בפטיזם
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | נצרות |
פרוטסטנטיות | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
זרמי נצרות פרוטסטנטיים | לותרניזם • אנגליקניזם • אנבפטיזם • פנטקוסטליזם • מתודיזם • קווייקרים
| ||||||
אישים בפרוטסטנטיות/מבשרי הרפורמה | יאן הוס • ג'ון ויקליף • מרטין לותר • ז'אן קלווין • אולריך צווינגלי • מנו סימונס • ג'ון וסלי • צ'ארלס וסלי | ||||||
ראו גם | אוונגליזם • ארמיניאניזם |
הבפטיזם (Baptism) או הנצרות הבפטיסטית הוא זרם נוצרי-פרוטסטנטי הדורש טבילה בגיל בוגר לאחר שקיבל על עצמו מרצונו את דת הנצרות, בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים המסתפקים בהטבלת התינוק.
היסטוריה
תנועות בפטיסטיות ראשונות החלו להופיע באנגליה במאה ה-17 בהשפעת התנועה האנבפטיסטית. חלק מהתנועות הבפטיסטיות, בהנהגתו של ג'ון סמיית', דגלו באמונה בחופש רצון, וחלק דגלו בגזרה קדומה לפי הדוקטרינה הקאלוויניסטית. שתי הקבוצות נרדפו על ידי שלטונות אנגליה עד שנת 1689, כמו קבוצות דתיות אחרות. השלטונות השתמשו כנגד הבפטיסטים בחוק שנחקק נגד הדונאטיזם שדגלו בגישה האומרת כי נוצרים שהתכחשו לאמונתם צריכים לטבול מחדש משום שטבילתם הראשונה בטלה, ומשום הדמיון שבין שתי הקבוצות התייחסו אליהן השלטונות באופן דומה. במהלך המאה ה-18 וה-19 התקרבו הדוקטרינות של שתי הקבוצות בבריטניה עד לאיחודן בשנת 1891.
הכנסייה הבפטיסטית התפשטה מאנגליה לארצות אחרות, תחילה לאמריקה, שם הוקמה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בשנת 1639. הכנסייה הבפטיסטית החלה לשחק תפקיד עיקרי בפעולות המיסיון הנוצרי ברחבי העולם בשנת 1792. מיסיונרים בפטיסטים פעלו משנה זו ואחריה בהודו, אפריקה וסין. בשנת 1932 הוקמה כנסייה בפטיסטית ראשונה באיטליה, בשנת 1834 בגרמניה ובשנת 1888 בספרד. במהלך המאה ה-19 המשיכה הכנסייה להתפשט באירופה, רוסיה וארצות הברית. היבחרו של ג'ימי קרטר, שהיה שייך לכנסייה הבפטיסטית, לתפקיד נשיא ארצות הברית בנובמבר 1976 העצימה את ההכרות העולמית עם הבפטיזם.
תפוצה
מרכז הכוח של הכנסייה הבפטיסטית הוא באמריקה הצפונית, שם מספרם מוערך בעשרות מיליונים. קהילות גדולות נוספות קיימות ברוסיה ובאנגליה. בישראל קיימת קהילה קטנה בכפר הבפטיסטים.
הכנסייה הבפטיסטית בארצות הברית
המרכז הגדול והחשוב של הבפטיזם היום נמצא בארצות הברית. כ-70 אחוז מהבפטיסטים בעולם חיים בארצות הברית[דרוש מקור].
כל קהילה היא עצמאית, ואין גוף מרכזי המכתיב את הדוקטרינה. הקהילות מאורגנות בארגונים שונים, שעמדותיהם בסוגיות תאולוגיות יכולות להיות הפוכות (למשל בסוגיית חופש הבחירה ומידת הקשר ללא-בפטיסטים). כיום קיימות כ-300,000 קהילות בפטיסטיות ובהן חברים כ-110 מיליון מאמינים.
הבפטיסטים הדרומיים
הארגון הבפטיסטי הגדול ביותר הוא הוועידה הבפטיסטית הדרומית (Southern Baptist Convention), המונה כ-16 מיליון מאמינים בכ-40,000 קהילות. מקורו של הארגון בפילוג שחל בתנועה הבפטיסטית ב-1845 כאשר היא אסרה על המיסיונרים שלה להיות בעלי עבדים. במשך השנים הבפטיסטים הדרומיים דגלו במדיניות גזענית כלפי השחורים, שממנה התנערו סופית רק בשנות ה-90 של המאה ה-20.
החל משנות ה-60 של המאה ה-20 החלה השתלטות של גורמים שמרניים ופונדמנטליסטיים על הכנסייה, תהליך שהוכתר בהצלחה בשנות ה-80.
כנסיות בפטיסטיות אפרו-אמריקניות
רבות מהקהילות הנוצריות השחורות הן בפטיסטיות, ולרוב הן מאורגנות בארגונים כנסייתיים משלהן. רבים מראשי המאבק לשוויון זכויות של האפרו-אמריקנים, ובראשם מרטין לותר קינג היו אנשי דת בפטיסטיים.
ברוסיה
בשנת 1950 היו ברוסיה כ-2000 כנסיות בפטיסטיות. הבפטיסטים נתקלו בחרם מצד הכנסייה האורתודוכסית שדרשה ממאמיניה להחרים את הבפטיסטים[1]. בסוף 1954 הגיע מספר הבפטיסטים לכחצי מיליון. רובם התגוררו במערב אוקראינה[2]. בשנת 1959 הוערך מספר הבפטיסטים בברית המועצות בכ-2 מיליון, עם גידול הנאמד ב-20,000 בשנה[3].
בישראל
בישראל קיימת קהילה קטנה של בפטיסטים. בירושלים קיימת ברחוב הנרקיס כנסייה של הבפטיסטים, שהוקמה בשנת 1927[4]. המקום הותקף מספר פעמים בהצתות וניפוץ שמשות ואף מזריקת רימון[5], על רקע האשמות במיסיונריות[6]. ליד פתח תקווה נמצא כפר הבפטיסטים המשמש כמרכז בפטיסטי באזור תל אביב וכאכסניה לצליינים המגיעים לישראל. בנצרת פעלה בשנות ה-50 כנסיה בפטיסטית ולצידה בית ספר תיכון עם מאות תלמידים[7].
קבוצות גדולות של צליינים בפטיסטים הגיעו לישראל במהלך השנים[8] וביצעו בה טבילות המוניות באתרים קדושים לנצרות.
קישורים חיצוניים
- בפטיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בפטיסטים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ בקרנו באודיסה לפני שבוע ימים, חרות, 14 באפריל 1950
- ^ תחית הכנסייה, הצופה, 30 בדצמבר 1954
- ^ 2 מיליון בפטיסטים ברוסיה, הארץ, 10 ביולי 1959
- ^ סובלנות על תנאי, כל העיר, 26 באוקטובר 1984
- ^ עמוס לבב, רימון־יד הושלך לחצר בית הבפטיסטים בירושלים, מעריב, 19 באוקטובר 1977
- ^ נדב שרגאי, הם שורפים גם ידידים, כל העיר, 12 באוקטובר 1982
- ^ שמו עינם בתלמידים, מעריב, 14 בדצמבר 1954
- ^ 3000 בפטיסטים יבקרו בישראל, הארץ, 10 בינואר 1955
אלפי בפטיסטים יבואו דרד לבנון, למרחב, 13 באפריל 1962
3000 בפטיסטים מבקרים בישראל, הבוקר, 24 ביולי 1963
36901840בפטיזם