה הדו-חדרי נמצא מצד ימין. באמצע אולם הכניסה נמצא גרם מדרגות המוביל אל עליית הגג של הבית.
החווה הגדולה ביותר בכפר היא חווה מספר 8. משמאל לשער הכניסה נמצא בית החווה הראשי המורכב משני אחרים, ואליו מחוברים שתי רפתות ארוכות המחולקות לשני חללים מקומרנים. בצד הימני של הכניסה נמצא אסם תלת-קומתי. הצד האחורי של החצר מתוחם על ידי אסם אבן גדול, שנבנה בשלהי המאה ה-19 כתחליף לאסם העץ הקודם.
חווה מספר 15 נמצאת בצד המזרחי של הכיכר, והיא מקיפה שלושה צדדים של חצר מרכזית. חזית החווה היא מבנה דו-גמלוני קלאסי עם שער כניסה קשתי. מבנה החווה השתנה לאורך מאות השנים האחרונות, ובמהלך השינויים הוחלפו גמלוני הבארוק בגמלונים משולשים. המבנה החשוב ביותר בחווה הוא האסם ששמר על צורתו המקורית בצורה הטובה ביותר ביחס למבנים אחרים בכפר.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הולשוביצה- תמונות נוספות מהכפר
30259244הולשוביצה