חומש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חומש (יישוב לשעבר)
Humesh.JPG
בתיו הדרומיים של היישוב חומש במבט מצפון לדרום על רקע הרי השומרון
מדינה / טריטוריה ישראלישראל  ישראל
מחוז יהודה ושומרון
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1978
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר

70‏ משפחות (נכון ל-[[2005]])
קואורדינטות 32°18′29.03″N 35°11′33.2″E / 32.3080639°N 35.192556°E / 32.3080639; 35.192556
אזור זמן UTC +2
חומש - העלייה ההמונית ביום העצמאות תשס"ז
בריכת המים
חומש - מגדל המים בכתום - מהעיר שומרון העתיקה - סבסטיה היום

חוֹמֶש הייתה התנחלות, במתכונת של יישוב קהילתי-חילוני, של תנועת העובד הלאומי. היישוב היה ממוקם בלבו של השומרון, צפונית ליישוב שבי שומרון וצפונית-מערבית לשכם, על תוואי כביש 60. היישוב מנה נכון לשנת 2005 כ-70 משפחות. פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. מאז מהווה המקום יעד לעליות חוזרות ונשנות של אנשי ימין החפצים לחדש את היישוב ומפונים בידי הצבא והמשטרה.

היישוב

היישוב נקרא על שם חמישה כפרים שהיו קיימים באזור בתקופת המשנה והתלמוד ושמו היווני נשתמר בשם הכפר הערבי פנדקומיה (פנטה = חמש ביוונית). שם הכפר נשתמר גם בפסיפס בבית הכנסת העתיק ברחוב, המבוסס על הברייתא של "תחומי ארץ ישראל".

חומש שוכן מזרחית לכביש שכם-ג'נין כ-45 ק"מ מזרחית לנתניה, בשטח הררי תלול, כ-650 מטר מעל פני הים, על הרי השומרון הצפוניים. מזג האוויר באזור מאופיין בקרירות ויובש עקב המיקום הפיזי של היישוב. היישוב ממוקם גבוה מסביבתו וממנו תצפית על צפון השומרון, הגליל, החרמון, הכרמל (אוניברסיטת חיפה) ולעבר מישור החוף עד אשדוד. בסמוך ליישוב נמצאת תצפית 669 הנקראת גם "גבעה 669" בגובה של 690 מטר.

בשנת 1978 נתפסו אדמות חומש לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה באותה שנה ההיאחזות "מעלה נחל" על ידי גרעין של תנועת הנוער הלאומי, שאוזרחה בשנת 1980. בזמן האינתיפאדה השנייה עזבו כמחצית מהמשפחות את היישוב. כדי לחזק את היישוב הצטרפו ליישוב תושבים דתיים ואף נוסדה בו ישיבה, והוא הפך ליישוב דתי-חילוני מעורב.

הפינוי

ב-23 באוגוסט 2005 פונה חומש מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הצטרפו ליישוב תומכים רבים, בהם גרעין של ארגון תא כתום. בתיו של היישוב נהרסו על ידי צה"ל והריסות הבתים פונו מהמקום, למעט מגדל המים. תשתיות בסיסיות, כגון מדרכות, כבישים, דרכי עפר ומדרגות הושארו במקומן. רוב החומרים בעלי הערך, כדוגמת האבנים המשתלבות, ואבני המדרגות והשבילים נלקחו לאיטם על ידי הערבים תושבי הכפרים. [דרוש מקור]

חומש ושא-נור, הממוקם צפונית לו, היו היישובים האחרונים להתפנות במסגרת ההתנתקות. פינוים היה מהקשים בפינויים שנערכו במסגרת התוכנית, ובמהלכו התפתחו עימותים בין כוחות הביטחון ובין המתיישבים ותומכיהם, שאופיינו במספר רב יחסית של נפגעים.

מפוני חומש החילוניים השתכנו באתר הקראווילות בקיבוץ יד חנה, מתוך מגמה להקים שם את בתי הקבע שלהם. התושבים הדתיים-החדשים השתכנו ביישוב הסמוך, שבי שומרון, בשכונת קראווילות צפונית, בסמיכות לבסיס הצבאי הממוקם ביישוב.

