אישוש
בפילוסופיה של המדע, אישוש (הפועל: לאַשש ולא לאושש) הוא חיזוקה של תאוריה (במיוחד תאוריה מדעית) באמצעות ניסוי שאינו מפריך אותה או תצפית מדעית, שאינה מפריכה אותה.
את רעיון האישוש ביסס הפילוסוף קרל המפל. לפי המפל, לא ניתן לאמת תאוריה, משום שעל מנת לעשות זאת יש לבצע אינסוף ניסויים. בעוד שלא ניתן לאמת תאוריה, הרי ניתן להפריכה - לשם כך די בניסוי יחיד שתוצאותיו סותרות את התאוריה. בנסיבות אלה ניתן לאשש את התאוריה ("אישוש" הוא מושג חלש יותר מ"אימות"), באמצעות עריכת ניסויים שמטרתם להפריך אותה - כישלון חוזר ונשנה בניסויים כאלה מגדיל את הסבירות לנכונותה של התאוריה.
דוגמה לשימוש במושגים אלו נמצאת בספרו של המפל "פילוסופיה של מדעי הטבע". בספר זה מציג המפל מקרה שבו מנסה הרופא איגנץ זמלווייס לפתור בעיית תמותת יולדות במחלקה שבה עבד, באמצעות הגדרת היפותזה. זו קובעת כי תמותת היולדות נגרמת ממעבר של חומר מן המת. להיפותזה זו ניתן לנסח מסקנת בחינה: אם הרופאים יחטאו טוב יותר את ידיהם, תמותת הילדות תפחת. את מסקנת בחינה זו ניתן לבחון על ידי ניסוי, שתוצאתו יכולה להיות אחת משתיים: או שהתמותה תפחת, או שלא. כעת מגיע שלב האישוש. אם התמותה תישאר כמות שהיא, אזי התאוריה נכשלה והיא בטלה. אך אם התמותה אכן תפחת, נמצא אישוש לתאוריה, וכעת היא קרובה יותר להיות נכונה ואמיתית.
מדוע לא אומתה התאוריה, אלא רק "אוששה"? משום שייתכן שחיטוי הידיים הוא רק סיבה אחת מני רבות לתמותת היולדות, או יותר מזה - ביצוע החיטוי וירידת התמותה קרו בסמיכות באופן מקרי, וייתכן כי אין ביניהם שום קשר. לכן, טוען המפל, לעולם לא ניתן להפוך תאוריה לוודאית, אלא רק לקרובה יותר ויותר לאמת. נלסון גודמן ניסח דוגמה הממחישה את הבעייתיות של תהליך האימות של תאוריה.
ראו גם
