אימולה
 | |
| מצודת ספורצה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 אמיליה-רומאניה |
| נפה | בולוניה |
| ראש העיר | דניאלה מנקה |
| שטח | 204.96 קמ"ר |
| גובה | 47 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 69,640 (2015) |
| ‑ צפיפות | 340 נפש לקמ"ר (2014) |
| קואורדינטות | 44°21′30″N 11°42′48″E / 44.358303°N 11.713468°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.imola.bo.it/ | |
אימולה (באיטלקית: Imola) היא עיר וקומונה באזור המטרופולין של העיר בולוניה, העיר ממוקמת על גדות הנהר סנטרנו במחוז אמיליה-רומאניה, שבצפון איטליה. העיר נחשבת באופן מסורתי כשער הכניסה המערבי ההיסטורי לאזור רומאניה.
העיר מפורסמת בזכות מסלול מרוצי המכוניות, האוטודרומו על שם אנזו ודינו פרארי. המסלול אירח בעבר את מרוץ גרנד פרי סן מרינו, כחלק מסבב הפורמולה 1 (המרוץ קרוי על שם הרפובליקה של סן מרינו, הסמוכה לאזור). המסלול התפרסם גם כמקום מותם של איירטון סנה הברזילאי ורולנד רצנברגר האוסטרי, שמצאו את מותם בשתי תאונות נפרדות שאירעו במהלך סוף השבוע של המרוץ בעונת 1994. מותו של סנה, שזכה שלוש פעמים באליפות העולם, היה אירוע שזעזע את הספורט העולמי והוביל להגברת תקני הבטיחות במרוצי מכוניות.
היסטוריה
העיר נקראה בעבר העתיק בשם "פורום קורנלי" על שמו של הקיסר הרומאי לוקיוס קורנליוס סולה, שהקים אותה ב-82 לפנה"ס. העיר הייתה מרכז חקלאות ומסחר שהתפרסמה בקרמיקה שלה.
השם אימולה נזכר לראשונה במאה ה-7 על ידי הלומברדים שהעניקו שם זה למבצר שבה שאותו הרחיבו (נקרא קסטלאצ'ו בהווה), משם השם עבר אל העיר עצמה. לדברי פול דיקון, בשנת 412 הייתה אימולה אתר החתונה של אטהאולף, מלך הויזיגותים, עם גאלא פלקידיה, בתו של הקיסר תיאודוסיוס הגדול.[1] בזמן המלחמה הגותית (535-552), ואחרי פלישת הלומברדים, המקום נשלט לסירוגין על ידי הביזנטים והברברים.
במאות ה-12 וה-13 בתחרות בין האפיפיורים וקיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה", נטתה אימולה בדרך כלל בצד הגיבלינים שתמכו בקיסרים.
בשנים מאוחרות יותר שלטו בעיר אצילים, כגון בית ויסקונטי, שמתקופתם שרדו מספר מצודות בעיר. בבמאה ה-15 נשלטה על ידי בית ספורצה, שהפכו לדוכסים של מילאנו (לומברדיה). בתחילת המאה ה-16 חזרה העיר לשליטת מדינת האפיפיור בראשות האפיפיור יוליוס השני.
בשנת 1797, במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית, הקימו הכוחות המהפכניים הצרפתיים ממשלה זמנית באימולה. בשנת 1799 היא נכבשה על ידי האימפריה האוסטרית; ב-1800 זה היא אוחדה עם הרפובליקה הצ'יזלפינית. לאחר מכן חלקה את גורלו של מחוז רומאניה.
במלחמת העולם השנייה, היוותה אימולה נקודה חשובה במתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה, כשהארמייה השמינית הבריטית תקפה באפריל 1945 את הקו הגותי הגרמני.[2] הכוח שכבש את העיר השתייך לקורפוס הפולני ה-2.
האתרים המרכזיים
- מצודת ספורצה (Sforzesca), נבנתה על ידי גירולמו ריאריו (Girolamo Riario) וקתרינה ספורצה (Caterina Sforza). משמשת כקולנוע וכאקדמיה לפסנתר.
- פלאצו טוצוני (Palazzo Tozzoni), נבנה בין 1726 ו-1738 על ידי האדריכל דומניקו טריפולי (Domenico Trifogli), ומשמש כמוזיאון העירוני לאמנות מאז 1981.
- הקתדרלה (דואומו), המוקדשת לסן קסיאנו (Cassiano di Imola). הוקמה משנת 1187 עד 1271, ושופצה שוב ושוב במאות הבאות, עד השיפוץ הגדול שנערך בשנים 1765–1781. חזית הקתדרלה היא מ-1850.
- מנזר דל'אוסרונזה (Convento dell'Osservanza) לרבות כנסיית סן מיקלה, משנת 1472, ובו סרקופג מ-1496 של לוקרציה לנדריאני, אמה של קתרינה ספורצה.
- האוטודרומו על שם אנזו ודינו פרארי, מסלול מרוצים לספורט מוטורי הנמצא מדרום לעיר. במסלול מתקיימות תחרויות, סיורים וקיים גם מוזיאון באתר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על פי מקורות אחרים הם נישאו בתאריכים אחרים ובאתרים אחרים
- ^ סא"ל מ. גיחון, החי"ל במתקפת האביב 1945 באיטליה, מערכות 166, מרץ 1965