אליהו בן חמו
 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1934 כ"ה אלול תרצ"ד קזבלנקה, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 2004 (בגיל 70) י"ג טבת תשס"ה אשדוד, ישראל |
| תאריך עלייה | 5 בנובמבר 1957 |
הרב אליהו בן חמו (כ"ה אלול תרצ"ד, 5 בספטמבר 1934 – י"ג טבת תשס"ה, 25 בדצמבר 2004) היה איש ציבור, סגן ראש העיר אשדוד, שליח ציבור ופייטן, מייסד ויו"ר המרכז לפיוט ושירה אשדוד ומניח היסודות לתחייתה של המוזיקה האנדלוסית במסורת יהודי מרוקו באשדוד.
ביוגרפיה
בן חמו נולד בקזבלנקה, מרוקו, לר' מימון בן חמו וזהרה לבית אזולאי. בן רביעי ולו שני אחים ושלוש אחיות. אחיו הגדול משה היה נגן ומוזיקאי ומומחה לקצידה האנדלוסית.
בן חמו עשה את לימודיו בשלוש מסגרות חינוך בקזבלנקה: לימודים כלליים בבית ספר אליאנס, לימודי מקצוע בבית ספר אורט, ולימודי קודש, פיוט ושירה בתלמוד תורה "אם הבנים", שם נבחר לסולן המקהלה והיה למשתתף קבוע בשירת הבקשות שהתקיימה בשבתות החורף.
בנעוריו הצטרף בן חמו לארגון בית"ר, במסגרת זו השתתף במחנות נוער ובאימונים ונחשף לרעיונות ציוניים ועליה לארץ ישראל.
בשנת 1957 במסגרת העלייה הבלתי לגאלית ממרוקו[1], עלה בן חמו לארץ ישראל, יחד עם אמו, אחיותיו ואשתו ההרה. המסע לישראל עבר דרך מחנה גרנד ארנס במרסיי, צרפת, שם שהו חודשיים עד לידת בנו הבכור. את ההפלגה לארץ עשו על סיפונה של אוניית ״תיאודור הרצל״[2] עד שעגנה בנמל חיפה, משם המשיך בן חמו אל העיר אילת.
באילת נבחר בן חמו ליו"ר המועצה הדתית בעיר ושימש כחבר מועצת העיר מטעם המפד"ל, תחת ראש העיר יוסף (יוסקה) לוי. הוא פעל לביסוס הקהילה הדתית בעיר ובתקופתו הוקמו בתי כנסת חדשים והורחב הרישום לבית הספר הדתי היחיד "ימין הרצוג", נפתחו כיתות ראשונות לבית ספר תיכון דתי והוגדלו מספר החניכים בתנועת בני עקיבא. הוא ייסד את בית הכנסת הגדול באילת, עמד בראשו והיה לחזן הראשי, כך דאג לקיום פעילויות כמו מקהלת ילדים, אירועי חג בחצר בית הכנסת, אירוח רבנים, אישי ציבור ופייטנים לשירת הבקשות ביניהם רבי דוד בוזגלו, הרב יוסף משאש ור' יצחק אבוחצירא.
בשנת 1970 עבר בן חמו לאשדוד ושימש כחזן הראשי של בית הכנסת 'אליהו הנביא' הישן. יחד עם ר' שמעון אסרף ור' עמרם סודרי בנה את בית הכנסת אליהו הנביא החדש באשדוד[3], בן חמו הנהיג בבית הכנסת סגנון תפילה המשלב בן ידע לרגש ובית הכנסת הפך למרכז קהילתי תורני. הוא הקים את "חבורת דוד המלך", קבוצת פייטנים שוחרי המוזיקה האנדלוסית ושירת הבקשות בראשותו של הפייטן מאיר עמר.
בשנת 1979 נבחר בן חמו למועצת העיר ברשימת המפד"ל[4]. עם הקמתה של מפלגת תמ"י הצטרף אליה ועמד בראש התנועה באשדוד. בבחירות 1983 נבחר מטעמה והתמנה לסגן ראש העיר תחת אריה אזולאי. בהמשך עמד בראש מפלגת ש"ס באשדוד וכיהן כסגנו של ראש העיר צבי צילקר.
בשנת 1987 הקים בן חמו את תנועת קול הלב[5], זכה לשלושה מנדטים ושימש כסגן ראש העיר בפעם השלישית.
המרכז לפיוט ושירה
בשנת 1983 נבחר בן חמו לסגן ראש העיר אשדוד והחל פועל להקמת מרכז עולמי לפיוט ושירה, הוא זכה לברכת הדרך של ראש העיר אריה אזולאי ובשנת 1988 הקים את המוסד במרכז הקהילתי תקוותנו, שם שימש כיו"ר[6]. מיום שהוקם, בן חמו שימש כיו"ר המרכז ולצדו מוטי מלכא מנהל המרכז ולימים מייסד, יחד עם ד"ר יחיאל לסרי, את התזמורת האנדלוסית הישראלית. את תפקיד המנהל הפדגוגי מילא סמי אלמגריבי, פעילות המרכז כללה לימודי פיוט וחזנות, הכשרת חזנים וקוראים בתורה, הקמת מקהלה ווקלית, מיסוד והפעלה של שירת הבקשות.
