טורון

עיר ימי הביניים של טורון

**אתר מורשת עולמית**
	ארמון הבישופים
	ארמון הבישופים
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 2, 4
מדינה	פולין

טורון
Toruń
	מראה העיר מהאוויר
	מראה העיר מהאוויר
מדינה	פולין
פרובינציה	קויאוויה-פומרניה
מחוז	מחוז עירוני
ראש העיר	מיכאל זלסקי
תאריך ייסוד	המאה ה-13
שטח	115.72 קמ"ר
גובה	30 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	204,954 (2011)
‑ צפיפות	1,774 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	53°01′N 18°37′E / 53.017°N 18.617°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.torun.pl
	(למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי טורון

טורון (בפולנית: Toruń להאזנה (מידע • עזרה), גרמנית: Thorn, ביידיש: טהורן) היא עיר בצפון פולין השוכנת על גדות נהר הוויסלה, שאוכלוסייתה מונה 204,954 תושבים (נכון ל-2011).

מרכז העיר העתיק של טורון הוא מקום לידתו של ניקולאוס קופרניקוס. העיר הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1997. בעבר היא נמנתה עם ערי ההנזה ושימשה כעיר הבירה של פרובינציית טורון בין השנים 1921-1945. החל מ-1999 היא מקום המושב של הממשל העצמי של פרובינציית קויאוויה-פומרניה.

שם העיר

בתיעוד הקדום ביותר של שם העיר מופיעות כמה גרסאות שהמוקדמת שבהן מתוארכת לתחילת המאה ה-13. לשמות הללו יש מספר הסברים אטימולוגיים, ולפי אחדים מהם מקור השם הוא גרמני או פולני. כשהייתה טורון תחת שלטונם של מלכי פולין, הצורות שהופיעו במסמכים ובמטבעות הרשמיים היו Thorun,‏ Thorunium,‏ civitas Thorunensis או civitas Torunensis. לאחר המאה ה-15 התבסס שמה הנוכחי של העיר (Toruń).

היסטוריה

ההתיישבות הראשונה באזור מתוארכת לתחילת המאה ה-11 לפנה"ס בקירוב^[1]. בימי הביניים, בין המאה ה-7 למאה ה-13 התקיימה עיר פולנית עתיקה על גדת נהר הוויסלה^[2].

האבירים הטבטוניים בנו טירה באזור העיר בין 1230 ל-1231. העיירה שהייתה במקום זכתה למעמד של עיר מהמלוכה הפולנית ב-1233, וב-1236 היא הועברה למיקום הנוכחי של החלק העתיק שלה. ב-1263 הגיעה חבורת נזירים פרנציסקנים לעיר, וב-1239 הגיעה חבורה נוספת של נזירים דומיניקנים. האזור שבו נמצאת העיר החדשה יושב כבר ב-1264, וב-1280 שתי הערים הצטרפו לברית ערי הנזה, והפכו למרכז סחר ימי-ביניימי חשוב.

בעקבות הסכם טורון הראשון שנחתם בעיר בפברואר 1411 הסתיימה מלחמת פולין-ליטא-הטבטונים, שהחלה ב-1409. האצולה המקומית הקימה את הקונפדרציה הפרוסית ב-1440, ופתחה במאבק נגד האבירים הטבטוניים ב-1454. כמו כן, שתי הערים (הישנה והחדשה) התמזגו ב-1454 לעיר אחת, לאחר מאתיים שנים של קיום זו לצד זו. בעקבות כך פרצה מלחמת 13 השנים ב-1466, שהסתיימה בחתימה על הסכם טורון השני שבו המסדר הטבטוני העביר את השליטה על פרוסיה המערבית לידי מלך פולין. טורון הפכה לישות אוטונומית תחת חסותה של ממלכת פולין.

תושבי העיר הפכו לפרוטסטנטים ב-1557, במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית, כאשר רוב הערים של פולין נותרו קתוליות. במהלך תקופת כהונתו של ראש העיר היינריך סטרובנד (1586-1609) עברה העיר תהליך של ריכוז סמכויות שלטוניות, והסמכות המנהלית עברה לידיה של מועצת העיר. הישועים הגיעו לעיר ב-1595 על מנת לקדם את הקונטרה-רפורמציה, ותפסו את השליטה על כנסיית יוחנן כותב הבשורה. פקידי העיר הפרוטסטנטיים ניסו להגביל את הגעת האוכלוסייה הקתולית לעיר, כיוון שהקתולים (אך גם הדומיניקנים והישועים) שלטו ברוב הכנסיות, כך שרק כנסיית מרי ה"קדושה" נותרה ברשות הפרוטסטנטים.

