נעם פדרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נועם פדרמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נעם פדרמן

נעם פדרמן (נולד ב-25 באוקטובר 1969 בירושלים) הוא פעיל ימין קיצוני ישראלי מראשי תנועת כך. הוא ריצה מספר עונשי מאסר[1]. מעצרו המנהלי של פדרמן נחשב בשעתו לארוך ביותר בין העצורים היהודים לאחר שהוחזק כ-9 חודשים בבית סוהר בגין חשד למעורבות בפעילות טרור.

פדרמן בעל תואר במשפטים מהקריה האקדמית אונו[2].

נעוריו ומשפחתו

פדרמן גדל והתחנך בשכונת תלפיות בירושלים, בנם של דוד, יליד פולין ורינה, ילידת ארגנטינה. אביו, דוד פדרמן, איש אצ"ל, נעצר על ידי הבריטים בעקבות פעילותו בארגון והוגלה לכלא באפריקה, היה יקיר העיר ירושלים, מראשי בית"ר וממקימי תנועת נאמני הר הבית. אחיו, אלי פדרמן, התפרסם בציבור במאי 2002 לאחר שבמסגרת עבודתו כמאבטח ירה והרג מחבל מתאבד פלסטיני בתל אביב לפני שזה הצליח לפוצץ את עצמו.

פדרמן לא גויס לצה"ל, עקב תקרית בה ירק בפרצופו של פייסל חוסייני.

פעילותו

למד במחזור הראשון של ישיבת הרעיון היהודי[3] מייסודו של הרב מאיר כהנא. השתלב בתנועת כך[4]. ב-1988 נידון ל-20 חודשי מאסר, לאחר שהודה במסגרת עסקת טיעון בניסיון הצתת כנסיית סנט פול, בניקוב צמיגי מכוניות ורישום ססמאות נאצה על קיר ביתו של ראש עיריית ירושלים ועל קיר בניין הטלוויזיה[5][6]. ביולי 2020 פורסם כי פדרמן הופעל כסוכן שב"כ בתקופה זו, וכתב האישום נגדו הוגש לאחר שבקש לסיים את ההסכם עם השב"כ.

פדרמן היה מחבריו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה. יגאל עמיר ציין את הגעתו להלוויה של גולדשטיין והשיחות עם חבריו של גולדשטיין (בהם נעם פדרמן[7]) לאחר הטבח כאחד הגורמים להחלטתו לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין.

ב-23 במרץ 2000 נעצר, יחד עם ברוך מרזל, טירן פולק, יהודה עציון וברוך בן יוסף, כאשר ביקשו למחות על פגישת האפיפיור יוחנן פאולוס השני עם הרבנים הראשיים לישראל בהיכל שלמה במסגרת ביקורו בישראל. הם הועמדו לדין ונמצאו זכאים[8], ואף נפסקו להם פיצויים על הפגיעה בחירותם[9].

מעצרו המנהלי של פדרמן החל בעקבות מעצר של מחתרת בת עין, בחשד שהיה מעורב וסייע למחתרת, ומעצרו הוארך לאחר החלטתו של שר הביטחון, שאול מופז, לאחר עיון בחומר חסוי. פדרמן היה נתון 9 חודשים במעצר מנהלי, ולבסוף שוחרר בהחלטה של השופט דוד חשין. המעצר עורר ויכוח ציבורי נרחב בו גברו הקולות לשחרורו[10]. השופט בהחלטתו העביר ביקורת על המשטרה ושב"כ על הטיפול בפרשה זו. לאחר שחרורו, תבע פדרמן את המדינה, וזכה בפיצוי[11].

ב-2003, במהלך ראיון טלפוני בתוכנית הטלוויזיה של שי ודרור, התבטא פדרמן בחריפות כלפי פוליטיקאים מהשמאל הישראלי באומרו כי "היה שמח לתלות את יוסי ביילין ושמעון פרס", ההתבטאות עוררה הדים רבים וחבר הכנסת מוסי רז פנה למפכ"ל המשטרה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית באשר להסתה לרצח[12].

פדרמן עלה לכותרות ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, לאחר שאיים לפגוע במסילות רכבת, משרדי ממשלה וכלי תקשורת שונים כתגובה לאישור תוכנית ההתנתקות על ידי הכנסת[13]. על רקע איומים אלו, פדרמן נעצר בשנית במעצר מנהלי, במהלכו עתר לבג"ץ מספר פעמים, אך עתירותיו נדחו.

