אמירה זיאן
| לידה |
16 באוקטובר 1977 (גיל: 47) ירכא, ישראל  |
|---|---|
| פרסים והוקרה |
|
אמירה זיאן (בערבית: أميرة زيّان; נולדה ב-16 באוקטובר 1977) היא אמנית צילום דרוזית ישראלית ומורה לאמנות.
ביוגרפיה
זיאן נולדה בכפר הדרוזי ירכא למשפחה מסורתית. שני הוריה היו דתיים. אביה קאסם, היה בעל מפעל לבטון ואמה ג'מילה עקרת בית. לזיאן שבעה אחים ושלוש אחיות.[1] בתיכון למדה במקיף אחווה ירכא. בילדותה הוטלו עליה איסורים רבים בתור אישה, אך למרות האיסורים החליטה ללמוד השכלה גבוהה.[2]
בשנת 1999 סיימה לימודים כהנדסאית כימיה תעשייתית במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו. ב-2003 קיבלה תעודת הוראה במנהל ממכללת ויצו בחיפה, אך לא עבדה בתחום.
ב-2004 עבר אביה אירוע מוחי. אחיה, בעל מעבדה לפיתוח תמונות, נאלץ להחליף את האב במפעל הבטון, וביקש ממנה לעזור לו בחנות הצילום. העבודה בחנות הצילום עוררה אותה להתעניין בתחום ולהתקדם בו. ב-2007 החלה ללמוד תואר ראשון בחוג לאמנות ובחוג לצרפתית באוניברסיטת חיפה, אותו סיימה ב־2010. היא המשיכה ללימודי תואר שני באמנות מאוניברסיטת חיפה, אותו סיימה ב-2012.[3]
במהלך לימודיה האקדמיים התבלטה בתחום הצילום וזכתה בפרסים ובמענקים, ביניהם מענק על שם האמן סער עפרוני לשנת 2008, פרס שפילמן לסטודנטים לצילום ממכון שפילמן בתל אביב בשנת 2009, ופרס על הישגים גבוהים בעבודת גמר מטעם ידידי אוניברסיטת חיפה לשנת 2010. לאחר סיום לימודיה המשיכה לעסוק בתחום הצילום. היא זכתה להערכה רבה על הישגיה האמנותיים וזכתה בפרסים, ביניהם פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית מטעם משרד התרבות והספורט לשנת 2017[4][2], ציון לשבח על שם בקי דקל בעמותה לחקר הנשים והמגדר לשנת 2020, פרס אוסקר הנדלר מקיבוץ לוחמי גיטאות 2022 ועוד.
עבודותיה נכללות באוספים כמו כנסת ישראל,[5] מוזיאון חיפה לאמנות,[6] הגלריה לאמנות אום אל-פחם, קרן אלכסנדר טוצק במינכן, וכן באוספים פרטיים בישראל ובעולם.
מאז שנת 2013 היא מלמדת אמנות בחטיבת הביניים אלרואיא בירכא, הכפר בו היא חיה. ב־2022 פתחה סטודיו עם גלריה משלה בכפר.
בין השנים 2012 ל-2024 הייתה חברה בגלריה שיתופית יהודית ערבית בכברי.
