התזמורת הפילהרמונית הישראלית
 | |
| מייסד | ברוניסלב הוברמן |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | תל אביב-יפו, ישראל |
| אולם קונצרטים | היכל התרבות (תל אביב) |
| מנצח | להב שני |
התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הסימפונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.
התזמורת בתקופת היישוב
התזמורת נוסדה על ידי משה שלוש והכנר ברוניסלב הוברמן, שהביא לארץ מוזיקאים יהודים רבים מגרמניה הנאצית, רבים מהם הנגנים הטובים ביותר בתזמורות אירופה שגורשו ממשרותיהם על ידי הנאצים. בעת היווסדה נקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (Palestine Symphony Orchestra).[1]
על קונצרט הפתיחה שלה, שנערך באולם יריד המזרח בתל אביב ב־26 בדצמבר 1936 ניצח המנצח הנודע ארטורו טוסקניני.[2] בקונצרט זה ניגנה התזמורת את היצירות הבאות:
- הפתיחה "סולם המשי" (אנ') של רוסיני
- הסימפוניה מס' 2 (אנ') ברה מז'ור מאת ברהמס
- הסימפוניה "הבלתי גמורה" מס' 8 (אנ') מאת שוברט
- נוקטורנו וסקרצו מתוך "חלום ליל קיץ" (אנ') מאת פליקס מנדלסון־ברתולדי
- הפתיחה "אוברון" (אנ') מאת ובר
בין השנים 1939–1945 כיהן ליאו קסטנברג כמנהלה. בתקופה זו, בשנות מלחמת העולם השנייה, הופיעה התזמורת ב־140 קונצרטים המיועדים לחיילי בעלות הברית בחזיתות השונות, לרבות הופעה בפני חיילי הבריגדה היהודית באל עלמיין בנובמבר 1944 ובנובמבר 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בקונצרטים חגיגיים בבלגיה. בכ-70 קונצרטים הצטרפה הפסנתרנית אלה גולדשטיין.
התזמורת בתקופת המדינה
עם קום המדינה ב־1948 הוסב שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית". התזמורת מרבה להופיע ברחבי העולם. טובי המנצחים רואים לעצמם אתגר לנצח עליה. אחד מהם הוא זובין מהטה שהיה למנהל המוזיקלי של התזמורת. במסגרת התזמורת מופיעים לעיתים סולנים בולטים בהם הכנרים הישראלים פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן.
מאז היווסדו של היכל התרבות בתל אביב בשנת 1957, הוא משמש אולם הבית של התזמורת. כמו כן התזמורת מופיעה גם בתיאטרון שרובר שבירושלים ובאודיטוריום שבחיפה.
בשנת 1963 קיבלה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את פרס אנגל למוסדות מוזיקליים בישראל.
בכל שנה, נוהגת התזמורת הפילהרמונית לנגן בקונצרט הראשון של כל אחת מהסדרות, גרסה מיוחדת לתקווה - ההמנון הלאומי של מדינת ישראל.
המנצח שלום רונלי-ריקליס שהיה אז עוזר המנצח של זובין מהטה באותה תקופה, הקים בשנת 1984 את התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה שפועלת בשיתוף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והמרכז למוזיקה ירושלים.
המנצח האיטלקי ג'נאנדראה נוזדה משמש בתור מנצח אורח ראשי של התזמורת, מאז מאי 2011. המנצח הגרמני קורט מאזור היה מנצח אורח בר־כבוד של התזמורת עד מותו בשנת 2015.
הפסנתרן והמנצח אנדראש שיף משמש כאמן הבית הראשון של התזמורת. בעונת 2021–2022 נבחר הפסנתרן יפים ברונפמן לאמן הבית לחגיגות ה-85 לתזמורת.[3]
ב־26 בדצמבר 2016 הודיע זובין מהטה על סיום כהונתו כמנהל המוזיקלי של התזמורת באוקטובר 2019 אחרי שישלים 50 שנות כהונה.