ב-2006 ניסה פדרמן להקריב קורבן בשער האשפות, ועתר לבג"ץ בבקשה לפנות את קברה של לילי שרון, רעייתו המנוחה של ראש הממשלה, אריאל שרון, בטענה כי נקברה בצורה לא חוקית (לילי שרון נקברה בגבעת הכלניות סמוך לחוות שקמים ולא בבית קברות מוסדר)[14][15]. פנייה זו לבג"ץ, באה כתגובה להחלטת ראש הממשלה, אריאל שרון, לפנות את בית הקברות בגוש קטיף. נעם פדרמן גם נעצר בהפגנת מחאה נגד הוצאת צווים מנהליים לתושבי המאחזים. ההפגנה נערכה מול ביתו של יאיר נוה, אלוף פיקוד המרכז. באוגוסט 2009 חייב ביהמ"ש את משטרת ישראל לשלם לנעם פדרמן 5000 ש"ח בשל מעצר שווא[16].

בעקבות דבריו בנושא גירוש ערבים בריאיון לגיל ריבה בתוכנית הטלוויזיה "לימוזינה", נידון פדרמן בספטמבר 2009 ל-4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. כתב האישום הכיל 25 סעיפים של הסתה לגזענות, כאשר פדרמן זוכה מ-24 מהם והורשע רק בסעיף אחד. לאחר גזר הדין, הצהיר פדרמן כי בכוונתו לערער על חומרת העונש[17]. בערעור שהגישה המדינה הורשע פדרמן בסעיף אחד של הסתה לגזענות מתוך 24 הסעיפים ועונשו לא הוחמר[18].

באפריל 2011 ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את זיכויו של פדרמן מעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והתיק הוחזר לבית משפט השלום[19]. מספר חודשים אחר כך חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום שייחס לו את העבירות האמורות בעת הרס ביתו[20].

בעבר פעלה באתר "כח משימה יהודי" תוכנית בשם "פדרמן ללא צנזורה"[21]. בגין התכנית הוגש נגד פדרמן כתב אישום באשמת הסתה, אך בית המשפט המחוזי זיכה את פדרמן מאחר ש"לא עלה בידי המאשימה להוכיח שהדובר בתוכנית האמורה הוא המשיב"[22][23].

חוות פדרמן

פדרמן מתגורר במאחז המכונה "חוות פדרמן" ליד קריית ארבע, ב"רמת ממרא" ("גבעת חרסינה") עם אשתו, אלישבע, ועשרת ילדיהם. הזמר סיני תור התגורר בחווה עד להריסתה. במאחז היו שני בתים ופינת חי. בנובמבר 2008 הגיעו כוחות יס"מ והרסו את המבנים. מספר ימים לאחר מכן הוקמו במקום מבנים חדשים.

שופט בית משפט המחוזי, משה דרורי, פרסם ב-26 בנובמבר 2008 את החלטתו על בקשת המדינה להרחיק את נעם פדרמן מיהודה ושומרון וקובע כי צו הסגירה שלפיו סולק פדרמן מביתו - לא היה אמור לחול על פדרמן ומשפחתו. בהחלטת השופט נכתב כי ”אין המשיב חשוד בביצוע פיגועי טרור כלפיי יישובים ישראלים שזו אחת ממטרות הצו... ולבטח אין הסגירה שבצו נועדה לחול על המשיב”. השופט הצדיק במידת מה את התנהגותו של פדרמן בעת הפינוי, וביקר את המדינה על הפעלת כח פינוי גם כנגד ילדים בשעה מאוחרת בלילה[24].

