מונטיאק רוזוולט
 מונטיאק רוזוולט
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילים |
| שבט: | מונטיאקים |
| סוג: | מונטיאק |
| מין: | מונטיאק רוזוולט |
| שם מדעי | |
 Muntiacus rooseveltorum
| |
| תחום תפוצה | |
| |
מונטיאק רוזוולט (שם מדעי: Muntiacus rooseveltorum), הוא מין של אייל נדיר בסוג מונטיאק החי בדרום מזרח אסיה. הפרט הראשון הידוע של מין זה הוצג לראשונה במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו בשנת 1929 על ידי משלחת תיאודור-קלי האמריקנית לאסיה בראשות תאודור רוזוולט, הבן, אחיו קרמיט רוזוולט, והזואולוג האמריקני וילפריד הדסון אוסגוד, ובמימונו של ויליאם ואלאנגדיהם קלי. התיאור המדעי הראשון של המונטיאק התרחש בשנת 1932 על ידי הזואולוג של המשלחת - וילפריד אוסגוד, והוא בחר להנציח את האחים רוזוולט בשם המדעי אשר הפך מאוחר יותר גם לשם הרשמי - מונטיאק רוזוולט. המעמד הטקסונומי של מין לא ברור דיו, ויש הסוברים כי הוא מהווה תת-מין של מונטיאק פי. למשך תקופה מסוימת, היו סברות שמונטיאק זה נכחד, אך זיהוי שלו בתצלומים של מצלמות נסתרות ביערות הפריכו זאת.
טקסנומיה ופילוגנטיקה
מונטיאק רוזוולט משויך לסוג מונטיאק הכולל 11 מינים מלבדו, והסוג ממוקם בשבט מונטיאקים שבתת-משפחת איילי העולם הישן. בין המונטיאקים החופפים איתו במידה זו או אחרת ניתן למנות מונטיאק מצוי, מונטיאק פי, מונטיאק העלה, מונטיאק אנאמייט, מונטיאק ענק ומונטיאק פוהאט. הסטטוס הטקסונומי של מונטיאק רוזוולט כבר שנוי במחלוקת במשת 60 שנים, וב-1990, טקסונומים מסוימים סברו שהוא מהווה תת-מין בלבד של מונטיאק פי. עם זאת, ניתוחים גנטיים ב-1999, 2000 ו-2014, וניתוח מורפולוגי משנת 2015, מאשרים את תוקפו של המין. הענף של מונטיאק רוזוולט בתוך העץ הפילוגנטי של המונטיאקים כולל את מונטיאק אנאמייט ומונטיאק העלה ונתמך מבחינה גנטית ומורפולוגית: לשלושת המינים הללו יש מאפיין משותף הבא לידי ביטוי בניבים מפותחים גם אצל הנקבות, וקרניים אשר נושרות באופן תדיר יותר. עדיין לא ברור כמה מונטיאקים במעמד טקסונומי של מין משתייכים לענף הזה, ונכון לשנת 2000 השייכות לענף נקבעת על פי רצפי בסיס של ארבעה גנים; ייתכן שאף המין מונטיאק פוהאט משויך לענף, שכן טרם ידוע על רצפי הבסיס שלו.
מראה
אין מידע רב לגבי המראה של מונטיאק רוזוולט, ועל פי צילומים ממצלמות נסתרות ביערות, נראה שהוא די דומה למונטיאק פי. הגוונים של פרוותו חומים-אפרפרים ולא כתומים כמרבית המונטיאקים, והראש שלו בהיר ואדמדם מעט. האנטומיה והמורפולוגיה שלו זהה למונטיאקים אחרים: מבנה גוף עגלגל ומקושת, רגליים קצרות ודקות, צוואר קצר, וראש משולש. עצמות בולטות על המצח שמהן יוצאות זוג קרניים קטנטנות, ופרווה קצרה ודקה.
תפוצה ובית גידול
טרם ניתן לקבוע בבירור את תפוצת מונטיאק רוזוולט. על פי נתונים שנאספו בהודו-סין (צילומים של מצלמות נסתרות, מציאת גולגולות וראיונות עם המקומיים), המין נפוץ באופן וודאי רק בצפון-מזרח לאוס, בשטח הנופל בתחומי המחוזות: חואופן, לואנג פראבנג ופונגסאלי. הטווח האפשרי והמרבי של תפוצתו, משתרע לפי IUCN לכל אורך צפון וצפון מרכז לאוס (עד לגבול מיאנמר ותאילנד), מרבית צפון וייטנאם, ובדרום סין העממית (מחוזות: יונאן וגואנגשי). נכון ל-2016, טרם ניתן להגיע למסקנה סופית לגבי תפוצתו האמיתית.