על יצירתה
זיאן עוסקת בעיקר בצילום מבוים עם דגש על פורטרטים של דמויות ויצירת פורטרטים על ידי הצבת חפצים ויצירת סביבות אשר הדמויות נעדרות מהן. בצילומיה היא מרבה לתעד נשים מתוך החברה הדרוזית העכשווית. בעבודותיה עוסקת זיאן בנושאים הקשורים לזהות חברתית-תרבותית בחברה הדרוזית ולסוגיה המגדרית-נשית במציאות הסובבת אותה. בעבודותיה של זיאן ניתנת עדיפות גבוהה לשאלות המעמידות במרכזן את המושג "תרבות" כקטגוריה אסתטית לבחינה ולהבנה של החברה שבה היא פועלת. המרחב האמנותי והאסתטי מזמן אפשרות לפיוס בין הטבע לאנושות ומפַנה מקום לקולות שלא ניתן להם ביטוי במרחבי שיח אחרים.[7]
בתערוכה על "בטון חשוף" שהוצגה בגלריה כברי ב-2016, הציגה זיאן 12 צילומים בפורמטים שונים. בסדרת צילומים מוקפדים ומבוימים כשהיא נוכחת, נעלמת ומתעתעת בצופה מובילה אותנו זיאן אל עולמה הפנימי המסוכסך ובאופן מפתיע גם השלם. אוויר רוח ובטון מתערבבים ומתחרים ביניהם במפגש שנדמה אפשרי רק בעולמה. דמות האב שהייתה המשפיעה והמשמעותית בחייה של אמירה נוכחת ועוברת כחוט השני בכל העבודות גם אם אינה נראית, כמו בעבודה בה מצולם פורטרט של נערה צעירה על רקע בטון. הבטון על גווניו מופיע כמוטיב חוזר בצילומים ומעלה שאלות על קבוע וארעי, על זיכרון ושכחה. מעבודות אלו עולה שאלה האם הבטון הוא רק שכבה דקה ולא יציבה של סנטימטרים בודדים או בטון מזוין הבנוי כיסוד יציב.[8]
ב-2017 הציגה זיאן תערוכה זוגית "הונא והונאק" עם המעצב רמי טריף בגלריה כברי. בתערוכה זו היא בודדה פעולות יום-יומיות שגרתיות המיוחסות לנשים, הוציאה אותן מהקשרן ובכך הפכה אותן למעין ריטואלים מוצפנים בעלי נופח של קדושה ומסתורין.[9]
ב-2018 הציגה תערוכת יחיד "ארמון הבדולח" בגלריה לאמנות באום אל-פחם. בתערוכה זו בחרה זיאן להתמקד בדיאלוגים עם נשים דרוזיות, מקצתן קרובות אליה ומקצתן נשים שהכירה לאחרונה. זיאן שאלה שאלות והקשיבה לחוויותיהן של הנשים בצעירותן ובבגרותן, בחייהן כרווקות וכנשים נשואות, כבנות משפחה, כאימהות וכבנות זוג. התרשמויותיה שלחו אותה לדימוי החזותי – לצילום, שבאמצעותו היא מתעלת את הדברים וממשיגה אותם בשפה צילומית ייחודית. מבחינה חווייתית ומושגית כאחת, העבודות ממחישות את תהליך היצירה עצמו, את המעבר מהסיפור המדובר אל התמונה כמציאות חזותית חדשה, מתומצתת ופואטית.[7][10]
בשנת 2021 התעסקה זיאן בנושא של גלגול נשמות, התערוכה "מעבר לגוף" שהוצגה במוזיאון וילפריד, הייתה שלב נוסף בדרכה האמנותית של זיאן שתצלומיה חושפים רבדים חבויים בסביבתה הקרובה. הצילום המבוים מאפשר לה לשלוט במרכיביו ולייצר מרחב טמיר של נוכחות ושל היעדר גם יחד. תחושת האשליה שמעורר הדימוי בולטת כבר בתצלום הראשון בתערוכה, שבו נראית דמות שקופה כמו מתפוגגת לעבר שער סגור, מזמינה את הצופה לפסוע בעקבותיה לעבר מציאות נעלמה. סדרת העבודות עסקה בתופעת גלגול הנשמות, אמונה עמוקת שורשים ורווחת בעדה הדרוזית, שאליה משתייכת זיאן, פירוש המונח הערבי לגלגול הנשמות, "תקמוס", הוא החלפת בגד, והוא מבטא את היחס אל הגוף האנושי כאל כלי קיבול ארעי לנשמה, החוזרת ונולדת שוב ושוב. תצלומיה של זיאן מתבססים על סיפורי היזכרות, שאספה בקרב בני העדה הדרוזית. רובם ביקשו כבר בילדותם לפגוש את בני משפחותיהם מן הגלגול הקודם והצליחו לזהות אותם ולאתר חפצים אישיים משמעותיים במקום, שהיה ידוע רק להם ולבני משפחתם בחיים קודמים.[11]
גלריה
|
תערוכות
תערוכות יחיד
- 2012 - "צילומים חדשים", גלריה כברי, קיבוץ כברי, אוצרת: שרון פוליאקין[12]
