מונטיאק אנאמייט
 מונטיאק אנאמייט
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילים |
| שבט: | מונטיאקים |
| סוג: | מונטיאק |
| מין: | מונטיאק אנאמייט |
| שם מדעי | |
 Muntiacus truongsonensis
| |
| תחום תפוצה | |
טווח וודאי
טווח אפשרי
| |
מונטיאק אנאמייט (שם מדעי: Muntiacus truongsonensis; ידוע גם כמונטיאק טרונג-סון או כמונטיאק ננסי), הוא מין של מונטיאק קטן ונדיר החי בדרום מזרח אסיה. הוא התגלה ותואר מדעית בשנת 1997 לצד מספר בעלי חיים נוספים על ידי משלחת משותפת של ההקרן העולמית לשימור חיות הבר והממשלה הוייטנאמית. שמו המדעי truongsonensis מרמז על המקום שבו התגלה - רכס אנאמייט בגבול וייטנאם-לאוס הנקרא גם "הרי טרונג-סון", וזהו גם המקור לשמו הרשמי. בעת גילויו, שרר בלבול נרחב בינו לבין מין אחר מונטיאק רוזוולט הנפוץ אף הוא באזור. בין השניים יש הבדלים חיצוניים ומורפולוגים אשר מזכים אותם במעמד טקסונומי נפרד.
אנטומיה
מונטיאק אנאמייט הוא אחד המינים הקטנים בסוג מונטיאק; הגודל המדויק שלו אינו ידוע, אך ציידים מקומיים טענו שמשקלו עומד על כ-15 קילו. יש לו מבנה גוף קומפקטי ועגלגל, צוואר קצר וראש משולש. רגליים קצרות ומוצקות, אוזניים עגלגלות וקירחות ופרסות חדות. הפרווה שלו בצבע חום בהיר עד כתמתם בהיר, והיא נוטה להיות כהה בפלג הגוף האחורי ובהירה יותר בקדמי; הצבע באופן כללי נוטה להיות חיוור יותר ממונטיאקים אחרים. הרגליים שלו בצבע חום שוקולד עד שחור מפוחם, בעוד שפנים הרגליים בצבע לבן. הגחון, המפשעה, והחזה בצבע לבן, ואחד מסימני ההיכר שלו הוא הגרון הלבנבן-אפרפר שלו. על העורף יש לעיתי כתם שחרחר דהוי. הזנב שלו שטוח ורחב, כאשר הצד העליון כתמתם והצד התחתון לבנבן. למונטיאק אנאמייט יש כתמים לבנים על הברכיים, וטבעות לבנות סביב הפרסות השחורות. בצבעי הפנים בולט היטב ההבדל בין מונטיאק אנאמייט למונטיאקים אחרים: הלחיים וסביב העיניים בצבע כתמתם אפרסק דהוי מאוד, בעוד ששאר חלקי הראש בצבע לבנבן-אפרפר. החרטום וצדדיו בצבע פחם דהוי מאוד, האף שחור-כחלחל והשפתיים לבנות. בדומה לשאר המינים בסוג, למונטיאק אנאמייט יש זוג חריצים שחורים בולטים הנמשכים מהחלק העליון של החרטום עד לקודקוד המצח.
לזכרים יש זוג עצמות ענקיות במצח הנקראות "גבעולים", והן מחופות בפרווה עבה. בקצה העצם צומחת הקרן האמיתית שנראית כקוץ פשוט, והיא מוסתרת לגמרי בפרווה העבה המחפה את ה"גבעולים". צבעם של הגבעולים נבדל בקלות ממינים אחרים: בעוד שאצל מונטיאק מצוי או מונטיאק סיני הגבעולים בצבע אדום-ערמוני, אצל מונטיאק אנאמייט הגבעולים בהירים מאוד, כאשר החלק האחורי והצדדי שלהם לבנבן, ובחזית יש פס צהבהב-קרמי וכתם שחור עבה המתאחד עם החריצים השחורים שבקודקוד המצח. הנקבות חסרות קרניים, אולם מאידך, מונטיאק אנאמייט הוא מין המונטיאק היחיד שהזכרים והנקבות שבו מתאפיינים בניבים באורך זהה. הניבים הללו ארוכים יחסית ובולטים במקצת מהשפה. אין בנמצא תיאור של עופרי מונטיאק אנאמייט, ולא ברור האם הם נולדים מנומרים בדומה לאיילים רבים.
תפוצה וביולוגיה
גבולות התפוצה הברורים של מונטיאק אנאמייט אינם ידועים, בין השאר בשל הבלבול בינו לבין מונטיאק רוזוולט. מונטיאק זה נפוץ בבירור ברמה של הודו-סין לאורך הגבול של וייטנאם ולאוס - בעיקר ברכס אנאמייט. כמו כן ידוע גם שהוא נפוץ ברכס בן הואנג ליין במחוז לאו-קיי בווייטנאם וכן בדרום לאוס. הדיווחים על כך שהוא נפוץ במיאנמר או בתאילנד נובעים מבלבול בינו לבין מונטיאק רוזוולט או מונטיאק פי, והדיווחים על נוכחות שלו בסין העממית נובעים מבלבול בינו לבין מונטיאק שחור או מונטיאק גונגשאן.