במחצית השנייה של המאה ה-17 המתח ההולך וגובר בין הקתולים לפרוטסטנטים גרם למה שזכה לכינוי מהומות טורון. העיר סופחה לממלכת פרוסיה ב-1793 בעקבות החלוקה השנייה של פולין. העיר הפכה ב-1807 לחלק מדוכסות ורשה שהוקמה בידי נפוליאון, והייתה נתונה לשלטונו של פרידריך אוגוסטוס הסקסוני, אם כי פרוסיה החזירה לעצמה את השליטה על העיר ב-1814 בעקבות תבוסתו של נפוליאון. בשנה שלאחר מכן העיר הפכה לחלק מהאימפריה הגרמנית, ביחד עם יתר פרוסיה. בתקופה זו העיר הייתה מרכז ההתנגדות הפולני לתהליך הגרמניזציה וקרב התרבויות (קולטורקמפף), והוקם בה העיתון "גזטה טורונסקה"^[2]. החברה הפולנית למדעים הוקמה בעיר ב-1875, וב-1884 הוקמה בה אגודת סתרים ששמה לה למטרה להשיב את פולין לגדולתה^[2].

לפי התנאים שנקבעו בחוזה ורסאי ב-1919 העיר הייתה חלק מהמסדרון הפולני שהוענק לפולין. העיר הפכה באופן רשמי לבירת מחוז פומרניה, למרות שלמעשה לא הייתה ממוקמת בשטחו. המכון הבלטי הוקם בעיר ב-1925, ומטרתו הייתה לתעד את המורשת הפולנית בפומרניה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם טורון התפתחה במידה משמעותית מבחינה עירונית. תחומים כגון התחבורה (רחובות וגשרים) זכו להשקעות משמעותיות, והחלה תנופת בנייה של בתי מגורים ובנייני ציבור.

במלחמת העולם השנייה טורון נכבשה על ידי גרמניה הנאצית במסגרת המערכה בפולין, ונוהלה כחלק מאזור דנציג-פרוסיה המערבית. הנאצים השתמשו במערכת המבצרים של העיר כמחנות עבור שבויי מלחמה, ומתחם המחנות כולו כונה בשם סטאלאג XX-A. העיר, שלא ניזוקה במידה רבה במלחמה, שוחררה על ידי הצבא האדום הסובייטי ב-1945, והוחזרה לשלטון פולני כפי שנקבע בוועידת פוטסדאם. האוכלוסייה הגרמנית שנותרה במקום גורשה לגרמניה המערבית באופן הדרגתי בין 1945 ל-1947.

לאחר מלחמת העולם השנייה אוכלוסיית העיר צמחה במהירות, ובתחום התעשייה חל שיפור. אולם, אחד מהאירועים החשובים של העידן שלאחר המלחמה היה הקמת אוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס ב-1945, שבמשך השנים הפכה לאחת האוניברסיטאות המובילות בפולין. קיומה של האוניברסיטה השפיע על חיי העיר במידה רבה, כמו גם על תפיסתה בעיני תושבי מקומות אחרים.

טורון חוותה תהליך משמעותי של שינוי סוציאלי וכלכלי מאז 1989, כאשר הממשל המקומי והאזורי שוקם בהדרגה והשוק הכלכלי הושב על כנו. ישנה מחלוקת בקרב המקומיים האם תקופה זו נוצלה במלואה, אך העובדה היא שטורון זכתה מחדש במעמדה כמנהיגה אזורית ביחד עם בידגושץ'.

אתרי העיר

טורון הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1997, וההכרזה כוללת את העיר העתיקה, העיר החדשה ואת שרידי הטירה הטבטונית שנהרסה ברובה ב-1454. המתאר המקורי של העיר בצורת כוכב עדיין ניכר בה. טורון זכתה לפרסום בעיקר בשל שימור המבנים הגותיים מימי הביניים, בהם כ-200 מבנים צבאיים, שכולם בנויים אבן, ובהם כנסיות מונומנטליות, היכל העיר ובתים בורגניים רבים.

העיר העתיקה שוכנת בחלקו המערבי של השטח המוכרז והיא ערוכה סביב "כיכר השוק של העיר העתיקה" (Rynek Staromiejski). מדרום לכיכר מוליכים חמישה רחובות אל הנהר, והם נחצים על ידי רחובות רוחב. העיר העתיקה בוצרה בין 1250 ל-1300 בחומה כפולה שבה נקבעו מגדלי שמירה. חלק מהחומות פורקו במאה ה-19 אך חלקן הדרומי הפונה אל הנהר נותר בשלמותו. בחלק זה נמצא המגדל הנטוי של טורון שנבנה במאה ה-14 ובגלל טעות בהנחת יסודותיו הוא החל לנטות. אומרים כי אם אתה אומר שאתה יכול לעמוד יותר מ-5 שניות כשהרגליים מוצמדות לקיר והידיים מושטות קדימה - אינך דובר אמת כי זה בלתי אפשרי!