- 2016 - "על בטון חשוף", גלריה כברי, קיבוץ כברי, אוצר אבשלום לוי[1][13]
- 2017 - ״הונא והונאק״, תערוכה זוגית עם רמי טריף, גלריה כברי, קיבוץ כברי, אוצרת: ענת גטניו (תערוכה זוגית)[14]
- 2018 - "ארמון הבדולח", הגלריה לאמנות אום אל-פחם, אוצר: גלעד אופיר[15]
- 2018 - "היתר הנעלם", גלריה לאמנות רמות מנשה, אוצרת: יונית קדוש
- 2019 - "היופי המואר ", אוניברסיטת בר-אילן, אוצרת: ליאה פיש
- 2021 - "נסתר", תערוכה זוגית עם קובי סיבוני, גלריה כברי, קיבוץ כברי, אוצר" אבשלום סולימאן (תערוכה זוגית)
- 2021 - "לדעת ספר", ספריה למדעי החברה אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, אוצרת: שלומית בירי
- 2021 - " מסע אישי", משרד מבקר המדינה, ירושלים, אוצרת: סמדר מיסנג[16]
- 2021 - "מעבר לגוף", מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע, אוצרת: שיר מלר - ימגוצ'י
- 2023 - "מבעד" גלריה הצד השני מכללת תל חי, אוצרות: סטודנטיות לקורס אוצרות בהנחיית מיכל שכנאי יעקובי
- 2023 - "מעבר לגוף", גלריה מכללת ספיר, אוצרות: סטודנטיות לקורס אוצרות בהנחיית לאה אביר[17]
- 2023 - "תערוכת פרס", גלריית לוחמי גיטאות, אוצרת: מיכל הורביץ[18]
תערוכות קבוצתיות נבחרות
- 2012 - "שם זמני", גלריה כברי, קיבוץ כברי, אוצרת: דרורה דקל
- 2014 - "לחצות את הים", גלריה מנשר, תל אביב, אוצר: גיא רז
- 2016 - "Textile – Territory – Text", גלריה Mana Contemporary, ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, ארצות הברית. אוצרת: אירנה גורדון[19]
- 2017 - "פיסול פמיניסטי בישראל", מוזיאון מאנה-כץ, חיפה, אוצרת: סבטלנה ריינגולד[20]
- 2017 - "Art Without Borders", גלריה Circle 1, ברלין, גרמניה, אוצרת: שירלי משולם[21]
- 2018 - "טריטוריות פרומות", בית האמנים בירושלים, אוצרת אירנה גורדון
- 2018 - "סיפור כיסוי", הגלריה לאמנות ישראלית במרכז הנצחה קריית טבעון, אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי[22]
- 2019 - "זפת חלב", מוזיאון הרמן שטרוק, אוצרת: סבטלנה ריינגולד[6]
- 2020 - "מציאות באספמיה", סטודיו משלך אוצרת: נטלי פסלב שטרן[23]
- 2020 - "מסיגות גבול", מוזיאון לאמנות האסלאם, אוצרת: ד"ר סיגל ברקאי[24][25]
- 2020 - "ארוחת חג", בית חנקין, כפר יהושע, בשיתוף הגלריה לאמנות ברמות מנשה, אוצרות: אורנה אתקין רביב ונטע הבר[26][27]
- 2020 - "תערוכת הזוכים פרס משרד התרבות", מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצרים: דפנה גזית, יובל ביטון, רוני כהן - בנימיני[28]
- 2021 - "נושמות", גלריה דואק, משכנות שאננים, ירושלים, אוצרת: רונית רייק[29]
- 2021 - "קפסולה", בית המשפט העליון, ירושלים, אוצרת: ד"ר אורנה יאיר[30]
- 2021 - תערוכה לרגל יום האישה הבין-לאומי, בית הנשיא
- 2022 - "מבעד למראה", מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע, אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י
- 2022 - "געגוע, השתייכות", פסטיבל האמנות הבינלאומי ראס אל-ח'ימה 2022, דובאי, אוצרת: שרון תובל[31]
- 2022 - "נגע", מוזיאון על התפר, ירושלים, אוצר: אלון רזגור
- 2023 - מוזיאון וילפריד ישראל מארח את הגלריה השיתופית היהודית-ערבית בכברי. אוצרות: שיר מלר - ימגוצ'י, תמר הורביץ ליבנה[32][33]
- 2023 - " an instinct to change things", גלריה טרוטר ושולר, ניו יורק, אוצר: אליקסיז מנדוזה[34]
