בועז אפלבאום
בועז אפלבאום (נולד ב-11 בינואר 1946, חיפה) הוא סופר, משורר, חוקר פוליטי ותסריטאי של סרטי עלילה וסרטים דוקומנטריים. בעבר כיהן כראש לשכת ראש-הממשלה שמעון פרס; כיועץ הכלכלי לשר התעשייה, המסחר והפיתוח, חיים בר-לב; כנשיא המכון הישראלי לקולנוע; וכיושב-ראש הדירקטוריון של המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו).
ביוגרפיה
אפלבאום למד היסטוריה כללית ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה מראשי ארגון הסטודנטים הארצי של מפלגת העבודה ונודע[דרוש מקור] בתחילת שנות ה-70 בהתנגדותו ל'מסמך גלילי' ול'התורה שבעל-פה' – שבלמו כל סיכוי להסדר עם מצרים, בעידן הנשיא אנואר סאדאת. ראש-הממשלה, גולדה מאיר, ראתה בשל כך באפלבאום נטע זר במפלגה וכינתה אותו 'הקומוניסט', בהתחשב גם בהתגייסות אביו לבריגדות הבינלאומיות שלחמו ברודנות הפאשיסטית של הגנרל פרנקו.
בשנים 1978–1984 שימש אפלבאום כראש המטה של שמעון פרס, מנהיג האופוזיציה ויושב-ראש 'העבודה'. לאחר בחירות 1984, מונה לראש לשכת ראש-הממשלה.
בתפקידו זה יזם בועז אפלבאום מהלכים מגוונים, שנועדו למתג את הממשלה – כאורגן יצירתי-אקטיביסטי של רפורמות וחידושים.[דרוש מקור] בין הנושאים שזכו לדחיפה ושינוי: הקמת הוועדה לבחינת מעמד הסופר בישראל, מהפך בפעילות קרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לפרסי יצירה, הגדלת הכנסות הסופרים מהשאלת יצירותיהם בספריות, דאגה לאלמנות הסופרים והמשוררים שנקלעו לתנאי עוני, ייסוד קרן לתרגומי ספרות עברית לשפות לעז והענקת מעמד של פרויקט ממלכתי למוסד 'גנזים'.
אפלבאום יזם בשנת 1984 את ביטול הצנזורה על הצגות תיאטרון – ובפעם הראשונה מאז 1948 שוחררו התיאטראות בישראל מן החובה להעמיד את מחזותיהם לאישור ועדה בין-משרדית שהורכבה מפקידים ממשלתיים ופוליטיים[דרוש מקור].
הוא[דרוש מקור] הביא לידי כך שהעיירה הערבית, אום אל-פחם, שכבר עברה אז את מכסת האוכלוסין של 25,000 אזרחים, הוכרזה לעיר בישראל, והייתה בכך לעיר הערבית השנייה בנוסף לנצרת.
במקביל למאמצי ראש-הממשלה פרס לבנות מסלול הידברות עם המלך חוסיין, מאמצים שהביאו לאחר מכן לחתימת הסכם-לונדון, יזם אפלבאום[דרוש מקור] ערוץ קשר עם מועמר קדאפי, באמצעות דום מינטוף, ראש-הממשלה היהודי של מלטה, וחברו הקרוב של השליט הלובי. המהלך נקטע בידי קדאפי, לאחר שהפך לבעל מניות בקונצרן הרכב האיטלקי 'פיאט' ופעל לטרפד את יוזמתו של שמעון פרס, לייצר בארץ 'פיאט' כחול-לבן.
כאשר כיהן אפלבאום כיושב-ראש הדירקטוריון של המועצה להימורים בספורט - 'הטוטו', הוא קידם מהלכים שמטרתם להפוך את המועצה לגוף מוביל לבניין הספורט בישראל. בין השינויים שיזם: החדרת המצאת ה'טוטו תיקו' לשוק ההימורים המורשים בארץ. אישור הכנסת לכך הושג בזכות יוזמתו להעברת חלק מהכנסות המשחק החדש, בהיקף של 8 מיליון ₪, להשלמת אצטדיון טדי בירושלים.
בתקופה בה שימש יו"ר המועצה להימורים בספורט, הוא[דרוש מקור] גיבש לראשונה את התשתית המשפטית והארגונית להימורים על מרוץ סוסים בישראל, כשהמגמה הייתה, לבסס את ההגרלות בתחילה, על מרוצים בחו"ל.