ביולי 2019 קיימה התזמורת הפילהרמונית הישראלית סדרה של קונצרטי פרידה מזובין מהטה, שניצח על הרקוויאם של ורדי לפני אולמות מלאים עד אפס מקום, במאזינים שבאו להיפרד מן המנצח האהוב ולהביע את הוקרתם.
ב-20 באוקטובר 2019 ניצח זובין מהטה על הקונצרט האחרון שלו כמנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית שבסיומו הוענק למהטה תואר של "מנהל מוזיקלי אמריטוס".[4]
הפילהרמונית עד הבית
בשנת 2020 בתקופת משבר הקורונה, עברה פעילות התזמורת למתכונת דיגיטלית בערוץ המוזיקה "מדיצי" (ערוץ מוזיקה קלאסית מוביל בעולם), בפייסבוק וביוטיוב המעניקים פלטפורמה דיגיטלית לקונצרטים.
התזמורת מקליטה תוכניות ומעלה קונצרטים קאמריים בשידור חי עם נגני התזמורת.[5] המנהל האומנותי של הפרויקט הקאמרי הישראלי נגן הקלרינט טיבי צייגר אומר: "החלטנו להקים את 'מקרוב', פלטפורמה דיגיטלית ייחודית כדי שהמאזינים יבחרו בקונצרט להאזנה גם אם אינו מכיר בדיוק את כל היצירות או את האירוע המוזיקלי הספציפי. אנחנו מנסים להעביר את הקשר הזה למדיום דו ממדי המעביר את האווירה הנוצרת בקונצרט ויתחבר עם הקהל".[6]
הקשר עם קהל המאזינים מתקיים באמצעות הערוץ הדיגיטלי באמצעות שידורים שיש בהם תוכן מילולי ותוכן מוזיקלי בתוספת הסברים ורקע ליצירות.
שיאי התזמורת
- המסע הארוך ביותר - ב־1960, מ־11 באוקטובר עד 23 בדצמבר, ערכה התזמורת מסע מקיף עולם, ובמסגרתו הופיעה בצרפת, ארצות הברית, יפן והודו.
- קהל המאזינים הגדול ביותר - באוגוסט 1988 קיימה התזמורת קונצרט מיוחד בניצוחו של זובין מהטה בפארק הירקון בתל אביב. הסולנים היו הזמר פלאסידו דומינגו והכנר יצחק פרלמן. אומדים את קהל המאזינים שנכח באירוע בכמאה אלף איש, מספר המאזינים הגדול ביותר שנכח בקונצרט קלאסי בישראל.
| המלחינים המושמעים ביותר ברפרטואר התזמורת הפילהרמונית הישראלית (נכון לסוף שנת 1992) | |
| המלחין | מספר ביצועים |
| לודוויג ואן בטהובן | 3141 |
| וולפגנג אמדאוס מוצרט | 2933 |
| יוהאנס ברהמס | 1815 |
| פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי | 1452 |
| פליקס מנדלסון־ברתולדי | 962 |
| המלחינים הישראלים המושמעים ביותר בתזמורת הפילהרמונית הישראלית (נכון לסוף שנת 1992) | |
| המלחין | מספר ביצועים |
| פאול בן-חיים | 335 |
| מרק לברי | 165 |
| עדן פרטוש | 150 |
| יוסף טל | 120 |
| נעם שריף | 111 |
יועצים/מנהלים מוזיקליים
עד שנת 1977 לא היו לתזמורת מנהלים מוזיקליים. המנצחים שעמדו בקשר הקרוב ביותר עם התזמורת נקראו יועצים מוזיקליים.
- ויליאם שטיינברג (1936 - 1938)
- ליאונרד ברנשטיין (1947 - 1949; מנצח כבוד מאז 1988) לאחר מותו החליטה עיריית תל אביב-יפו לקרוא לכיכר התזמורת על שמו.