- 2023 - "סיפורי טעמים", המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים, אוצרות: ד"ר לימור יונגמן, עדי נמיה-כהן[35]
קטלוגים
- על בטון חשוף (אנג, עבר) - אמירה זיאן, קטלוג תערוכות, גלריית כברי, קיבוץ כברי, אוצר: אבשלום לוי (2016)
- ארמון הבדולח (אנג, עבר, ערב) - אמירה זיאן, קטלוג תערוכות, הגלריה לאמנות אום אל-פחם, פברואר 2018. טקסטים מאת: גלעד אופיר, אמר אבא שקרה
- אמנות ומחקר (עבר) - אמירה זיאן, קטלוג תערוכות, אוניברסיטת בר־אילן 2019, טקסטים מאת: גב׳ לאה פיש
- מעבר לגוף (אנג, עבר, ערב) - אמירה זיאן, קטלוג תערוכה, מוזיאון וילפריד 2021. טקסטים מאת: שיר מלר-ימגוצ'י
פרסים ומענקים
- 2008 - מענק על שם האמן סער עפרוני
- 2009 - פרס שפילמן לסטודנטים לצילום, מכון שפילמן, תל אביב[36]
- 2010 - פרס על הישגים גבוהים בעבודת גמר מטעם ידידי אוניברסיטת חיפה
- 2016 - מענק מפעל הפיס לתערוכת יחיד בגלריה לאמנות אום אל-פחם
- 2017 - פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית ממשרד התרבות והספורט.[4]
- 2020 - מענק מפעל הפיס לתערוכת יחיד במוזיאון וילפריד ישראל
- 2020 - ציון לשבח בפרס בקי דקל מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר[37]
- 2020 - מענק מקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב
- 2022 - פרס אוסקר הנדלר מקיבוץ לוחמי גיטאות
- 2023 - מענק ארטיס, מענק תושבות (Residency Unlimited) ברוקלין, ניו יורק
- 2024 - מענק של הקרן ליוצרים עצמאיים של משרד התרבות והספורט לשנת 2023
לקריאה נוספת
על יצירתה
- רינת רייזנר פודיסוק, אמירה זיאן: מנהיגה חברתית נקודת המבט הצילומית יוצרת מציאות חדשה, מתוך אמנות ומחקר פרסומי המרכז לתערוכות אמנות יהודית על שם גרשון ויהודית ליבר, אוניברסיטת בר-אילן, חוברת ו', תשע"ט - עמ' 3–17
- נועם טופלברג, Amira Ziyan, Hiding in the Light: A Synergy of Contrasts as a Visual Code of “Otherness”, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן
על הנגלה והנסתר ביצירתה של הצלמת אמירה קאסם זיאן - שיחה עם לאה פיש, סרטון באתר יוטיוב, 5 באוקטובר 2020
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אמירה זיאן
עינת קאפח, לעבור את הקיר: קולן המושתק של נשות המגזר הדרוזי, בעיתון מקור ראשון, 30 ביולי 2018- שלי גרוס, בי"ס לאופנה: איך למקסם את חצאית המקסי, באתר ynet, 4 באוגוסט 2021
.jpg){kind=link}
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 קרני עם-עד, הצלמת הדרוזית שמורדת במסורת הפטריארכלית, באתר הארץ, 11 ביולי 2016
- ^ 2.0 2.1 אורין ויינברג, "ויתרתי על החיים הפרטיים בשביל האומנות", באתר ynet, 14 בפברואר 2018
- ^ סיון קלינגבייל, יום בחיי אמירה ז'אן, כל בוקר מתחיל במפגש משפחתי על (שתי) כוסות קפה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2020
- ^ 4.0 4.1 Hagit Peleg Rotem, הוכרזו הזוכים בפרסי משרד התרבות לאמנות ועיצוב לשנת 2017, באתר מגזין פורטפוליו, 2017-12-26
- ^ צאלה קוטלר הדרי, אמנות בכנסת: בוחרים בצילומים ישראליים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2019
- ^ 6.0 6.1 "זיכרונות נבדלים" מתוך הרכישות החדשות של אוסף המוזיאון, באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת
- ^ 7.0 7.1 Muhammad Farhan, ארמון הבדולח: תערוכת יחיד לאמירה זיאן באוצרותו של גלעד אופיר, באתר שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות, 2018-02-22
