ספרא דדיינא
ספרא דדיינא (מארמית, בעברית: סופר הדיינים) הוא תפקיד חשוב במסגרת פעילותו של בית דין צדק. הסופר אינו חלק מהרכב בית הדין ותפקידו הוא כתיבת הפרוטוקול של הדיינים המזכים ושל המחייבים. הצורך בסופר עולה מכך שהדיונים נמשכים לעתים לאחר ליל התייעצויות ויש צורך בתזכורת עבור הדיינים לגבי עמדותיהם יום קודם, שכן המזכה לא יכול לחזור בו והמחייב יכול, ולמטרת תיקון במקרה של טעות בדברי המזכים.
במקורות
כבר במשנה הוזכר המנהג לתעד את מהלך המשפט, במשנה במסכת בבא מציעא[1]: ”מַתְנִי' מָצָא אִיגְּרוֹת שׁוּם וְאִיגְּרוֹת מָזוֹן שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵיאוּנִין וּשְׁטָרֵי בֵירוּרִין וְכׇל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה יַחְזִיר... גְּמָ' מַאי שְׁטָרֵי בֵירוּרִין הָכָא תַּרְגִּמוּ שְׁטָרֵי טַעֲנָתָא רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד”. ומבאר הריטב"א ועוד ראשונים שם,”שטרי טענתא: כלומר שבעל חוב מברר דבריו וטענותיו וסופרי הדיינים היו נוהגים לכתוב טענותיהם ושוב אינו טוען וחוזר וטוען”.
וכן בשולחן ערוך[2] מופיע שהדיין יצווה לסופר לכתוב את טענות בעלי הדין, לאחר שמיעתם בעל-פה מבעלי הדין, וכתב הריב"ש[3] ” ויצוו לסופר הדיינים שישים טענותיהם בכתב כפי אשר סדרו אותם מפיהם לפניהם וזה למען לא יוכלו הכתות לחזור בהם ממה שטענו בפנים”.
מהות התפקיד
במקורו כתב הספרא דדיינא את טענות בעלי הדין בלבד, ואף הם שילמו את שכרו במשותף[4]. כיום, הספרא דדיינא כותב את כל מהלך הדיון כולל פסיקות בית הדין (בדומה לתפקיד כותב הפרוטוקול בבית המשפט).
למרות שהספרא דדיינא אינו חלק מבית הדין, בדרך כלל מונו לתפקיד תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות הדיינים, גם כדי שיקל עליהם להבין את טענות בעלי הדינים, ואת הפסיקות ההלכתיות, ולהעלותם כראוי על הכתב. חלקם הפכו לאחר זמן לדיינים בבית הדין.
פעמים רבות משמש הספרא דדיינא גם בתפקידים השייכים למזכיר בית הדין, כמו שליח בית הדין להזמין בעלי דין, ופרסום החלטות ופסיקות של בית הדין, וכן להציג מסמכים שונים לפני בית הדין[5]
בדרך כלל, כשבית הדין רוצה לפרסם כרזות או פסיקות והוראות שונות לכלל הציבור, תפקידו של הספרא דדיינא הוא לדאוג לכך.
אישים ידועים ששימשו כספרא דדיינא
הרב אריה לייב שפירא (וילנה)
היה אב בית דין בווילנה שבליטא, שימש בצעירותו כספרא דדיינא בעיר.
הגרא"ח נאה
היה מחשובי הרבנים בירושלים, ושימש כספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית בירושלים (מעניין, שבשנת תשי"ב הוא אף חתום כדיין על פרוזבול שנמסר על ידי החזון איש[6])
האדמו"ר ממודז'יץ ה"נחלת דן"
לאחר חתונתו כיהן כספרא דדיינא בבית דין בתל אביב למשך כשלושים וחמש שנה.
הרב מיכאל הכהן
רב בקהילה התוניסאית, לאחר שעלה ארצה שימש כספרא דדיינא בבית הדין בבאר שבע, בהרכב של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ועוד, ונהגו בו כבוד כבאחד הדיינים[7].
שמירת סודיות
הספרא דדיינא מחויב לסודיות מוחלטת, ובפרט שמתוקף תפקידו בדרך כלל נמצא אף בדיונים המתקיימים "בדלתיים סגורות".
חשוב מאד לעקוב אחר רישומי הטענות בפרוטוקול בתי הדין, כי רק הרשום שם מהווה הוכחה שאכן הדברים נאמרו[8].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- זאב אייזנשטיין, אוצר בית דין, המבשר תורני 531, משפטים ה'תשע"ט, באתר אוצר החכמה
הערות
- ^ מסכת בבא מציעא דף כ' עמוד א'
- ^ חושן משפט י"ג ג'
- ^ בית יוסף חושן משפט י"ג ג' בשם תשובת הריב"ש סימן רצח
- ^ שולחן ערוך שם
- ^ חתם סופר - שו"ת חלק ג-ד (אהע"ז), באתר היברובוקס "ובאותו פרק הביא לפניו ספרא דדיינא הרשאה לשליח גט שנשלח מכאן למקום אחר..."
- ^ נדפס בסוף ספר דרך אמונה ח"ד
- ^ מיכאל הכהן הגדול - באתר ישיבת כסא רחמים
- ^ הערה שכתב הרב ישראל הירשזון, בחוברת יורו משפטיך, הדרכה למתדיין בבית הדין רבני. הוצאת המכון לרבני ישובים
39590805ספרא דדיינא