אנשלוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף האנשלוס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פתק ההצבעה במשאל העם על האיחוד. העיגול הגדול נועד לסימון "כן" והעיגול הקטן "לא". המצביעים היו צריכים לסמן את בחירתם באופן גלוי לעיני הפקידים הנאצים לשאלה: "האם אתה מסכים לאיחוד-מחדש של אוסטריה עם הרייך הגרמני שהוחלט עליו ב-13 במרץ 1938 והאם אתה מצביע למפלגה של המנהיג שלנו (באותיות גדולות) אדולף היטלר?"

אַנְשְׁלוּסגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח" להאזנה (מידעעזרה)) הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה הפשיסטית לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני. אף שאיחוד בין אוסטריה לגרמניה נאסר במפורש בהסכם ורסאי, המעצמות לא מנעו את הסיפוח, בתקווה כי היטלר יסתפק בסיפוח אוסטריה וחבל הסודטיםצ'כוסלובקיה), ולא ישתלט בכוח על שטחים נוספים.

רקע

אוסטריה הייתה המדינה הגרמנית היחידה שנשארה מחוץ לאיחוד הפוליטי של המדינות הגרמניות השונות שהתרחש ב-1871, אף על פי שפעלו בה ארגונים לאומניים גרמניים מכיוון שרוב האוכלוסייה שמרה אמונים למונרכיה של בית הבסבורג.

רעיון קיבוץ הגרמנים אל תוך מדינת לאום גדולה הועלה מספר פעמים בעבר, החל מהמאה ה-19 בשקיעתה של האימפריה הרומית ה"קדושה" ועד לסיום הקונפדרציה הגרמנית. אוסטריה רצתה להציע את פתרון "גרמניה הגדולה יותר" (Großdeutsche Lösung) לפיה הנסיכויות הגרמניות יהיו מאוחדות תחת הנהגת האוסטרים הגרמנים (ההבסבורגים). פתרון זה יכלול את כל המדינות הגרמניות (כולל האזורים הלא גרמניים באוסטריה), אך פרוסיה תהיה במעמד משני.

מחלוקת זו שלטה בדיפלומטיה הפרוסו-אוסטרית ובפוליטיקה של המדינות הגרמניות במשך אותה תקופה.

הסכסוך המתוקשר הסתיים בשנת 1866 לאחר "מלחמת אוסטריה–פרוסיה" שבה ניצחו הפרוסים את האוסטרים, ובעקבות כך הוציאו את אוסטריה ואת האוסטריים הגרמניים מגרמניה עצמה. המדינאי הפרוסי, אוטו פון ביסמרק, הקים את הקונפדרציה הגרמנית הצפונית, שכללה את רוב המדינות הגרמניות והגדילה עוד יותר את כוחה של פרוסיה. ביסמרק השתמש במלחמת צרפת-פרוסיה כדרך לשכנוע מדינות גרמניות אחרות, כמו ממלכת בוואריה, לעמוד לצד פרוסיה במאבקה נגד האימפריה הצרפתית השנייה. בשל ניצחונה המהיר של פרוסיה, הסכסוך הוסדר ובשנת 1871 הוקמה האימפריה הגרמנית ("קליינדוטש"), המבוססת על הנהגת ביסמרק וממלכת פרוסיה הקדומה, וכללה, מלבד פרוסיה, את כל המדינות הגרמניות זולת אוסטריה.

לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, האימפריה האוסטרית וממלכת הונגריה חיו על פי ריבונות כפולה, תחת השליט פרנץ יוזף הראשון. האימפריה המגוונת הזו כללה קבוצות אתניות שונות, כגון הונגרים, סלאבים אתניים וכן קבוצות כמו קרואטים, צ'כים, פולנים, רוסינים, סרבים, סלובקים, סלובנים ואוקראינים, וכן איטלקים ורומנים שנשלטו בידי מיעוט גרמני.