לאורך השנים כתב אפלבאום שבעה ספרי שירה ופרוזה, פרסם מאות רשימות פובליציסטיות בעיתונים 'ידיעות אחרונות', 'דבר', 'חדשות' ו'מעריב' ושימש כמבקר תיאטרון וכמבקר ספרים בירחון 'מוניטין'. אחדים מפזמוניו של אפלבאום הולחנו: השירים 'חוט קרוע' ו'לא כל מי שכותב שירים הוא משורר' הולחנו בידי מתי כספי; 'תוגת הפרידה' הולחן בידי קובי אושרת; ו'אישה – הרי הבטחת' הולחן בידי בועז שרעבי. השירים מבוצעים על ידי 'הגבעטרון', יזהר כהן והמלחינים עצמם. אפלבאום היה אחד מהסופרים עימם ניסה בנימין גיבלי, ראש אמ"ן ו'הקצין הבכיר' בפרשת 'עסק הביש' להציג את גרסתו (אותה חיבר לבסוף עם אריה קרישק, בספר שנגנז;)ולאחר מותו של גיבלי, ב-2008, חשף אפלבאום, כביכול, כי גיבלי הודה במתן ההוראה להפעלת הרשת היהודית בקהיר.
במסגרת פעילותו של אפלבאום בתחום העסקי שימש כדירקטור בחברות ציבוריות אחדות, לרוב כיושב-ראש ועדות הביקורת. בין החברות: 'מבני תעשייה ומלאכה' בע"מ, 'ספנקריט' בע"מ, 'מידאס' בע"מ, 'י. מושקוביץ' לייזום ולבנייה' בע"מ.
מלבד זאת עסק אפלבאום בקידומם של פרויקטים תעשייתיים מחו"ל ובהחדרתם לישראל ובהם: היוזמה לנמל-הצף בעזה (בתיאום עם ראש-הממשלה יצחק רבין), מול אש"ף-תוניס ובסיוע קונצרן ההנדסה ההולנדי Ballast Nedam, שבבעלות משפחת המלוכה הסעודית.
פעילויות עסקיות נוספות: החדרה לישראל של תאגיד המחזור הבריטי Etwoods[דרוש מקור] ושילוב מערכות הסינון בטנקי 'המרכבה' משל היצרן האמריקני המוביל בעולם Pall Corp[דרוש מקור].
ספריו
- בית ספר לראשי-ממשלה – מחקר משווה המטפל ב-10 ראשי-ממשלה ישראליים: דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק: ראשי הממשלה מתכנסים במועדון אקסקלוסיבי ואפלבאום מושיבם על ספתו של הדוקטור פרויד.
- עובר אורח – ספר שירה הכולל בין את היתר את השירים: לשוב לימי הרנסנאס; קודר עץ-התליה; גם הים צמא; תנו לי לטפס על עץ; גם מחר הכרח לחיות; לשרבט, לשרבט; הקוד היסודי וחוט קרוע. השיר בקובץ 'גם פגסוס בין הסוסים' זכה בפרס 'שירה על הדרך' ע"ש חיים נחמן ביאליק.
- גוי של חב"ד – רומן דוקומנטארי, מסמך ראשון מסוגו המנסה לפענח את חידת המסתורין של חב"ד, היא סיפור התנצרותו של רבי משה שניאורסון, בנו העילוי של מייסד החסידות, 'בעל התניא', שייעד אותו לרשתו סביב 1812.
- הורדוס .Vs פלאביוס – מחקר היסטורי המנסה להפריך את התיזה של יוספוס פלאביוס, יוסף בן-מתתיהו, כאילו רצח הורדוס הגדול את שני בניו, שנולדו לו ממרים החשמונאית, אלכסנדרוס ואירסטובולוס. בשורה התחתונה מוכיח המחבר כי השניים הוגלו בידי אביהם – האחד לארמניה של אז, והשני לממלכה קטנה שבצפון הר-הלבנון בשם כאלקיס. הספר הוכלל בביביליוגרפיה של החוג לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, בידי הדיקן, פרופסור אפרים שטרן.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של בועז אפלבאום, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בועז אפלבאום, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של בועז אפלבאום, באתר "סימניה"
- בועז אפלבאום באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
- הרל"ש מדבר: בועז אפלבאום פותח הכל על שמעון פרס, באתר מעריב השבוע
