דברה תבור
 | |
| מראה כללי | |
| מדינה |
 אתיופיה |
|---|---|
| מחוז | דרום גונדר |
| גובה | 2,706 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 39,052 (2005) |
| קואורדינטות | 11°51′N 38°1′E / 11.850°N 38.017°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
דברה תבור (בגעז: ደብረ ታቦር - "הר תבור", על-שמו של ההר המקראי) היא עיר במחוז דרום גונדר במדינת אמהרה שבאתיופיה. העיר שוכנת בגובה של 2,706 מטרים מעל פני הים, במרחק של 53 ק"מ מזרחית לאגם טאנה. היא נמצאת על כביש הרוחב המרכזי שבצפון אתיופיה, וכ-12 ק"מ מצפון לה שוכן שדה תעופה קטן. בשנת 2005 הוערכה אוכלוסייתה בכ-39,000 תושבים. העיר משמשת כיום כמרכז מסחרי וחקלאי לסביבתה, ולמרות שרידי ארמונות וכנסיות ששרדו בתחומה ובסביבתה, היא שוכנת מחוץ לנתיבי התיירות המרכזיים של צפון אתיופיה.
היסטוריה
העיר נוסדה בידי ראס עלי הראשון לקראת סוף המאה ה-18, או על ידי ראס גוגסה בתחילת המאה ה-19. כך או כך היא שמשה כמעוז שלטוני והוקמו בה כנסיות וארמונות. ב-1853 העיר נהרסה על ידי צבא לסתה, ושוב ב-1842 על ידי דאג'אזמץ' היילה מריאם. ב-1853 העלה תוודרוס השני (בטרם היה לקיסר) את העיר באש; אך שנתיים לאחר מכן, ב-1855, הוא קבע בה את בירתו, ונישל בכך את גונדר ממעמד זה. ב-1867 נחלש מעמדו של תיאודורס השני, הוא נאלץ לעזוב את העיר ויחד עמו עברה הבירה לאמבה מריאם. אולם דברה תבור שבה ושמשה כבירת הקיסרות בימיו של יוהנס הרביעי. כשהקיסר שהה בעיר, יכולה הייתה אוכלוסייתה להגיע לכ-30,000 תושבים. בזמנים אחרים, היא הצטמצמה כדי 5,000 איש בלבד.
האיטלקים כבשו את העיר ב-28 באפריל 1936, במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, ופיתחו אותה. בין היתר הם סללו את הכביש הארצי החוצה אותה ממזרח למערב. התקפות של אנשי גרילה אתיופים אשר נמשכו משך חודשים, הביאו בסופו של דבר לכניעת האיטלקים ב-6 ביולי 1941, ולהשתלטות הצבא הבריטי על העיר.
בספטמבר 1975 השתלטה על העיר קבוצה של בעלי אדמות אשר התנגדו לחונטה הצבאית האתיופית, אולם כוחות הממשלה רכשו מחדש את השליטה בדברה תבור תוך כחודש. בדצמבר 1989 כבשה החזית העממית לשחרור תיגראי את העיר, ולפי דיווחים סותרים של כוחותיה ושל כוחות הממשלה היא עברה מיד ליד מספר פעמים אגב קרבות עקובים מדם. מצב הלוחמה הסתיים עם סיום מלחמת האזרחים האתיופית ב-1991.
