אכילה בערב יום הכיפורים
 | |
| תפילה בערב יום כיפור (ציור) | |
| סיבה | שמחה ויום טוב בכפרת יום הכיפורים |
|---|---|
| חוגגים | אכילה,וידוי |
| מתקשר עם | ראש השנה, יום הכיפורים |
| מועד | |
| תאריך | ט' בתשרי |
אכילה בערב יום הכיפורים היא מצוה לאכול בערב יום הכיפורים. חז"ל למדו את הדבר מן הפסוק "בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם", ועל כך דרשו: "כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי."[1]
מקור
מקור המצוה בברייתא שהובאה בתלמוד בבלי במסכת יומא:
תני חייא בר רב מדיפתי: "ועניתם את נפשותיכם בתשעה" (ויקרא, כ"ג, ל"ב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשור מתענין! אלא לומר לך: דכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי
הראשונים נחלקו האם מדובר בדרשה גמורה או באסמכתא, וכדלהלן.
טעמי המצווה
בראשונים נאמרו כמה טעמים בביאור המצוה, וכן בטעם החשבת האכילה כתענית:
- בכדי שיחזק אדם את גופו לקראת הצום, ויוכל להתמקד בתשובה ובתפילה[2]. ומשום שהאכילה היא פעולה משלימה לתענית ולמטרתה, היא שקולה אליה.[3]
- לאות שמחה על כפרת העוונות ביום הכיפורים[4] או כהשלמה לסעודת יום טוב של יום הכפורים[5]. והטעם שנחשבת האכילה לתענית ביאר הרמ"ק, שמצווה שלא נעשית בשמחה אינה רצויה לפני הקב"ה, ומשום שעל ידי האכילה והשמחה בערב יום הכיפורים התענית רצויה, נקראת האכילה על שמה.[6]
- בכדי להקשות על התענית למחרת, משום שהתענית קשה יותר כשקדמה לה אכילה מרובה, ולפיכך היא עצמה נחשבת לתענית[7].
תוקפה
בתוקפה של המצוה נחלקו ראשונים:
- יש שכתבו שהיא מצוה מן התורה, ולדעתם הלימוד מהפסוק הוא דרשה גמורה[8].
- ויש שנקטו שדרשה זו היא רק אסמכתא, והמצוה היא מדרבנן[9].
- ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים שהשמיטו דין זה, שלדעתם אין מצוה כלל לאכול בערב יום הכיפורים[10] .
אמנם, אף אחד ממוני המצוות לא מנה את המצוה בין תרי"ג מצוות, משום שהיא כלולה במצוות תענית ביום הכיפורים.
בלילה
נחלקו האחרונים האם המצוה לאכול נוהגת גם בליל ערב יום הכיפורים: לדעת הגר"א, אין מצות אכילה בלילה אלא רק ביום[11], ויש מן האחרונים שכתבו שאף בלילה מצוה לאכול, בדומה לכל מועדי ישראל שמתחילים מהלילה[12].
החייבים במצוה
נשים
כתבו האחרונים שאף נשים חייבות במצווה, שאף עליהן מוטל לחזק גופן לקראת התענית, או כפי שחייבות בסעודת יום טוב[13]. אולם יש מי שהסתפק בזה[14].
מי שאינו מתענה
נחלקו האחרונים האם אף חולה וקטן שאינם מתענים ביום הכיפורים חייבים במצווה. יש שכתבו שכיוון שמצוות האכילה היא בכדי לחזק את גופו[15], מי שאינו מתענה פטור מאכילה בערב היום[16] ויש שכתבו שגם הם חייבים במצווה, משום שלא דורשים טעמא דקרא[17].
דיני המצוה
שיעור האכילה
לפי דברי חלק מן הראשונים שהמצווה היא השלמה של סעודת יום טוב, שיעור האכילה יהיה כזית כשאר סעודות מצוה אולם כאן יוצא ידי חובה אף אם לא אכל לחם.[18] המנחת חינוך מנגיד את מצוות האכילה למצוות עינוי ואיסור אכילה ביום הכיפורים, ועל פי זה החובה היא לאכול ככותבת ואין צורך באכילת פת.[19] ויש אומרים, שבכל אכילה מועטת מקיימים המצוה, ואין חייבים לאכול דווקא ככותבת.[20].
מסופר על המהרי"ל דיסקין שנהג לאכול צימוקים במשך כל היום, כדי לא להפסיק ממצוות האכילה[21].
שתייה
יש אומרים שיש מצוה גם בשתייה.[22] ויש שלמדו מדברי הירושלמי[23] שמצוה לשתות יין בערב יום כיפור[24].
תענית חלום
אסור להתענות בערב יום הכיפורים אפילו תענית חלום.[25] אכן אם מתיירא לנפשו ורוצה להתענות, יתענה עד סעודה המפסקת, מפני שמעיקר הדין מספיק כשיאכל פעם אחת בסעודה המפסקת.[26] ואם אינו מתענה בערב יום הכיפורים כלל, טוב שיתענה איזה יום אחר יום הכיפורים.
