רבי בנימין מרדכי נבון
הרב בנימין מרדכי נבון (תקמ"ח, 1788 - ה' בטבת תרי"ב, 28 בדצמבר 1851) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי.
חייו
נולד בירושלים, לאפרים נבון, בנו של הרב יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף" ו"גט מקושר") ולאמו אלישבע בת הרב חיים מונדובי, תלמיד הרב חיים בן עטר וראש ישיבת "תפארת ישראל" שנפטר בירושלים בי"ב בטבת תקכ"ה. רעייתו הראשונה ובניהם נפטרו, אירוע שהותיר עליו רושם עז אשר מצא את ביטויו בספרו "בני בנימין וקרב איש" משנת תרל"ה (1875). בתקפ"ח (1828), נשא בנישואים שניים את אמו של הרב יעקב שאול אלישר, 4 שנים לאחר פטירת בעלה הראשון.
הרב נבון שימש ראב"ד בירושלים ועמד בראש כמה ישיבות בהן ישיבת המקובלים בית אל, ישיבת בית אהרון קצין (יחד עם קרובו, הראשון לציון הרב יהודה נבון), ישיבת חסד לאברהם וישיבת בניין שלמה.
בשנת תר"ט (1849) מונה לתפקיד עוזרו של הראשון לציון הרב יצחק קובו ולמעשה הועברו אליו הסמכויות המנהליות של הראשון לציון.
הרב נבון נפטר בירושלים ונקבר ב"חלקת הרבנים", בבית הקברות בהר הזיתים. לימים נקבר לצדו בנו החורג - הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך שני, ירושלים תרצ"ח, עמ' 451-450
.png){kind=small}
