האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי
סמליל האיגוד האסטרונומי הבינלאומי | |
חברים לאומיים מ-82 מדינות | |
מדינה | צרפת |
---|---|
מייסדים | ג'ורג' אלרי הייל |
חברים | 82 חברים לאומיים, סה"כ 13677 חברים פרטיים (נכון למרץ 2020) |
מזכיר כללי | תרזה לאגו |
IAU.org |
האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (באנגלית: The International Astronomical Union, בראשי תיבות: IAU) הוא ארגון גג אסטרונומי בין-לאומי, לא-ממשלתי המאגד איגודים אסטרונומיים לאומיים, אנשי מחקר מקצועיים וחובבי אסטרונומיה מרחבי העולם. מטרת האיגוד היא לקדם את מדע האסטרונומיה על כל היבטיו, באמצעות שיתוף פעולה בין-לאומי והובלת התיאום העולמי של האסטרונומיה. פעילות הארגון כוללת חינוך, תקשורת, מחקר ופיתוח, פרסומים, הנגשת מדע האסטרונומיה לאוכלוסיות שונות בעולם באמצעות הקמת משרדים ייעודיים, ייזום פרויקטים, כנסים והרצאות. פעילות הליבה של ה-IAU היא ארגון מפגשים מדעיים. מדי שנה האיגוד נותן חסות לתשעה סימפוזיונים בין-לאומיים ובכל שלוש שנים, האיגוד מקיים אספה כללית שבו מתקימים שישה סימפוזיונים, כ-15 פגישות מיקוד, ופגישות עסקיות ומדעיות אינדיבידואליות של החטיבות, הוועדות וקבוצות העבודה. לאיגוד ארבעה שותפים ונציגים בשלושים וארבעה ארגונים בין-לאומיים[1] ובנוסף חבר במועצת המדע הבין-לאומית המאחד גופים מדעיים ברמות שונות בכל מדעי החברה והטבע.[2] ארבעת שותפי האיגוד הם: המרכז הבין-אוניברסיטאי לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה (באנגלית: Inter-University Centre for Astronomy and Astrophysics, בראשי תיבות: IUCAA), פיתוח אפריקה באמצעות רדיו-אסטרונומיה (באנגלית: Development in Africa with Radio Astronomy), החברה המלכותית לאסטרונומיה (אנ'), והמועצה המייעצת לדור החלל. לאיגוד האסטרונומי הבין-לאומי יש תוכנית אסטרטגית שבה מתוארים חמשת היעדים של הארגון לטווח השנים 2020 – 2030 והפעילויות הנדרשות כדי לעמוד ביעדים אלה.[3] היעדים הם: 1. הובלת התיאום העולמי של האסטרונומיה ושיפור התקשורת והפצת ידע אסטרונומי בקרב אסטרונומים מקצועיים. 2. קידום כולל של האסטרונומיה בכל מדינה. 3. קידום השימוש באסטרונומיה ככלי לפיתוח בכל מדינה. 4. הנגשת הציבור למידע אסטרומי. 5. חינוך והוראת אסטרונומיה בבתי הספר.
היסטוריה
האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי, הידוע בראשי התיבות של שמו האנגלי IAU, נוסד ב-28 ביולי 1919 עם מיזוגם של מספר איגודים בין-לאומיים קודמים. הכוח המניע מאחורי הקמתו היה האמריקאי ג'ורג' אלרי הייל (אנ'), שהיה איש רב-פעלים בארגונה של האסטרונומיה בארצו, ולאחר מכן ברחבי העולם. ב-1922 התכנסה האספה הכללית הראשונה של האיגוד, בהשתתפות נציגים של תשע מדינות (ארצות הברית, קנדה, בלגיה, הממלכה הבריטית, יפן, יוון, צרפת, איטליה ומקסיקו) ועד 1925 הצטרפו ל-IAU עוד 13 מדינות. הנשיא הראשון של האיגוד היה בנג'מין ביילוד.
