אדמות ישי
 | |
| צידה הצפוני של השכונה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חברון |
| תאריך ייסוד | |
אדמות ישי היא שכונה יהודית במרומי תל רומיידה, המהווה חלק מהיישוב היהודי בחברון. השכונה נקראה "אדמות ישי" על שם קבר ישי השוכן בסמוך. בשכונה קיים מבנה ישראלי, "בית רענן" שהוקם לזכר תושב השכונה שנרצח בפיגוע בביתו, מבנה ישן שנקנה מבעליו, ושבעה הקרוונים הניצבים זה על זה בשני מפלסים. הדרך המובילה לשכונה מובילה גם לבית העלמין היהודי העתיק של חברון, השוכן ממערב לה.
היסטוריה
בשנת 1811 רכש הרב חיים ישועה בג'איו (שנודע כ"חיים המצרי" בפי הערבים), ראש קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בחברון, את קרקעות תל-רומיידה בהיקף של 800 דונם, ממשפחת התמימי החברונית (שלפי המסורת המוסלמית קיבלו את כל הר חברון מידי הנביא מוחמד) והעבירן כתרומה לידי הקהילה.
בשנת תרצ"א 1930 כאשר חודש היישוב היהודי בחברון לאחר מאורעות תרפ"ט, הגיעה משפחתו של יעקב עזרא לגור בתל, בבית שכונה "בית עזרא" על שמם.[1] לאחר מאורעות 1936 גרשו הבריטים את כל יהודי חברון, ומשפחת עזרא לבדה המשיכה להתגורר במקום עד כ"ט בנובמבר 1947.[2]
ההתיישבות בשכונה
השכונה הוקמה בשנת ה'תשמ"ד (1984), בה הוצבו בחלקה מספר קרוונים בהם התיישבו משפחות יהודיות.[3]
בערב ראש חודש אלול שנת תשנ"ח (1998) נרצח בביתו תושב המקום, הרב אליהו שלמה רענן, בנו של הרב שלום נתן רענן ונכדו של הראי"ה קוק. לאחר רצח הרב רענן הוקם כולל "אור שלמה", בחדר השינה שבו אירע הרצח. בראש הכולל עומד חתנו של הרב רענן, הרב ישראל שליסל. כיום לומדים בכולל, הצמוד לדירתו של רענן, כ-15 אברכים, בתוכנית הלכה בת חמש שנים שבמהלכן הם ניגשים למבחני הסמכה לרבנות. מפאת הצפיפות בבית המדרש, מתקבל מספר מוגבל של לומדים.
בעקבות הרצח הקים משרד הבינוי והשיכון בשכונה מבנה חדש, שנקרא "בית רענן" על שם הרב רענן שנחנך ב-2005.[4] לצורך הקמת הבניין בוצעה בתל חפירה אריכאלוגית, והמבנה הוקם על גבי קומת עמודים המשאירה את הממצאים פתוחים לציבור. בחול המועד סוכות תשע"ה, נחנך בגגו של הבית "מצפה חברון".[5]
בשכונה מתגוררים פעיל הימין ברוך מרזל וציפי שליסל, מחברת הספר "חברון שוברת שתיקה".
עקב ההגבלות שהוטלו לשם הגנה על השכונה היהודית עזבו פלסטינים רבים את אזור תל רומיידה.[6]
גאון יהודה
בלילה שבין ה-23 ל-24 במרץ 2025 נכנסו קבוצת יהודים למבנה בדרום-מערב שכונת אדמות ישי, אשר נרכש בידי עמותת הרחיבי מקום אוהלך,.[7] בהמשך השבוע נחנך המבנה בטקס רשמי בהשתתפות שרת ההתיישבות,[8] ובמתחם מתגוררות שתי משפחות יהודיות.