באימפריה האוסטרו הונגרית התקיימו מתחים בין הקבוצות האתניות השונות. רבים מהאוסטרים הפאן-גרמנים הביעו נאמנות לביסמרק ורק לגרמניה, כדוגמת לבישת סמלים אסורים בבתי הספר באוסטריה ודגלו בפירוק האימפריה הנוכחית כדי לאפשר סיפוח מלא של אוסטריה לגרמניה. אף על פי שאוסטרים רבים הסכימו עם רעיונות פאן-גרמניים, רבים מהם עדיין גילו אמונים למלוכה ההבסבורגית ושאפו לעצמאות אוסטריה. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933, הם השתמשו בתעמולה כדי לנסות לכפות על אוסטרים לדרוש את אנשלוס לרייך הגרמני באמצעות סיסמאות כגון "עם אחד, אימפריה אחת, מנהיג אחד".

הרפובליקה האוסטרית הראשונה, 1918-1934

עם תום מלחמת העולם הראשונה, אוסטריה כבר לא נכללה תחת הניהול הפנימי והאדמיניסטרטיבי של גרמניה, מפני שעברו חמישים שנה מאז חתימת "אמנת פראג" שנקבעה בסוף מלחמת אוסטריה-פרוסית של 1866.

לאחר המלחמה, הדעה הרווחת באוסטריה העדיפה במידה רבה לקיים איזושהי ברית עם גרמניה, אך על פי הסכמי השלום נאסר על כך במפורש. האימפריה האוסטרו-הונגרית התפרקה ב-12 בנובמבר 1918, ובאותה שנה הוכרזה אוסטריה הגרמנית כרפובליקה. האספה הארצית הזמנית גיבשה חוקה זמנית, בה נאמר כי "אוסטריה הגרמנית היא רפובליקה דמוקרטית" (סעיף 1) ו"אוסטריה הגרמנית היא יחידה של הרפובליקה הגרמנית" (סעיף 2). משאלי עם במחוזות הגרמניים של הערים טירול וזלצבורג הניבו רוב של 98% ו-99% בעד איחוד עם הרפובליקה הגרמנית.

בעקבות האיסור על סיפוח אפשרי, הצביעו הגרמנים באוסטריה ובגרמניה על הסתירה בעקרון ההגדרה העצמית הלאומית, משום שהוא לא הוענק לגרמנים האתניים (כגון הגרמנים האוסטרים והגרמנים הסודטים) מחוץ לרייך הגרמני.

הסכם ורסאי וחוזה סן ז'רמן (שניהם נחתמו ב-1919) אסרו במפורש על הכללתה הפוליטית של אוסטריה במדינה הגרמנית. צעד זה ספג ביקורת מצדו של הוגו פרויס, המנסח של חוקת רפובליקת ויימאר, שראה באיסור סתירה ביחס לעקרון ההגדרה העצמית של וילסון, שנועד לסייע להביא שלום לאירופה. אולם, לאחר חורבן שהביאה מלחמת העולם הראשונה, חששו צרפת ובריטניה מעוצמה אפשרית של גרמניה גדולה יותר, והחלו להחליש את השלטון הנוכחי. החוקות של רפובליקת ויימאר ושל הרפובליקה האוסטרית הראשונה כללו את מטרת האיחוד, שנתמכה בהרחבה על ידי המפלגות הדמוקרטיות. בשנות השלושים המוקדמות, התמיכה באיחוד אוסטריה וגרמניה גרפה אהדה רבה, והממשלה האוסטרית שקלה איחוד מכסים אפשרי עם הרפובליקה הגרמנית בשנת 1931.

ההתנגדות לאיחוד

אנגלברט דולפוס, קנצלר אוסטריה בין 1932 ל-1934, אשר שאף להקים באוסטריה משטר במתכונת הפשיזם האיטלקי, בתוספת גוון קתולי מובהק, התנגד לסיפוח אוסטריה לגרמניה הפרוטסטנטית ברובה, ובכך עורר את חמתם של הלאומנים הגרמנים והנאצים האוסטרים. ב-1934 פרץ באוסטריה מרד פועלים בעקבות סדרת החלטות פוליטיות מעוררות מחלוקת שהטיל דולפוס ב-1933, ודולפוס דיכא אות המרד במהרה. משאיבד את תמיכת האגף השמאלי, נותר בודד מול הימין הקיצוני, וביולי 1934 נרצח בידי נאצים אוסטרים במהלך ניסיון כושל לתפוס את השלטון, בתמיכתו של הפיהרר, אדולף היטלר

התהליך המדיני

נאצים אוסטרים מאלצים יהודים לקרצף את המדרכה שעליה היו סלוגנים שתמכו בעצמאותה של אוסטריה, זמן קצר לאחר האנשלוס
היטלר מבקר בווינה זמן קצר לאחר האנשלוס, לשמאלו עומד זייס אינקווארט, ראש הנאצים האוסטרים