חברי האיגוד
חברי האיגוד מסווגים למספר קטגוריות:[4] חברים לאומיים - המייצגים איגודים אסטרונומיים מקצועיים, סה"כ 82 חברים, (לדוגמה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מייצגת את ישראל החל משנת 1954); חברים פרטיים - מדענים מקצועיים בעלי תואר ד"ר לפחות, העוסקים במחקר והוראה, סה"כ הם מונים 13,059 כשמתוכם פעילים 10,569; חברים זוטרים - מדענים צעירים שהשלימו את לימודי הד"ר שלהם בין השנים 2020-2015, הם בשלב הראשוני של הקריירה שלהם, באחד מענפי האסטרונומיה וסיווגם במעמד זה, הוא למשך שש שנים, הם מונים 533 כשמתוכם 531 מוגדרים כפעילים; חברי כבוד - אנשים שתרמו מהותית להתפתחות המחקר האסטרונומי בארצם, שאינם אסטרונומים מקצועיים. בקטגוריה חדשה זו משנת 2018 נבחרו סה"כ 9 חברים;[5] חברים עמיתים - מעמד זה מוענק לפרטיים שאינם חברים באיגוד, אך מעורבים בפעילות במסגרת קבוצת עבודה, ועדה או מחלקה, במעמד זה, יש סה"כ 75 חברים, המעמד הוא זמני ויש לאשרו מחדש בעת האספות הכלליות ובהמלצת המסגרת שבה המועמד פעיל. באיגוד יש סה"כ 13,593 (11,091 גברים, 2502 נשים) (מתוכם 533 חברים זוטרים) חברים מקצועיים וזוטרים, כשמיתוכם יש סה"כ 11,100 חברים פעילים (מקצועיים וזוטרים). בישראל יש 107 חברים (96 גברים, 11 נשים).[6] נכון למרץ 2020, יש באיגוד סה"כ 82 חברים לאומיים, וסה"כ 13677 חברים פרטיים המגיעים, סה"כ מ-107 מדינות ברחבי העולם.
רשימת החברים הלאומיים
להלן רשימת ארגונים המייצגים קהילות אסטרונומיות מקצועיות לאומיות (נכון למרץ 2020}:
מדינה | ארגון | שנת הצטרפות | מספר חברים | מעמד | קטגוריה (VIII-I)
אוקיאניה
- אוסטרליה | האקדמיה האוסטרלית למדעים (אנ') | 1939 | 356 | חבר | IV
- ניו זילנד | האגודה המלכותית לאסטרונומיה של ניו זילנד (אנ') | 1964 | 38 | חבר | II
אירופה
- אוסטריה | האקדמיה האוסטרית למדעים (אנ') | 1955 | 66 | חבר | II
- אוקראינה | האקדמיה הלאומית למדע באוקראינה (אנ') | 1935, 1993 | 181 | חבר | VIII
- איטליה | המכון הלאומי לאסטרופיזיקה | 1920, 1921 | 710 | חבר | VII
- איסלנד | מנהל משרד לענייני כספים משרד החינוך, המדע והתרבות | 1988 | 6 | חבר | I
- אירלנד | האקדמיה המלכותית האירית (אנ') | 1947 | 57 | חבר | I
- אסטוניה | האקדמיה למדעים של אסטוניה (אנ') | 1935, 1992 | 3 | חבר | I
- בלגיה | האקדמיות המלכותיות למדע ואמנויות של בלגיה (אנ') | 1920 | 149 | חבר | IV
- בולגריה | האקדמיה הבולגרית למדעים (אנ') | 1957 | 69 | חבר | I
- גרמניה מועצת המצפים הגרמנים (גר') | 1951 | 725 | חבר | VII
- דנמרק | האקדמיה הדנית המלכותית למדעים ואמנויות (אנ')| 1922 | 96 | חבר | III
- הולנד | הוועדה ההולנדית לאסטרונומיה | 1922 | 294 | חבר | V
- הונגריה | האקדמיה ההונגרית למדעים | 1947 | 81 | חבר | VIII
- הממלכה המאוחדת | החברה המלכותית לאסטרונומיה | 1920 | 735 | חבר | VII
- סלובניה | אגודת המתמטיקאים, הפיזיקאים והאסטרונומים של סלובניה | 2018 | 14 | חבר | I