הבית נקרא על שם גיבור ישראל יהודה דרור יהלום, תושב חברון שנפל בקרב בלבנון בחג סוכות תשפ"ה. "גאון יהודה" צופה על בית העלמין העתיק בחברון שם נקבר יהודה דרור יהלום[9]'.[10][7]
לפי טענת שלום עכשיו, מדובר בפלישה בלתי חוקית.[11]
סוגיות משפטיות
באזור תל רומיידה מצוי בית הנתון במחלוקת משפטית. בשנת 2005 רכשה חברה בבעלות יהודית את הנכס מערבי בשם האני אלבטש, שהציג את עצמו כבעל הזכויות, ונכנסו למקום משפחות יהודיות. עוד קודם לכן שופץ ככל הנראה הבית בידי יהודים. בהמשך התברר שמסמכי העברת הזכויות שהציג אלבטש מזויפים. במשך שנים התנהלו הליכים משפטיים בין החברה ובין בעלי הנכס, יורשיו של זכרייא בקרי. בשנת 2019 קיבל בית המשפט את עמדת היורשים והורה על פינוי הבית ועל תשלום דמי שימוש ראויים לבעליו, בסך 579,600 ש"ח.[12]
חפירות ארכיאולוגיות
עם הקמת השכנה היהודית אדמות ישי בתל ב-1984, החל אבי עופר מאוניברסיטת תל אביב חפירות בתל,[13] חפירות שנמשכו בשנים תשד"מ-תשמ"ו (1986-1984).[14] בחפירות אלו נחשף לראשונה מערך השכבות בתל. הממצא החשוב שהתגלה בחפירה הזאת היה לוח חרס בכתב יתדות מתקופת הברונזה התיכונה, שהכיל רשימה של בעלי חיים שהובאו לקרבן ולמלך העיר, היה חלק מארכיון חברון הכנענית, והוגדר על ידי פרופסור בנימין מזר כ"ממצא החשוב ביותר בארץ ישראל בעשור האחרון".[14] עופר טען שהתל היה נטוש בתקופת הברונזה המאוחרת, אך בחפירות הבאות בתל נמצאו שרידים גם מתקופה זו[15].
חפירה נוספת נערכה בתל בשנת 1998. לצורך הקמת חדר ביטחון נערכה חפירת הצלה במערב התל, על ידי יובל פלג, קמ"ט ארכאולוגיה במנהל האזרחי, בו נחשפה מערת קבורה שהכילה 53 שלדים (41 מתוכם שלדי ילדים), ומכלול עשיר של ממצאים, מאות כלים ותכשיטים, כולל כלי יבוא, חרוזים, כלי עצם, מטמון כלי ברונזה וחרפושיות שתוארכו לתקופה שמשלהי הברונזה התיכונה ועד לברונזה המאוחרת[15].
בשנת תשנ"ט (1999), בוצעו חפירות נוספות במקום על ידי עמנואל אייזנברג מטעם רשות העתיקות, כחפירות הצלה, לאחר שהוחלט להקים את "בית רענן" עבור תושבי אדמות ישי. בחפירות התגלתה חומת ענק מתקופת הברונזה הקדומה. בנוסף התגלה בית ארבעת המרחבים בו נמצאו חותמות מהטיפוס הידוע כ"חותמות למלך" המיוחסות לתקופת חזקיהו מלך יהודה, עליהם נכתב "למלך חברון" וגתות יין מהתקופה הביזנטית.
מצפה חברון
.JPG)
מצפה חברון הוא אתר תצפית בראש מבנה הממוקם בפסגת תל חברון. מהמצפה נשקף נוף פנורמי של חברון ואתריה, עמק חברון, קריית ארבע, פאתי מדבר יהודה. ביום נאה ניתן לראות את הרי מואב. הכניסה למצפה חופשית כל ימות השנה.
