קוסקאם

קוסקאם

אין תמונה חופשית
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 2, 3
(למפת אתיופיה מוגדלת)   אדיס אבבה דירה דאווה מקלה גונדר אווסה ג'ימה ג'יג'יגה אריתריאה סודאן דרום סודאן קניה סומליה ג'יבוטי קוסקאם (למפת אתיופיה רגילה)   אדיס אבבה דירה דאווה מקלה גונדר אווסה ג'ימה ג'יג'יגה אריתריאה סודאן דרום סודאן קניה סומליה ג'יבוטי קוסקאם

אולם קבלת הפנים בשנות ה-30 של המאה ה-20

שרידי כנסיית דברה סאהי מריאם הקודמת, בשנת 1938 לערך

ביתו של אב המנזר

תבליט האריה הרכוב באולם קבלות הפנים

קוסקאם (געז ቍስቋም) הוא מתחם מבוצר השוכן בגובה של 2,250 מטר מעל פני הים, בצפון-מערבה של העיר גונדר שבצפון אתיופיה. המתחם מרוחק כחצי קילומטר ממרחצאות פאסילידס וכ-2.46 ק"מ מפאסיל גמב, המתחם המלכותי ההיסטורי של השושלת הגונדרית. המתחם הוקם באמצע המאה ה-18 על ידי הקיסרית מאנטאוואב. לאחר שהניחה לענייני האימפריה בעקבות רצח נכדה, הקיסר יואס הראשון, בידי ראס מיכאל סהול, היא פרשה לקוסקאם והתבודדה בו עד מותה ב-1773.

מתחם זה הוכרז בשנת 1979, יחד עם מרחצאות פאסילידס ופאסיל גמב, כאתר מורשת עולמית. כיום שוכן במקום מנזר, ומדי חודש נובמבר, נחוג באתר חג קוסקאם.

היסטוריה

לפי הכרוניקה הקיסרית של הקיסר ייאסו השני, במקום בו שוכן המתחם בקוסקאם, שכן מבנה שהוקם על ידי הקיסר פאסילידס או הקיסר בקפה.

מגלה הארצות הסקוטי ג'יימס ברוס (James Bruce) ביקר בגונדר בשנת 1770 ונקשר בקשרים טובים עם הקיסרית ועם בני משפחתה. הוא אף התגורר בקוסקאם, וכך כתב אודות המקום:

ארמון קוסקאם ממוקם על צדו הדרומי של "דברה סאהאי"; שמשמעות שמו "הר השמש". הארמון כולל מגדל רבוע בן שלוש קומות, ועל גגו רציף הליכה (Parapet) שטוח, או מרפסת, ושינות סביב לו. חיל המשמר, או מפקדת הקסרקטין של קוסקאם, שוכנים כאן; מיד מתחת להם נמצא השער העיקרי, או הכניסה, המובילה אל גונדר. הוא מוקף בחומה חיצונית גבוהה, שייתכן שהיקפה למעלה ממיל אנגלי. רובע חיצוני זה תפוס כולו בידי חיילים, פועלים ומשרתי החצר; בתוכו שוכנת חצר גדולה נוספת, המוקפת גם היא בקירות פנימיים; בתוכה, דירות בנות קומה בודדת השייכות לפקידים החשובים, לכמרים ולמשרתים. כאן גם ניצבת הכנסייה, שנבנתה על-ידי השליטה הנוכחית עצמה, והנחשבת לעשירה בחבש. יש להם צלב זהב גדול לתהלוכותיהם, ותוף-דוד מכסף. המזבח מצופה כולו בלוחות מוזהבים, כולם מתנות מאת פטרוניהם הנהדרים... החצר השלישית, או הפנימית, שמורה לדירתה האישית של המלכה, ולנשים האצילות הלא נשואות, המשרתות אותה והמהוות את חצרה. מאחורי הארמון, במעלה הגבעה, נמצאים בתיהם של אנשים רמים, רובם קרוביה. מעל להם מתנשא ההר.

האתר

תיאוריו של ברוס אינם תואמים את הממצאים בשטח כיום, וספק אם שיקפו באופן מדויק את אופיו של האתר במאה ה-18. קוסקאם עשוי משני מתחמים הגובלים זה בזה, דהיינו, שאינם קונצנטריים. האחד אליפטי והשני מעוגל. היקפם של השניים גם יחד אינו עולה חצי קילומטר, והשער שהיה בשימוש בזמנה של הקיסרית (8) פונה צפונה ולא לכיוונה של גונדר. בחומת המתחם היו קבועים שבעה מגדלים קטנים דמויי מלחיות.

