איסור הסתכלות בפני רשע
| מקרא | ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק א', ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י', ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק י"ד, ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק ט', ספר משלי, פרק י"ח, פסוק ה' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת מגילה, דף כ"ח עמוד א' |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, חושן משפט, סימן י"ז, סעיף י' |
איסור להסתכל בפני רשע הוא איסור המופיע בדברי חז"ל שלא להביט בפני רשע. האיסור לא הובא להלכה על ידי גדולי הפוסקים ועל כן יש סוברים שהוא רק מידת חסידות.
מקור האיסור
בתלמוד בבלי במסכת מגילה נאמר: ”אמר רבי יוחנן אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע”[1].
בגמרא הובאו שלושה מקורות לאיסור; רבי יוחנן למד זאת מהכתוב במלכים שאמר אלישע ליהורם: "לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך"[2]. רבי אלעזר הוכיח מהפסוק בבראשית: "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות"[3], והסביר שיצחק נהיה עיוור מכיוון שהסתכל בפני עשו הרשע. ורבא למד זאת מהכתוב במשלי: "שאת פני רשע לא טוב"[4].
רבי יהודה החסיד מביא לכך רמז בפסוק שבדברי יעקב לעשו: "כי על כן ראיתי פניך כראות פני א-להים"[5] - כשם שאסור להביט באלהים אחרים, כלומר בעבודה זרה, כך אסור להביט בפני רשע[6].
רבי יהושע בן קרחה אמר שזכה לאריכות ימים מפני שמימיו לא הסתכל בדמות אדם רשע, וכן השתבח אבוה בר איהי (או מנימין בר איהי) שלא הסתכל בפני גוי[7], וביארו האחרונים שאף על פי שיש בכך איסור[8] אין כל אדם יכולים להיזהר בזה, וזהו שבחם שהקפידו על כך[9]. מאידך, גדולי הפוסקים כמו הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשולחן ערוך, לא הביאו דין זה, ומדברי המאירי משמע שזוהי הנהגת חכמים ולא איסור ממש[10].
טעם האיסור
בשערי תשובה לרבינו יונה מבאר שהאיסור הוא כדי למאוס בחברת הרשע ולהתרחק ממנו[11], וכן כתב הרלב"ג שהטעם כדי לסור מחברת הרשעים ומהבטת פניהם פן ימשכוהו לרוע דרכיהם[12].
המהרש"א אומר שטעם האיסור הוא על פי הפסוק "כי קללת אלוקים תלוי"[13]. הראש יוסף מבאר את דבריו כי האדם נברא בצלם אלוקים, וכשהוא רשע ומסתכלים בו יש בכך זלזול לדיוקן המלך.
עוד פירש המהרש"א, על פי דברי המקובלים על הפסוק "הכרת פניהם ענתה בם", שעל צלם האדם שורה דמות צלמו הרוחני לטוב או לרע כפי מעשיו לצד הטהרה או לצד הטומאה, ואסור להסתכל בצד הטומאה מפני שנאמר "אל תפנו א-ל האלילים". הראש יוסף מבאר את דבריו שהצלם מסטרא אחרא שורה על פניו והמסתכל נחשב כפונה לצלם.
בזוהר חדש נאמר שעיני הרשע גורמים מיתה ולכן אסור להסתכל ברשעים.[14]
פגם הנגרם מההסתכלות
המהר"ל ביאר את הסיבה לכך שהמסתכל ברשע עיניו כהות: ”כי הרשע אין ראוי לו המציאות כלל, כי הוא יוצא מן המציאות אל ההעדר וראוי למות, וכאשר מסתכל בו עיניו מתחברים ודבקים אל ההעדר”.[15]
החתם סופר[16] כתב שאסור להסתכל בפני רשע משום שמושך עליו מטומאתו. דברים דומים כתב הראשית חכמה[17]. החסד לאברהם[18] כתב שצורת הרשע פוגמת בשכל. בספר ראש הגבעה[19] כתב שהמסתכל יוצר פגם בנפשו. כך גם כתב היערות דבש[20]
הצדקת הצדיק[21] ביאר הטעם שאסרו להסתכל בפני אדם רשע, כי בפנים ניכרים 'למבינים' הרהור הלב, כמובא בספר הזוהר[22] שחכמים הכירו באחד שהיתה לו מחשבת עבירה על ידי שהוריקו פניו, וכדרך שנאמר "הכרת פניהם ענתה בם"[23], ועל ידי הראייה נכנסים ההרהורים בליבו של המתבונן.