בהתחשב בטווח התפוצה הוודאי שלו, מונטיאק רוזוולט מאכלס מספר סוגים של יערות הרריים: יערות גשם טרופיים, יערות עננים, ויערות ירוקי-עד; כל זאת, בגבהים של 2,000-1,000 מטר מעל פני הים ויותר בלאוס, ובאזורים נמוכים יותר בוייטנאם (בעיקר גבעות על פני המדרון המזרחי של רכס אנאמייט ואולי גם ממזרח לנהר האדום). אם המין נפוץ במיאנמר, הוא עשוי להימצא שם בגבהים של 1,250-700 מטר מעל פני הים. הטמפרטורות בתחומי מחייתו - 30-20 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת נעה מ-1,000 עד 4,000 מילימטר לשנה. אין כיום שום מידע לגבי האקולוגיה, הרבייה וההתנהגות שלו, וסביר להניח שהיא זהה למיני המונטיאקים האחרים במידה זו או אחרת.
מצב
מונטיאק רוזוולט מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN כמין חסר נתונים (DD); הסיבה לכך היא חוסר וודאות טקסונומית של מיני המונטיאק ברחבי הודו-סין, אשר מונעת מחוקרי הטבע לקבוע בבירור את התפוצה המדויקת של המין וכן להעריך אוכלוסיות מונטיאקים מאחר שמינם אינו ידוע. המראה הכללי של מונטיאק זה די מזכיר מינים אחרים הנפוצים באזור שלו, ועל כן לא ניתן כמעט לזהותו בצילומים של מצלמות נסתרות מבין מאות התמונות של מינים אחרים. כתוצאה מכך, לא ניתן להעריך בשלב זה את מצבו הספציפי של המין ואת האמצעים הנדרשים לשימורו. רמות הציד הכלליות באזור תפוצתו של מונטיאק רוזוולט גבוהות מאוד, אך טרם ניתן לדעת האם הוא מפגין סובלנות לציד בדומה למונטיאק המצוי, או דווקא פגיע מאוד בגללו. אובדן בית הגידול מהווה כנראה איום באזורים מסוימים, אך רמת ההסתגלות שלו לאזורים הסובלים מחדירה אנושית טרם ידועה.
האיום העיקרי על מונטיאק רוזוולט ככל הנראה הוא הציד. בתוך לאוס ווייטנאם, מתרחש לאורך השנים ציד חסר הבחנה אחר כל סוגי היונקים עבור הסחר המשגשג בשוקי הבשר לאורך הגבול ופנים הארץ. IUCN מעריך, שההגנה הטבעית כיום עבור המין היא הרכב הצמחייה בגושי היער הגדולים; הצמחייה ביערות הטרופיים הללו סבוכה במיוחד, ויחד עם תנאי האקלים הגשומים והלחים, הגישה אל תוך היערות קשה עבור הציידים עד שלא משתלם להעמיק בהם כדי לצוד יונקים. מכיוון שבלוקי יער נמצאים בעיקר על אזורים מחוספסים והרריים, המונטיאקים החיים בהם צפויים להיות מאוימים פחות ממונטיאקים השוכנים באזורים הנמוכים. איום אחר עבור המונטיאק הוא אובדן בית הגידול; קבוצות אתניות רבות בהודו-סין מכניסות להרגל חייהם טיפוח של צמחייה אקזוטית בתחומי היערות המקוריים - בדרך כלל בשל התועלת המסחרית של הגידולים הללו. עלייה בצריכת עצי גומי ושיטה בשוק הסיני, עשויה להשפיע לטווח הרחוק על המונטיאק, שכן אובדן בית הגידול מוביל בהכרח לגישה של המקומיים לאזורים שלא היו נגישים בעבר, ומקל עליהם לצוד את היונקים ששרדו שם במשך שנים רבות.
מכיוון שיש אי בהירות לגבי התפוצה והאוכלוסיות של המין, לא ניתן להקים תוכניות שימור מיוחדות עבורו. על כן, ארגוני השימור מנסים להתמקד בתוכניות שימור כלליות יותר אשר משפיעות בו זמנית על כל היונקים באזור. מאמצים אלו כוללים בעיקר שיפור רמת ההגנה על אזורים מוגנים בהודו-סין, כמו גם איתור אזורים בעלי חשיבות רבה עבור חיות הבר והמלצות עבור רשויות השימור המקומיות להכריז עליהם כאזורים מוגנים. כן ישנו ניסיון לקדם חוקי ציד מחמירים הדורשים מהצייד לזהות תחילה את מין היונק בטרם יצודו, ובמקרה והוא זוהה כמין נפרד, על הצייד להניחו לנפשו. מאמצים אחרים מנסים למנוע שימוש במלכודות ברזל, חפירת בורות נפילה והחזקת כלבי ציד בסביבות היערות שבהם ישנה השערה על קיומם של אוכלוסיות גדולות של יונקים נדירים.
קישורים חיצוניים
- מחקר מפורט של הרשימה האדומה של IUCN על התפוצה, האיומים והשימור של מונטיאק רוזוולט.
- תמונות של מונטיאק רוזוולט ממצלמות נסתרות ביערות הודו-סין
- גילוי מחדש של מונטיאק רוזוולט
הערות שוליים
_doe_and_fawn_(19723516843).jpg)
