סיגל ברקאי

סיגל ברקאי (נולדה ב-1962) היא חוקרת ואוצרת אומנות ישראלית, מומחית בחינוך לאומנות ובהיסטוריה, פרקטיקה ותיאוריה של האומנות הישראלית. אצרה תערוכות במוזיאונים וגלריות וכתבה מאמרים, קטלוגים, וספרים בתחום אומנות ישראלית עכשווית ותיאטרון ישראלי מנקודות מבט חברתיות, מגדריות וקוויריות.

ביוגרפיה

ברקאי נולדה בקיבוץ רגבים כבת להורים שהגיעו לקיבוץ העולים מצפון אפריקה בסוף שנות החמישים במסגרת גרעין נח"ל. שם נעוריה – מרחב, עוברת מהשם מרקוביץ' והיא בת ליוצאי גרמניה והונגריה, עולי העלייה החמישית שהגיעו לחיפה ב-1934 והיו מבוני הארץ, מגיניה ומייסדיה. את תואר הבוגר קיבלה ב-1988 מבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (ירושלים), במחלקה לאומנות חזותית. בסיום לימודיה בשנת 1988 ילדה את בנה הבכור ואת ביתה ב-1993. היא נשואה לאלי ברקאי מאז שנת 1983.

בין השנים 1993–2005, לימדה תולדות האומנות, פיסול וציור במגמת האומנות החזותית בתיכון אלון רמת השרון ובשנים 2004–2013, הייתה מאמנת הוראה ומרצה במכללה האקדמית בית ברל.

במקביל החזיקה סטודיו, יצרה והציגה במספר תערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות. עבודותיה עסקו בהווייתה כאמא מעמדה מתריסה ופמיניסטית, היא לקחה חלק ב'מפנה הפמיניסטי' באומנות הישראלית בשנות התשעים של המאה העשרים. באותן שנים גם כתבה ביקורת אומנות בעיתונות המקומית ובכתבי עת.

לאחר שנים רבות כאמנית פעילה ומציגה, אמא לילדים צעירים ומורה לאומנות חזרה ברקאי בגיל 40 ללימודים אקדמיים (2005) וקיבלה את תואר המוסמך בהצטיינות מהפקולטה לאומנויות באוניברסיטת תל אביב. היא התמחתה במחקר בינתחומי באמנויות. מיד עם קבלת התואר השני החלה לעבוד כאוצרת ומפיקת תערוכות במוזיאון פתח תקווה לאמנות עכשווית ובמקביל למדה לדוקטורט שעסק בביטויי דמות החייל בתיאטרון הישראלי מנקודת מבט חברתית העוסקת בריבוי "גברויות" (להבדיל מ-גבריות). את התואר השלישי קיבלה בשנת 2012 והספר שנכתב בעקבות הדוקטורט פורסם בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה "למדא" בשנת 2019.

במסגרת תפקידה כאוצרת במוזיאון פתח תקווה לאומנות, בין השנים 2005–2009, קידמה תערוכות שהזמינו אמנים עכשוויים להגיב על האוסף הוותיק במוזיאון פתח תקווה באמצעות יצירה חדשה בטכניקת ההדפס האומנותי, פעולה שהובילה לתערוכות "חריטות ושריטות – דמות החייל בדפוסים משתנים" 2008 ו"נוף חתום" 2009. בשנת 2010 אצרה את הביאנלה לתכשיט ישראלי במוזיאון ארץ ישראל והובילה קו אוצרותי בינתחומי העוסק בריבוי זהויות בחברה הישראלית. התערוכה: "רצפים; זהויות: תכשיט ישראלי 5" הייתה חדשנית לזמנה ועוררה שיח ער בעולם האומנות והעיצוב. בשנת 2020 אצרה במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים את התערוכה "מסיגות גבול" שנתנה במה לאמניות דתיות ומסורתיות יהודיות, דרוזיות ומוסלמיות, תערוכה שזכתה להד תקשורתי נרחב ולשבחים רבים.

