סעודת מצווה
סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם. סעודת מצווה מיוחדת בכך שמותר לאכול בה בשר ולשתות יין גם בימים שאסור לעשות כן (כתשעת הימים), ואף בתענית בכורות מותר לבכורים לסעוד בה. כמו כן מותר לערוך סעודת מצווה גם בבית כנסת, למרות שעריכת סעודה רגילה אסורה בו משום כבודו.
מהי סעודת מצווה
ישנן סעודות מצווה הנובעות מקדושת היום והמצווה לאכול בו. כמו שלושת סעודות שבת ושני סעודות יום טוב, סעודה מפסקת בערב יום הכיפורים או סעודת פורים, שמצוות היום היא האכילה, בסעודות אלו יש חובה על כל אדם לאכול בהם כזית לחם. יוצא מהכלל הזה היא סעודת ראש חודש, שנחשבת לסעודת מצווה ותלויה בזמן ואין חיוב הלכתי מעיקר הדין לאכלה. סעודה שעושים בימי חג החנוכה קובע הרמ"א, שנחשב סעודת מצוה, אם אומרים בהם זמירות ומשבחים את ד'[1]
לעומתן ישנן סעודות מצווה הנערכות לרגל אירוע של מצווה, סעודת ברית מילה, סעודת נישואין ושבע ברכות, או סעודת סיום מסכת, ובר מצווה שאז האכילה היא בגדר רשות.
מהרש"ל[2] הגדיר את הסעודות הנחשבות כסעודות מצווה - "דכל סעודה שאדם עושה שלא בדרך מריעות ושמחה אלא כדי ליתן שבח והודיה למקום או כדי לפרסם הנס הוי סעודת מצוה".
בת כהן לכהן
בגמרא מובא שסעודת נישואין של בת כהן לישראל אינה בכלל סעודת מצווה, ואילו בישראל שהוא תלמיד חכם אכן הסעודה מוגדרת כסעודה מצווה. הבן איש חי מזהה את ריח הרע של החלבנה עם הכתוב בגמרא כי נישואי בת כהן עם זר אינה בכלל סעודת מצווה.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"ע, סעיף ב'
- ^ בבא קמא דף פ עמוד א.
- ^ בן יהוידע למסכת פסחים, דף מט עמוד א
.png){kind=small}
26349335סעודת מצווה