במקום שלטי הסבר, תחנת הדרכה ומזנון. המצפה הוקם על ידי ועד היישוב היהודי בחברון וישיבת שבי חברון והוקדש לעילוי נשמת חיים ודאבריש לזר. חנוכת המצפה התקיימה בחול המועד סוכות ה'תשע"ה (22 באוקטובר 2014).
המצפה ממוקם על גג "בית מנחם" ששימש כבית כנסת של קהילת חב"ד בחברון העתיקה.
בקומת הקרקע של המבנה פועל, נכון ל-2022, כולל אברכים.
גלריית תמונות
-
משמאל לכביש שכונת הקרוונים ומאחוריה "בית מנחם" -
בית האבן, ולצידו גינה בצידה הצפוני של השכונה -
-
קישורים חיצוניים
- חגית רוטנברג, הרבנית חיה רענן - סבתא של חברון, באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2008
- נדב שרגאי, המקום שבו הכל התחיל, באתר וואלה!, 2 באפריל 2010
הערות שוליים
- ↑ ישראל היום, מוסף ישראל השבוע, נדב שרגאי, עמוד 19
- ↑ נדב שרגאי, יוסף עזרא יגיע לבג"ץ עם זיכרונות וקושאן, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2007
- ↑ אריה בנדר, העצני: ההתנחלות הבאה - בתחנה המרכזית בחברון, מעריב, 10 באוגוסט 1984
אהרן דולב, "המקום הכי יהודי עלי אדמות", מעריב, 17 באוגוסט 1984 - ↑ תל רומיידה מכפילה את עצמה, באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2005
- ↑ "מצפה חברון" - אתר תיירות חדש בחברון
- ↑ שגרת כיבוש: התנכלות משותפת של חיילים, שוטרי מג"ב ומתנחלים למשפחה פלסטינית בשכונת תל רומיידה, באתר "בצלם", 25 ביוני 2019
- ^ 7.0 7.1 חנן גרינווד, ישראלים רכשו מבנה בקצה היישוב היהודי בחברון: "נקנה כדת וכדין", באתר ישראל היום, 24 במרץ 2025
- ↑ חנן גרינווד, שבוע לאחר הטענות לכניסה לא חוקית: השרה סטרוק חנכה בית חדש בחברון, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2025
- ↑ חצי שנה לאחר שנפל: בניין שנגאל בחברון נקרא ע"ש הלוחם שנפל עכשיו 14]
- ↑ אלישע בן קימון, מתנחלים נכנסו לבית בחברון, וטוענים: רכשנו כדין מפלסטינים, באתר ynet, 24 במרץ 2025
- ↑
ניר חסון, משפחה מחברון יצאה לארוחת חג, כששבה גילתה שמתנחלים השתלטו על ביתה, באתר הארץ, 24 במרץ 2025
- ↑ ת"א (י-ם) 48162-09-13 חברת טל לבניה והשקעות קרני שומרון בע"מ נ' זכרייא סלים גודה בקרי ואחרים, ניתן ב-12 במרץ 2019
- ↑ אריה בנדר, אבי בעקבות אברהם אבינו, מעריב, 3 בספטמבר 1984
- ^ 14.0 14.1 שאול הון, פרופ' מזר: בתל־רומיידה נחשפה התגלית החשובה בעשור האחרון, מעריב, 14 באוקטובר 1986, המשך
- ^ 15.0 15.1 יובל פלג, קבר מתקופת הברזונה המאוחרת בתל חברון, מחקרי חברון ויהודה דברי הכנס השלישי, מדרשת חברון, תשע"ד 2014, עמ' 11–18
| היישוב היהודי בחברון | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות • בית התקומה • גאון יהודה • | ||||
| אישים ופעילים | נעם ארנון • אייל גלמן • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
| היסטוריה |
| ||||
| אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • תל רומיידה • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה • רחוב השוהדא • מצפה שלהבת | ||||
| מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון | ||||
| שונות | ועדה מוניציפלית חברון • ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה | ||||
אדמות ישי40802410Q18387327