החל משנת 2011 מנהלת ברקאי את תחום הדעת אומנות חזותית במשרד החינוך, תפקיד במסגרתו היא כותבת תוכניות לימודים באומנות לכל שכבות הגיל, מובילה את הפיתוח המקצועי של המורים והמורות לאומנות ומנהלת צוות מקצועי שנותן מענה לצורכי בתי הספר, התלמידים והמורים. בתפקיד זה הנהיגה מסורת של תערוכות אומנות לבוגרים מצטיינים של מגמות האומנות במוזיאונים ומוסדות אומנות נחשבים כגון מוזיאון ישראל, מוזיאון חיפה לאמנות וגלריית המדרשה הירקון 19 בתל אביב. היא אוצרת את כל התערוכות בעצמה. תערוכות אלו הפכו לעוגן משמעותי ולגורם העצמה ומצוינות עבור תלמידים ומורים במגמות האומנות והן מתקיימות ברצף החל מ-2012.

במקביל היא ממשיכה להרצות באקדמיה. בין השנים 2013–2017, ניהלה את תוכנית הלימודים לתואר שני באוריינות חזותית ואת תוכנית התעודה באוצרות במכללת סמינר הקיבוצים. כאקדמאית, היא מפרסמת מאמרים רבים ופרקים בספרים בעברית ובאנגלית שעוסקים בחינוך לאומנות ובאומנות ישראלית.

בשנת 2017–2018, זכתה במלגה לפוסט-דוקטורט מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול, קנדה, שם השלימה מחקר על אמנים ישראלים "נאו-דיאספוריים" שהיגרו מישראל. בשנת 2018, חזרה ללמד בסמינר הקיבוצים במסגרת התואר הראשון באומנות וחינוך לאומנות.

החל מאוקטובר 2022 ברקאי היא מנהלת אגף א' לאומנויות במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.

מבחר תערוכות שאצרה

• 2020 – "מסיגות גבול", המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים
• 2012 - "המאוים XX", תערוכה עם אמניות גלריה "חנינא", גלריה מזא"ה 9, תל אביב.
• 2011 - "גברויות", גלריה "החללית" בירקון 70, תל אביב.
• 2011 - "הלוחם והנער", תערוכת יחיד, רעות פרסטר, גלריה נלי אמן, תל אביב.
• 2010 - "רצפים; זהויות", הביאנלה לתכשיט ישראלי 5, מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב.
• 2009 - "נוף חתום: דפוסים של ייצוג", מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
• 2008 - "ידועה בציבור": תערוכת יחיד, רעות פרסטר, גלריה נלי אמן, תל אביב.
• 2008 - "חריטות ושריטות: דמות החייל בדפוסים משתנים", מוזיאון פתח-תקוה לאמנות.
• 2007 - "הזוכים 2006", תערוכת זוכי פרס שרת התרבות והספורט, מוזיאון פתח-תקוה לאמנות, עם דרורית גור-אריה.

מבחר ספרים ופרקים בספרים אקדמיים

• (2022) – "אתיקה יוגית ופדגוגיה של התבוננות בחינוך לאמנות", בתוך: פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם, עורכות: לילך ניישטט ונטע בר-יוסף, תל אביב: מכון מופ"ת, שער חמישי, עמ' 284-261.
• (2021) - "אירוניה היסטוריוגרפית: השפה החזותית של האירוניה באומנות הישראלית", בתוך בן-פשט, מלכה (עורכת), שדה האוריינות החזותית - שיטוט מקומי במרחבים של תאוריה, יישום ופרשנות. תל אביב: מכון מופ"ת, פרק 14, עמ' 392-364.
• (2019) - במה לגברויות: ייצוגי חיילים ישראלים בתיאטרון, הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 470 עמ'.
• (2018). "דיון במרחב בית הספר כאתר חזותי", בתוך: חינוך לאמנות אסתטיקה ואתיקה, שי פרוגל ודורית לורנד בר-חנא (עורכים), תל אביב: מכון מופ"ת.
• (2014). "Between the Joy of the Woman Castrator and the Silence of the Woman Victim: Following the Exhibition The Uncanny XX", in: Sensational Pleasures in Cinema, Literature and Visual Culture: The Phallic Eye. Padva, Gilad, Buchweitz, Nurit (eds.), Palgrave Macmillan, Basingstoke, UK, pp. 115-126.
• (2011). "הבונקר בתיאטרון: אתר התנגשות בין צורות שונות של גבריות ישראלית", בתוך: מגדר בישראל: מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה, עורכים: מרגלית שילה וגדעון כ"ץ, מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 496-471.

