ציר ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת חזון דוד בתחילת ציר ציון
תפילה בבית הכנסת
מצבת ההנצחה לזכר דוד כהן

ציר ציון (או בשמו הרשמי דרך לפיד) הוא כביש המחבר את קריית ארבע ליישוב היהודי בחברון, היחיד בחברון הפתוח למעבר ולנסיעת יהודים ואורכו כ-700 מטר. הכביש היה סגור לתנועת כלי רכב פלסטינים. החל מ-2009 פלסטינים בעלי אישור מיוחד רשאים לנוע בו ברכבם.

לאורך הציר שני בתים שדייריהם יהודים, בית השלום ובית המכפלה ובית הכנסת חזון דוד.

סגירת הכביש לכלי רכב פלסטינים

ב-1994 נסגר הכביש לראשונה לתנועת כלי רכב פלסטינים בעקבות טבח מערת המכפלה.

עד שנת 2000 נפתח ונסגר הכביש לסירוגין, ועם פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000 נסגר הכביש שוב לתנועת כלי רכב פלסטינים.

באוגוסט 2009 נפתח הכביש לתנועת כלי רכב פלסטינים שאושרו לשם כך[1].

מבנים בציר

בית הכנסת חזון דוד

חזון דוד הוא בית כנסת על "ציר ציון". בית הכנסת הוקם בשנת ה'תשס"ג (2003}. שמו מנציח את דוד כהן וחזי מועלם שנרצחו על ידי פלסטינים בסמוך למקום ב-כ"ב תמוז ה'תשס"א (2001). בית הכנסת מסייע לרצף בין מערב "קריית ארבע" לבין שכונת "גבעת האבות", ובינם למערת המכפלה. בית הכנסת נמצא מחוץ לגדר ההיקפית של קריית ארבע, אך בתוך שטח השיפוט המוניציפלי שלה.

בית הכנסת בנוי בצורה פשוטה מספסלי עץ, ומוקף בגדר אבנים ויריעות ברזנט. בימי החורף נבנית מעליו סככה. בסמוך לבית הכנסת הותקנה מערכת שתייה והוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.

ב-19 ביוני 2013 התקיימה בבית הכנסת הכנסת ספר תורה, של ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת הנרצחים יצחק וטליה אימס[2].

בערב ראש השנה ה'תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את בית הכנסת. ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. ב-10 בפברואר 2008 נפגש ג'עברי בביתו עם ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל. במפגש הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים. זמן קצר לאחר הפגישה זימנה הרשות הפלסטינית את השייח ל"שיחת הבהרה דחופה". באותו לילה הופץ בחברון כרוז מטעם הזרוע הצבאית של הפת"ח: "השמות של כל משתתפי הפגישה רשומים אצלנו, נכה ביד של ברזל את כל המשת"פים אשר מכרו את דם השהידים תמורת חופן דולרים"[3]

עקב מעמדו המשפטי של בית הכנסת כמבנה בלתי חוקי, וכן עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס כארבעים פעמים. לאחר כל הריסה מקימים תושבי האזור את בית הכנסת מחדש. בדצמבר 2013 קרס בית הכנסת בסופת שלגים, אך עוד בעיצומה של הסופה בנו אותו המתפללים מחדש[4].

בית השלום

בית השלום

ערך מורחב – בית השלום (חברון)

'בית השלום' הוא בניין בן ארבע קומות בבעלות יהודית בציר ציון. במרץ 2007 נכנסו יהודים לבניין לאחר שרכשו אותו מפאיז רג'בי, ובדצמבר 2008 הם פונו בכוח על ידי משטרת ישראל, לאחר שנדחתה עתירה נגד הפינוי שהגישו לבג"ץ. לאחר הפינוי נותר הבית בידי כוחות הביטחון עד להכרעת מערכת המשפט ועל גגו עמדה מאוישת של צה"ל. ב-13 בספטמבר 2012 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי הבית נרכש כחוק וחייב את המדינה להשיב את הבית לרוכשיו בתוך 30 יום, אך החליט לעכב את המהלך עד להחלטת בבית המשפט העליון בערעור[5]. ב-11 במרץ 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של רג'בי ואישר שהבית נרכש כדין[6]. באפריל 2014 אוכלס הבניין ביהודים לאחר ששר הביטחון אישר זאת.

בית המכפלה

בית המכפלה החסום לכניסה, יוני 2012
ערך מורחב – בית המכפלה

בית המכפלה הוא בית מגורים בן שלוש קומות (חמישה מפלסים) בחברון, בסמוך למערת המכפלה.

ב-29 במרץ 2012 אוכלס הבית ב-15 משפחות יהודיות[7], אך כעבור כשבוע, ב-4 באפריל 2012, פונה ונאטם על ידי משטרת ישראל בהוראת שר הביטחון. אכלוסו מחדש נמצא במוקד של מאבק משפטי וציבורי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22793059ציר ציון