- יוון | משרד החינוך, למידה לאורך החיים וענייני דת (אנ') | 1920 | 124 | חבר | III
- לטביה | אוניברסיטת לטביה | 1996 | 14 | חבר | I
- ליטא | האגודה האסטרונומית הליטאית | 1935, 1993 | 25 | חבר | I
- נורווגיה | האקדמיה הנורווגית למדעים ואמנויות (אנ') | 1922 | 49 | חבר | II
- סלובקיה | האקדמיה הסלובקית למדעים | 1922, 1993 | 46 | חבר | I
- ספרד | נציבות האסטרונומיה הלאומית | 1922 | 400 | חבר | IV
- סרביה | אגודת האסטרונומים של סרביה | 1935, 2003 | 60 | חבר | I
- פולין | האקדמיה הפולנית למדעים (אנ') | 1922 | 181 | חבר | IV
- פורטוגל | אגודת האסטרונומיה הפורטוגזית | 1924 | 7 | חבר | II
- פינלנד | מועצת האקדמיות הפיניות | 1948 | 89 | חבר | II
- צ'כיה | האגודה האסטרונומית הצ'כית | 1922, 1993 | 141 | חבר | III
- צרפת | הוועדה הלאומית של אסטרונומיה בצרפת | 1920 | 880 | חבר | VII
- קפריסין | ארגון חקר החלל בקפריסין (אנ') | 2018 | 5 | חבר | I
- קרואטיה | האגודה האסטרונומית הקרואטית | 1935, 1994 | 27 | חבר | I
- קריית הוותיקן | מושל מדינת הוותיקן | 1932 | 11 | חבר | I
- רומניה | האקדמיה הרומנית | 1922 | 38 | חבר | I
- שוודיה | האקדמיה המלכותית השוודית למדעים | 1925 | 163 | חבר | III
- שווייץ | האקדמיה השווייצרית למדעי הטבע (אנ') | 1923 | 145 | חבר | III
אמריקה הדרומית
- אורוגוואי | משרד החינוך והתרבות | 1970 | צופה | חבר | V
- ארגנטינה | האגודה הארגנטינאית לאסטרונומיה (אנ') | 1927 | 156 | חבר | II
- בוליביה | האקדמיה הלאומית למדעים של בוליביה (ספ') | 1998 | מושעה
- ברזיל | האגודה האסטרונומית של ברזיל (אנ') | 1922, 1961 | 216 | חבר | III
- ונצואלה | המרכז לחקר אסטרונומיה | 1953 | 21 | חבר | I
- פרו | המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה | 1988 | מושעה
- צ'ילה | החברה הצ'יליאנית לאסטרונומיה | 1947 | 128 | חבר | II
- קולומביה | האקדמיה הקולומביאנית למדעים מדויקים, פיזיים וטבעיים | 2015 | 30 | חבר | I
אמריקה הצפונית
- ארצות הברית | האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה (אנ') | 1920, 2000 | 10
- הונדורס | האוניברסיטה האוטונומית הלאומית של הונדורס (אנ') | 2009 | 9 | צופה
- מקסיקו | האוניברסיטה האוטונומית הלאומית במקסיקו (אנ') | 1921 | 171 | חבר | III
- פנמה | האוניברסיטה הטכנולוגית של פנמה (אנ') | 2009 | 5 | חבר | צופה
- קוסטה ריקה | אוניברסיטת קוסטה ריקה (אנ') | 2009 | 2 | צופה
- קנדה | מועצת המחקר הארצית (אנ') | 1920 | 336 | חבר | V
אסיה
- איחוד האמירויות הערביות | האקדמיה לשרג'ה לאסטרונומיה ומדעי חלל וטכנולוגיה | 2018 | 8 | חבר | II
- אינדונזיה | מכון טכנולוגי בבנדונג (אנ') | 1964, 1979 | 20 | חבר | I
- איראן | האגודה האסטרונומית של איראן | 1969 | 40 | מושעה
- ארמניה | האקדמיה הארמנית הלאומית למדעים (אנ') | 1935, 1994 | 29 | חבר | I
- גאורגיה | האקדמיה הגאורגית למדעים | 1935, 1994 | מושעה
- הודו | האקדמיה הלאומית למדע ההודית (אנ') | 1964 | 354 | חבר | VI