בשנת 1986 פעל בן חמו, בתמיכתו של שר הדתות ויו"ר תנועת תמ"י אהרון אבוחצירא, שסדרת ״אעירה שחר״ עבור רשות השידור, תצולם בבית הכנסת "היכל דוד" אשדוד[7][8].
פעילותו כנבחר ציבור
בן חמו נבחר לסגן ראש העיר אשדוד שלוש פעמים, וכיהן בתפקיד זה 15 שנה, במשך שנות פעילותו כנבחר ציבור בלט כאדם עם רגישות גבוהה לכל איש ואישה, הוא הנהיג מדיניות של דלת פתוחה וקבע מועדים קבועים לקבלת קהל. אלפי איש נעזרו בו[9]ובמיוחד משפחות קשות יום, קשישים ועולים[10].
כממונה על משאבי אנוש, הוא יזם לא מעט רפורמות ארגוניות. הוא זיהה את התפתחותה של העיר וגיבש מבנה ארגוני שייתן מענה לתושבים, על ידי הגדרת תחומי האחריות וסל שירותים הניתנים במשרדי העירייה. באמצעות הסכמים עם ועד העובדים הוא הסדיר את יחסי העבודה בין ההנהלה לעובדים ויצר תרבות ארגונית חדשה וידידותית. חופשות מרוכזות בחול המועד, ימי גיבוש, תגמול לעובדים וקורסי הכשרה מקצועיים היו מהאבנים הראשונות שהונחו וביססו תרבות חדשה בארגון.
כממונה על הדיור והאיכלוס הוא טיפל במשפחות רבות ועמד לימינם מול משרד השיכון והוועדות הארציות, וכממונה על הכבאות ויו"ר איגוד הכבאות והצלה לישראל אזור אשדוד, הוא הצליח לבסס את אשדוד כמרכז מרחבי של האיגוד ולבנות בעיר בניין ייעודי שהפך לאחת התחנות היפות של איגוד הכבאות בישראל.
חיים אישיים
בן חמו היה נשוי לסימי-שמחה למשפחת אדרי עד פטירתה, לזוג תשעה ילדים, שמם הונצח בכולל "שמחת אליהו", בראשות בנו ר' אברהם. בשנת 1993 נישא בשנית למרים.
קישורים חיצוניים
- בתי הספר היהודיים בקזבלנקה אתר אנו - מוזיאון העם היהודי
- מורשת יהדות מרוקו עברה ותרבותה על כי״ח - אליאנס באתר מורשת יהדות מרוקו
- המרכז לפיוט ושירה אשדוד אודות המרכז
- עצרת התעוררות במלאת שבע שנים לפטירתו בחדרי חרדים 11/1/2012
- אחד עשרה שנה בלעדיו אשדוד נט
- שמו נודע ברבים כאיש של חסד אשדוד אונליין 30/12/2015
- י"ב שנים לפטירת הרב אליהו בן חמו JDN חדשות 22/01/17
- ממשיך את דרכו של סבא - יותם בן חמו סוגר מעגל שני מלכה, כאן דרום חדשות אשדוד 16/11/2018
- דמות ציבורית למופת אביב נחשוני, חרדים באשדוד יב׳ בטבת תשפ״ג
- ח״י שנים לפטירתו דברים שכתב בנו אדי בן חמו
הערות שוליים
- ^ העלייה הבלתי לגאלית ממרוקו - עליה ב׳ מסמך רקע- יהדות מרוקו עליה וקליטה
- ^ ארכיון המדינה רשימת העולים שהגיעו באונייה ת. הרצל
- ^ שבת שירה ופיוט לזכרו בבית הכנסת ״אליהו הנביא״ אותו ייסד, באתר אשדוד נט י"ג שנים להסתלקותו של ר' אליהו בן חמו
- ^ אתר עיריית אשדוד חברי מועצת העיר אשדוד לדורותיהם
- ^ בנו של אליהו בן חמו ממשיך את התנועה שהקים אביו ראיון באתר כיכר השבת
- ^ המרכז לפיוט ושירה אשדוד אודות המרכז לפיוט ושירה
- ^ אעירה שחר - משירת הבקשות של יהדות מרוקו תוכנית מיוחדת בת שני חלקים בערוץ של יצחק יחבס- חלק א
- ^ אעירה שחר - משירת הבקשות של יהדות מרוקוחלק ב
- ^ דמות ציבורית למופת על דמותו של אליהו בן חמו באתר חרדים באשדוד
- ^ על עיקרי עשייתו של הרב אליהו בן חמו אתר אשדוד 10
36122936אליהו בן חמו