אהרן דוידי

אהרון דוידי
לידה	1927; תל אביב, ארץ ישראל
פטירה	11 בפברואר 2012 (בגיל 85 בערך)
השתייכות	ההגנה; פלמ"ח; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1944–1972 (כ־28 שנים)
דרגה	תת אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 890; מפקד גדוד 771; מפקד גדוד צנחנים ד'; מפקד חטיבה 80; קצין חי"ר וצנחנים ראשי;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	עיטור העוז
תפקידים אזרחיים
	ראש עמותת "שר-אל"

אהרן דוידי (במרכז), עם אריק שרון (משמאל) ויצחק בן מנחם (גוליבר) מימין, במשטרת חאן-יונס במהלך מבצע אלקיים

הרמטכ"ל, משה דיין, יחד עם לוחמי גדוד 890 של הצנחנים, נובמבר 1955.
עומדים, מימין לשמאל: אל"ם אסף שמחוני, סגן משה עפרון, סרן דני מט, רא"ל משה דיין, סא"ל אריק שרון, סגן מאיר הר-ציון.
יושבים, מימין לשמאל: סרן רפאל איתן, סגן יעקב יעקב, סרן אהרן דוידי.

עמוד הנצחה בגינת אהרון דוידי ברמת גן

אהרן דוידי (1927 – 11 בפברואר 2012) היה תת-אלוף בצה"ל, ממקימי ומפקדי חטיבת הצנחנים, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, ד"ר לגאוגרפיה ומרצה באוניברסיטת תל אביב ומייסד עמותת "שראל".

ביוגרפיה

ראשית דרכו

אהרן דוידי נולד בשנת 1927 בתל אביב לשרה ולוי דוידי (במקור דוידוביץ) שעלו מבסראביה בשנת 1920. אחותו הגדולה הייתה הסופרת רבקה דוידית. הוא למד בבית הספר היסודי תל נורדאו ובבית ספר תיכון חדש בתל אביב, ובגיל 14 החל את פעילותו במסגרת גדודי הנוער של "ההגנה" בתל אביב.

במלחמת העצמאות ולאחריה

החל משנת 1944 שירת כטכנאי אלחוט, היה חבר בחוליה לשיבוש שידורי רדיו של השלטון הבריטי, ובתחילת שנת 1947 עבד במעבדה המרכזית לתיקון מכשירי קשר של ההגנה והפלמ"ח. אחרי פרוץ המאורעות בנובמבר אותה שנה מאס דוידי בתפקידו העורפי והתנדב לפלמ"ח. הוא הוצב לשרת בקיבוץ ניר עם כטכנאי קשר במטה הגדוד השני של הפלמ"ח.

עם הקמת חטיבת הנגב בפיקודו של נחום שריג, התמנה דוידי לסגן קצין קשר חטיבתי ונשלח לקורס הקצינים הרביעי של צה"ל. כצוער השתתף בכיבוש העיר באר שבע במסגרת מבצע יואב. עם שובו לחטיבת הנגב השתתף במבצע חורב ובמבצע עובדה.

בשנת 1949 הצטרף לגדוד 9 בפיקודו של חיים בר-לב ומונה למפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה תחת מוטה גור. בתחילת שנות החמישים התמנה למדריך, ואחר כך כמפקד מחלקה ומפקד פלוגה בבה"ד 1.

בצנחנים

בשנת 1953 הועבר דוידי לצנחנים, והתמנה למפקד פלוגה ב'. בשנתיים הבאות השתתף כמפקד בשורה ארוכה של פעולות תגמול ובהן:

פעולת קיביה
מבצע אלקיים בחאן-יונס
מבצע הר געש באזור ניצנה
מבצע עלי זית בחופה המזרחי של הכנרת
פשיטה על מחנה הלגיון הירדני בעזון - במהלך המבצע קיבל את ההחלטה לנטוש בשטח את הלוחם יצחק ג'יבלי שנפל בשבי.

בשנת 1955 השתתף דוידי במבצע חץ שחור ברצועת עזה. לאחר שמפקד הכוח, סעדיה אלקיים (סופפו) נהרג, פרץ דוידי חשוף לאש, ארגן את הלוחמים והמשיך בהסתערות תוך שינוי כיוון, עד שחוסלה ההתנגדות המצרית.^[1] על תפקודו הוענק לדוידי צל"ש הרמטכ"ל באותה שנה. בשנת 1973 הומר הצל"ש לעיטור העוז.

כשאריאל שרון התמנה למפקד גדוד הצנחנים, הוא מינה את דוידי לסגנו.^[2] בין השנים 1955 ל-1956 פיקד דוידי על שלושה גדודי צנחנים סדירים: גדוד 771 שלחם במבצע עלי זית, גדוד ד' שלחם בקרב המיתלה וגדוד 890 בתקופת פעולות התגמול.

בשנת 1956, אחרי הפיכת כוחות הצנחנים לחטיבה 202 בפיקודו של אריק שרון, המשיך דוידי לפקד על גדוד 890. במבצע קדש פיקד על גדוד ד' שכלל את סיירת הצנחנים, ושתי פלוגות נח"ל 906. הגדוד השתתף בכיבוש המוצבים כונתילה, תמד, נח'ל ובקרב המיתלה בסיני. ב-1957 יצא להשתלמות בצרפת בבית הספר הצבאי "אקול סופריר דה גר". בשנים 1958–1962 הופקד על הקמת גדודי המילואים וחטיבת המילואים הראשונה של הצנחנים – חטיבה 80. באוקטובר 1965 מונה לקצין צנחנים ראשי הראשון.^[3]

בתחילת מלחמת ששת הימים פיקד על יחידה מיוחדת של מפקדת קצ"ר - "כוח אורים" - שהשתתפה בכיבוש שארם א-שייח'. ביום הרביעי למלחמה, כשמח"ט הצנחנים, רפאל איתן, נפצע קשה מפגיעת כדור בראשו, הוזעק דוידי לפקד על חטיבת הצנחנים הסדירה (חטיבה 35)^[4] וכעבור כמה שעות פיקד על כיבוש העיירה קנטרה וגשר פירדאן, שניהם על גדות תעלת סואץ, פעולה שהביאה לסיום הלחימה בחזית זו. ביוני 1968 הוחלף על ידי רפאל איתן ויצא לחופשת לימודים.^[5]

בתחילת שנות השבעים שימש דוידי כיועץ למוסטפא ברזאני במסגרת הסיוע הישראלי למורדים הכורדים בעיראק.

בשנת 1972 פרש דוידי משירות סדיר בצה"ל בדרגת תת-אלוף.

חייו האזרחיים

לאחר שחרורו מצה"ל למד דוידי באקדמיה וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון בתרבות דרום-מזרח אסיה, ושימש כמרצה באוניברסיטת תל אביב בתחום זה.^[6] היה פעיל בתנועת המתנס"ים, בהתיישבות ברמת הגולן ובגופים התנדבותיים. לפני שהתיישב ברמת הגולן, היה דוידי בין מקימי מועצה אזורית הר חברון. ב-1982 הקים סגן-אלוף במיל' מאיר אינדור ביחד עם הרב יהודה חזני את עמותת "שר-אל", שעוסקת בהבאת מתנדבים לצה"ל מחוץ לישראל. דוידי הוזמן לעמוד בראשה.^[7]

בשנת 1978 עמד בראש ועדה לבחינת אבטחת מוסדות החינוך בישראל שהמליצה על אבטחה בידי התלמידים במקום ההורים.^[8]

דוידי התגורר ברמת הגולן וניהל את המתנ"ס בבני יהודה.^[9] בהמשך עבר לרמת גן. היה מזוהה עם הימין הפוליטי^[10] והיה מפעילי גוש אמונים.^[11] במהלך השיחות על הסכם השלום בין ישראל למצרים היה חבר בקבוצה של קצינים בכירים שהתנגדה לוויתורים בסיני.^[12] בשנת 2007 הצטרף, יחד עם מאיר הר-ציון ל"מפלגת התקווה" שבראשה עומד חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד (תת-אלוף במיל').

בשנת 2000 הדליק דוידי משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל כהוקרה על הישגי עמותת שר-אל. ביום ירושלים שבשנת 2010 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.^[13]

אהרן דוידי נפטר בשנת 2012 ונקבר בבית הקברות גבעת השלושה^[14].

הנצחה

על שמו נקרא בית הספר היסודי בשכונת אגמים בנתניה שנפתח בשנת 2013.
על שמו נקרא בית הספר "עתיד" ברמת גן.
בשיכון הצנחנים ברמת גן הוקמה לזכרו "גינת אהרון דוידי".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אהרן דוידי בוויקישיתוף

אהרן דוידי, באתר הפלמ"ח
אהרן דוידי קורות חיים ואלבום תמונות באתר הצנחנים
עיטור העוז שהוענק לאהרן דוידי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
הצל"ש של דוידי באתר הגבורה ובאתר הצנחנים בעשור הראשון
עמותת "שר-אל"
מבצע העלאת מתנדבים, במסגרת פעילות עמותת שר אל,ב"ניצוחו" של תא"ל אהרון דווידי יו"ר העמותה, בערוץ היו-טיוב של ארכיון צה"ל
מתן גלין, ‏נפטר תא"ל (במיל') אהרון דוידי, ממקימי חטיבת הצנחנים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בפברואר 2012
אחיקם משה דוד, נפטר אהרון דוידי, ממקימי חטיבת הצנחנים, באתר nrg‏, 12 בפברואר 2012
אביאל מגנזי, "אהרון דוידי היה איש גדול, מנהיג, אבא של כולנו", באתר ynet, 12 בפברואר 2012
אמיר אורן, אהרון דוידי, מהנערצים במפקדי הצנחנים, הלך לעולמו בגיל 84, באתר הארץ, 12 בפברואר 2012
אריה אלדד, ‏חייל, מפקד ומורה. אהרון דוידי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 בפברואר 2012‏
חגי הוברמן, ‏אגדה עם כנפיים, באתר בשבע - ערוץ 7, 16 בפברואר 2012

הערות שוליים

^ עוזי עילם, קשת עילם, ידיעות ספרים, 2009, עמודים 35-36.
^ אריק, דבר, 16 במאי 1969
^ אל"מ אהרון דוידי: קצין צנחנים ראשי, מעריב, 3 באוקטובר 1965
^ ש. עין, הצנחנים של רפול ראשונים במתלה ובתעלה, דבר, 28 ביוני 1968
^ אל"מ ר. איתן - קצין צנחנים ראשי, דבר, 24 ביוני 1968
^ אמיר אורן, צה"ל שמר על הערכים, דבר, 22 באפריל 1977; המשך
^ פרוייקט ירחמיאל, מעריב, 17 בדצמבר 1982
תוקם מועצה ציבורית למבצע, דבר, 17 בינואר 1983
^ ועדת דוידי מבקשת המלצות, דבר, 24 באפריל 1978
האם ייטיבו התלמידים לשמור, מעריב, 16 בינואר 1979
^ יהודי התפוצות יקראו למילואים, מעריב, 17 בדצמבר 1982
^ מנחם שמואל, אם לא נעמוד בקונייטרה מי יערוב שנעמוד בירושלים, מעריב, 20 במאי 1974
^ דני רובינשטיין, מה מריץ את גוש אמונים?, דבר, 5 בדצמבר 1975
^ יוסף חריף, קצינים בכירים (מיל.) דנו עם בגין נגד ויתורים בסיני, מעריב, 3 באוגוסט 1978
^ עוזי ברוך, הוכרזו שמות הזוכים בפרס מוסקוביץ', באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2010
^ תא"ל דוידי הובא למנוחות: "סידר עניינים תחת אש", באתר ynet, 13 בפברואר 2012

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

[1] עוזי עילם, קשת עילם, ידיעות ספרים, 2009, עמודים 35-36.

[2] אריק, דבר, 16 במאי 1969

[3] אל"מ אהרון דוידי: קצין צנחנים ראשי, מעריב, 3 באוקטובר 1965

[4] ש. עין, הצנחנים של רפול ראשונים במתלה ובתעלה, דבר, 28 ביוני 1968

[5] אל"מ ר. איתן - קצין צנחנים ראשי, דבר, 24 ביוני 1968

[6] אמיר אורן, צה"ל שמר על הערכים, דבר, 22 באפריל 1977; המשך

[7] פרוייקט ירחמיאל, מעריב, 17 בדצמבר 1982
תוקם מועצה ציבורית למבצע, דבר, 17 בינואר 1983

[8] ועדת דוידי מבקשת המלצות, דבר, 24 באפריל 1978
האם ייטיבו התלמידים לשמור, מעריב, 16 בינואר 1979

[9] יהודי התפוצות יקראו למילואים, מעריב, 17 בדצמבר 1982

[10] מנחם שמואל, אם לא נעמוד בקונייטרה מי יערוב שנעמוד בירושלים, מעריב, 20 במאי 1974

[11] דני רובינשטיין, מה מריץ את גוש אמונים?, דבר, 5 בדצמבר 1975

[12] יוסף חריף, קצינים בכירים (מיל.) דנו עם בגין נגד ויתורים בסיני, מעריב, 3 באוגוסט 1978

[13] עוזי ברוך, הוכרזו שמות הזוכים בפרס מוסקוביץ', באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2010

[14] תא"ל דוידי הובא למנוחות: "סידר עניינים תחת אש", באתר ynet, 13 בפברואר 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

אהרן דוידי

תוכן עניינים