מבחר מאמרים בכתבי עת אקדמיים

• (2022) - Sigal Barkai & David Pariser (2022) Israeli art education imagined cartographies, Arts Education Policy Review, DOI: 10.1080/10632913.2022.2095067
• (2021) - "Neo-Diasporic Israeli Artists: Multiple Forms of Belonging, "Common Ground Research Networks, Series: The Arts in Society, Journal Title: The International Journal of Social, Political and Community Agendas in the Arts, 16: 3. DOI: https://doi.org/10.18848/2326-9960/CGP/v16i03/1-15
• (2019) - Neurotic Fantasy:the Third Temple as a metaphor in contemporary Israeli artworks, Sage Publications, Contemporary Review of the Middle East, vol. 6, 3-4: pp. 238-251, First Published September 25, 2019.
• (2016). "Historiographic Irony: on Art, Nationality and In-Between Identities", Studies in Visual Arts and Communication: an international journal, Vol 3, No 2 (2016) on-line ISSN 2393-1221

מבחר פרסומים אחרים

• 2022 – "בתווך שבין וידאו ארט לקולנוע מתגוררת הבינתחומיות: תלמידי מגמות האומנות החזותית יוצרים וידאו ארט - התבוננות במקרה מבחן", יחד עם שרון שפלן-לזר, בטאון מכון מופת: בימת דיון, גל' 68, פברואר, 2022,
• 2022 – "ארז ישראלי – הפרעצלמן: האמת שבתוך ההתחזות", מגזין ערב רב
• 2021 - Erez Israeli's Pretzelman - the truth within the impersonation, Exhibition Book: Erez Israeli - Pretzelman Begins, Crone Gallery, Berlin, 2021, מסת"ב 978-3-00-070586-1.
• 2020 – קטלוג התערוכה "מסיגות גבול", המוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים (83 עמ').
• 2019 – "אבדן, געגוע ותיעוד חזותי במרחב היהודי של הרי האטלס", הכיוון מזרח: כתב עת לתרבות וספרות, גל' 35, סתיו 2019, עמ' 55–59.
• 2011 – "המציצה על המציצן – המבט ומשמעויותיו ביצירתה של יפעת גלעדי", אתר ערב רב (מקוון).
• 2011 - "במרחבים הסיפיים של הגבריות", קטלוג התערוכה: הלוחם והנער (כותבת ועורכת, 40 עמודים).
• 2010 – "זהויות משובצות במרחב הגלוקלי", קטלוג התערוכה: רצפים; זהויות - תכשיט
• ישראלי 5, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (כותבת ועורכת), 215 עמודים.
• 2009 - "נוף חתום: דפוסים של ייצוג", אתר מוזיאון פתח תקווה לאמנות (מקוון).
• 2008 - "נראות כתחבולת הישרדות", קטלוג התערוכה: ידועה בציבור, רעות פרסטר, גלריה נלי אמן, תל אביב (כותבת ועורכת), 20 עמודים.
• 2008 - "חריטות ושריטות: דמות החייל בדפוסים משתנים", קטלוג התערוכה, מוזיאון פתח תקווה לאמנות (כותבת ועורכת), 118 עמודים.
• 2007 - "הזוכים 2006", קטלוג תערוכת זוכי פרס משרד התרבות במוזיאון פתח-תקוה לאמנות, 85 עמודים.
• 1998 - "שורשי הזרות", פנים, כתב עת לתרבות, חינוך וחברה, גיליון מס' 6, יולי 1998, עמ' 109-114.
• 1997 - "אוריינט אקספרסיה", פנים, כתב עת לתרבות, חינוך וחברה, גיליון מס' 4, נובמבר 1997, עמ' 89–93.
• 1993 - 1995 - ביקורת אמנות וסקירת תערוכות, עיתון צומת השרון.

