האראלד הראשון, מלך דנמרק
האראלד "כחול השן" גורמסון (בנורדית עתיקה: Haraldr blátǫnn Gormsson; בדנית: Harald Blåtand Gormsen; 935 לערך - 985 או 986) היה מלך דנמרק (משנת 958) ונורווגיה (בשנים 970-974). השליט הראשון של דנמרק שהוטבל לנצרות וגרם להתנצרות ממלכתו.
שלטונו
האראלד היה בנו של גורם הזקן, מלך דנמרק והוא ירש את התואר עם מותו ב-958.
תקופתו הייתה תקופה של שלום יחסי בדנמרק. ב-960 הוטבל לנצרות על ידי נזיר ממוצא קלטי בשם פופו. בשנים 945 ו-963 סייע האראלד לרישאר הראשון, דוכס נורמנדיה במלחמותיו בסאמלאנד (אזור מחוז קלינינגרד של ימינו). עם הירצחו של מלך נורווגיה האראלד אפור-הגלימה, בשנת 970 לערך, השתלט האראלד גם על הכתר הנורווגי. בשנת 974 הפסיד לגרמאנים בקרב דנווירקה (Danevirke, בשלזוויג-הולשטיין של היום) והכתר הנורווגי הועבר לשליטה גרמאנית.
הסאגות הנורדיות מתייחסות להאראלד בדרך כלל בשלילה, כשליט חלש שנכנע לטוען-לכתר שוודיה סטיירביורן פעמיים. פעם אחת כאשר אולץ לתת לו צי ספינות ואת בתו ת'ירה ופעם שנייה כאשר מסר את עצמו למלך שוודיה כבן ערובה, יחד עם צי נוסף עליו פיקד ואז הפנה לו עורף ושבר את ההסכם איתו ערב קרב מכריע באופסלה.
האראלד הקים מבצרי-טבעת בטרלבוג (Trelleborg) ובורינג (Borrering) באי שלן, נונבקן (Nonnebakken) באי פין, פירקט (Fyrkat) בצפון יוטלנד ואגרסבורג (Aggersborg) ייתכן שגם מבצר טרלבורג בסקונה (דרום שוודיה) הוקם על ידיו. כולם בעלי מבנה מעגלי מושלם ומחולקים לארבעה רבעים למגורים ומחסנים. עוד מיוחסת לו הקמת הגשר העתיק ביותר בסקנדינביה והצבת האבן הגדולה ביילין.
האראלד נהרג במרד שהובל על ידי בנו ויורשו סוון הראשון, מלך דנמרק ונקבר בקתדרלת רוסקילדה.
על האבן הגדולה ביילין כתב:
המלך האראלד ציווה להקים יד זו לזכר גורם, אביו, ולזכר תירה, אימו; האראלד הוא אשר תפס לעצמו את כל דנמרק ונורווגיה ואשר ניצר את הדנים.
הכינוי "כחול-השן"
הכינוי "כחול השן" (ממנו נגזר שם תקן התקשורת הניידת בלוטות') מוזכר לראשונה בכרוניקה של רוסקילדה משנת 1140. כאשר ההסבר המקובל הוא שפירוש המילה "כחול" בהקשר זה פירושה "כהה", כלומר להאראלד הייתה עששת בשן שגרמה לה להיות כהה[1]. פירוש אחר נועץ את ההסבר בחיבתו של המלך לאוכמניות שצבעו את שיניו בכחול[2]. השערה אחרת היא שהפירוש אינו קשור לשן אלא ללבוש הכחול, היקר באותה עת, שנהג האראלד ללבוש ומכאן הכינוי[3].
משפחתו
- ב-950 לערך נשא לאשה את גיריד (Gyrid) אולאפסדוטיר ויחד היו להם ארבעה ילדים:
- ת'ירה האראלדסדוטר (מתה בשנת 1000 לערך), נישאה לסטיירביורן, נסיך שוודיה
- סוון הראשון, מלך דנמרק (960 - 3 בפברואר 1014)
- הוקון (נולד ב-961 לערך)
- גונהילדה (מתה ב-13 בנובמבר 1002), אשת פאליג, רוזן דבון
- ב-970 לערך נישא לת'ורה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
מלכי דנמרק | ||
---|---|---|
מלכים קדומים | (הארדיקאנוט הראשון) • גורם הזקן • האראלד "כחול השן" • סוון פורקברד • האראלד השני • קנוט הגדול • הארדיקאנוט • מגנוס הטוב • סוון השני • האראלד השלישי • קנוט הרביעי • אולף הראשון • אריק הראשון • נילס • אריק השני • אריק השלישי • סוון השלישי • קנוט החמישי • ולדמר הגדול • קנוט השישי • ולדמר השני • ולדמר הצעיר • אריק הרביעי • אַבֶּל • כריסטופר הראשון • אריק החמישי • אריק השישי • כריסטופר השני • אריק כריסטופרסן • ולדמר השלישי • תקופת ביניים • ולדמר הרביעי • אולף השני • מרגרטה הראשונה | |
בית פפאלץ-ניומרקט | אריק מפומרניה • כריסטופר מבוואריה | |
בית אולדנבורג | כריסטיאן הראשון • הנס • כריסטיאן השני • פרדריק הראשון • כריסטיאן השלישי • פרדריק השני • כריסטיאן הרביעי • פרדריק השלישי • כריסטיאן החמישי • פרדריק הרביעי • כריסטיאן השישי • פרדריק החמישי • כריסטיאן השביעי • פרדריק השישי • כריסטיאן השמיני • פרדריק השביעי | |
בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרברג-גליקסברג | כריסטיאן התשיעי • פרדריק השמיני • כריסטיאן העשירי • פרדריק התשיעי • מרגרטה השנייה • פרדריק העשירי |