בכנס מיוחד עם ראשי המדינה וקציניו הבכירים ב-5 בנובמבר 1937, נאם היטלר על צרכיה החשובים של גרמניה: התפשטות מזרחה וכיבוש אוסטריה וצ'כוסלובקיה. אחד מעוזריו של היטלר, הוסבאך, רשם את פרוטוקול הישיבה, המכונה לפיכך "מסמך הוסבאך". המסמך חשף את כוונותיו האמיתיות של היטלר: אוסטריה וצ'כוסלובקיה יהיו היעד העתידי לכיבוש.

בראשית 1938 נפגשו היטלר וקורט שושניג, קנצלר אוסטריה. היטלר דרש משושניג לחתום על הסכם לפיו תשחרר אוסטריה את הנאצים הכלואים בבתי הסוהר, תמסור לידי הנאצים מספר תפקידים בממשלת אוסטריה, תצרף את ארתור זייס-אינקווארט לממשלת אוסטריה כשר הפנים וכשר לביטחון הציבור, תפתח בהכנות לקראת מיזוג כלכלי בין גרמניה לאוסטריה, תמנה שר אוצר פרו-נאצי, ותכריז על המפלגה הנאצית באוסטריה כעל מפלגה חוקית. שושניג ביקש לערוך משאל עם באוסטריה בעניין ההסכם עם גרמניה. היטלר טען ששושניג מפר את הבטחותיו כלפיו, ודרש ממנו להתפטר. שושניג, שחשש מפלישה גרמנית, אכן התפטר, ובמקומו התמנה לקאנצלר ארתור זייס-אינקווארט, מנהיג הנאצים האוסטרים.

אינקווארט, הקאנצלר האוסטרי הנאצי החדש, ביקש עזרה מהיטלר בהשלטת סדר במדינה, וכתגובה, ב-12 במרץ 1938 פלש צבא גרמניה לאוסטריה. המוני האוסטרים קיבלו את הגרמנים באהדה. בניגוד לתכנון מראש, ערך היטלר משאל עם בקרב העם האוסטרי בעניין איחוד שתי המדינות, משאל עם שהיטלר השפיע עליו בעזרת תעמולה וטרור, וזכה לתמיכה כמעט מוחלטת באיחוד. אוסטריה סופחה לגרמניה ללא שפיכות דמים.

משמעות הסיפוח הייתה עצומה. גרמניה התעצמה עד מאוד – כל המשאבים, התעשייה והחימוש האוסטריים עברו לרשותה. האינטרפול, אשר ישב בווינה, נפל לידי היטלר, ולראש הארגון מונה ריינהרד היידריך. אוסטריה הפכה לחלק מהרייך, ובכך הוגשם עוד שלב בחזונו של היטלר, והוא השיג בסיס להמשך כיבושיו. מדינות המערב, בעיקר בריטניה וצרפת, התגלו כמפוחדות ופייסניות, ולא הגיבו בכוח על כיבוש אוסטריה. מכך הסיק היטלר כי הוא יכול להמשיך בתוכניותיו ולכבוש את צ'כוסלובקיה.

לאחר שהונהג שלטון הרייך במדינה, על האידאולוגיה הנאצית שלו, הפכו יהודי אוסטריה קורבן לרדיפות ולהגירה כפויה.

מלחמת העולם השנייה ולאחריה

בהצהרת מוסקבה ב-1943 הכריזו בעלות הברית כי הן רואות את הסיפוח של אוסטריה לגרמניה כבטל מעיקרו. בשלהי המלחמה נכבשה אוסטריה על ידיהן והוכרז בה ממשל צבאי. ב-1955 הוחזרה לאוסטריה עצמאותה בנפרד מגרמניה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • וונשמן קים, הפלישה האוסטרית לדכאו ב-1938 : האנשלוס, בשביל הזיכרון 29 (תשע"ח), עמ' 10-17
  • כוכבי אריק, הנהלת הסוכנות ומצוקת יהודי גרמניה ואוסטריה מה"אנשלוס" ועד פרוץ מלחמת העולם השניה, דפים לחקר תקופת השואה ג (תשמ"ד) 97-122.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנשלוס בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0