רבי אברהם אשכנזי
| לידה |
1811 תקע"א לאריסה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1880 (בגיל 69 בערך) ט' בשבט תר"מ ירושלים | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| |||||
רבי אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי.
חייו
נולד בעיר לאריסה שבאימפריה העות'מאנית, ובשנת 1820 עלה לארץ ישראל עם אביו יעקב. היה פעיל בגאולת קרקעות בארץ ישראל, ובין פעולותיו הייתה רכישת מערת שמעון הצדיק בירושלים, פעולה אשר נודעה לה חשיבות רבה ביישוב הישן.
נישא לשרה בת הרב יצחק פרחי. בהמשך נישא לאמו של הרב שמעון אשריקי, ואף אימץ את זה האחרון כבן[1][2].
נבחר לדיין בבית דינו של הרב בנימין מרדכי נבון, שבספרו "בני בנימין" פרסם הרב אשכנזי את פסקיו. בתפקיד זה שימש כשלוש שנים. בשנת ה'תרכ"ד נבחר לכהן כאב בית דין. ביום ה' באדר ה'תרכ"ט (1869), עם פטירתו של הרב הראשי חיים דוד חזן, הוכתר הרב אשכנזי כראשון לציון ונשא בתפקיד זה זמן ארוך יותר מארבעת קודמיו, 12 שנה, עד פטירתו.
הרב אשכנזי התפרסם בקשריו הטובים עם כל יהודי היישוב, ספרדים ואשכנזים. הודות לשליטתו בשפה היוונית, כמו בטורקית ובערבית, אף היה בקשר טוב עם אישים לא יהודיים, דוגמת הפטריארך היווני אשר היה בן-בית בביתו. פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה אשר ביקר בארץ ישראל בשנת 1869, כיבד אותו באות כבוד על עבודתו הציבורית. כמו כן, הרב אברהם אשכנזי קיבל מהשר משה מונטיפיורי גביע כסף מהודר עם הקדשה חרותה כאות הוקרה לפועלו הרב[3], ובה כתוב:
מנחת זיכרון להרב הגאון יכ"ו מו"ה אברהם אשכנזי נ"י חכם באשי בעה"ק ירושלים תוב"ב מאת השר מו"ה משה מונטיפיורי א' תמוז התרל"א לבריע'
בערוב ימיו שימש כראש ישיבת "בית יעקב" ונשיא חברת "שבת אחים". כתב בעיתונים הלבנון וחבצלת.
הרב נפטר בט' בשבט ה'תר"ם (1880) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. לאחר שנים ארוכות בהן לא אותרה המצבה שאותה ניסה לגלות נינו, שמואל אשכנזי, אחרי מלחמת ששת הימים, הצליחו בני נינו של הרב אשכנזי, שלמה ודוד, לאתר את מצבת הקבר הפגועה בשנת 2004.
ספריו
- בשנת ה'תר"א, הרב אשכנזי הוציא לאור יחד עם הר"י קפילוטו את "ספר התקנות ירושלים", המכיל את כל מנהגי העיר הנוגעים לדת ולהלכה[4].
- שו"ת מהר"א אשכנזי[5]
- עוד ספרים שהיו לו בכתב יד נאבדו.
צאצאיו
- בנו, הרב יצחק אשכנזי (1859–1915), היה ממקימי בית החולים משגב לדך, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, וחבר בית הדין שעל ידה. לאחר פטירתו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, הוצעה לו משרת הרב הראשי, אך הוא סירב, כיוון שלא רצה לשמש ברבנות.
הניח אחריו כתבי יד רבים בשו"ת ובפוסקים.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', עמ' 121 - 122)
קישורים חיצוניים
- תולדות רבינו אברהם אשכנזי, בשו"ת מהר"א אשכנזי הוצאת חברת אהבת שלום, דפוס תשנ"א
הערות שוליים
- ^ לא ברור האם אשתו הקודמת נפטרה לפני נישואין אלו
- ^ משה דוד גאון, "שמעון אשריקי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 127, באתר HebrewBooks
- ^ יד בן צבי /ארכיון התמונות/משפחת אשכנזי
- ^ ספר התקנות
- ^ אברהם אשכנזי, מהר"א אשכנזי, ירושלים תשנא, באתר היברובוקס.
32312784אברהם אשכנזי