בית הדסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזית בית הדסה, 2005
חזית בית הדסה, 2007

בית הדסה הוא מבנה מגורים ומרכז מבקרים הממוקם בלב היישוב היהודי בחברון. בעבר שימש המבנה כבית חולים בשם 'חסד לאברהם'.

היסטוריה

הבניין הוקם בשנת 1893 בידי ר' חיים רחמים יוסף פרנקו, המכונה החרי"ף. המבנה שימש כבית חולים שנקרא "חסד לאברהם" ונתן משירותיו ליהודי וערביי חברון והסביבה ללא תשלום. בשנת 1912 נוספה קומה שנייה לבניין. בהמשך נפתחה במקום מרפאה של ארגון הדסה.

במהלך מאורעות תרפ"ט בשנת 1929, התנפלו רבים מערביי חברון על הרובע היהודי בעיר. במהלך התנפלות זו נרצחו מנהל בית החולים בן ציון גרשון ומשפחתו יחד עם עוד יהודים רבים, כמו כן נבזז הבניין ונפגע בחלקו.

לאחר גירוש הקהילה היהודית מחברון, הפך הבניין לבית ספר ערבי לבנות אשר פעל במקום עד לכיבוש העיר בידי צה"ל בשנת 1967.

עם תום מלחמת ששת הימים, נמסר הקושאן על בית הדסה על ידי נכדו של החרי"ף - עו"ד אברהם פרנקו לרב משה לוינגר. ב-26 בינואר 1978 ביקר בבית הדסה מאיר כהנא עם עשרות מתומכיו[1]. בשנת 1979 חזרה למקום קבוצת נשים יהודיות עם ילדיהן, ראש הממשלה, מנחם בגין, אמר לאחר מכן: "גם חברון היא ישראל. לא אתן לאף מקום בישראל להיות 'יודענריין'"[2]. הוא הורה שלא לפנות את הנשים, אך למנוע כניסת אנשים נוספים, וכן למנוע את כניסת מי שיצא משם. כתוצאה מכך נשארו הנשים והילדים מספר חודשים לבדם בלא שיצאו אל כיפת השמים. ב-2 במאי 1980 נרצחו שישה יהודים ו-16 נפצעו בהתקפה על קבוצת גברים שבאה בליל שבת לברך את הנשים ששהו בבית הדסה. בעקבות זאת החליטה ממשלת ישראל על חידוש היישוב היהודי בחברון, והתרת המגורים בבית הדסה בקובעה: "אין מניעה שיהודים יהיו בחברון, כבכל מקום בארץ ישראל"[3].

בסופו של דבר הושג האישור לכניסה חופשית לבית, מה שהיווה בסיס לחידוש הקהילה היהודית בחברון, המתקיימת במקום עד היום. במהלך תקופה זו שוקם הבניין, תוכנן מחדש על ידי האדריכל דוד קאסוטו ונחנך מחדש ב-20 בינואר 1986. במבנה מתגוררות כ-30 משפחות ישראליות.

במפלס הקרקע של הבניין הוקם בית כנסת המשרת את תושבי המקום ואורחיו. במפלס תת-קרקעי ממוקם מוזיאון המנציח את היישוב היהודי בחברון לדורותיו. בחצר הבניין מגרש משחקים לילדים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הדסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 78
  2. ^ עפר גרוזברד, מנחם בגין דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה, הוצאת רסלינג, 2006. עמוד 242
  3. ^ החלטת ממשלה 438