אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תחרות ספורט ריקה. אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית (באנגלית: The International Mathematical Olympiad, בראשי תיבות: IMO) היא תחרות בינלאומית למתמטיקה, המיועדת לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון.
האולימפיאדה מתקיימת מדי שנה, כל פעם במדינה אחרת. האולימפיאדה הראשונה התקיימה בשנת 1959 ברומניה והשתתפו בה 52 נציגים משבע מדינות. האולימפיאדה הגדולה ביותר עד כה (2021) נערכה בבריטניה בשנת 2019 בהשתתפות 621 נציגים מ-112 מדינות.
מבנה התחרות
כל נבחרת שולחת עד 6 נציגים, המלווים על ידי ראש משלחת וסגן ראש משלחת. בנוסף, ניתן לשלוח משקיפים אשר מצטרפים לראשי המשלחת או למתחרים. התחרות מורכבת מ-6 שאלות. המבחנים נמשכים יומיים, כאשר בכל יום מקבלים המתמודדים 3 שאלות. לרשותם 4 וחצי שעות כדי לפתור אותן. כל שאלה שווה 7 נקודות. אין להשתמש במחשבונים.
השאלות
השאלות לקוחות מארבע קטגוריות: אלגברה, גאומטריה, קומבינטוריקה ותורת המספרים. פתירתן לא דורשת ידע במתמטיקה גבוהה.
את השאלות רשאיות להציע כל המדינות למעט המארחת. ועדת בחירת השאלות, אשר מורכבת מנציגי המדינה המארחת ומומחים בינלאומיים, מצמצמת את הבעיות ל"רשימה קצרה" (Short list) שבה כ-30 שאלות (7–8 מכל קטגוריה). מספר ימים לפני האולימפיאדה מתכנסים ראשי המשלחות ובוחרים 6 שאלות (1–2 מכל קטגוריה), ומסדרים אותן לפי רמת קושי.
פרסים
כל מתמודד מקבל ניקוד על כל שאלה שהוא פתר. המתמודדים מדורגים על פי סכום כל הנקודות שהם צברו. המדינות מדורגות לפי סכום הנקודות שכל המתמודדים צברו יחד.
הפרסים מחולקים בצורה הבאה: כמחצית מהמתמודדים מקבלים מדליה, כאשר ה-1/12 הטובים ביותר מקבלים מדליית זהב, 2/12 שאחריהם מדליית כסף ו-3/12 מדליית ארד, כך שהיחס הוא 1:2:3. מתמודד שלא זכה במדליה אך פתר לפחות שאלה אחת באופן מלא זוכה בציון לשבח. בנוסף ייתכנו פרסים מיוחדים על פתרונות מקוריים במיוחד.
ישראל באולימפיאדה
ישראל משתתפת באולימפיאדה, החל משנת 1979 (פרט לשנים 1984 ו-1987).
המשלחת הישראלית לאולימפיאדה נבחרת מתוך תלמידי נבחרת ישראל במתמטיקה. הקבלה לנבחרת נעשית על פי מספר תחרויות ארציות במתמטיקה.
הדירוג הטוב ביותר של ישראל היה בשנת 2021, בה זכתה ישראל במקום ה-7. בשנה זו זכו שלושה מחברי המשלחת במדליית זהב, שניים במדליית כסף ואחד במדליית ארד.[1]
היסטוריה
ישראל שולחת משלחת ל-IMO החל משנת 1979. את השתתפות ישראל באולימפיאדה יזם פרופ' יוסף גיליס ממכון ויצמן. בין השנים 1990 ו-2009 ישראל השתתפה גם בתחרות הדו-לאומית ישראל-הונגריה. פרופ' גיליס אימן את הנבחרת עד מותו בשנת 1993. לאחר מכן, הפרויקט עבר לטכניון בניהולו של פרופ' שי גירון, שאימן יחד עם ד"ר שוני גלבוע (אז ד"ר שוני דר) את הנבחרת. בסוף שנות התשעים, ריכוז המשלחת עבר לאוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ' גירון. בשנת 2010 הפרויקט חזר למכון ויצמן, בניהולו של פרופ' דמיטרי נוביקוב. לתפקיד המאמן הראשי מונה אז לב רדזיוילובסקי שממשיך בתפקיד זה ברצף עד היום. עם מעבר זה הפרויקט הורחב באופן משמעותי וקיבל את מתכונתו: תלמידים במספר קבוצות גילאים המתאמנים עשרות ימים בשנה על-ידי צוות מאמנים רחב. בשנת 2012 נוספה לפרויקט גם תוכנית אימונים לתלמידים צעירים יותר בהנהלתו של יוסף חפץ. בשנת 2013 עבר הפרויקט לאוניברסיטת ת"א בהנהלת פרופ' אילון סולן, עם אותו צוות המאמנים. בשנת 2016 החלה ישראל להשתתף גם ב-אולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות (EGMO).
