יונה יהב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונה יהב
יהב ב-2011
יהב ב-2011
לידה כ"ח בסיוון ה'תש"ד (גיל: 80)
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה העבודה, שינוי, קדימה
ראש עיריית חיפה
29 באוקטובר 2003 – 20 בנובמבר 2018
(15 שנים)
→ גיורא פישר (בפועל)
31 במרץ 2024 – מכהן
(33 שבועות ו־5 ימים)
חבר הכנסת
17 ביוני 1996 – 7 ביוני 1999
(3 שנים)
כנסות 14
חבר מועצת העיר חיפה
7 בנובמבר 1978 – 17 ביוני 1996
(17 שנים)
29 באוקטובר 2003 – 3 בינואר 2019
(15 שנים)
תפקידים בולטים

יונה יהב (נולד ב-19 ביוני 1944) הוא ראש עיריית חיפה. כיהן כראש עיריית חיפה גם בשנים 2003–2018, וכחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 1996-1999.

יהב בכנס ויקימניה 2011

ביוגרפיה

יונה יהב נולד בשכונת הדר בחיפה, כבן יחיד להורים פרד ואתל פיפרברג יוצאי גרמניה ופולין[1]. קדם לו אח שנפטר בגיל 6 מסרטן הדם שנה טרם לידתו. אמו נפטרה כשהיה בן 21, ומאביו התייתם כשש שנים אחר כך, ויהב נותר ללא אף קרוב משפחה מדרגה ראשונה[1]. הוריו מרקע דתי.[2]

את שנות בית הספר עשה יונה יהב בבית הספר היסודי ליאו-בק ובתיכון חוגים[3]. בצבא שירת במשטרה הצבאית, בעיקר בבסיס ההדרכה של החיל. את השירות בצה"ל סיים בדרגת סגן-אלוף.

יהב הוא בוגר במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בתקופת היותו סטודנט, נבחר ליו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל באפריל 1969[4]. פעיל העלייה יאשה קזקוב שכנע את יהב שמדיניות ממשלת ישראל, לבצע פעילות חשאית למען יציאת מסורבי העלייה מברית המועצות, שגויה, ורק מאבק גלוי בגיבוי תקשורתי יסייע לפתיחת שערי ברית המועצות ליהודים. יהב החליט לגייס את הקמפוסים למאבק נגד הצנזורה ובעד העלייה וראיין את קזקוב לעיתון האוניברסיטה. הצנזורה פסלה את הראיונות ולכן החליטו יהב ואנשיו להדפיס בעמודו הראשון כתם שחור עם חותמת הפסילה של הצנזורה, דבר שהביא להגברת העניין במאבקם ולארגון הפגנות בקמפוסים. כתוצאה מכך מנהלי "נתיב" איימו על יהב שיודח מתפקידו ואף ייאסר[5].

במאי 1970 מונה למזכיר ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים, שהמטה שלה היה באותה עת בלונדון[6].

בסוף 1973 מונה לדוברו ועוזרו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק ולאחר מכן מנכ"ל העמותה לפיתוח התיירות בחיפה, יועץ שר התחבורה גד יעקבי[7]. יהב התמודד לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל ב-1978 ברשימת המערך ונבחר כחבר מועצה[8]. יהב החזיק בתיק התרבות ויזם את פתיחת בתי הקולנוע בחיפה בשבת[9]. בשנים 1993–1995 היה סגנו של ראש העירייה עמרם מצנע[10].

במשך שנים רבות עבד כעורך דין עצמאי בחיפה. בשנת 2000 נעשה שותפו של עו"ד יהודה רוה. לאחר שנתיים של פעילות, משרדו מוזג למשרדו של רוה. במסגרת פעילותם המשותפת, ייצגו גופים שונים בקידום עניינם בוועדות החקיקה בכנסת[11][12]. כמו כן, היה חבר במספר דירקטוריונים ציבוריים, בהם יו"ר תיאטרון חיפה[13], חברת "תעשיות אלקטרוכימיות" וחברת "מ.ג.ן - משאבי גז ונפט", חבר הוועד המנהל של רשות השידור ויו"ר "החברה הכלכלית לחיפה".