המונומנט הבולט בכיכר השוק של העיר העתיקה הוא בית העירייה הישן שנבנה בין השנים 1391 ל-1399 תוך שימוש במגדל קיים שהוקם ב-1274 ואשר היה חלק מהמבנה הקודם. בשנים 1602-1605 נוספה קומה נוספת לבניין, תוך הקפדה על התראתה לסגנונו הגותי המקורי. בית העירייה נחשב לאחד המרשימים מסוגו במרכז אירופה. ליד בית העירייה נמצאים פסל קופרניקוס, מזרקת השייט ופסל החמור של טורון.

מזרקת השייט (Pomnik Flisaka), מבוססת על אגדת עם: לפני שנים רבות הוכתה טורון במכת צפרדעים. ראש העיר הבטיח את בתו לאדם שייסלק את הצפרדעים מהעיר. שייט עני הבטיח שביכולתו לעשות זאת. הוא שלף כינור ופתח בנגינה. הצפרדעים הלכו אחריו וטבעו בביצות מסביב לעיר. במזרקה נראה השייט מנגן כשמסביבו צפרדעים ומים פורצים מפיותיהם.

פסל החמור של טורון נמצא במקום שהיה בו בימי הביניים פסל של חמור מעץ ועליו פס חד עליו היו מושיבים פושעים שנקשרו לחמור והוצלפו בפומבי. הפסל מהווה אטרקציה לתיירים המצטלמים לידו.

אגדה נוספת היא על החתול שעמד על חומת העיר והזהיר את המגינים בפני האויב המתקדם ובכך הציל את העיר. פסל חתול נמצא על אחד הבתים בכיכר בית העירייה.

כנסיית יוחנן כותב הבשורה נבנתה במספר שלבים - הספינה ובית המקהלה הוקמו בין 1270-1330, הספינה הוארכה ב-1388 ומגדל הפעמונים נוסף בין 1407 ל-1433. מאז 1992 משמשת הכנסייה כקתדרלת העיר. בתוך הכנסייה יש תגליפים גותיים מרשימים, אפיטפים בסגנון הרנסאנס והבארוק ומזבחות (ביניהם ניתן למנות את האפיטף של קופרניקוס מ-1580).

כנסיית עלייתה של הבתולה לשמיים הייתה בעברה כנסייה פרנציסקנית. המבנה הנוכחי מתוארך לשנת 1350 לערך, ויש בו ציורי קיר וריהוט בסגנון הבארוק.

כנסיית יעקב הקדוש משמשת ככנסיית הרובע של העיר החדשה. היא נבנתה בין השנים 1309-1340 בסגנון גותי והורחבה בין 1359 ל-1450. הכנסייה ידועה בשל ציורי הקיר המונומנטליים ובשל בית המקהלה הגותי שלה.

שני בתים ידועים נוספים הם המבנה הגותי מהמאה ה-15 שנטען כי בו נולד קופרניקוס והמשמש כיום כמוזיאון; והבית בסימן הכוכב (פולנית: Dom Pod Gwiazdą) שהיה בעבר בית גותי בבעלותו הזמנית של ההומניסט פיליפו קלימכוס. הבית נבנה מחדש במאה ה-16 ופעם נוספת ב-1697, אך עם חזית סטוקו מקושטת ומדרגות עץ סליליות.

אחת העובדות החשובות הנוגעות לטורון היא שהעיר כמעט לא נפגעה במהלך מלחמת העולם השנייה, בניגוד לערים היסטוריות אחרות בפולין. העיר העתיקה נותרה ללא פגע, כך שכל המבנים החשובים הם מקוריים. לכן מתגאה טורון במספר הגדול ביותר של בתים גותיים משומרים בפולין, וברובם יש ציורי קיר גותיים או תקרות גותיות המתוארכות לתקופה שבין המאה ה-16 למאה ה-18. בשנים האחרונות נערכים בעיר מספר מבצעי שיקום, על מנת לשפר את המצב והמראה החיצוני של העיר העתיקה. מלבד החידוש של כמה בניינים יש מספר פרויקטים כמו סלילה מחדש של מדרכות וכיכרות והשבתם לחזותן המקורית. אחד הפרויקטים המרשימים ביותר הוא הארת העיר העתיקה בלילה, היוצרת מראה מרשים במיוחד.