בשנת 2017 הפכה ההשתתפות באולימפיאדה לחלק ממיזם "נבחרות ישראל במדעים", המשותף למשרד החינוך ומרכז מדעני העתיד. המיזם כולל גם את נבחרות ישראל בפיזיקה, במדעי המחשב, בכימיה ובביולוגיה ואת נבחרת ישראל הצעירה במדעים (הנבחרת הצעירה). בהתאם, עבר אימון התלמידים בגילאי חטיבת הביניים לנבחרת הצעירה, בה הם מתאמנים גם בתחומי מדע אחרים. החל משנת 2019, ישראל משתתפת גם ב-RMM. בשנת 2020 החליף פרופ' יהודה שלום את פרופ' סולן. בשנת 2021 עבר הפרויקט למכון ויצמן בהנהלת פרופ' אברהם איזנבוד, עם אותו צוות המאמנים. החל משנת 2023, הפרויקט מובל ע"י פרופ' דמיטרי נוביקוב.
הדחות מהתחרות
קוריאה הצפונית הודחה פעמיים מהתחרות בשנים 1991 ו-2010 עקב רמאויות.[2][3] זוהי המדינה היחידה שהודחה.
רשימת המדינות המארחות
להלן רשימת המדינות והערים המארחות את התחרויות:[4]
מספר | שנה | מדינה | עיר | תאריך |
---|---|---|---|---|
1 | 1959 | רומניה | בראשוב, בוקרשט | 21–31 ביולי |
2 | 1960 | רומניה | סינאיה | 18–26 ביולי |
3 | 1961 | הונגריה | וספרם | 6–16 ביולי |
4 | 1962 | צ'כיה | צ'סקה בודייוביצה | 7–15 ביולי |
5 | 1963 | ברית המועצות | וורשה, ורוצלב | 13–15 ביולי |
6 | 1964 | רוסיה | מוסקבה | 30 ביוני - 10 ביולי |
7 | 1965 | גרמניה המזרחית | ברלין המזרחית | 3 ביולי - 3 באוגוסט |
8 | 1966 | בולגריה | סופיה | 1–14 ביולי |
9 | 1967 | הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה | צטיניה | 2–13 ביולי |
10 | 1968 | ברית המועצות | מוסקבה | 5–18 ביולי |
11 | 1969 | רומניה | בוקרשט | 5–20 ביולי |
12 | 1970 | הונגריה | קסטהיי | 18–22 ביולי |
13 | 1971 | צ'כוסלובקיה | ז'ילינה | 10–21 ביולי |
14 | 1972 | פולין | טורון | 5–17 ביולי |
15 | 1973 | ברית המועצות | מוסקבה | 5–15 ביולי |
16 | 1974 | גרמניה המזרחית | ארפורט, ברלין המזרחית | 4–17 ביולי |
17 | 1975 | בולגריה | בורגס, סופיה | 3–16 ביולי |
18 | 1976 | אוסטריה | ליינץ | 7–21 ביולי |
19 | 1977 | הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה | בלגרד | 1–13 ביולי |
20 | 1978 | רומניה | בוקרשט | 3–10 ביולי |
21 | 1979 | הממלכה המאוחדת | לונדון | 30 ביוני - 9 ביולי |
1980 | התחרות בוטלה בשנה זו | |||
22 | 1981 | ארצות הברית | וושינגטון די. סי. | 8–20 ביולי |
23 | 1982 | הונגריה | בודפשט | 5–14 ביולי |
24 | 1983 | צרפת | פריז | 1–12 ביולי |
25 | 1984 | צ'כוסלובקיה | פראג | 29 ביוני - 10 ביולי |
26 | 1985 | פינלנד | יואוטסה (אנ') | 29 ביוני - 11 ביולי |
27 | 1986 | פולין | וורשה | 4–15 ביוני |
28 | 1987 | קובה | הוואנה | 5–16 ביולי |
29 | 1988 | אוסטרליה | סידני, קנברה | 9–21 ביולי |
30 | 1989 | גרמניה המערבית | בראונשווייג | 13–24 ביולי |
31 | 1990 | הרפובליקה העממית של סין | בייג'ינג | 8–19 ביולי |
32 | 1991 | שוודיה | סיגטונה (אנ') | 12–23 ביולי |
33 | 1992 | רוסיה | מוסקבה | 10–21 ביוני |
34 | 1993 | טורקיה | איסטנבול | 13–24 ביולי |
35 | 1994 | הונג קונג | הונג קונג הבריטית | 8–20 ביוני |
36 | 1995 | קנדה | טורונטו | 13–25 ביולי |
37 | 1996 | הודו | מומבאי | 5–17 ביולי |
38 | 1997 | ארגנטינה | מאר דל פלאטה | 18–31 ביולי |
39 | 1998 | טאיוואן | טאיפיי | 10–21 ביולי |
40 | 1999 | רומניה | בוקרשט | 10–22 ביולי |
41 | 2000 | קוריאה הדרומית | טג'אן | 13–25 ביולי |
42 | 2001 | ארצות הברית | וושינגטון די. סי. | 1–14 ביולי |
43 | 2002 | הממלכה המאוחדת | גלאזגו | 19–30 ביולי |
44 | 2003 | יפן | טוקיו | 7–19 ביולי |