לאחר הפינוי

מאז סיומה של תוכנית ההתנתקות, נמצא המקום ב שטח C הנתון בשליטה ביטחונית ישראלית. באוגוסט 2007 קבע דוד גדול, שופט בית המשפט לנוער בכפר סבא, כי כניסת ישראלים למקום חוקית.[1] לאחר הפינוי לא בוטלו צווי התפיסה לשטח והפלסטינים היו מנועים מלעבד את אדמותיהם. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת בורקא ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים.[2] בעקבות כך בוטל צו התפיסה ובאוקטובר 2013 ביקרו בעלי הקרקע במקום.[3] גם לאחר ביטול צו התפיסה ארגנו פעילי ימין אירועים במקום. באפריל 2015 הודיעה המדינה, בתשובה לעתירה לבג"ץ, כי הדבר יימנע בעתיד.[4][5]

הפגנות ימין לאחר הפינוי

על אף התנגדות הממשלה, המשיכו תומכי החזרה ליישוב לפקוד את חורבות חומש. מירב העליות אורגנו על ידי גוף הנקרא "מטה חומש תחילה". ההתארגנויות הגדולות ביותר עד כה:

  • בחנוכה ה'תשס"ז (דצמבר 2006) הגיעו ליישוב החרב כאלף איש והדליקו נרות.[6]
  • ב-ז'-ט' בניסן ה'תשס"ז,26 במרץ-28 במרץ 2007 הגיעו לחומש כ-3,500 איש. חלקם שהו בו יומיים ואף שלושה ימים, ואף נערך במקום טקס ברית מילה של בנה של לימור הר מלך (סון), שגרה בעבר במקום.[7]
  • במהלך יום העצמאות ה'תשס"ז, צעדו כ-12,000 איש להריסות חומש, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן.[8]
  • חודש וחצי לאחר מכן, ב-כ"ו בסיון, 12 ביוני, נערכה עליה נוספת באישור הצבא בהשתתפות אלפי צועדים. עליה זו, בניגוד לקודמותיה, אורגנה בשיתוף מועצת יש"ע.
  • בב' באב ה'תשס"ז, 17 ביולי 2007, החל מבצע עליה מתגלגל במהלכו עלו מאות אנשים בקבוצות שמנו בין עשרות למאות עולים,[9] זאת למרות מאמצים רבים מצד הצבא והמשטרה למנוע את האירוע שכללו הזמנת המארגנים לחקירה ואיום בקנסות ובמעצרים.[10] במהלך המבצע החלו העולים להקים בית כנסת ומגדל ארעיים,[11] אך אלו נהרסו במהלך פינוי שבוצע על ידי המשטרה ב-25 ביולי.[12] עוד באותו לילה חזרו הפעילים לחומש ומאז הם נמצאים על חורבותיה, כאשר מדי פעם הם מפונים לצומת בית ליד או קדומים ועולים חזרה.
  • בטקס השבעת טירוני "גדוד שמשון" הפעיל באזור חומש. הניפו קבוצת חיילים שלטים נגד פינוי חומש.[13]
  • ביום השלישי לחול המועד פסח ה'תשע"ב עלו 12,000 יהודים למקום, בתיאום עם כוחות הביטחון. באירוע השתתפו בין היתר הרב חיים דרוקמן, הרב אליקים לבנון וחברי כנסת.[14]
  • ביום הראשון לחול המועד פסח ה'תשע"ג עלו כ-10,000 יהודים למקום.[15] באירוע השתתפו בין היתר שר החקלאות יאיר שמיר וסגן שר הביטחון דני דנון. האירוע הסתיים בהתוועדות של הרב יצחק גינזבורג.[16]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ביהמ"ש: העלייה לחומש - חוקית, באתר וואלה! NEWS
  2. מנישול לשיבה המאבק המשפטי להחזרת האדמות הגזולות של הכפר בורקא (לשעבר ההתנחלות חומש) - אתר "יש דין"
  3. אליאור לוי, אחרי 35 שנה חזרו הפלסטינים לאדמת חומש, באתר ynet, אוקטובר 2013
  4. ידידיה בן אור, "ניסיון לפגוע באחיזה היהודית בחומש", באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2014
  5. בג"ץ 2417/15
  6. רותי אברהם, אלדד: באנו להתחייב לחזור לחומש, באתר ערוץ 7
  7. ויקרא שמו בישראל: אורי שלום, באתר ערוץ 7
  8. אפרת וויס, הצעדה לחומש: שני חיילים נפצעו קל, אתר ynet
  9. חגית רוטנברג, ‏פורצי המחסומים, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 ביולי 2007
  10. אורנית עצר, בלעדי: חקירות במשטרה למטה חומש, באתר ערוץ 7
    חומש: המשטרה פינתה נערות בכוח, אתר וואלה
  11. עוזי ברוך, עשרות פעילים שהו בשבת בחומש, באתר ערוץ 7
  12. משה ידיד, חומש: מחדשים ומקימים בית כנסת, באתר ערוץ 7
  13. עוזי ברוך, מרד חסר תקדים בצה"ל, באתר ערוץ 7
  14. בני משה, ישיבת חומש מסכמת אירוע מוצלח, באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2012
  15. בני משה, מסיקה: עם ישראל מצביע ברגליים, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2013
  16. ישי קרוב, אלפים חגגו בחומש. צפו בתיעוד, באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2013
ההתכנסות בחומש ההרוסה ביום העצמאות 2008
Magnify-clip.png
ההתכנסות בחומש ההרוסה ביום העצמאות 2008