האבנים הרוניות בילין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התילים, האבנים הרוניות והכנסייה ביילין

Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האבנים הרוניות והתל הדרומי ברקע
האבנים הרוניות והתל הדרומי ברקע
מדינה דנמרקדנמרק דנמרק
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 3
(למפת דנמרק רגילה)

שתי האבנים הרוניות ביילין (Jelling) שבמרכז חצי האי יוטלנד בדנמרק, הוכרזו בשנת 1994 כאתר מורשת עולמית יחד עם הכנסייה השוכנת בצמוד להן מצפון ואשר בחצרה הן ניצבות, ויחד עם שני תילי קבורה הנישאים מצפון ומדרום לכנסייה.

האבנים הרוניות

האבנים הרוניות עשויות כל אחת מפיסת אבן ועליהן חרוטות כתובות בשפת נורס בכתב רונות המתוארכות למאה ה-10. האבנים מייצגות את שלב המעבר מהאמונה הפגנית בדנמרק לנצרות, והן מזוהות עם התקופה בה הייתה דנמרק למדינה לאומית.

האבן הקטנה

"האבן הקטנה", המכונה גם "האבן העתיקה", הונחה במקומה על ידי המלך גורם הזקן (Gorm den Gamle, מלך מ-934 עד 958 או 959) שהיה המלך הראשון של כל דנמרק. האבן הוקמה לזכר אשתו של המלך, תירה (Thyra Dannebod). בכתובת שעל האבן מופיעה המילה "דנמרק" לראשונה בתולדות המדינה, אם כי זו נזכרה מחוץ לגבולותיה כ-75 שנים קודם לכן. הכתובת על האבן קוראת לאמור:

"kurmur kunukr, karthi kubl thusi, aft thurui kunu sina, tanmarkar but"[1]

"המלך גורם הקים יד זו לזכר תירה, אשתו, גאולתה של דנמרק".

האבן הגדולה

"האבן הגדולה", הידועה גם כ"אבן החדשה", נחקקה על ידי המלך האראלד כחול-השן (Harald Blåtand), בנו של גורם הזקן, לזכר הוריו ולזכר התנצרותם של הדנים. האבן שוקלת כ-10 טונות ונישאת לגובה של 2.43 מטר[2]. לאבן שלושה צדדים - בצידה האחד ציור של אותו האיש בתנוחת צליבה אך ללא צלב, בשני נראה נחש הכרוך סביב אריה ובשלישי מופיע רובה של הכתובת, לאמור:

"Haraltr kunukr bath kaurua, kubl thausi aft kurm fathur sin, auk aft thaurui muthur sina sa, haraltr ias sar uan tanmaurk, ala auk nuruiak, auk tani karthi kristna"[3]

"המלך האראלד ציווה להקים יד זו לזכר גורם, אביו, ולזכר תירה, אימו; האראלד הוא אשר תפס לעצמו את כל דנמרק ונורווגיה ואשר ניצר את הדנים".

התילים

התל הדרומי מחצר הכנסייה
הכנסייה ושתי האבנים בסמוך לדלת הכניסה אליה
פנים הכנסייה

שני התילים נישאים מדרום ומצפון לכנסייה. בתל הצפוני נתגלו שרידי אולם קבורה, שייתכן והוקם לשני אנשים. חיפושים שנערכו במקום בתחילת המאה ה-19 חשפו ממצאים מהמאה ה-10 אך שרידי הגופות סולקו ממנו. ייתכן שהמלך גורם הזקן היה קבור בתל זה, ובנו האראלד כחול-השן העביר את גופתו אל הכנסייה הסמוכה שהוקמה עם התנצרותו[4]. התל הדרומי נחקר בשנת 1861 ו-1941, אך לא נתגלו בו קברים.

הכנסייה

לכנסייה הניצבת במקום כעת קדמו שלוש כנסיות עץ מוקדמות יותר אשר נהרסו בשריפות, והעתיקה שבהן שימשה גם כמקום קבורתו של המלך גורם הזקן. גופתו של גורם הזקן נתגלתה בשנת 1978 והוצאה מהקבר לצורכי מחקר, ובשנת 2000 הושבה לכנסייה.

הספינה ובית המקהלה נבנו מאבן גיר בסביבות שנת 1100, בעוד שמגדל הפעמונים ואולם הכניסה נוספו מאוחר יותר. בשנת 1874 נחשפו בבית המקהלה פרסקאות מהמחצית הראשונה של המאה ה-12.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יילין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תעתיק לטיני
  2. ^ http://www.vikingworld.dk/king2.htm העולם הוויקינגי
  3. ^ תעתיק לטיני
  4. ^ http://www.vikingworld.dk/king1.htm העולם הוויקינגי



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0