אוכלוסייה

לפי מבדקים סטטיסטיים שנערכו ב-2006 התברר כי אוכלוסיית העיר פחתה, וגודלה עמד על כ-208,000 תושבים. מגמה זו נגרמה בעיקר כתוצאה מהגירה של תושבים ליישובים הסמוכים לפרברים שסביב העיר, אך אינם חלק ממנה. כתוצאה מכך טורון מוקפת על ידי חגורה של יישובים צפופי-אוכלוסין, שתושביהם עובדים ושוהים בטורון אך אינם מתגוררים בה. בעקבות מגמה זו החלו דיונים הנוגעים לסוגיית שילובם של היישובים הללו אל תוך תחום השיפוט של העיר. מבחינה מעשית טורון קרובה להגיע לסף יכולת האכלוס שלה בתוך גבולות העיר.

רוב האוכלוסייה שבתוך העיר מרוכזת לאורך הגדה הימנית (צפונית) של נהר הוויסלה. שניים מהאזורים הצפופים ביותר הם רובינקובו ונה-סקארפי הנמצאים בין המחוז המרכזי והמחוז הצפוני של העיר, ועיקר הבנייה בהם התרחשה בשנות ה-70 ובשנות ה-80. מספר התושבים הכולל באזורים אלה הוא כ-70,000.

טורון ובידגושץ' יוצרות מטרופלקס^[3] זוגי ביחד עם הכפרים והעיירות המקיפים אותם, ובסך הכל חיים באזור זה כ-800,000 איש, המהווים כשליש מהאוכלוסיית פרובינציית קויאוויה-פומרניה כולה, העומדת על כ-2.1 מיליון תושבים.

בטורון יש קבוצות מיעוט שמקורן ביפן, באוקראינה ובווייטנאם. היפנים הם קבוצת המיעוט הגדולה ביותר, וחלק ניכר מהם עוסק בניהול המפעלים שהוקמו בשנים האחרות על ידי חברות יפניות. בנוסף למנהלים, מהנדסים ומתרגמים יפניים ובני משפחותיהם, יש בטורון מספר מורים ליפנית העובדים באוניברסיטה ובבתי הספר המקומיים, וכן יפנים שנישאו לפולנים ונשארו לגור בעיר.

תחבורה

מערכת התחבורה העירונית ספגה בעבר ביקורת, שכן אף שטורון איננה עיר גדולה, קיים חוסר בתשתית תחבורתית ואחת הבעיות היותר משמעותיות היא שרק גשר אחד לכלי רכב חוצה את הוויסלה בתוך תחומי העיר (הגשר האחר משמש רכבות). בנייתם של מספר כבישים עוקפים הקלה במידת מה על עומס התנועה. הועלתה הצעה לבנייתו של גשר נוסף במרחק 4 ק"מ מהקיים, אך בגלל סוגיות משפטיות וכלכליות אין ודאות האם התוכנית תצא לפועל.

מערכת התחבורה הציבורית של העיר מורכבת מחמישה קווי חשמליות וכ-40 קווי אוטובוסים, המגיעים לכל חלקי העיר ולחלק מהיישובים הסמוכים. בעיר יש שתי תחנות אוטובוסים שמהן יוצאים קווים המגיעים לכל פולין.

טורון שוכנת באחת מצמתי הדרכים החשובות בפולין. הכביש המהיר A1 מגיע אל העיר, ודרומית לעיר נמצא כביש עוקף. מלבד הכבישים הללו נחצית העיר על ידי הכביש האירופי E75.

בעיר שלוש תחנות רכבת: גלובניה (ראשית), מיאסטו (מרכז) וסכודניה (מזרח). טורון היא צומת רכבות חשוב, ודרכה עוברים קווי הרכבת המחברים את קוטנו עם בידגושץ' ואת פוזנן עם אולשטין. כמו כן, מטורון יוצאים שני קווי רכבת המגיעים למאלבורק ולסירפץ. החיבור בין טורון לבידגושץ' קרוי BiT City, והוא חלק מהתוכנית הכללית שמטרתה הסופית היא ללכד את המטרופולין שבו נמצאות שתי הערים.

בשנת 2008 נפתח ליד העיר נמל תעופה קטן, וקיימות תוכניות להרחיבו. מלבד נמל זה פועל נמל התעופה בידגושץ'-סזבדרובו, השוכן במרחק 50 ק"מ ממרכז טורון, ומשמש את אזור המטרופולין כולו.