45 | 2004 | יוון | אתונה | 6–18 ביולי |
46 | 2005 | מקסיקו | מרידה | 8–19 ביולי |
47 | 2006 | סלובניה | ליובליאנה | 6–18 ביולי |
48 | 2007 | וייטנאם | האנוי | 19–31 ביולי |
49 | 2008 | ספרד | מדריד | 10–22 ביולי |
50 | 2009 | גרמניה | ברמן | 10–22 ביולי |
51 | 2010 | קזחסטן | נור-סולטן | 2–14 ביולי |
52 | 2011 | הולנד | אמסטרדם | 12–24 ביולי |
53 | 2012 | ארגנטינה | מאר דל פלאטה | 4–16 ביולי |
54 | 2013 | קולומביה | סנטה מרתה | 18–28 ביולי |
55 | 2014 | דרום אפריקה | קייפטאון | 3–13 ביולי |
56 | 2015 | תאילנד | צ'יאנג מאי | 4–16 ביולי |
57 | 2016 | הונג קונג | הונג קונג | 6–16 ביולי |
58 | 2017 | ברזיל | ריו דה ז'ניירו | 12–23 ביולי |
59 | 2018 | רומניה | קלוז'-נאפוקה | 3–14 ביולי |
60 | 2019 | הממלכה המאוחדת | באת' | 11–22 ביולי |
61 | 2020 | רוסיה | סנקט פטרבורג | 19–28 בספטמבר |
62 | 2021 | רוסיה | סנקט פטרבורג | 4–14 ביולי |
63 | 2022 | נורווגיה | אוסלו | 6–16 ביולי |
64 | 2023 | יפן | צ'יבה | 2–13 ביולי |
65 | 2024 | הממלכה המאוחדת | באת' | 11–22 ביולי |
66 | 2025 | אוסטרליה | סאנשיין קוסט | 10–20 ביולי |
67 | 2026 | הרפובליקה העממית של סין | שאנגחאי | |
68 | 2027 | הונגריה |
לוח מדליות שיאי כל הזמנים
להלן רשימת שיאי מס' המדליות ל-10 הדירוגים הראשונים, נכון לשנת 2022:[5]
דירוג | מדינה | זהב | כסף | ארד | סך הכול |
---|---|---|---|---|---|
1 | הרפובליקה העממית של סין (CHN) | 174 | 36 | 6 | 216 |
2 | ארצות הברית (USA) | 141 | 118 | 30 | 289 |
3 | רוסיה (RUS) | 106 | 62 | 12 | 180 |
4 | דרום קוריאה (KOR) | 89 | 77 | 28 | 194 |
5 | הונגריה (HUN) | 85 | 169 | 112 | 366 |
6 | רומניה (ROM) | 80 | 153 | 110 | 343 |
7 | ברית המועצות (USS)[א] | 77 | 67 | 45 | 189 |
8 | וייטנאם (VNM) | 67 | 113 | 80 | 260 |
9 | בולגריה (BUL) | 56 | 126 | 115 | 297 |
10 | גרמניה (GER) | 54 | 109 | 84 | 247 |
סך הכול (10 מדינות) | 929 | 1,030 | 622 | 2,581 |
ראו גם
תחרויות בינלאומיות במדעים
- אולימפיאדת הביולוגיה הבינלאומית (IBO)
- האולימפיאדה הבינלאומית במדעי המחשב (IOI)
- אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית (IPhO)
- אולימפיאדת הכימיה הבינלאומית (IChO)
- אולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות (EGMO)
- תחרות מאסטר המתמטיקה הרומנית (RMM)
- התחרות הדו-לאומית ישראל-הונגריה
- התחרות הבין-לאומית במתמטיקה לתלמידי אוניברסיטאות (IMC)
תחרויות ישראליות במתמטיקה
- תחרות הערים
- אולימפיאדת המתמטיקה הארצית לנוער על שם יוסף גיליס
- אולימפיאדת המתמטיקה על שם פרופ' ירמיהו גרוסמן
נבחרות
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית
- אתר נבחרת ישראל במתמטיקה
- אתר האולימפיאדה לשנת 2015, תאילנד
- אתר האולימפיאדה לשנת 2016, הונג קונג
- תחרות מתמטיקה בסקוטלנד, 1944, ארכיון הסרטונים של AP
- יעל אודם, מתנה לחג: מדליות זהב וכסף לישראל באולימפיאדת המתמטיקה לנערות, באתר מאקו, 16 באפריל 2021
הערות שוליים
- ^ גאווה ישראלית באולימפיאדה הבינלאומית במתמטיקה 2021
- ^ International Mathematical Olympiad, www.imo-official.org
- ^ International Mathematical Olympiad Scores, www.polyomino.org.uk
- ^ IOI, Contests.
- ^ Results IMO 2021
- ^ Ranking of countries. International Mathematical Olympiad.
אולימפיאדת המדע הבין-לאומית | |
---|---|
|
אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית39069687Q7983