- ^ אבשלום לוי/ אוצר התערוכה, אמירה זיאן / ’על בטון חשוף‘, באתר גלריה כברי, מאי 2016
- ^ מתוך טקסט התערוכה, ענת גטניו
- ^ ארמון הבדולח אמירה זיאן קטלוג גלריה אום אל פחם "בין אמירה למרים החופש האסור" מאת גלעד אופיר
- ^ שיר מלר-ימגוצ'י, אמירה זיאן/מעבר לגוף, באתר אמירה זיאן, פברואר 2021
- ^ כותבות "גלריה", מסתכלות לאלימות בעיניים: פרויקט מיוחד, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2018
- ^ על בטון חשוף – כברי, באתר www.cabrigallerynew.org
- ^ רגע לפני נעילת התערוכה בכברי זכו האמנים הדרוזים בפרסים, באתר mynetkibbutz, 2017-12-22
- ^ Muhammad Farhan, ארמון הבדולח: תערוכת יחיד לאמירה זיאן באוצרותו של גלעד אופיר, באתר שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות, 2018-02-22
- ^ תערוכת צילומים של האומנית הדרוזית אמירה זיאן (29.4.21), באתר www.mevaker.gov.il
- ^ תערוכות: מעבר לגוף - אמירה זיאן ואבסינת' - ליילה רוז ברי, באתר המכללה האקדמית ספיר
- ^ Michal Bardea, גלריות אומנות בצפון: המקומות שאתם חייבים להכיר, באתר כלבו – חיפה והקריות, 2019-07-30
- ^ Textile — Territory — Text, Mana Contemporary (באנגלית אמריקאית)
- ^ חנה אורלוף: פיסול פמיניסטי בישראל, באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת
- ^ Amira Kasim Ziyan – CIRCLE1, 2017-11-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ efrat, סיפור כיסוי | אמירה זיאן, אמירה פודי, היאם מוסטפא, חיה גרץ רן, מיכל ברץ קורן נזקת אקיג’י, נחמה גולן, שלומית אתגר, באתר ספרייה ומרכז הנצחה קרית טבעון, 2018-01-26
- ^ סטודיו משלך: הממד הנשי והמבט הביקורתי, באתר פורטפוליו
- ^ תרבות ובידור, תערוכה בועטת: "מסיגות גבול", באתר סלונה, 2020-02-02
- ^ הדבר הכי חשוב במקום שאני באה ממנו זה שמירה על הגוף שלי, באתר און לייף, 2020-02-04
- ^ איתמר זהר, התערוכות המומלצות של השבוע: 14.5 עד 21.5, באתר הארץ, 14 במאי 2020
- ^ ארוחת חג, באתר beithankin (באנגלית)
- ^ Itay Almog, תערוכת הזוכים בפרסי משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב, באתר Archijob.co.il - עיצוב ואדריכלות חדשות
- ^ איתמר זהר, התערוכות המומלצות של סוף השבוע: 27.5 עד 29.5, באתר הארץ, 25 במאי 2021
- ^ אוצרת: ד"ר אורנה יאיר, אוצרת מוזיאון מורשת בתי המשפט, תערוכת קפסולה, בית המשפט העליון, באתר בית המשפט העליון
- ^ סיגל גליל, עידן חדש נולד: תערוכת אמנות ישראלית ראשונה באיחוד האמירויות, באתר מגפון ניוז Megafon News, 2022-02-04
- ^ רעות ברנע, כמעט נורמלי: 14 תערוכות חדשות לנשום איתן בסוף השבוע, באתר כמעט נורמלי: 14 תערוכות חדשות לנשום איתן בסוף השבוע | טיים אאוט, 2023-11-30
- ^ הגלריה השיתופית היהודית-ערבית עברה מכברי למוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע, באתר זו הדרך, 2023-12-03
- ^ Finnish Cultural Institute in New York — Paola Fernanda Guzmán Figueroa in Residency Unlimited's show "…an instinct to change things…", Finnish Cultural Institute in New York, 2023-05-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Reut Barnea, סיפורי טעמים: ההיסטוריה של המטבח הערבי במוזיאון האסלאם, באתר מגזין פורטפוליו, 2023-08-17
- ^ קרני עם-עד, הצלמת הדרוזית שמורדת במסורת הפטריארכלית, באתר הארץ, 11 ביולי 2016
- ^ פרס ע"ש בקי דקל לשנת 2020, באתר women-art-and-gender
38588844אמירה זיאן