נדר
מי שנדר שלא לאכול בשר חוץ מיום טוב, מותר לו לאכול בשר בערב יום כיפור, מפני שבלשון בני אדם ערב יום הכיפורים נקרא יום טוב. ומותר לו לאכול בשר בין בסעודה המפסקת, ובין במשך היום אבל בלילה של ערב יום כיפור אסור.[27]
הנוהֵג לא לאכול בשר
מי שנוהג שלא לאכול בשר בכל ימות החול כי אם ביום שאין אומרים בו תחנון, מותר לאכול בשר אפילו בליל ערב יום הכיפורים וכל שכן ביום. אולם במקומות שמרבים בסליחות, משום שאינם מחשיבים את הלילה כיום טוב, אין לאכול בשר בלילה[28]. ואפילו במקום שאין מרבים בו בסליחות לא יאכל בשר קודם צאת הכוכבים של ליל ערב יום כיפור אף על פי שהתפלל ערבית מבעוד יום לפי שאין חושבין ליו"ט אלא לילה ממש[29] שהרי אומרים תחנון אחר תפלת המנחה של ח' תשרי[30].
הערות שוליים
- ^ מסכת יומא דף פא דף ב, בשם חייא בר רב מדפתי
- ^ רבינו יונה מגירונדי, שערי תשובה, שער ד' אות י'; ריטב"א, ראש השנה דף ט' עמוד א'; פסקי הרא"ש, מסכת יומא, פרק ח' סימן כ"ב; בית הבחירה למאירי, פסחים ס"ו עמוד ב'.
- ^ רבי מנחם המאירי, חיבור התשובה, עמ' 440, בהוצאת אברהם סופר, ירושלים תש"י.
- ^ רבינו יונה מגירונדי, שערי תשובה, שער ד' אות ח'; תוספות, מסכת כתובות, דף ה' עמוד א'; אור זרוע, הלכות יום הכיפורים, סימן רע"ז; המרדכי, מסכת יומא סימן תשצ"ג.
- ^ רבינו יונה מגירונדי, שערי תשובה, שער ד' אות ט'; ר"ן, על מסכת נדרים, דף ס"ב .
- ^ רבי משה קורדוברו, פירוש עבודת יום הכפורים, באתר היברובוקס
- ^ ראו מסכת תענית, דף כ"ו עמוד א'. פסקי הרי"ד, יומא פ"ב עמוד א'
- ^ מגיד משנה ורדב"ז, על הלכות שביתת עשור, פרק א', הלכה ו'.
- ^ כסף משנה, על הלכות שביתת עשור, פרק א', הלכה ו'; שו"ת הרדב"ז חלק ה', סימן א'תפ"ו, באתר היברובוקס, בדעת הרי"ף.
- ^ ערוך השולחן, אורח חיים סימן תרד סעיף ח', בדעת הסמ"ג, הרי"ף והרמב"ם.
- ^ ביאור הגר"א, על אורח חיים, סימן תר"ד, סעיף ב', ראה בדבריו שלמד כן מדברי רש"י, מסכת כתובות, דף ה' עמוד א'.
- ^ רבי אברהם דוד מבוטשאטש, אשל אברהם,, סימן תר"ד סעיף א', באתר היברובוקס.
- ^ מהרי"ל, הלכות יוה"כ סימן ט; רבי אברהם שמואל בנימין סופר, כתב סופר חלק אורח חיים סימן קי"ב, באתר היברובוקס; שו"ת תורה לשמה, סימן קס"ב.
- ^ רבי עקיבא איגר, שו"ת רבי עקיבא איגר חלק א, סימן ט"ז, באתר היברובוקס, ורש"ש סוכה כ"ח עמוד א'.
- ^ מרבית האחרונים נקטו כך כעיקר הטעם.
- ^ הנצי"ב מוולוז'ין, עמק שאלה שאילתא קס"ז, וכן צידד אברהם שמואל בנימין סופר, כתב סופר חלק אורח חיים, באתר היברובוקס, ראו בדבריו שכתב שאשה שאינה מתענה בודאי פטורה.
- ^ רבי חיים חזקיהו מדיני שדי חמד, מערכת יום הכיפורים, אות ג'; רבי עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק א' אורח חיים סימן ל"ז אות י"ג.
- ^ רבי חיים חזקיה מדיני, שדי חמד מערכת יום הכיפורים, סימן ג'; תשובות והנהגות, ה, קפז.
- ^ מנחת חינוך מצוה שי"ג אות ט', שו"ת מים חיים ח"ב סימן ל"ט, ומשנה שכיר ח"ב או"ח סימן קס"ח אות ט'.
- ^ שו"ת כתב סופר או"ח סימן קי"ד.
- ^ קובץ מה טובו אהליך יעקב - ג, ג, באתר אוצר החכמה
- ^ שו"ת שיח יצחק סימן ר"צ, על פי הלכות גדולות סימן י"ג הלכות יוהכ"פ. ועל פי דברי הגמרא המפורשים שהובאו למעלה: "כל האוכל ושותה וכו'.
- ^ מסכת תרומות פ"ח ה"ג.
- ^ רבי יוסף ענגיל, גליוני הש"ס, כללים היוצאים מהירושלמי חלק ג' אות נ"א.
- ^ הרמ"א שם משם המהרי"ל
- ^ משנה ברורה שם
- ^ משנה ברורה אורח חיים · תרד · א
- ^ של"ה ריש מסכת יומא (רכז, ב) ד"ה וענין ליל. מ"א סק"א.
- ^ מ"א שם.
- ^ לבוש סי' קלא ס"ו. של"ה שם. מ"א שם. וכ"ה בסידור (לפני למנצח).
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.