בלאוס, מונטיאק אנאמייט נמצא באזורים הרריים וגבוהים למדי (לפחות 1,000 מטר מעל פני הים), בעוד שבוייטנאם, הוא מצוי גם בגבעות נמוכות יותר, במיוחד על המדרון המזרחי של רכס אנאמייט וכנראה גם באזור הצפון מזרחי (ממזרח לנהר האדום). הוא מאכלס יערות טרופיים, יערות עננים, יערות ירוקי-עד וכדומה, אשר התנועה בהם קשה ביותר בשל מחסומי שיחים וצמחים מטפסים שונים; באזורים אלה יש לרוב חופת יער סגורה המחשיכה את קרקע היער ומסייעת למונטיאק להיות מוסווה. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 20–30 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 4,000-1,000 מילימטר לשנה.
הביולוגיה שלו עשויה להיות זהה ברובה למיני המונטיאקים האחרים, אשר בדרך כלל הם בודדים וטריטורילאיים. הוא ניזון מן הסתם מעלים, שיחים, פירות, זרעים ועשבים, ואולי גם מנבילות. הזכרים נאבקים ביניהם באמצעות נעילת קרניים, ובנוסף, משתמשים בניבים כדי לסרוט זה את זה בצוואר ובפנים. הם משמיעים קולות דמויי נביחות אשר משמשים כסימן אזהרה. טורפיהם של מונטיאקי אנאמייט כוללים כנראה את נמר הודו-סין, טיגריס הודו-סיני, דהול, תנין, ועוד. מערכת הרבייה שלהם פוליגמית. ההריון נמשך בין 180 ל-210 ימים לאחריהם נולד עופר יחיד השוהה בסבך בתקופה הראשונה לחייו. האם מטפלת בעופר עד גיל 17 שבועות. תוחלת החיים קצרה בטבע, ועשויה להיות ארוכה בשבי.
מצב
הרשימה האדומה של IUCN לא הצליחה לקבוע את מצב השימור של מונטיאק אנאמייט, ועל כן הוא מסווג כרגע כמין חסר נתונים (DD). הסיבה לכך היא אי היכולת לזהות בבירור את מיני המונטיאקים באזורי ההרים בוייטנאם ולאוס המקשים על קביעת טווח תפוצה מדויק של המין. כתוצאה מכך, אין דרך סבירה לאמוד את מצב המין, שכן אף על פי שרמות הציד גבוהות מאוד באזורים הללו, טרם ידוע האם מונטיאק אנאמייט מסוגל לסבול אותם בדומה למונטיאק המצוי. אובדן בית הגידול מהווה כנראה איום באזורים מסוימים, אך מכיוון שתפוצתו הוודאית אינה ידועה ולא ידוע בבירור האם הוא מצליח לשרוד בסביבה אקולוגית כזאת - לא ניתן לקבוע באמצעות זאת את מצבו. משנת 2008, עד ההערכה המחודשת בשנת 2015, לא התקבל מידע יוצא דופן האמור להצדיק שינוי במעמד השימור של המין. 50 פרטים שתועדו עד היום ו-500 צילומים של מונטיאק אנאמייט שצולמו באמצעות מצלמות נסתרות הפזורות ביערות באזור הודו-סין, מראות כי הוא נפוץ יחסית בוייטנאם ובמיוחד בלאוס. מגמת האוכלוסייה עם זאת, נמצאת בוודאות בירידה.
סביר להניח שהאיום העיקרי על מונטיאקי אנאמייט הוא הציד; איום זה חמור מאוד במדינות הודו-סין ובמיוחד בוייטנאם ולאוס שבהם ניצודים יונקים ללא הבחנה עבור שוקי הבשר המשגשגים - ומוביל להכחדות אזוריות של מרבית בעלי החיים הגדולים. ההגנה הטובה ביותר עבור המונטיאק היא הגנה ממשלית על גושי היער גדולים, אשר הופכים למקום מחבוא מעולה עבור המונטיאקים ומקשים על הציידים לאתרם בעומק הסבך. היות שמונטיאק זה מאכלס אזורים גבוהים ומחוספסים, הוא צפוי להיות מאוים פחות מיונקים יבשתיים אחרים הנמצאים באזורים נמוכים. באזורים נקודתיים ברחבי הודו-סין, הילידים המקומיים נוהגים לכבוש בהדרגה שטחים מהיער על ידי כריתת עצים, נטיעת גידולים אקזוטים או מסחריים - מה שעשוי לצמצם לטווח הארוך את טווח התפוצה של המונטיאק.
אי ידיעת טווח התפוצה האמיתי של המין, מקשים על מאמצי השימור שנדרשים עבורו. המין מצוי ככל הנראה ברוב האזורים המוגנים הנופלים ברכס אנאמייט, וכן באזורים מוגנים ברמות הצפוניות של וייטנאם ולאוס. הפעולה הנחוצה כרגע היא הגנה יעילה על האזורים המוגנים הללו, שכן היא תשפיע בעקיפין על המונטיאק ועל בעלי חיים נדירים אחרים העשויים להימצא בהם. בהנחה שממשלות וייטנאם ולאוס אינן רוצות לאסור לחלוטין את ציד היונקים ביערות ומאידך רוצות להגן על המונטיאק, הן מוכרחות לחוקק חוק שעל הצייד מוטל לזהות תחילה האם היונק מוגן בטרם יצוד אותו, זאת כדי שהמין יוכל להמשיך לשרוד ביערות הודו-סין. אין הערכה לאומדן האוכלוסייה העולמי של מונטיאק אנאמייט.
קישורים חיצוניים
- מחקר מפורט ומקיף של הרשימה האדומה של IUCN על התפוצה, האיומים והשימור של מונטיאק אנאמייט
- תמונות של מונטיאק אנאמייט
הערות שוליים
_doe_and_fawn_(19723516843).jpg)
26980721מונטיאק אנאמייט