- הרפובליקה העממית של סין | האגודה האסטרונומית הסינית | 1935 | 765 | חבר | VI
- טאיוואן | אקדמיה לסיניקה (אנ') | 1959 | 811 | חבר | III
- הפיליפינים | המחלקה למדע וטכנולוגיה (אנ') | 2001 | 6 | חבר | I
- וייטנאם | אגודת האסטרונומיה של וייטנאם | 2009 | 13 | זמני
- טורקיה | החברה האסטרונומית הטורקית | 1961 | 89 | חבר | I
- טג'יקיסטן | האקדמיה למדעים בטג'יק (אנ') | 1935, 1993 | 8 | חבר | I
- ישראל | האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים | 1954 | 106 | חבר | III
- יפן | מועצת המדע של יפן (אנ') | 1920 | 763 | חבר | VII
- ירדן | המרכז האזורי לחינוך מדעי וטכנולוגיה בחלל במערב אסיה | 2001, 2018 | 3 | חבר
- לבנון | המועצה הלאומית למחקר מדעי | 2006 | 6 | זמני
- מונגוליה | האקדמיה המונגולית למדעים (אנ') | 2006 | חבר | 6 | זמני
- מלזיה | סוכנות החלל הלאומית | 1988 | 20 | חבר | I
- סוריה | אגודת האסטרונומיה הסורית | 2018 | 2 | צופה
- ערב הסעודית | KACST (אנ') | 1988 | 12 | מושעה
- קוריאה הדרומית | האגודה האסטרונומית הקוריאנית (אנ') | 1973 | 172 | חבר | III
- קוריאה הצפונית | המצפה האסטרונומי פיונגיאנג האקדמיה למדעים פיונגיאנג | 1961, 2012 | 18 | זמני
- קזחסטן | המרכז הלאומי לחקר החלל והטכנולוגיה | 2012 | 10 | חבר | I
- רוסיה | האקדמיה הרוסית למדעים | 1935, 1992 | 478 | חבר | V
- תאילנד | מכון המחקר האסטרונומי הלאומי של תאילנד (אנ') | 2006 | 42 | חבר | I
אפריקה
- אלג'יריה | מרכז המחקר באסטרונומיה, אסטרופיזיקה וגיאופיזיקה (אנ') | 1988, 2018 | 8 | חבר | I
- אתיופיה | המכון האתיופי למדעי החלל והטכנולוגיה | 2012 | 2 | חבר | I
- גאנה | המכון בגאנה למדע וטכנולוגיה בחלל (אנ') | 2018 | 2 | חבר | I
- דרום אפריקה | קרן המחקר הלאומית (אנ') | 1922, 1938 | 140 | חבר | III
- מדגסקר | האגודה לאסטרונומיה ומדעי החלל במלגסי | 2018 | צופה | חבר
- מוזמביק | המחלקה לאסטרופיזיקה ומדעים | 2018 | 1 | צופה
- מצרים | האקדמיה למחקר וטכנולוגיה מדעית | 1925 | 85 | חבר | III
- מרוקו | הוועדה המרוקאית הלאומית לאסטרונומיה | 1988, 2001, 2018 | צופה | 17 | חבר
- ניגריה | האקדמיה הניגרית למדע | 2003 | 3 | חבר | I
חברים לאומיים שחברותם הופסקה
ניהול וארגון מדעי
האיגוד מאורגן בתשע חטיבות נושאיות (A-J), 35 מחלקות ו-54 קבוצות עבודה שמאורגנות על ידי הוועד המנהל, על ידי החטיבות או על ידי ועדות, על מנת לבצע משימות מוגדרות היטב לפרקי זמן קצובים. בנוסף לכך, ישנם מרכזי מחקר ומשרדים ייעודיים אזוריים ברחבי העולם. אחד המשרדים הוא משרד האסטרונומיה לפיתוח (אנ') שהוקם בשנת 2011 במטרה לקדם את השימוש באסטרונומיה ככלי להתפתחות. שתי קבוצות מחקר ידועות פועלות במסגרת חטיבה F והן: קבוצה ראשונה היא קבוצת העבודה למינוח גרמי שמיים (אנ') ותפקידה לתת את השמות לכל גרמי השמיים. קבוצה שנייה היא מרכז כוכב הלכת המינורי (אנ') האחראית על כל גרמי השמיים במערכת השמש מסוג כוכב לכת מינורי.