פרסומיו

פדרמן פרסם שתי חוברות בעלות רקע משפטי. האחת "דע את זכויותיך"[25], העוסקת בהתמודדות עם חקירות שב"כ ומשטרה, והשנייה עוסקת בהתמודדות עם ישיבה בבית סוהר[26]. החוברות עוררו את רוגזו של הממסד בכלל, ושל השב"כ בפרט[27].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נדב שרגאי, נעצר עשרות פעמים, אבל לרוב לא הוגש נגדו כתב אישום, באתר הארץ, 15 במאי 2002
  2. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם נעם פדרמן, באתר nrg‏, 26 בדצמבר 2006
  3. ^ רועי שרון, זו ארצנו: מסע בעקבות מגילת העצמאות, ‏29 באפריל 2009
  4. ^ נדב שרגאי, החשבון הפתוח בין השב"כ לפדרמן, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2008
  5. ^ ברוך מאירי, פעיל כך הורשע בנסיון להצית כנסיית סנט פול, מעריב, 8 ביולי 1988
  6. ^ ערעור אזרחי מס' 28/95 נעם פדרמן נגד יעקב טרנר
  7. ^ עקיבא אלדר, לפנות את הרובע היהודי בחברון, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2008
  8. ^ ת"פ (י-ם) 3701/00 מדינת ישראל נגד ברוך מרזל ואחרים, ניתן ב-14 באוקטובר 2001
  9. ^ ת"פ (י-ם) 3701/00 מדינת ישראל נגד ברוך מרזל ואחרים, ניתן ב-7 באוגוסט 2003
  10. ^ חגית רוטנברג, ‏"הם רוצים שהוא ישבות עד הסוף", באתר בשבע - ערוץ 7, 11 באוקטובר 2003
  11. ^ אפרת פורשר, 100 אלף שקל פיצויים לנועם פדרמן, באתר nrg‏, 11 באוקטובר 2005
  12. ^ כתב וואלה! חדשות‏, נעם פדרמן: הייתי שמח לתלות את ביילין, באתר וואלה!‏, 20 בינואר 2003
  13. ^ שירות גלובס, ‏פגיעה במסילות רכבת, פריצה למשרדי ממשלה והשתלטות על תחנות רדיו, באתר גלובס, 17 בפברואר 2005
  14. ^ מתי גולן, ‏מי מאשר את חוות הקברים, באתר גלובס, 16 במרץ 2006
  15. ^ אפרת וייס, נועם פדרמן "דואג" לסידורי הקבורה של שרון, באתר ynet, 15 בפברואר 2006
  16. ^ אביעד גליקמן, פדרמן נעצר לשווא - ויפוצה ב-5,000 ש"ח, באתר ynet, 12 באוגוסט 2007
  17. ^ אביעד גליקמן, פדרמן קרא לגרש ערבים ונידון לעבודות שירות, באתר ynet, 15 בספטמבר 2009
  18. ^ שמעון כהן, נדחה רוב ערעור המדינה על זיכוי פדרמן, באתר ערוץ 7, 3 בפברואר 2010
  19. ^ אביעד גליקמן, המחוזי ביטל את זיכויו של פדרמן מתקיפת שוטר, באתר ynet, 28 באפריל 2011
  20. ^ הפרקליטות חזרה בה מהאישום נגד נועם פדרמן בשל חוסר בראיות, באתר ynet, 12 במאי 2011
  21. ^ פ-1831/06 מדינת ישראל נ' נועם פדרמן, הכרעת דין באתר law.co.il,‏ 23 באפריל 2009
  22. ^ ע"פ (ירושלים) 4856/09 - מדינת ישראל נ' נעם פדרמן, פסק הדין באתר תקדין, 2 בפברואר 2010
  23. ^ פסק הדין המלא באתר law.co.il,‏ 2 בפברואר 2010
  24. ^ ציטוט דבריו:"ישפוט כל אדם בעצמו כיצד היה נוהג במקרה שבו קצין משטרה פונה אליו בשעה 1:30 בלילה ורוצה למסור לו צו סגירה כדי לפנותו מביתו כאשר אשתו ותשעת ילדיו הקטינים הרכים נמים את שנתם ואביהם רואה עצמו אחראי על שלומם, ביטחונם, והמשך תנומתם ללא כל הפרעה... אליבא דאמת לא קיבלתי כל הסבר שהוא, מדוע בחרה המדינה לפנות אדם בעל משפחה הכוללת אשה ותשעה ילדים קטנים בשעה 1:30 בלילה. לא ברור לי כיצד מתיישב הדבר עם חובת המדינה להגן על ילדים על פי אמנות בן לאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן". מקור: אורנית עצר, שופט: הצו שסילק את פדרמן - לא חוקי, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2008
  25. ^ דע את זכויותיך, מאת נועם פדרמן, באתר בחדרי חרדים. החוברת: http://www.geula.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=24859
  26. ^ מדריך פדרמן לשהייה בבית כלא באתר nrg
  27. ^ הפקודה למניעת טרור הופעלה ברשת העברית, משה הלוי, אתר משרד עו"ד אילון ושו"ת
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35209235נעם פדרמן