כלכלה

למרות שטורון היא עיר בגודל בינוני, היא מקום המושב של מספר הנהלות של חברות בולטות בכלכלה הפולנית. שיעור האבטלה הלא רשמי הוא כ-6.9% נכון לפברואר 2008.

בשנת 2006 החלה הבנייה של מספר מפעלים חדשים בבעלות חברת שארפ וחברות יפניות אחרות בליסומיצה, הנמצאת במרחק של כעשרה ק"מ ממרכז העיר. המבנים החדשים שעדיין לא הושלמו נמצאים באזור תעשייתי חדש. כתוצאה משיתוף הפעולה בין החברות שהוזכרו החלו דיונים הנוגעים להקמתו של אזור היי טק חדש, האמור לספק כ-10,000 מקומות עבודה עד לשנת 2010, בעלות כוללת של כ-450 מיליון אירו. בשנת 2008 נערכו דיונים הנוגעים לשאלה האם להקים אזור תעשייה חדש, אך הפעם בתוך גבולות העיר עצמה.

בטורון מבקרים בכל שנה כ-1.5 מיליון תיירים, בעיקר בזכות המונומנטים הנמצאים בה. התיירות נחשבת לאחד מענפי הכלכלה החשובים ביותר בעיר, אם כי חלק מהתשתיות, כמו בתי מלון, לקויות. עם זאת, תעשיית התיירות זוכה לתמיכה ולסיוע בדמות חידוש המונומנטים האדריכליים, בניית בתי מלון חדשים (כולל בתי מלון ברמה גבוהה), שיפור התשתיות, ועריכת אירועי תרבות ומדע קבועים.

בשנות ה-2000 טורון חוותה תקופה של השקעות רבות בתחום הבנייה, בעיקר למטרות מגורים ותחבורה. חלק מהמימון לתנופת הבנייה הזו הגיע כתוצאה מהצטרפותה של פולין לאיחוד האירופי. ישנם מיזמי בנייה מקיפים הנמצאים עדיין בשלבי תכנון או מוכנים להתחלה, והעלות של חלקם היא כ-100 מיליון אירו. המיזמים הללו כוללים בין השאר אצטדיון חדש, מרכזי קניות ובידור גדולים, מתחם מסחרי חדש, תיאטרון מוזיקלי, מרכז לאמנות עכשווית, מבנים חדשים עבור אוניברסיטת קופרניקוס, דרכים וקווי חשמליות, מערכות להובלת מים ולפינוי שפכים, פרויקטים בתחום המגורים, והגשר החדש הנ"ל מעל נהר הוויסלה.

תרבות וחינוך

בטורון שוכנים שני תיאטראות דרמה, שני תיאטראות ילדים, שני תיאטראות מוזיקליים, וכן מספר תיאטראות אחרים מסוגים שונים. פעם בשנה, בחודש מאי, העיר מארחת את פסטיבל התיאטרון קונטאקט. בנייתו מרכז התרבות המודרני "באי פומורסקי" בקצה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה הסתיימה לאחרונה, וחזיתו מעוצבת בצורת שידת מגירות ענקית. בנייתו של המרכז לאמנות עכשווית החלה בקיץ 2006 והוא עתיד להיפתח באמצע 2008, אם כי המרכז מארגן כבר תערוכות רחוב. בניין המרכז ממוקם בלב העיר, בסמוך לעיר העתיקה.

ההיסטוריה של טורון ושל האזור המקיף אותה מתועדת בכעשרה מוזיאונים. עם אלה נמנים "בית קופרניקוס" והמוזיאון הסמוך אליו, המתעדים את עבודתו המהפכנית של האסטרונום, ומוזיאון האוניברסיטה, המתעד את ההיסטוריה האקדמית של העיר. בטורון יש גם פלנטריום ומצפה כוכבים, השוכן ביישוב הסמוך פיבניצה. מצפה הכוכבים ידוע בשל הרדיוטלסקופ הגדול ביותר בחלק המזרחי של מרכז אירופה, שקוטרו 32 מטרים. בטורון פועלת תזמורת סימפונית, והעיר ידועה גם בשל לחם הזנגביל המיוצר בה.

המוסד הגדול ביותר להשכלה גבוהה בטורון הוא אוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס, שהוקמה ב-1945 ומשרתת למעלה מ-40,000 סטודנטים. כאשר הקימו את האוניברסיטה קהל היעד והצוות שלה היו אמורים לבוא מהחברה המדעית של טורון, אוניברסיטת סטפן בטורי בווילנה ואוניברסיטת יאן קזימיר בלבוב. מעמדה של האוניברסיטה מסייע גם לעיר לשמור על מעמדה ותדמיתה, ונודעת לה השפעה רבה גם על הכלכלה המקומית.