התורת חיים[24] כתב שהטעם שאסור להסתכל בפני רשע כי גורם לעצמו מדת השכחה על ידי רוח הטומאה שהוא מושך ממנו.
בהלכה
המגן אברהם[25] כתב שאסור רק בדרך הסתכלות והתבוננות בדמותו של הרשע אבל סתם ראייה מותר, ולכן ניתן לברך ברכות הראייה על ראיית גוי או רשע[26], וכן פסק במשנה ברורה[27] שראייה מותרת ואסורה רק הסתכלות ממושכת[28].
בשולחן ערוך נפסק על פי מסכת אבות: לעולם יהיו שני בעלי הדין בעיניו של הדיין כרשעים[29]. וכתב הש"ך שעל פי זה כתב בספר חסידים[30] שאין להסתכל בפני בעלי הדין כשטוענים מפני שאסור להסתכל בפני רשע, ובהגהה מבאר שזה אמור כשיש הכחשה בטענות ביניהם שהם חשודים על שקר וגזל.
הסתכלות בתמונת רשע
הפוסקים נחלקים האם האיסור נאמר גם על הבטה בתמונה של אדם רשע.
דעת רבי ניסים קרליץ על פי דברי המשנה ברורה[31] שאסור להסתכל אף על תמונת רשע או גוי, הרב קרליץ אף יצא נגד עיתונים המדפיסים תמונת רשעים או גויים[32].
מאידך רבי נתן גשטטנר כתב להתיר, כיון שמהשמטת הפוסקים נראה שהדבר אינו איסור אלא מידת חכמים, ועל פי הסבר המהרש"א שרוח הטומאה שורה על פני הרשע, יש לחלק שזה רק בצורתו ממש ולא בתמונה שאין בה חיות. הוא מסייג שזאת בתנאי שהתמונה מוקטנת ושאין בהסתכלות משום נתינת כבוד לרשע[33].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ח עמוד א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק י"ד.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק א'.
- ^ ספר משלי, פרק י"ח, פסוק ה'.
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י'.
- ^ ספר חסידים קע"ח. רבי יהודה החסיד הוא הראשון שמגדיר את הדין כאיסור להסתכל בפני הרשע ולא בכל גופו, וכן הוא מוזכר ברבים מן האחרונים (רבי יעקב חיים סופר והארכת ימים ויחי יעקב סימן ל)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ח עמוד א'
- ^ בספר חרדים מצות לא תעשה מדברי קבלה התלויות בעין אות ז כתב שאסור להסתכל בפני רשע וכל שכן גוי
- ^ טורי אבן ומרומי שדה מגילה כח א
- ^ שו"ת להורות נתן, חלק י סי' כד אות א', באתר היברובוקס
- ^ שערי תשובה שער ג קצג
- ^ רלב"ג על ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק י"ד
- ^ חידושי אגדה מגילה כ"ח א'
- ^ זוהר חדש יתרו אות מא'
- ^ נתיבות עולם ח"ב נתיב הצדק פרק ג ד"ה ובפרק בני העיר
- ^ דרושים ואגדות פר' וישלח ופר' בא
- ^ שער התשובה פרק ה/ו
- ^ מעין ב' נהר לג'
- ^ צוואה עמוד ה'
- ^ ח"א דרוש יב'
- ^ אות ר"ה
- ^ ח"א ק"צ א ע"ה א
- ^ ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק ט'
- ^ תורת חיים על תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ' עמוד א'
- ^ מגן אברהם סימן רכ"ה סק"כ
- ^ מלבד ברכת שהחיינו שהיא ברכה על השמחה בראיית פני חבירו ואינה שייכת ברשע שיש איסור בראייתו (כף החיים סימן רכ"ה ס"ק ח)
- ^ משנה ברורה, סימן רכ"ה, סעיף קטן ל"ג
- ^ בשונה מהסתכלות באשה שאפילו סתם הסתכלות אסורה (ביאור הלכה סימן רכ"ה סעיף י)
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן י"ז, סעיף י'.
- ^ ספר חסידים סימן אלף קד
- ^ שרק סתם ראיה מותר אבל להסתכל ביותר בדמותו של הרשע אסור
- ^ "חוט שני" אבן העזר עמוד מ"א, שער הציון אות לה, באתר היברובוקס.
- ^ שו"ת להורות נתן, חלק י סי' כד אות ז', באתר היברובוקס
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.