נוגד חמצון
נוגד חִמצון (באנגלית: Antioxidant, ובתעתיק: אנטיאוקסידנט) הוא חומר כימי בעל יכולות חיזור גבוהות, המקטין את קצב תגובות החימצון של חומרים אחרים בסביבתו. המונח "נוגד חימצון" משמש בעיקר לשתי קבוצות חומרים שונות בתכלית: כימיקלים תעשייתיים המוספים למוצרים שונים כדי למנוע חמצון, וחומרים טבעיים המצויים במזון וברקמות הגוף. לראשונים, הכימיקלים התעשייתיים, שימושים שונים: הם משמשים כחומרים משמרים במוצרי מזון וקוסמטיקה, והם משמשים כמעכבי-חמצון בדלק.[1]
תפקידם של נוגדי החמצון
חמצון הוא תגובה כימית שבה אלקטרונים עוברים מחומר מסוים למחמצן. תגובות חמצון יכולות ליצור רדיקלים חופשיים, שמתחילים תגובות שרשרת שפוגעות בתאי הגוף. נוגדי החמצון בולמים את תגובות השרשרת האלה באמצעות הסרה של רדיקל חופשי הנמצא באמצע. הם עושים זאת על ידי חיזור של מחמצנים בסביבתם ובכך הם בעצם מתחמצנים בעצמם. תכונתם החשובה של נוגדי החמצון היא שבמצבם המחומצן הם יציבים יחסית ובכך הם לא גורמים נזק.
על אף שתגובות חמצון הן הכרחיות לחיים, הן יכולות גם להזיק. לכן, לצמחים ולבעלי חיים יש מערכות מורכבות של נוגדי חמצון מסוגים שונים, למשל גלוטטיון, ויטמין C, ויטמין E, אנזימים כמו קטלאז, סופראוקסיד דיסמוטאז. רמה נמוכה של נוגדי חמצון, או פעילות של מעכבי האנזימים של נוגדי החמצון, תפגע בתאים או תהרוס אותם. הזדקנות של יצורים חיים מתרחשת, בין השאר, עקב ההתקפה המתמדת של מחמצנים על מולקולות התא; לנוגדי החמצון, לפיכך, יש השפעה מאריכת חיי תא.
חקר נוגדי החמצון כמרפאים
נוגדי חמצון לא הוכחו כלל כמשפרי בריאות באדם או כמונעי מחלות.[2] לתוספות של בטא-קרוטן, ויטמין A וויטמין E לא הייתה השפעה חיובית על שיעור תמותה [3][4] או סיכון לסרטן.[5][6] בנוסף, תוספים המכילים סלניום או ויטמין E לא גרמו לירידה בסיכון לחלות במחלות עורקי הלב.[7][8]
מאחר שהעקה החמצונית קשורה להתפתחות מחלות שונות בגוף האדם, השימוש של נוגדי חמצון בפרמקולוגיה נחקר רבות, בעיקר כטיפול בשבץ מוחי ובמחלות של ניוון עצבי. עם זאת, לא ידוע האם עקה חמצונית היא הגורם או התוצאה של מחלות כאלו. בתוספי תזונה רבים קיימים נוגדי חמצון בתקווה לשמור על בריאות ולמנוע מחלות כמו סרטן ומחלת לב כלילית. על אף שעל פי כמה מחקרים לתוספי תזונה של נוגדי חמצון יש יתרונות בריאותיים, ניסויים קליניים אחרים לא מצאו שום יתרון לתוספים שנבדקו קודם לכן, ועודף של חומרים אלו עלול להזיק.
ראו גם
- מספר E - חלק מנוגדי החמצון המשמשים בתעשיית המזון
קישורים חיצוניים
- סיינטיפיק אמריקן, תפנית רדיקלית, באתר הידען, 1.9.2009
- A review of the epidemiological evidence for the antioxidant hypothesis
מתוך כתב העת Public Health Nutrition. - על נוגדי חמצון באתר של ד"ר זמיר שליט"א
- אחת ולתמיד: האם נוגדי חמצון באמת טובים לבריאות שלכם?, באתר וואלה!, 08 באוקטובר 2018
הערות שוליים
- ^ Dabelstein W, Reglitzky A, Schütze A, Reders K, "Automotive Fuels", Ullmann's Encyclopedia of Industrial Chemistry 2007
- ^ Archived from the original, "Antioxidants: In Depth", NCCIH 2010
- ^ Bjelakovic G, Nikolova D, Gluud C, "Meta-regression analyses, meta-analyses, and trial sequential analyses of the effects of supplementation with beta-carotene, vitamin A, and vitamin E singly or in different combinations on all-cause mortality: do we have evidence for lack of harm?", PLOS ONE. 8 (9): e74558 2013
- ^ Abner EL, Schmitt FA, Mendiondo MS, Marcum JL, Kryscio RJ, "Vitamin E and all-cause mortality: a meta-analysis", Current Aging Science (2011). 4 (2): 158–70
- ^ Cortés-Jofré M, Rueda JR, Corsini-Muñoz G, Fonseca-Cortés C, Caraballoso M, Bonfill, "Drugs for preventing lung cancer in healthy people", The Cochrane Database of Systematic Reviews. 10
- ^ Jiang L, et al, (2010), Efficacy of antioxidant vitamins and selenium supplement in prostate cancer prevention: a meta-analysis of randomized controlled trials, Nutrition and Cancer. 62 (6): 719–27
- ^ Rees K, et al, "Selenium supplementation for the primary prevention of cardiovascular disease", The Cochrane Database of Systematic Reviews. 1 (1): 2013
- ^ Shekelle PG, et al, "Effect of supplemental vitamin E for the prevention and treatment of cardiovascular disease", Journal of General Internal Medicine. (2004) 19 (4): 380–9.
33020968נוגד חמצון