- פול פאריי (1949 - 1950)
- ברנרדינו מולינרי (1950 - 1957)
- ז'אן מרטינו (1957 - 1959)
- זובין מהטה (1968 - 2019) (יועץ מוזיקלי 1968 - 1977; מנהל מוזיקלי עד שנת 2019; מ-2019 "מנהל מוזיקלי אמריטוס")
- להב שני (2020 - הווה)
לקריאה נוספת
- אורי טפליץ, הפילהרמונית הישראלית, סיפורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
- מיכאל אוהד, הפילהרמונית, כתר הוצאה לאור, תל אביב, 1986.
- לידתה של תזמורת: ייסוד התזמורת הארץ־ישראלית כפי שהוא משתקף במכתביו, נאומיו ומאמריו של ברוניסלב הוברמן, הוצאת יחדיו, תשמ"ו 1986.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התזמורת הפילהרמונית הישראלית |
אתר האינטרנט הרשמי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית- הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית באתר עיריית תל אביב
קונצרט התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של טוסקניני, תל אביב, 1938, סוכנות המידע המרכזית הבריטית (Central Office of Information)- התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של מיכאל טאובה בסרט "בית אבי", 1946/7
- אוסף תוכניות של התזמורת הפילהרמונית בשנים 1950-1958, ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
- מידע על התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקטלוג הספרייה הלאומית
- מיכאל אוהד, "התזמורת הבלתי מנוצחת", דבר, 19 בדצמבר 1958
- הופעה נדירה של התזמורת הפילהרמונית בפני חיילים בסיני (רפידים), 28 בנובמבר 1967, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון (ללא קול)
- חנה ידור, תמונה קבוצתית עם תזמורת, מעריב, 25 בדצמבר 1986
- חנה ידור, קונצרט חגיגי ליום הולדת התזמורת, מעריב, 28 בדצמבר 1986
- יוסי שיפמן, ריאיון עם יהושע פסטרנק, יו"ר הפילהרמונית, באתר הבמה, 12 בספטמבר 2012
אמיר מנדל, האם הפילהרמונית רק מדשדשת או ממש צועדת לאחור?, באתר הארץ, 24 ביולי 2016- חגי חיטרון, 80 שנה לפילהרמונית: הסיפורים מאחורי הכלים, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2016
- אלעד אוזן, מי מנצח? הפילהרמונית חוגגת 80 וזוכה להערכה בעולם, אבל לא מקדמת את התרבות המקומית, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בינואר 2017
- מעריב, ראיון עם שלושה גמלאים של הפילהרמונית לרגל פסטיבל ה-80 להקמתה
- אריה כנרתי, "עונה חדשה", דבר, 31 במאי 1979
- ישראל היום, להב שני מחליף את זובין מהטה בפילהרמונית
- יוטיוב, דברי פרידה של זובין מהטה מן הפילהרמונית וקהל מנוייה
- התזמורת הפילהרמונית הישראלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מירי דוידוביץ, פרויקט צילום נגני הפילהרמונית הישראלית, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2021
הערות שוליים
- ^ Orchestra of Exiles (באנגלית)
- ^ מנשה רבינוביץ', התזמורת הארץ ישראלית בניצוחו של טוסקאניני, דבר, 28 בדצמבר 1936
- ^ פייסבוק, 85 שנה לפילהרמונית הישראלית
- ^ שגיא בן נון, רגע היסטורי: הקונצרט האחרון בניצוחו של זובין מהטה על הפילהרמונית הישראלית, באתר וואלה!, 20 באוקטובר 2019
- ^ אתר עם אפשרות לצפייה בתוכניות
- ^ אמיר מנדל, "בשביל רגעים כאלה מוזיקאי חי", באתר הארץ, 4 בנובמבר 2020
34552716התזמורת הפילהרמונית הישראלית