מבחר פרסומים ותערוכות חינוכיות

• 2022 - מגוון חומרי הוראה באומנות חזותית באתר (מפמ"ר אמנות)
• 2022 - ערכת לימוד "המהפיכה שהצליחה – 100 שנות אומנות פמיניסטית"
• 2018 – ערכת לימוד מקוונת "שורשים באמנות החזותית", שיתוף פעולה עם בית התפוצות: אמנות ישראלית עכשווית ותמונות מארכיון בית התפוצות (כתיבה משותפת, עריכה וניהול הפרויקט).
• 2016 – כתיבה ועריכה של תוכנית הלימודים באמנות חזותית לבתי הספר היסודיים במערכת החינוך, בשיתוף מומחים ממכללות להוראת אמנות, מפקחים ומורים.
• 2011 ואילך – כתיבה ועריכה של מגוון ערכות לימוד בינתחומיות מקוונות באמנות חזותית לתלמידי מערכת החינוך (באתר מפמ"ר אמנות).

תערוכות

• 2022 – "שברים וסדקים" - תערוכת בוגרי מגמות האומנות החזותית, גלריה המדרשה הירקון 19, תל אביב
• 2021 – "אוויר-עביר" - תערוכת בוגרי מגמות האומנות החזותית, גלריה המדרשה הירקון 19, תל אביב
• 2017 – "אבק דרכים", מקום לאמנות, קריית המלאכה, תל אביב.
• 2015 – "זכר ונקבה ברא אותם", בית התפוצות ומכון מופ"ת, תל אביב.
• 2015 – "על סף", אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים.
• 2014 – "גולדה מאירה", משכן הכנסת, ירושלים.
• 2013 – "עושים בית ספר", המרכז לחינוך, מוזיאון חיפה לאמנות.
• 2013 - "אמת ושקר", הגלריה העירונית כפר סבא.
• 2012 - "קשרים והקשרים", גלריית האוסף, מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
• 2012 - "אדם, תנועה, סביבה", אגף החינוך והנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים.

מבחר תערוכות יחיד כאמנית

• 2004 - "טרנטולה", תיאטרון-מחול, כתיבה, בימוי ועיצוב, פסטיבל smallבמה, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב.
• 2004 - "אםבת", הגלריה העירונית, כפר-סבא (קטלוג).
• 2000 - "אקונומיקה", גלריה 10 במוסררה, ירושלים (קטלוג).
• 1997 - "מלח הארץ", משכן האמנים הרצליה (קטלוג).
• 1995: "תמי יוצאת מהקופסה", גלריה לימבוס תל אביב.

מלגות ופרסים

• 2017 - 2018 - מלגת מחקר מלאה לפוסט-דוקטורט, המכון ללימודי ישראל על שם עזריאלי, אוניברסיטת קונקורדיה, מונטריאול, קנדה.
• 2008 – 2011 - מלגת הרקטור לדוקטורנטים מצטיינים, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב.
• 2004 - ציון לשבח מטעם צוות השופטים על העבודה "טרנטולה", פסטיבל smallבמה, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב.
• 1987 - 1988 - מלגת לימודים מלאה, קרן תרבות אמריקה-ישראל (קרן שרת) לסטודנטים מצטיינים באמנויות והשתתפות בתערוכות "זוכי קרן שרת", ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב ו"זוכי קרן שרת", מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, רמת גן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיגל ברקאי בוויקישיתוף

• האמנות והחינוך שזורים לאורך כל חיי, באתר (מוזיאון ישראל, ירושלים)
• במה לגברויות: דמויות חיילים ישראלים בתיאטרון, באתר (האוניברסיטה הפתוחה)
• איתן בוגנים, חייל צעצוע, באתר ynet, 17 במרץ 2008
• הכיוון מזרח, באתר (academia.edu)
• סיגל ברקאי, ארכיון, באתר (ערב רב)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38813161סיגל ברקאי