מרים לוינגר
| לידה | אלול ה'תרצ"ז |
|---|---|
| פטירה | י"א בתשרי ה'תשפ"א (בגיל 83) |
| מקום פעילות | חברון |
מרים לוינגר (אלול ה'תרצ"ז, 1937 – י"א בתשרי ה'תשפ"א, 28 בספטמבר 2020) הייתה, יחד עם בעלה, הרב משה לוינגר, ממקימי גוש אמונים וממחדשי היישוב היהודי בחברון.
ביוגרפיה
נולדה בשם מרים ביינהורן כבת הזקונים ברובע הברונקס שבניו יורק. אביה היה חזן בברונקס. למדה בבית ספר התיכון היוקרתי במנהטן האנטר קולג', למדה לנגן בפסנתר ולאחר התלבטות בחרה לוותר על קריירה כמוזיקאית ולעלות ארצה.[1]
למדה סיעוד בבי"ח שערי צדק בירושלים.
למדה אצל הרב צבי יהודה קוק, ובהשפעתו נשארה בארץ למרות לחצים של הוריה לשוב לארצות הברית[2].
פועלה
מלון פארק
בשעות הבוקר של י"ד בניסן תשכ"ח הגיעה משאית למושב נחלים, אספה שם מספר משפחות על ילדיהן הקטנים, והמשיכה דרכה דרומה, לרחובות ולאבן-שמואל, להביא גם משם משפחות. חברון הייתה אז ריקה מיהודים מאז 1929, פרעות תרפ"ט, שבה נרצחו 67 יהודים. לפני שיצאו מנחלים, ביקשה הרבנית לוינגר להעמיס גם את המקרר ומכונת הכביסה.[3]
קבוצת המשפחות הגיעה לחברון וביקשה מפאיז קוואסמה, בעל בית המלון בחברון, לשכור את בית המלון למשך חג הפסח.
כשהגיעו, ניקו והכשירו את המטבח לפסח כדת וכדין, קבעו מזוזות וערכו את ליל הסדר. בראש הסדר היה הרב חיים דרוקמן.
בית הדסה
הייתה מהנשים הראשונות שנכנסו בשנת 1979 לבית הדסה יחד עם קבוצת נשים יהודיות וילדיהן.[4]
הרשעה בפלילים
ב-4 במאי 1994, השתתפה, ביחד עם בעלה, בקטטה בכיכר גרוס שבחברון במסגרתה הכתה באגרופים קצין משטרה, שוטר ואיש מג"ב ואף נשכה את אחד השוטרים. כשניסו השוטרים לעצור אותה - התנגדה למעצר. בגין מעשים אלו הורשעה בתקיפת שוטרים ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונדונה לשלושה חודשי מאסר בפועל ולארבעה חודשי מאסר על תנאי[5][6]. בנוסף, לאחר שביזתה לוינגר את בית המשפט, נשלחה לעשרה ימי מאסר בפועל[7].
קבר רחל
בשלהי שנת 2001, ראש השנה תשס"א, החלו התפרעויות של ערבים בארץ כולה ובעיקר במקומות הקדושים: בירושלים ובהר הבית, בחברון, בקבר יוסף ובקבר רחל, לראשונה, שלושים ושלוש שנה מאז מלחמת ששת הימים, לא הותרה כניסת יהודים אליו ובעקבות המהומות פורסם שאם ציבור גדול ידרוש להגיע למקום על אף המצב, ייפתח קבר רחל לתפילת יהודים.
בעקבות הלחץ הציבורי החלה הדרך להיפתח, בתחילה בצמצום ובקושי רב. פעם ביום הגיע אוטובוס ממוגן ירי את דרכו הלוך וחזור בין מחסום 300 לבין מתחם הקבר. מרים לוינגר הייתה עומדת במחסום, מכבדת את החיילים במיני מתיקה ומחכה לראות שהאוטובוס אכן מגיע. לרוב הוא היה מגיע לאחר שעות ארוכות, וגם כשהגיע היה צריך לדאוג לג'יפ שילווה אותו. לא פעם האוטובוס לא הגיע כלל ורק לאחר סדרה של טלפונים אישיים לחברי כנסת שונים ואישים בעלי השפעה, הגיע האוטובוס.[8]
הנצחה
בנובמבר 2020, כחודשיים לאחר פטירתה של מרים לוינגר, הודיעה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, כי החליטה לקרוא לכביש חדש, שהוחל בעבודות לסלילתו, בין צומת גוש עציון לקריית ארבע, על שם הרב משה והרבנית מרים לוינגר.[9]
חיים אישיים
הייתה נשואה לרב משה לוינגר והתגוררה בחברון. בין ילדיה העיתונאית והסופרת עתיה זר ומלאכי לוינגר.
לקריאה נוספת
- עתיה זר, מבצע משאית, מכון הר ברכה
קישורים חיצוניים
- כתבות בנושא מרים לוינגר, באתר ערוץ 7
- ארנון סגל, מכאן הכול יתחיל, באתר עולם קטן
- ניצן קידר, בני קצובר סופד בשיחה עם ערוץ 7 לרבנית מרים לוינגר ז"ל. "היא דאגה לפרט ולכלל בנחישות ובהתמדה לצד כישרון והכל בסבר פנים יפות"., באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2020
בתאל קולמן, מקור ההשראה של המתנחלת מספר אחת: חלוצי חדרה ויסוד־המעלה, בעיתון מקור ראשון, 4 באוקטובר 2020- שרה העצני, ההולכות בדרך לא זרועה, דעה באתר ישראל היום
הערות שוליים
- ^ יעקב פרידלנד, אשת אמת, באמת: קדיש לרבנית מרים לוינגר, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2020
- ^ משמיע ישועה, עמ' 246
- ^ בשבע 289: כשהרב לוינגר עשה פסח במלון
- ^ מערכת ריבונות, הנשים הסתננו מסולם שהוצב על גב המשאית, באתר ריבונות, 23 במאי 2017
- ^ אדטו עדנה, בית-המשפט השלום בירושלים יגזור היום את דינה של מרים לוינגר. הרבנית לוינגר הורשעה בהכאת קצין ובנשיכת שוטר בחברון, ידיעות אחרונות, 18 בדצמבר 1995
- ^ רע"פ 3889/96 - מרים לוינגר נ' מדינת ישראל
- ^ בש"פ 7252/95 - מרים לוינגר נ' מדינת ישראל
- ^ מאמע רחל מאת חסיה בן זכאי
- ^ כביש לוינגר, 18 בנובמבר 2020, באתר מועצת יש"ע
30672643מרים לוינגר