ברוך צ'יזיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברוך צ'יז'יק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוך צ'יזיק (נכתב גם צ'יז'יק, ציזיק) (1885 – 2 באוגוסט 1955) היה חוקר ומפתח מפעלי חקלאות בארץ ישראל. התמחה בהתאמת הצרכים הנדרשים לחקלאות בארץ ישראל ובחקר צמחי האזור. בעל מפעל "אוצר הצמחים". חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תרצ"ח 1938.

חייו ומפעלו

צ'יזיק נולד לשמואל ובריינה צ'יזיק בטומשפול שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה). היה אחד מעשרה ילדיהם; ובין אחיו ואחיותיו: חנה, יצחק, שרה ואפרים צ'יזיק. בצעירותו למד מקרא, משנה ותלמוד, והוא הוכשר בבית ספר חקלאי. בהכנותיו לקראת עלייה לארץ ישראל נדד למקומות בעלי אקלים דומה ועסק בעבודת אדמה בחצי האי קרים ובאחוזתו של הברון שטיינגל שעל גדות הים השחור. בהמלצתו נשלח לחווה החקלאית הממלכתית על שם הנסיך מיכאל אלכסנדרוביץ' שבקווקז, ובה התמחה בגידולים סובטרופיים, עצי הדר ומטעי זיתים. לאחר מכן חזר לסוחומי שעל גדות הים השחור ופיתח לראשונה גידול מטעי זיתים על מצע לילך, להקלת צורכיהם בתקופות חורף. בעקבות צו הגיוס לצבא האימפריה הרוסית עבר לסורוקי שבבסרביה ועבד במשתלות בניהולו של עקיבא אטינגר. בקמיניץ פודולסק השתתף בוועידת היסוד של "פועלי ציון".

בשנת 1905 עלה ציז'יק לארץ ישראל. תחילה, עבד ברחובות במטעיו של משה סמילנסקי. ב-1908 היה בין מייסדי המושבה כנרת. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה גנן ראשי בצבא הטורקי בדמשק. בשהותו שם הכיר את שרה בת משפחת אטקס, אשתו לעתיד, אז בת עשרים. שרה שימשה כמורה בבית ספר יהודי בדמשק. השניים נישאו בשנת 1920. מסיוריו בהרי הטאורוס הביא שתילי ארז הלבנון לנטיעה בעיר.

בתום המלחמה שב לארץ ישראל והקים מוזיאון חקלאי על פי הזמנת "ההנהלה הציונית" בתל אביב, שהועבר כעבור תקופה לירושלים.

בשנים 1922–1924 עבד כמורה במקווה ישראל. לאחר מכן עבד במשתלות עצי פרי בשכונת תלפיות שבירושלים בניהולה של רחל ינאית. הוא היה מדריך במשק הפועלות בנחלת יהודה, בשכונת בורוכוב בגבעתיים ובפתח תקווה. כאשר עבר להתגורר בהרצליה לקח חלק בנטיעת הפרדסים במקום. בכפר עציון שתל עצי אלת הפיסטוק (Pistacia vera). הוא דאג להבאתם מפרס ומעיראק, והצליח בגידולם בארץ ללא השקיה.

צ'יזיק ייבא זנים של תפוח אדמה ואורז האגמים וגרם לתפוצתם הרחבה בארץ.

ציז'יק השתתף בכתב העת השדה, היה מעורכיו ופרסם בו מאמרים. מראשית שנות העשרים החל בהוצאת ספרי חקלאות: "אגדות צמחיאל", "צמחי הדלועים בארץ ישראל בעבר ובהווה". הוא יזם את מפעל "אוצר הצמחים"; בו הגדרת צמחי ארץ ישראל וערך מחקר היסטורי מקיף ופרשנות של זיהוי צמחים המוזכרים בתנ"ך, ומתן שמות עבריים לצמחים שונים. על מפעל זה שקד 18 שנים עד לפטירתו.

נפטר ב-1955, בגיל 70. נקבר בבית הקברות בהרצליה. הותיר אחריו את רעייתו, שרה, ושני ילדים משותפים - אמנון ונעמי צ'יז'יק-אילון.

ביתו בהרצליה נתרם לעירייה והוא משמש כיום מוזיאון בשם "בית ראשונים".

פרסים

בשנת תרצ"ח 1938 הוענקו לו פרס ביאליק ופרס ע"ש יוסף אהרונוביץ'.

כתביו

  • צמחיאל: אגדות ושיחות על צמחי ארץ ישראל,‫ תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, תר"ץ.
    • מהדורה מחודשת: צמחיאל: אגדה ורקמה; בעט: ברוך צ'יז'יק; במחט: נעמי צ'יז'יק-אילון; צילומים: אברהם חי, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"ג 2003.
  • צמחי הדלועים בארץ ישראל בעבר ובהווה,‫ תל אביב: הוצאת המחבר, תרצ"ז.
  • אוצר הצמחים: (אנציקלופדיה): מכלל ליגבות וגננות, 33 חוברות, תל אביב: (דפוס הנקדן), תרצ"ח–1948. ‬(חוברת ה הופיע בסיוע פרס ביאליק לשנת תרצ"ח; חוברת כב–לג: דפוס גוטנברג; חוברת כח: דפוס לוריא.)
  • אוצר הצמחים: (בצירוף נושאים אקולוגיים ומשקיים); סֻגנן על ידי שרה אטקס-צ'יזיק ונֻקד על ידי אהרן פישקין, הרצליה: ב. צ'יזיק, תשי"ב 1952.

לקריאה נוספת

  • שרה צ'יז'יק,‫ ברוך בנתיבותיו: במחיצתו של ברוך צ'יז'יק; ערוך בידי י"מ מרגלית, תל אביב: ספריית השדה, תשכ"ו 1965.[1] (כולל כתביו ומאמרים עליו)
  • דן יהב, 'האיש שהביא ארזים מלבנון', עת־מול יא, 6 (1986), 14–15.
  • יהורם לשם. "אוצר הצמחים" - פגישה מאוחרת. גיליונות ספרני היהדות כז (תשע"ד 2014).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביקורת: יוסף פ., ממדף הספרים: "ברוך בנתיבותיו", דבר, 14 בספטמבר 1966
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30259660ברוך צ'יזיק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ברוך_צ%27יזיק&oldid=1930129"