רשימת החטיבות, תחומי המחקר ועיסוקן:
- חטיבה A - אסטרונומיה בסיסית
- חטיבה B - מתקנים, טכנולוגיות ומדעי נתונים
- חטיבה C - חינוך, הנגשה לציבור ומורשת
- חטיבה D - תופעות אנרגיה גבוהה ופיזיקה בסיסית
- חטיבה E - שמש והליוספרה
- חטיבה F - מערכות פלנטריות ואסטרוביולוגיה
- חטיבה G - כוכבים ופיזיקת כוכבים
- חטיבה H - חומר בין כוכבי ויקום מקומי
- חטיבה J - גלקסיות וקוסמולוגיה
האסיפות הכלליות
החל משנת 1922, האספה הכללית של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי מתכנסת כל שלוש שנים, למעט התקופה שבין 1938 ל־1948 (עקב מלחמת העולם השנייה).
מספר האספה הכללית | שנה | עיר | מדינה |
---|---|---|---|
#1 | 1922 | רומא | איטליה |
#2 | 1925 | קיימברידג' | הממלכה המאוחדת |
#3 | 1928 | ליידן | הולנד |
#4 | 1932 | קיימברידג' | ארצות הברית |
#5 | 1935 | פריז | צרפת |
#6 | 1938 | סטוקהולם | שוודיה |
#7 | 1948 | ציריך | שווייץ |
#8 | 1952 | רומא | איטליה |
#9 | 1955 | דבלין | אירלנד |
#10 | 1958 | מוסקבה | ברית המועצות |
#11 | 1961 | ברקלי | ארצות הברית |
#12 | 1064 | המבורג | מערב גרמניה |
#13 | 1967 | פראג | צ'כוסלובקיה |
#14 | 1970 | ברייטון | הממלכה המאוחדת |
#15 | 1973 | סידני | אוסטרליה |
#16 | 1976 | גרנובל | צרפת |
#17 | 1979 | מונטריאול | קנדה |
#18 | 1982 | פטרס | יוון |
#19 | 1985 | ניו דלהי | הודו |
#20 | 1988 | בולטימור | ארצות הברית |
#21 | 1991 | בואנוס איירס | ברזיל |
#22 | 1994 | האג | הולנד |
#23 | 1997 | קיוטו | יפן |
#24 | 2000 | מנצ'סטר | הממלכה המאוחדת |
#25 | 2003 | סידני | אוסטרליה |
#26 | 2006 | פראג | צ'כיה |
#27 | 2009 | ריו דה ז'ניירו | ברזיל |
#28 | 2012 | בייג'ינג | הרפובליקה העממית של סין |
#29 | 2015 | הונולולו | ארצות הברית |
#30 | 2018 | וינה | אוסטריה |
#31 | 2021 | פוסאן | דרום קוריאה |
נשיאי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
להלן רשימת הנשיאים החל משנת 1919 (נכון לשנת 2020):[7]
- (1919 – 1921) בנימין ביילאוד (אנ') צרפת
- (1922 – 1925) ויליאם וואלאס קמפבל (אנ') ארצות הברית
- (1925–1928) וילם דה סיטר הולנד
- (1928–1932) פרנק ווטסון דייסון (אנ') הממלכה המאוחדת
- (1932– 1935) פרנק שלזינגר (אנ') ארצות הברית
- (1935– 1938) ארנסט אקלנגון (אנ') צרפת
- (1938– 1944) ארתור אדינגטון הממלכה המאוחדת
- (1944–1948) הרולד ספנסר ג'ונס (אנ') הממלכה המאוחדת
- (1948–1952) ברטיל לינדבלד (אנ') שוודיה
- (1952–1955) אוטו סטרוב (אנ') ארצות הברית
- (1955–1958) אנדרה-לואי דנג'ון (אנ') צרפת
- (1958–1961) יאן אורט הולנד
- (1961–1964) ויקטור אמברצומיאן ברית המועצות
- (1964–1967) פול סווינגס (אנ') בלגיה
- (1967–1970) אוטו הקמן (אנ') גרמניה המערבית
- (1970–1973) בנט סטרומגרן (אנ') דנמרק
- (1973–1976) ליאו גולדברג (אנ') ארצות הברית
- (1976–1979) אדריאן בלאו (אנ') הולנד
- (1979–1982) וויינו באפו (אנ') הודו
- (1982–1985) רוברט הנברי בראון (אנ') הממלכה המאוחדת
- (1985–1988) חורחה סהייד (אנ') ארגנטינה
- (1988–1991) יושיהיד קוזאי (אנ') יפן
- (1991–1994) אלכסנדר בויארצ'וק רוסיה
- (1994–1997) לודוויק ולטג'ר (אנ') הולנד
- (1997–2000) רוברט קראפט (אסטרונום) (אנ') ארצות הברית
- (2000–2003) פרנקו פאצ'יני (אנ') איטליה
- (2003–2006) רונלד אקרס (אנ') אוסטרליה
