סטריאוטיפ האבטיח
סטריאוטיפ האבטיח הוא סטריאוטיפ לפיו לאפרו-אמריקנים (Stereotypes of African Americans) תיאבון גדול לאבטיחים. האבטיחים שימשו מוטיב מרכזי באיקונוגרפיה של גזענים לבנים בארצות הברית,[1] והסטריאוטיפ נותר בשיח הציבורי אף במאה ה-21.[2]
עם שחרור העבדים האפרו-אמריקנים לאחר מלחמת האזרחים בשנות ה-60 של המאה ה-19, רבים עסקו בגידול ומכירת אבטיחים – בין היתר בשל התנאים האופטימליים לגידול אבטיחים בדרום ארצות הברית מבחינה חקלאית[1] – ובכך הפך האבטיח לסמל לחירותם. גזענים לבנים, בעיקר בדרום, שחשו מאוימים מחירותם של השחורים, הפכו את הפרי לסמל לקשת של תכונות שליליות שייחסו לשחורים, כגון אי שמירה על ניקיון, עצלנות וילדותיות, ולכלי-שרת לרצון להדירם מהמרחב הציבורי.[3]
היסטוריה
|
"הסטריאוטיפ לפיו לאפרו-אמריקנים חיבה יתרה לאבטיחים החל מסיבה היסטורית ספציפית ושירת מטרה פוליטית ספציפית. ... המטאפורה הגזענית הזו התפשטה במהירות בתרבות הפופולרית בארצות הברית, עד כדי קושי להצביע על מקורה ההיסטורי. ... לבנים השתמשו בסטריאוטיפ כדי לבזות שחורים – על ידי שלקחו דבר-מה שבו השתמשו השחורים כדי להעצים את חירותם האישית, והפכו אותו למושא ללעג." |
| ויליאם בלאק, The Atlantic, 8 בדצמבר 2014[3] |
הקריקטורה הראשונה שיצאה בדפוס והציגה שחור מתענג על אבטיח הופיעה ככל הנראה במגזין המאויר Frank Leslie's Illustrated Newspaper (אנ') בשנת 1869.[3] תומכי העבדות השתמשו באבטיח על מנת לצייר את האפרו-אמריקנים כאנשים פשוטים ולא מפותחים ששמחים בחלקם כשנופל לידיהם אבטיח וכשהם זוכים למעט מנוחה. הסטריאוטיפ הונצח במופעי מינסטרל, שהציגו לרוב את האפרו-אמריקנים כבורים ועצלנים, שאוהבים לשיר ולרקוד וכן לאכול אבטיחים.[4] כמו כן הציגו מופעי המינסטרל שירים פופולריים כמו ״שיר האבטיח״ ("The Watermelon Song") או ״הו, האבטיח הזה״ ("Oh, Dat Watermelon").[5]
מסוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, נעשה בסטריאוטיפ שימוש בדפוס, בקולנוע, בפיסול ובמוזיקה, וכן כאלמנט המופיע בקריקטורות על מוצרים לבית.[5] אפילו בזמן הקמפיין של ברק אובמה לנשיאות ב-2008, ובמהלך כהונתו כנשיא, השתמשו מתנגדיו בסטריאוטיפ האבטיח כדי לעלוב בו.[6]
ב-1893 בתערוכה העולמית של שיקגו תוכנן לקיים ״יום האנשים הצבעוניים״ שיכלול בדרנים אפרו-אמריקנים ובו יחולקו אבטיחים חינם למבקרים אפרו-אמריקנים, שאותם קיוו המארגנים למשוך לתערוכה. יוזמה זו הייתה כישלון חרוץ, כשהקהילה האפרו-אמריקנית בעיר החרימה את התערוכה, לרבות רבים מהאמנים שתכננו להופיע ביום זה.[5]
גלריה
-
![הקריקטורה משנת 1869 שמהווה ככל הנראה את הפרסום הראשון בדפוס שתיאר שחורים שאוכלים אבטיח.[3]](https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3d/Watermelons_in_Frank_Leslie%27s_Illustrated_Newspaper_1866-12-15_p_197.jpg/120px-Watermelons_in_Frank_Leslie%27s_Illustrated_Newspaper_1866-12-15_p_197.jpg)
הקריקטורה משנת 1869 שמהווה ככל הנראה את הפרסום הראשון בדפוס שתיאר שחורים שאוכלים אבטיח.[3] -
קריקטורה מראשית המאה ה-20 על גלויה, ובה ילד שחור אוכל אבטיח, עם פואמה סטריאוטיפית בכיתוב שמתחתיה. -
גלויה ("Coon card") מהעשור הראשון של המאה ה-20. -
שחזור של פרסומת ישנה על שלט-מתכת לקרטיב. -
דמות שחורה אוכלת אבטיח בסרט המצויר Scrub Me Mama with a Boogie Beat (אנ'), שנת 1941.
![הקריקטורה משנת 1869 שמהווה ככל הנראה את הפרסום הראשון בדפוס שתיאר שחורים שאוכלים אבטיח.[3]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Watermelons_in_Frank_Leslie%27s_Illustrated_Newspaper_1866-12-15_p_197.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "II.C.6. – Cucumbers, Melons, and Watermelons". The Cambridge World History of Food. אורכב מ-המקור ב-1 ביוני 2013. נבדק ב-22 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sheet, Connor Adams (3 באוגוסט 2012). "National Watermelon Day Brings Racists Out Despite Lack Of Facts To Back Up Stereotype". International Business Times. נבדק ב-30 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Black, William (8 בדצמבר 2014). "How Watermelons Became a Racist Trope". The Atlantic. נבדק ב-22 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fences. Shmoop Literature Guide. Los Altos: Shmoop. 2010. p. 26. ISBN 9781610624190.
- ^ 5.0 5.1 5.2 Smith, Andrew F. (2007). The Oxford Companion to American Food and Drink. Oxford, England: Oxford University Press. ISBN 9780195307962.
- ^ "The Coon Obsession with Chicken & Watermelon". History on the Net. נבדק ב-30 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
סטריאוטיפ האבטיח30450712