בית הקברות הצבאי נחלת יצחק
בית הקברות הצבאי נחלת יצחק הוא בית קברות צבאי השוכן בשכונת נחלת יצחק שבגבול תל אביב וגבעתיים. קבורים בו 1,151 חללי צה"ל,[1] שמרביתם (1,025) נפלו במלחמת העצמאות.
היסטוריה
ערב מלחמת העצמאות שימש בית הקברות האזרחי נחלת יצחק כאתר הקבורה העיקרי של תל אביב ושכנותיה. ראשיתו של בית הקברות הצבאי בחלקות שהקצתה במקום חברה קדישא בחודשים הראשונים של 1948 לשם קבורת אנשי המגן של היישוב, שנפלו במערכה.[2] במהלך המלחמה נקברו במקום מאות חללים, שנפלו בקרבות בתל אביב, ביפו ובאזור המרכז.
בשנים שלאחר תום מלחמת העצמאות הועברו לקבורה במקום באופן יזום על ידי משרד הביטחון מאות חללים נוספים. הם נפלו במערכה בחלקי הארץ השונים – במיוחד בצפון ובדרום – ונקברו בהם בעשרות אתרים.[3] העברתם נעשתה במטרה לצמצם את מספר אתרי הקבורה של חללי המלחמה, במיוחד בקצוות הארץ, ולהקל על תחזוקת קברי החללים. בית הקברות בנחלת יצחק היה לאתר מאסף מרכזי בפעולה זו.[4] קבוצת החללים הגדולה ביותר שהועברה למקום לקבורה הייתה של 87 חללי חטיבת אלכסנדרוני, שנפלו בניסיון הכושל לחיסול כיס פלוג'ה בדצמבר 1948. בנוסף לכך הועברו לקבורה באתר חללים שנקברו במהלך המלחמה במתחם האזרחי של בית הקברות נחלת יצחק. בשל כך היה הוא בראשית שנות החמישים הגדול בין בתי הקברות הצבאיים בישראל.
החלקות הצבאיות הוכרזו כבית קברות צבאי (כלומר כזה המנוהל ומתוחזק על ידי משרד הביטחון) מכוח חוק בתי קברות צבאיים שנחקק ב-1950.[5]
מאז שנת 1951, עת נפתח בית הקברות הצבאי קריית שאול, הובאו לקבורה בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק 20 חללי צה"ל בלבד (האחרונים שבהם ב-1983 וב-2014). שטח הקבורה הפנוי באתר קטן ביותר ולמעשה הוא סגור לקבורה.
מספר החללים הקבורים באתר הוא 1,151, ומבחינה זו הוא בית הקברות הצבאי הרביעי בגודלו בישראל.[6]
בין החללים הקבורים במקום נמנים צבי זיבל, מעוטר עיטור הגבורה, ואורי פרנד, מעוטר עיטור המופת.
בית הקברות
בית הקברות הצבאי מהווה חלק ממתחם בית הקברות נחלת יצחק. הוא ממוקם במערב המתחם ומוקף משלושה עברים בחלקות קבורה אזרחיות ובאנדרטאות להנצחת חללי השואה.
מצויות באתר ארבע חלקות קבורה מלבניות.[7] מעבר רחב מתמשך ממזרח למערב בין שני החלקות הצפוניות ובין שתי החלקות הדרומיות. ממערב לחלקות ממוקמת רחבת הטקס של בית הקברות ובה כותל הזיכרון.
המצבות בבית הקברות בולטות בהשוואה לאתרים מסוגו בישראל בכך שבשלוש מהחלקות מעטות המצבות שלהן מסגרת אבנים ממולאת אדמה שהיא נפרדת לכל אחד מהקברים האישיים, כמקובל. במקום זאת מקיפה מסגרת אבנים אחת את כל קברי החללים שלאורך כל שורה. כריות המצבה האישיות של החללים ממוקמות על גבי מסגרת זו, לאורכה.[8] עיצוב ייחודי זה נבע מהעובדה שקבורת מרבית החללים במקום נעשתה בצפיפות גדולה מהרגיל, עובדה שעוררה בזמנו מורת רוח.[9]
באחת מחלקות הקבורה הצפוניות קבורים בצד החיילים גם אזרחים רבים שניספו במהלך מלחמת העצמאות, ומצבותיהם אינן צבאיות.
עיצוב בית הקברות ומצבותיו נעשה בעיקרו לפי תוכניתו של האדריכל אשר חירם.
קישורים חיצוניים
- בית הקברות, באתר יזכור
הערות שוליים
- ^ הנתון מעודכן לראשית שנת 2023.
- ^ מפרוץ המלחמה ועד אז נקברו חללי המערכה, חיילים ואזרחים, בשתי חלקות (27 ו-28) בתוך בית הקברות האזרחי (רמי יזרעאל, "לתולדותיהם ולאופיים של בתי הקברות הצבאיים בישראל", אריאל, מס' 171–172, אוקטובר 2005, עמ' 83–94, בעמ' 87–88).
- ^ מעוז עזריהו בשיתוף מנשה שני, במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונות, היחידה להנצחת החייל, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון, 2013, עמ' 30.
- ^ אתרים שמהם הועברו חללים לקבורה בנחלת יצחק: בצפון: איילת השחר, אפיקים, הר כנען, חדרה, טבריה, כפר גלעדי, כפר יחזקאל, כפר תבור, משמר העמק, ראש פינה, רמות נפתלי, תל חי, תל יוסף. באזור המרכז: באר טוביה, בן שמן, גדרה, חולדה, נחלת יצחק (אזרחי), נען. בדרום: בית אשל, גת, דורות, כפר דרום, מבטחים, משמר הנגב, נגבה, ניצנים, ניר עם, סדום, עיראק אל מנשייה, צאלים, רוחמה.
- ^ ההכרזה נעשתה רק לאחר שנת 1970 (עזריהו, עמ' 31).
- ^ אחרי הר הרצל, קריית שאול וחיפה.
- ^ מספרי החלקות – 60, 61, 65, 66.
- ^ עזריהו, עמ' 40.
- ^ עזריהו, עמ' 20.
| בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
|