חבר הכנסת

בשנת 1996 התמודד בבחירות המקדימות במפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה, במסגרת המקום המשוריין למחוז חיפה. לאחר קרב צמוד מול חבר הכנסת יוסי כץ, הגיע יהב למקום השני עם 5,038 קולות וכתוצאה מכך שובץ במקום ה-32 ברשימת העבודה לכנסת ה-14. הוא נבחר לכהן כחבר הכנסת באותה קדנציה, בשנים 1996–1999. בתקופה זאת שימש כחבר בוועדת החוקה וכיושב ראש ועדת המשנה לבנקאות של ועדת הכספים.

כחבר הכנסת יזם יהב שלושה תיקוני חקיקה וחוק אחד שהתקבלו לספר החוקים. ביניהם, תיקון חוק השמות[14], לפיו בן של חייל שנספה יוכל להמשיך לשאת את שם משפחתו של אביו לצד שם משפחתו המאמצת. בהצעת חוק זו ציין יהב כי "על פי המצב החוקי הקיים כיום, יתום צה"ל המאומץ מקבל זהות חדשה העומדת בסתירה למעמדו כיתום צה"ל, לערכים ולנורמות המקובלות במדינה שמטרתם לזכור ולהזכיר את חללי מערכות ישראל". הצעת חוק זו באה בעקבות נישואיו לרבקה, אלמנתו של סגן יהודה מונהייט, ואימוץ בנה של רבקה, אורן.

ההצעות נוספות שיזם והתקבלו היו: חקיקת חוק הקולנוע[15],לעידוד וקידום הפקת סרטים ישראלים ושיווקם בעולם. תיקון לחוק רשות השידור ולחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו[16], המחייב את תחנות הרדיו בישראל להקציב מחצית מזמן שידורי הזמר לזמר עברי, על מנת "לעודד יצירה מקומית בתחום הזמר". תיקון פקודת השותפויות.

בתחילת שנת 2006 עבר למפלגת קדימה. בבחירות לכנסת השבע עשרה מוקם יהב במקום ה-118 ובבחירות לכנסת השמונה עשרה במקום ה-117 הסמליים ברשימת "קדימה" לכנסת. בחודש יולי 2009 נבחר יהב לכהן כסגן יושב-ראש מועצת המפלגה[17].

בבחירות לכנסת העשרים היה ראש מטה הבחירות של מפלגת "כולנו" באזור הצפון[18][19].

בדצמבר 2020 פורסם בתקשורת כי יהב צפוי להנהיג את מפלגת "שחר - מפלגה של כולם" שהייתה צפויה להיות מפלגה ערבית-יהודית[20]. עם זאת המפלגה פרשה לפני הבחירות לכנסת ה-24.

ראש עיריית חיפה

ב-2003 נבחר לכהן כראש העיר חיפה מטעם מפלגת שינוי ומפלגת הירוקים בחיפה[21], והיה לראש העיר הראשון בחיפה מאז קום המדינה שלא נבחר מטעם מפא"י או ממשיכתה, מפלגת העבודה הישראלית, ושנולד בחיפה. עם זאת מועמדת מפלגת העבודה עליזה שנהר פרשה לאחר שהובטח לה תפקיד סגנית[22], וראש העירייה הקודם עמרם מצנע גם תמך בו במרוץ[23].

ב-2008 נבחר לכהונה שנייה, לאחר מאבק צמוד מול ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי.

ב-2013 נבחר לכהונה שלישית, עם 49% מהקולות מול יריבו העיקרי ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי, שקיבל 29.6%.

ב-2018 הפסיד בבחירות לרשויות המקומיות לעינת קליש-רותם לאחר שזכה לכ-37% מהקולות לעומת 56% של קליש-רותם. הוא סיים את תפקידו כראש העיר חיפה ב-19 בנובמבר 2018. אף שנבחר כחבר מועצה, החליט יהב בינואר 2019 לפרוש ממועצת העיר[24].

בבחירות המקומיות בפברואר 2024, התמודד פעם נוספת. בסיבוב הראשון של הבחירות זכה ב-36.3% מהקולות, ועלה לסיבוב השני מול דוד עציוני שזכה ב-21.9% מהקולות. ראש העיר המכהנת, עינת קליש-רותם זכתה ב-4.5% מהקולות בלבד[25]. בסיבוב הבחירות השני לראשות העיר חיפה, ניצח יהב את עציוני ובכך חזר לכהן כראש עיריית חיפה[26].

בנייה ופיתוח

במהלך כהונתו של יהב כראש עיר נבנו מספר שכונות חדשות בחיפה, ביניהן נאות פרס, שנקראה על שם נשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס, בה נבנו כ-1,400 יחידות דיור[27]. ביוני 2018, אושרה תוכנית להרחבת השכונה כ-5,000 יחידות דיור, לכ-20,000 תושבים[28]. בנוסף, בתקופת כהונתו החלה בנייתה של שכונת רמות זמר[29], תוכננה בנייתן של שלוש שכונות נוספות ואושרה תוכנית מתאר חדשה לעיר[30].

חינוך

יהב יזם את הקמת "קמפוס הנמל" תוך שיפוץ של העיר התחתית. קמפוס הנמל כולל כיום שבעה מוסדות לימודים אקדמיים, בהם לומדים כ-11,000 סטודנטים. יהב הקים בתי ספר חדשים וקידם תכניות למידה חדשניות בבתי ספר בעיר[31][32].

כמו כן, הוקמו ונפתחו בסקטור הערבי בית ספר לאומנויות, "חיוואר", וחטיבה עליונה לבית הספר אלכרמה. בנוסף הוקם פרויקט "מובילות לטכניון" - תוכנית שמטרתה קידום תלמידות ללימודי מדעים וטכנולוגיה בטכניון ובהמשך שילובן במקצועות ההייטק וההנדסה. נכון להיום משתתפות בתוכנית כ-800 תלמידות. יתר על כן, בתקופת כהונתו של יהב יושמה מדיניות של מניעת הנשרה של תלמידים מתקשים בבתי הספר. עקב מדיניות זו ירד אחוז ההנשרה מ-40% לכ-0.8%.

בתקופת כהונתו של יהב נפתחו בחיפה שני סניפים של תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", תנועת נוער המשלבת ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים. יהב אישר את פתיחת הסניף הראשון ב-2013 ובהמשך גם את פתיחת הסניף השני בקריית חיים בשנת 2017. בנוסף, שופצו כל מבני תנועות הנוער בעיר.

תשתיות ותחבורה

בתקופתו של יונה יהב נבנו מנהרות הכרמל, שאת ביצוען יזם וקידם ראש העיר הקודם, עמרם מצנע. הפרויקט נועד לקצר את זמני הנסיעה בעיר על ידי חיבור אזורי מגורים, תעסוקה ופנאי ובכך לפנות את צירי התנועה העירוניים ולחסוך בדלק ובפליטת חומרים מזהמים. הפרויקט כולל שני זוגות של מנהרות מקבילות לאורך שישה קילומטרים, וכן את מחלף נווה שאנן, המחלף הגדול בישראל. המנהרות כוללות מערכות מתקדמות לניטור אירועים וטיפול בהם. המנהרות משמשות כיום אלפי מכוניות, משאיות ואוטובוסים מדי יום.

במהלך כהונתו של יונה יהב נבנו מספר כבישים מרכזיים, בהם כביש נחל הגיבורים, המחבר את רחוב חטיבת גולני בעיר התחתית עם מחלף רופין ורחוב שמחה גולן, בסמוך לגרנד קניון, לאורך כ-2.3 קילומטרים ותוך שמירה מרבית על ערכי הנוף ותוואי הנחל. בנוסף, נבנה כביש עוקף קריות, שמכיל מחלפים המחברים אותו לעיר התחתית, לשכונות הדר הכרמל ונווה שאנן, לכביש 75 וכן לקריות. כביש זה, לצד מנהרות הכרמל וכביש נחל הגיבורים, נועד לחסוך זמן נסיעה ולהפחית את זיהום האוויר מתחבורה בעיר. נוסף לכך, שודרגו בעיר מאות קילומטרים של כבישים שכונתיים.

בהמשך כהונתו כראש העיר, החלה לפעול המטרונית ברחבי העיר- פרויקט להסעת המונים ברחבי מטרופולין חיפה, במסגרתו נבנו מסלולים ייעודיים לאוטובוסים לצד תחנות חדשות המאובזרות בעמדות כרטוס חכם ובמידע בזמן אמת הנגיש לציבור. בהמשך לפרויקט זה, הושלם פרויקט חידוש תחנות האוטובוס הישנות בעיר והנגשתן לאנשים עם מוגבלויות, בהתאם לחוק. נוסף לכך, החל במהלך כהונתו של יהב פרויקט הקמת "מרכזית המפרץ", שכלל בניית מבנה חדש ובו אולמות נוסעים, רציפים, תחנות מטרונית ותחנת רכבת המחברת בין מסילת העמק ומסילת החוף. מרכזית המפרץ נחשבת כיום למרכז התחבורתי הגדול בישראל.

פרויקט נוסף שהתחיל בתקופת כהונתו של יהב הוא הרכבלית, פרויקט שנועד לחבר את מרכזית המפרץ ואזור הצ'ק פוסט עם הטכניון ועם אוניברסיטת חיפה. מטרת הפרויקט היא לשפר את הנגישות לשכונות על הכרמל ולמוסדות להשכלה גבוהה בעיר, לצד הקלה בגודש בכבישי העיר וברחובות הסמוכים לקמפוסים בפרט. אורך התוואי המתוכנן של הפרויקט הוא כ-4.4 קילומטרים בהפרש גובה של כ-470 מטרים. כל קרונית מתוכננת להכיל עד עשרה נוסעים ומשך הנסיעה הצפוי הוא כ-19 דקות.

מיזם תחבורה נוסף שהחל בשנת 2017 בחיפה הוא "Car2Go". במסגרת מיזם זה הוקצו חניות רבות לכ-150 כלי רכב חשמליים ברחבי העיר. המיזם פועל בעיר במודל נסיעות קצרות, כך שכל המשתמשים יכולים לקחת רכב מהחנייה ולהחנות אותו בכל חנייה ייעודית אחרת. בעזרת פרויקט זה קיים חיסכון רב לנהגים בהוצאות על תחזוקת הרכב (לרבות דלק, טסט, ביטוח ועוד), מה שמוביל לצמצום ברכישת כלי רכב פרטיים. נוסף על כך, הרכבים החשמליים מצמצמים את השימוש בדלק ועל כן את פליטת החומרים המזהמים לאוויר.

כמו כן, בעת כהונת יהב נבנו מנהרות תשתית רב מערכתיות בעיר התחתית ובשכונת הדר. מנהרות אלה נועדו להיות פתרון יעיל ומתקדם להעברת תשתיות באזורים צפופים. הן משמשות כיום להעברת כמות גדולה של תשתיות תת-קרקעיות. המנהרות מאפשרות כניסה לצורך בקרה וטיפול ללא צורך לחפור בכביש ולהפריע לתנועה. המנהרות כוללות תשתיות חשמל, תאורה, בזק, הוט, חברות תקשורת, מים, ביוב וניקוז, בקרת רמזורים, תשתיות רכבת קלה ועוד. המנהרות בחיפה מתפרשות לאורך כולל של כ-4.5 ק"מ.

תרבות ופנאי

במסגרת שיפוץ העיר התחתית, עבר מתחם השוק הטורקי תהליך שיקום ושחזור כמתחם תיירותי. במסגרת הליך זה, המתחם עבר החלפת תשתיות, ריצוף מחדש, שחזור חזיתות המבנים והוספת תאורת רחוב חדשה. במתחם נפתחו מלונות, מסעדות, פאבים, בוטיקים וחנויות מזון ואופנה. בנוסף, מתקיימים בו אירועים, חגיגות ומופעים, הפתוחים לציבור הרחב לאורך השנה. ב-2018 הפרויקט זכה להימנות בין שבעת הפרויקטים החשובים בעולם בוועידה עולמית לחדשנות בברצלונה.

עוד בתקופת כהונתו כחבר מועצת העיר קידם יהב את בניית הטיילת בחוף הים. באוקטובר 2008 הוכרזה שמורת שקמונה ומאז פותח האזור כמרחב לטיול, תוך שמירה על ערכי הטבע. הפארק משתרע לאורך כ-1.5 קילומטרים ומכיל טיילת המקבילה לקו המים, שביל אופניים, ספסלים ומרפסות עץ הצופות אל הים. מדרום לשמורת שקמונה הוקם פארק הכט, המשתרע על שטח של כ-75 דונם ומהווה הפארק הגדול ביותר בשטחה האורבני של עיר. הפארק מציע דשאים, מסלולי ריצה ואופניים מישורי, מתקני משחק לילדים, מתקני כושר, פינות ישיבה ואף פינות פיקניק. בהמשך, נוספה אל הפארקים הקיימים טיילת חוף הכרמל, המקשרת בין טיילת הים לבין פארק הכט וטיילת שקמונה. הטיילת מאפשרת פעילויות שונות כגון הליכה, רכיבה על אופניים, דיג, שיט, גלישה ועוד. במקביל, קידם יהב את שיפוץ חוף נאות בקריית חיים, שכלל הקמת מבנה שירותים ומלתחות, שיפור ההנגשה בחוף, ריצוף הטיילת, הוספת ספסלים ושולחנות, גינון, תאורת חוף, מתקן ייחודי למשחקי מטקות וכן רחבת ריקודים. כמו כן, בכל רחבי העיר חודשו מגרשי המשחקים וזכו להצללה.

בתקופת כהונתו של יהב שוקמה התזמורת הסימפונית חיפה שהפכה לגורם חשוב בחיי התרבות בעיר, ומפעילה בין היתר את האופרה בחיפה ואת "תזמורת ביג בנד חיפה", אשר הוקמו בתקופה זו.

בשנת 2017 הוקם בחיפה גן משחקים נגיש בגן הזיכרון, מול בניין עיריית חיפה. הגן כולל מתקני משחקים נגישים לכיסאות גלגלים ומטרתו היא לאפשר משחק משותף של ילדים עם ובלי מוגבלויות. בנוסף לכך, לצד גן המשחקים הוקם "גן ריחות" בו נשתלו צמחים שונים באדניות גבוהות המותאמות לאנשים בכיסאות גלגלים. לצד כל צמח הותקן שלט עם שמו בעברית ובכתב ברייל. מדי שנה מתקיים במקום אירוע נטיעות לכבוד ט"ו בשבט בו משתתפים נציגים מעיריית חיפה וכן נציגים מתנועות נוער שונות בעיר.

ספורט

בהמשך לפארק הכט, הוקם מתחם ייעודי לגולשי סקייטים - "סקייט פארק". מתחם כולל כ-1,600 מ"ר של רמפות, מעקות ומשטחים המדמים רחובות ומדרגות. המתחם מציע מסלולי רכיבה ייחודיים לגולשים והוא מוקף במדשאות, שבילים ומתחמי ישיבה. סביב הפארק קיימת תאורת לד המאפשרת את פעילותו גם בשעות החשכה. בנוסף לכך, הוצבו בפארק הכט ובשכונות רבות נוספות ברחבי העיר מתקני כושר שכונתיים, ללא תשלום, המיועדים לעודד פעילות גופנית באוויר הפתוח בקרב תושבי העיר.

בתקופת כהונתו של יהב התקיים שיפוץ בהיכל הספורט ברוממה. השיפוץ כלל הכפלת מספר מקומות הישיבה במתקן והתאמתו לתקנים הבינלאומיים המאפשרים אירוח אליפויות כדורסל בינלאומיות. לאחר השיפוץ הפך ההיכל לגדול ביותר בצפון הארץ. בשנת 2014 הוקם אצטדיון סמי עופר בעיר. האצטדיון מכיל 30,942 מושבים והוא מיועד הן למשחקי כדורגל והן למופעי בידור. הוא מצויד במערכות תאורה, השקיה, כריזה ואבטחה, מה שהפך אותו לאצטדיון המודרני בישראל, ואפשר לו לארח משחקים בינלאומיים. האצטדיון הוכרז כמקום שני ביופיו בעולם וכמקום שמיני בעולם ברמת האבזור שבו.

הוקם בחיפה מסלול אופניים אולימפי לאופני הרים באזור נחל אזוב, המכיל לאורכו קטעים הרריים, בוציים וחוליים לאורך 6.7 קילומטרים. ביולי 2010 המסלול שימש כאתר המארח של אליפות אירופה לאופני הרים. נוסף לכך, בשנת 2018 נבנה בשכונת נווה שאנן הספורטק החדש, כחלק מתוכנית בניית מתקני ספורט חדשים ברמה גבוהה בכל רחבי העיר.

בשנותיו כראש עיר, קידם יהב מרוצים ותחרויות בעיר, ביניהם מרוץ המדרגות - מרוץ הכולל 1,075 מדרגות שאורכו שלושה קילומטרים, הוא מתחיל בקמפוס הנמל בעיר התחתית ומסתיים בגן האם שבמרכז הכרמל ומותאם לספורטאים מקצועיים וחובבנים בכל הגילאים. מרוץ נוסף המתקיים מדי שנה בעיר הוא "מרוץ חיפה", המתקיים במסלול לאורך חופי הים ובמקביל לפארק שקמונה, עם מקצים תחרותיים של חצי מרתון, עשרה קילומטרים וחמישה קילומטרים, וכן מקצה קצר יותר של שניים וחצי קילומטרים. כמו כן מתקיימת בחיפה תחרות "האיש החזק", שבה נוטלים חלק 50 משתתפים המתחרים בתחנות שונות כגון הרמת כדור בטון וגרירת משאית.

תיירות וקשרים בינלאומיים

על פי תוכניותיו של יהב, יש ליצור פתח מחזית העיר אל הים ולפתח מרחבי בילוי ותיירות באזור הנמל. למימוש הרעיון, תבע יהב מרכבת ישראל לבצע שיקוע של המסילה באזור המוניציפלי של חיפה. בשנת 2010 הציעה רכבת ישראל, כחלק מהתוכנית לחשמול מסילות הרכבת, לשקע רק חלק קטן ממתווה המסילה, שאורכו 7 ק"מ. יהב דרש לשקע את מסלול הרכבת לאורך כל תוואי נסיעתה בעיר. דרישה זו נדחתה ועיריית חיפה יצאה למאבק בשיתוף החברה להגנת הטבע וארגונים חברתיים וירוקים. בפברואר 2012 הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה התחייבה רכבת ישראל לשקע 1.6 קילומטרים בפארק הכט בתקציב של עד חצי מיליארד ש"ח. בתמורה התחייבה עיריית חיפה שלא לפעול כנגד ההחלטה לעבור לרכבת המונעת על ידי חשמל.

יהב קידם במהלך כהונתו תוכנית לפיתוח חזית ים עירונית לעיר. במסגרת תוכנית זו נבנו מתקני נמל מודרניים, המעניקים מענה לצורכי ההובלה הימית ולאוניות ענק העוגנות בנמל. לפי חזונו של יהב, הנמל המערבי מיועד להפוך לנמל לספינות טיולים, אשר יעגנו מול המושבה הגרמנית ויפתחו ציר תיירות מהנמל, דרך העיר התחתית והמושבה הגרמנית ועד לטיילת לואי שעל הר הכרמל.

בתקופתו של יהב נבנתה אכסניית הנוער החדשה, הממוקמת במבואות העיר הדרומיים בסמוך למרכז הקונגרסים ובמרחק הליכה מחוף הים. האכסניה כוללת שלושה מבנים ובהם 100 חדרי שינה. כמו כן, האכסניה מכילה מגרש ספורט, חדר אוכל ל-250 סועדים, אולם הרצאות ומרכזי לימוד מאובזרים בציוד אור-קולי. לצד האירוח באכסניה, מתקיימים בה כנסים, ימי עיון והשתלמויות. בנוסף, הוקמו בתקופה זו 44 מלונות בעיר.

בתקופתו כראש עיר קידם יהב קשרים בינלאומיים עם ערים ברחבי העולם, כולל הסכמי ידידות וערים תאומות, ביניהן ערים שונות ברפובליקה העממית של סין כמו שנג'ן, צ'נגדו ושאנגחאי. במסגרת קשרים אלו יהב עודד את מנהלת נמל שאנגחאי, הנמל הגדול בעולם, לגשת למכרז ניהול לנמל חיפה.