- (2006–2009) קתרין סזרסקי (אנ') צרפת
- (2009–2012) רוברט ויליאמס (אסטרונום) (אנ') ארצות הברית
- (2012–2015) נוריו קאיפו (אנ') יפן
- (2015–2018) סילביה טורס-פיימברט (אנ') מקסיקו
- (2018–2021) אווינה ואן דיסהוק הולנד
פרסומים
לאיגוד יש הסכם שיתוף פעולה החל משנת 2004 עם הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' להוצאה לאור של פרסומי האיגוד. האיגוד מפרסם דוחות שנתיים תמטיים, דוחות של החטיבות, הוועדות וקבוצות העבודה, ספרים, עלונים, קולוקוויום, סימפוזיון, פגישות טכניות, פרוטוקולים, דוחות אסטרונומיה, עיתונים של האספה הכללית, פגישות אזוריות, עיקרי האסטרונומיה, עלוני מידע, הנגישים ברובם אונליין באתר הרשמי של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.
מענקים ופרסים
האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי מעניק מספר מענקים ופרסים:[8]
- פרס קוולי לאסטרופיזיקה מקרן קוולי ובשיתוף עם האקדמיה הנורווגית למדעים
- מענקים לפגישות האיגוד
- מלגת קרן גרובר באסטרופיזיקה
- מלגת מדע מקרן גרובר באוניברסיטת ייל
- פרס גרובר בקוסמולוגיה בשיתוף עם קרן גרובר
- מענקים לאסיפות הכלליות של האיגוד
- מענקים לסימפוזיונים ופגישות אזוריות
- פרס לעבודת מחקר PhD באסטרופיזיקה
ראו גם
לקריאה נוספת
- Adriaan Blaauw, History of the IAU: The Birth and First Half-Century of the International Astronomical Union, 1st ed, Springer Netherlands, 1994, eBook מסת"ב 978-94-011-0978-9 .
- Johannes Andersen, David Baneke and Claus Madsen, The International Astronomical Union: Uniting the Community for 100 Years, Springer International Publishing, 2019, eBook מסת"ב 978-3-319-96965-7.
- Christian Sterken, John Hearnshaw and David Valls-Gabaud, Under One Sky: The IAU Centenary Symposium (IAU S349), Cmbridge University Press, 2019, מסת"ב 9781108471596.
קישורים חיצוניים
עיינו גם בפורטל פורטל מדעי החלל הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים במדעי החלל. הפורטל מציג את תחומי מדעי החלל השונים, ביניהם: אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה, אישים שעסקו בתחום, ועוד. |
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
אתרים רשמיים
- (באנגלית)
- דיאגרמה המציגה את קשרי הגומלין של האיגוד עם משרדיו (באנגלית)
- אתר המשרד לאסטרונומיה עבור פיתוח (באנגלית)
- אתר מרכז כוכב הלכת המינורי (באנגלית)
- אתר האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי 1919–2019 (באנגלית)
- אתר קבוצת העבודה למינוח גרמי שמיים (באנגלית)
- אתר פיתוח אפריקה באמצעות רדיו-אסטרונומיה (באנגלית)
- אתר המרכז הבין-אוניברסיטאי לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה (באנגלית)
אתרי מדיה ועיתונות
הערות שוליים
- ^ IAU, Administration, IAU Representatives to Other Organizations.
- ^ IAU, About the IAU.
- ^ IAU, IAU Strategic Plan.
- ^ IAU, Members Administration, IAU Affiliation.
- ^ IAU, ann18051 - Announcement, The IAU admits nine new Honorary Members.
- ^ IAU, Geographical and Gender Distribution of Individual and Junior Members.
- ^ IAU, Administration, Past Committees.
- ^ IAU, Science, Grants & Prizes.
32621740האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי