גשר פירדאן
 | |
| גשר פירדאן במצב פתוח | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| שימוש | רכבת וכלי רכב |
| מיקום | תעלת סואץ, מצרים |
| קואורדינטות | 30°39′25.8″N 32°20′1.4″E / 30.657167°N 32.333722°E |
| מידע על ההקמה | |
| מבנה | גשר מסתובב נפתח |
| חומרים | פלדה |
| תקופת הבנייה | ? – 2001-1997 |
| מידות | |
| אורך | 640 מטר |
| גובה | 60 מטר |
| מִפְתָּח מרבי | 340 מטר |
גשר פירדאן (בערבית: كوبري الفردان תעתיק מדויק: כוברי אלפרדאן) הוא גשר מסתובב נפתח, הבנוי על גדות תעלת סואץ שבמצרים ומחבר את חצי האי סיני במזרח עם רצועת החיץ החקלאי הסמוכה לאסמאעיליה במערב. גשר פירדאן הוא גשר המתכת המסתובב הארוך בעולם.[1] הגשר נפתח מחדש ב-14 בנובמבר 2001 והוא כולל מסילת ברזל ומשני צידיה נתיבי תנועה לרכב ברוחב של 3 מטר כל אחד. אורך הגשר הוא 640 מטר, רוחבו – 12.60 מטר וגובהו - 60 מטר. הגשר בנוי משתי זרועות ענק הנעות על צירים המצויים בסמוך למרכז הזרועות, אחת על כל גדה. אורכן של הזרועות הוא 320 מטר: 170 מטר בצד הגשר ו-150 מ' בצד היבשה, והן סובבות על צירן בזווית בת 90 מעלות.
סיום בניית תעלת סואץ החדשה ב-2015 קטעה את מסילת הרכבת לסיני מזרחית לגשר הקיים ונכון לשנת 2020 גשר נוסף מעל תעלת סואץ החדשה בתצורה זהה לגשר הקיים נמצא בהליכי בנייה מזרחית לו כדי לחדש את שירות הרכבות לסיני.
גשר פירדאן הראשון נבנה ב-1920 על ידי השלטון הבריטי במצרים והגשר העומד כיום הוא החמישי שהוקם באותו אתר. במלחמת יום הכיפורים ניטשו באזור הגשר קרבות קשים.
גשרי פירדאן לאורך המאה ה-20
גשר פירדאן הראשון נבנה ב-1920 על ידי השלטון הבריטי במצרים. אורך הגשר היה 146 מטרים. ב-1943 נבנה גשר שני באורך 151 מטר. באותה עת היה רוחב התעלה באתר הגשר 120 מטר. ב-1952 החליף גשר חדש את הגשר הקודם. רוחב התעלה באתר הגשר היה 126 מטר ואורך הגשר של 1952 היה 210 מטר. גשר זה נהרס ב-1956 וחדל לפעול. ב-1962 הוקם גשר חדש. רוחב התעלה היה באותה עת 181 מטר ואורך הגשר 218 מטר. גשר זה פעל עד 1967 ופסק לפעול עם הפסקת השיט בתעלת סואץ בעקבות מלחמת ששת הימים וכיבוש סיני על ידי ישראל.[2]
גשר פירדאן החדש
הגשר תוכנן ונבנה על ידי קונסורציום של חברות מגרמניה, בלגיה ומצרים. את התכנון עשתה חברת ההנדסה הגרמנית וייר (Weyer). בניית הגשר, המצוי 12 קילומטר מצפון לאיסמעיליה, החלה בנובמבר 1997 ובנייתו הושלמה ב-2001. הוא נחנך בנובמבר 2001 במעמד נשיא מצרים באותה עת, חוסני מובארכ ובהיותו קו מסילת הברזל היחידי המחבר את חצי האי סיני אל שאר חלקי מצרים, היווה נדבך חשוב בתוכנית המצרית לפיתוח החקלאי והתעשייתי של סיני. לגשר גם משמעות גאוגרפית שכן הוא מחבר בין שתי יבשות: אפריקה ואסיה (יחד עם "גשר השלום" המצוי ליד קנטרה ומחבר גם הוא את שתי היבשות). מהגדה המזרחית של התעלה ממשיכה מסילת הברזל צפונה עוד כ-50 קילומטר ומשם היא פונה מזרחה לעיירה ביר אל-עבד שבצפון-מערב סיני. בנוסף, למסילה שלוחה המסתיימת במסוף המזרחי של נמל פורט סעיד. עד למלחמת ההתשה המסילה המשיכה מביר אל עבד לאורך צפון סיני – דרך אל עריש עד לרפיח (ומשם דרך רצועת עזה ומעבר ארז לאשקלון). משני צידי הגשר הוכשרו מגרשי חנייה המיועדים להמתנת הרכבים לשעות פתיחת הגשר לתנועה.[3] הגשר נפתח לתנועת רכבות ורכבים פעמיים ביום; שעתיים בבוקר ושעתיים בלילה. תזוזת הגשר עד איחוד צדדיו נמשכת כ-20 דקות. עלות בניית הגשר הסתכמה ב-380 מיליון לירות מצריות.[4]
סיום בניית תעלת סואץ החדשה ב-2015 קטעה את מסילת הרכבת לסיני מזרחית לגשר הקיים ובכך הפכה אותו לחסר תועלת. בנוסף, מסילת הרכבת בסיני הוזנחה במקומות שונים בחצי האי. בשנת 2020 החלו המצרים בבניית גשר באותו מתכונת כמו הגשר הקיים מעל תעלת סואץ החדשה ובכוונתם להשמיש מחדש את מסילת הרכבת בסיני, בתחילה עד פורט סעיד וביר אל-עבד, ובעתיד עד אל עריש.
הגשר במלחמות ישראל-מצרים
מלחמת סיני
במהלך מלחמת סיני הופצץ גשר פירדאן על ידי מטוסים של חיל האוויר הבריטי כחלק ממבצע מוסקטר ונהרס.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים היה הגשר נקודת המפגש של שני טורים של צה"ל שהגיעו אליו עם השלמת כיבוש חצי האי סיני. הכוח הצפוני של אוגדה 84 הגיע אל הגשר מצפון (מכיוון קנטרה) ב-8 ביוני ואילו כוח אחר של אוגדה 84 הגיע ממזרח, מכיוון ביר גפגפה (מאוחר יותר - רפידים) וטסה.[5][6] לטענת המצרים, פוצץ הגשר על ידי אחמד חמדי, קצין הנדסה מצרי שהתפרסם כאחד מגיבורי הצליחה המצרית במלחמת יום הכיפורים ועל שמו מנהרת אחמד חמדי העוברת מתחת לתעלת סואץ, בסמוך לעיר סואץ.
מלחמת ההתשה
במסגרת קו ברלב הקים צה"ל שני מעוזים בסמוך לגשר פירדאן. מעוז "חיזיון" - מצפון לגשר ומעוז "פורקן" מספר קילומטרים מדרום לגשר, מול חלקה הצפוני של איסמעיליה.
בסוף מלחמת ההתשה, דקות לפני הפסקת האש, הופצץ הגשר על ידי מטוסי חיל האוויר.
מלחמת יום הכיפורים
לפני פרוץ המלחמה, ב-6 באוקטובר 1973, נערכה הדיוויזיה השנייה של צבא מצרים (דיוויזיית חי"ר) מול גזרת גשר פירדאן. הדיוויזיה השתייכה לארמייה השנייה ותוגברה בחטיבה 24 מדיוויזיה 23 וב-2 גדודי קומנדו. במעוז "חיזיון" היו 21 חיילים ובמעוז "פורקן" 33 חיילים; רובם, אנשי גדוד 68 של חטיבת המילואים הירושלמית. למעוזים לא צורפו מחלקות טנקים כפי שהיה בחלק ממעוזי קו ברלב.[7]
במקביל להסתערות חיל הרגלים המצרי על מעוזי קו ברלב, לאחר חציית התעלה, הצליח חיל ההנדסה המצרי לבנות בסמוך לגשר פירדאן גשר צף. הגשר היה בעל יכולת נשיאה של 60 טון והושלם ביום המלחמה הראשון בשעה 20:35.[8] שני המעוזים הותקפו באש ארטילרית ובהסתערות של חיל רגלים מצרי.
בליל שבין 6 ו-7 באוקטובר נעו שתי פלוגות טנקים של חטיבה 14 הישראלית כדי לחלץ את אנשי מעוזי "חיזיון" ו"פורקן". שתי הפלוגות עלו על מארבי נ"ט ונסוגו לאחר שספגו אבדות כבדות.[9] במקביל, החל חיל האוויר הישראלי לבצע גיחות הפצצה על הגשרים שהקימו המצרים לאורך כל תעלת סואץ ובהם גם על הגשר באזור פירדאן.[10]
במתקפת הנגד של 8 באוקטובר תקפו כוחות מאוגדה 162 את אזור הגשר. בהתקפה הראשונה הצליחו להגיע הטנקים הישראלים עד כ-150 מטר מקו המים, בסמוך לגשר, אך נקלעו למארב נ"ט של טילי סאגר ורקטות RPG ונסוגו תוך ספיגת אבדות כבדות. ניסיון ישראלי שני, שנערך אחר הצהריים באותו יום, נחל גם הוא כישלון מוחץ. גדוד השריון הישראלי ספג אבדות קשות ומפקדו, אסף יגורי נלקח בשבי.
מעוז "חיזיון" נכבש על ידי המצרים ב-09:00 בבוקר 9 באוקטובר ונהרגו בו 13 חיילי צה"ל ונשבו 8. מעוז פורקן הצליח להתפנות בשעה 02:30 ב-9 באוקטובר וכל חייליו נחלצו.[8][11]
בקרב השריון של ה-14 באוקטובר, בו תקפו המצרים את קו ההגנה הישראלי, נותרה דיוויזיה 2 המצרית בעמדותיה באזור פירדאן בעוד שחטיבת השריון שסופחה אליה, חטיבה 24, היא שהשתתפה בהתקפה ונבלמה על ידי חטיבה 274 הישראלית.
למצרים הייתה במהלך המלחמה תוכנית לבנות בסמוך לגשר פירדאן, גשר עפר קבוע שיוקם במשך 10 ימים, החל ב-18 באוקטובר. חציית התעלה על ידי הישראלים במבצע אבירי לב דחתה את תחילת הביצוע והגשר הושלם רק ב-1 בדצמבר.[12] אזור הגשר נותר בשליטה מצרית עד תום המלחמה וגם לאחר הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים.
קישורים חיצוניים
- גשר פירדאן, אתר משרד המידע המצרי (באנגלית)
- גשר פירדאן - נתונים טכניים, אתר StructuraE (באנגלית)
- תמונות מבניית הגשר(הקישור אינו פעיל), אתר החברה המתכננת, Weyer (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ Al-Firdan Bridge, אנציקלופדיה בריטניקה המקוונת
- ^ El Fardan Bridge, a new pivot that enhances Development in Sinai, משרד המידע המצרי, חורף 2001
- ^ Al-Firdan rises again, אל אהראם, 26 באפריל 2001
- ^ All aboard the peace train , אל אהראם, 27 ביוני 2002
- ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, הוצאת אחיעבר, 1969, עמ' 246
- ^ בנימין זאב וכסלר, מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים: המלחמה בחזית המצרית, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, 2000
- ^ אטלס כרטא, עמ' 69-70
- ^ 8.0 8.1 אטלס כרטא, עמ' 70
- ^ אטלס כרטא, עמ' 72
- ^ תקיפת הגשרים באזור סואץ, באתר חיל האוויר הישראלי, 8 באוקטובר 1973
- ^ אריק בשן, ב-13:50 נרעדה האדמה, עיתון "הקיבוץ", 2 באוקטובר 2003
- ^ סעד אלדין אלשאזלי, חציית התעלה (מערכות: 1987) עמ' 226-227