המתחם הציבורי

המתחם המעוגל הוא הציבורי, ובמרכזו ניצב המבנה העגול של כנסיית דברה סאהאי מריאם, היינו "מרים של הר השמש" (2). מבנה זה נבנה מחדש ב-1953, לאחר שקודמו נשרף ב-1888, יחד עם האתר כולו, על ידי צבא המהדייה. המבנה המקורי, עגול גם הוא, נבנה מאבן ומסיד, וגגו שהיה עשוי מעץ נח על עמודים, גם הם מעץ. שמונה דלתות בצורת קשתות הובילו אל הכנסייה, ובקירותיה נקבעו שמונה חלונות. הגג כוסה בבדי משי אדומים, והונחו עליו 380 מראות שהקרינו את אור השמש עד לגונדר. המזבח, שבו הונח התבות המוקדש למרים, עוטר בזהב, בספיר ובשנהב, והוצבו עליו ארבעה צלבים עשויים מזהב. התקרה כוסתה בעיטורי ארד וב-24 צלבים מוזהבים, וצלב נוסף גדול יותר. ליד הדלת המזרחית הקימה מאנטאוואב שני קברים, עבורה ועבור בנה. בכנסייה אכן שוכנו אוצרות רבים שהוענקו לה במתנה, ואלה נמנו בכרוניקות של הקיסרים בדיוק רב.

כל שנותר ממבנה זה לפני הקמת המבנה החדש, היה פודיום בן שלוש מדרגות, שורת קשתות הרוסות בצורת חצי מעגל ושרידים של האזור הקדוש. סביר שהרכוש הרב והעשיר ששכן בכנסייה נגנב ממנה זמן קצר לאחר מות הקיסרית ולפני שהאתר חרב לחלוטין בידי הפולשים מצפון. למבנה הנוכחי שתי קומות - האחת משמשת ב"קודש" ובשנייה נמצאים חדרי הנזירים. גג המבנה המחודד נח על ארקדה עגולה. בקריפטה המקורית נמצא ארון קבורה ובו שלושה שלדים, ולפי המסורת, הלא מדויקת בעליל, אלה הם לא אחרים מהקיסרית עצמה, בנה ייאסו השני ונכדה יואס הראשון. בניגוד למסורת זו, ציינה הכרוניקה הקיסרית עצמה, כי ייאסו השני נקבר בכנסיית "תקלה היימנות באדבבאי", וכי בקוסקאם נקברה אחת אסתר, מבנות השושלת המלכותית בשנים מאוחרות יותר. נוסף על בית השער (1), שוכנים במתחם הציבורי שני מבנים נוספים - מדרום לכנסייה ניצב חדר מלבושים קטן נושא כיפה (4); וצפונית-מזרחית לה ניצב בית אב המנזר (3). מבנה קטן זה בן שתי קומות נושא גם הוא כיפה וגרם מדרגות חיצוני הוליך אליו.

המתחם הקיסרי

המעבר בין שני המתחמים התבצע דרך גרם המדרגות של בית אב המנזר. במתחם הקיסרי והגדול יותר נצבים כיום בעיקר שרידיהם של שלושת מבני הקבע ששכנו באתר - ארמונה של הקיסרית (6), בית תפילה פרטי קטן ועגול הניצב על גבי 12 קשתות (5) ואולם קבלות פנים (7). בין בניין זה לארמון ולבית התפילה נראים שרידים של חומה, שיכול ויצרה מתחם משני, אישי יותר, כדברי ברוס.

הארמון התנשא לגובה של שתי קומות ובקומתו הראשונה שכנו שבעה חדרים. המשקופים עוטרו באבן גיר מקומית אדומה ואפורה. עדיין ניתן לזהות במקום שרידים של גומחות בצורת קשתות, ועיטורים צלבים שנחרטו בקירות. נראה כי לבניין הייתה צמודה גם מרפסת בקומת הקרקע.

לאולם קבלת הפנים בן שתי הקומות, היו צמודים בצדו המזרחי שני מגדלים בסגנון גונדרי - האחד עגול והאחר רבוע, ובקומה השנייה נראים עקבותיה של מרפסת עץ שתלתה ביניהם. בכל קומה אולם בודד, והקיר הדרומי של הקומה הראשונה עוטר בתבליטי צלבים, בדמותו של פיל, ובדמויות של שני אריות - האחד תוקף שור והאחר נראה כשדמות אדם רכובה על גבו.

לקריאה נוספת

• "Ethiopia, the unknown land", Stuart Munro-Hay, I.B.Tauris publishers, (2008), מסת"ב 9781860647444

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוסקאם בוויקישיתוף

• "I Castelli di Gondar", Alessandro Augusto Monti Della Corte, Societa' Italiana Arti Grafiche Editrice in Roma (1938)
• ETHIOPIA Operational action for the safeguarding of the immovable cultural heritage and its reintegration into modern life

הדמיה של קוסקאם מצפון: 1. שער הכניסה הנוכחי; 2. כנסיית דברה סאהאי מריאם; 3. בית אב המנזר; 4. חדר המלבושים; 5. כנסיית הקיסרית מאנטאוואב; 6. בית המגורים של מאנטאוואב; 7. אולם קבלות פנים; 8. שער הכניסה ההיסטורי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30954609קוסקאם