מדע ותעשייה

כראש העיר, קידם יהב את פינוי מכל האמוניה שהיה קיים בעיר. עם זאת, הוא ספג ביקורת רבה מפעילי סביבה ביחס לעמדתו במשך השנים לזיהום האוויר בעיר. בסוף יולי 2014 הגישה את מסקנותיה לכנסת "ועדת המשנה לבדיקת בעיות סביבה ותכנון במפרץ חיפה" של ועדת הפנים והגנת הסביבה[33]. יהב, שנכח בישיבה שבה הוצגו הדברים, ברך על עבודתה המקצועית של ועדת המשנה בראשותו של דב חנין[34]. באותה עת פנה מבקר המדינה יוסף שפירא אל הוועדה לביקורת המדינה על מנת לקיים דיון דחוף בנושא החומרים המסוכנים במפרץ חיפה[35]. באפריל 2015 חיפה חתם על צווים לשלילת רישיון העסק למפעלים מזהמים במפרץ, לאחר פרסום נתונים חדשים על זיהום האוויר באזור[36].

בתקופתו של יהב החל בפיתוח "פארק מדעי החיים" סמוך לפארק מת"ם, עבור חברות המתמחות בתחומי הרפואה ומדעי החיים, על שטח של 31 דונם. בין התאגידים שהקימו מרכז פיתוח בפארק נמצאת ג'נרל אלקטריק, הפועלת בין היתר בתחום המכשור הרפואי[37].

חיים אישיים

יונה יהב נשוי לפרופ' רבקה יהב, מרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית, ראש המרכז הקליני הבין-תחומי[38] באוניברסיטת חיפה ויושבת ראש האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. לזוג שלושה ילדים[1]. מתגורר בשכונת דניה בחיפה. בנם הגדול של הזוג הוא מנישואיה הראשונים של רבקה ליהודה מונהייט, אשר נפל במלחמת יום הכיפורים. לאחר נישואיה ליהב, נולדו לזוג 2 בנות נוספות.

פרסים והוקרה

  • בפברואר 2008 עוטר יהב באות לגיון הכבוד על ידי הסנאט הצרפתי, כאות הערכה למנהיגותו במהלך ימי מלחמת לבנון השנייה ועל תרומתו לפיתוח קשרים תרבותיים וכלכליים בין העיר חיפה לצרפת.
  • בפברואר 2009 זכה יהב בפרס "אזרחות גלובלית על שם ד"ר ג'ין מאייר" מטעם אוניברסיטת טאפטס בבוסטון.
  • בשנת 2009 הוענק ליהב אות "יקיר תנועות הנוער" של מועצת תנועות הנוער בישראל. האות ניתן ליהב כראש רשות מקומית הפועל לקידום ולטיפוח פעולתן של תנועות הנוער בעיר, על תמיכתו בכל תנועות הנוער בחיפה ועל פועלו לשמירת מערכת היחסים המוצלחת בין בני הנוער בני הדתות השונות.
  • באוקטובר 2012 עוטר יהב באות צלב הכבוד בגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה "Großes Verdienstkreuz", מטעם נשיא הרפובליקה, על פעולתו הרבה להידוק הקשרים בין גרמניה וישראל וכן לקידום הקשרים בין חיפה ועריה התאומות בגרמניה.
  • בדצמבר 2013 זכה בתואר "יקיר המלונאות" מטעם התאחדות המלונות בישראל.
  • ביוני 2014 הוענק ליהב עיטור רמב"ם על פעילויותיו הציבוריות בתחומי החברה, התרבות והפוליטיקה, תוך מחויבות עמוקה לדו-קיום בעיר ולטובת תושבי חיפה.
  • ביוני 2016 הוענק ליהב אות הכבוד של ארגון הרוטרי על ידי מועדון רוטרי חיפה.

ספרים

  • "אנטומיה של נפילה", נכתב יחד עם פרופסור שבח וייס (1977)[39].
  • "לשון הרע" (1987, 1996, 2008).
פורטל
פורטל

ראו גם פורטל חיפה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יונה יהב

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שיחת נפש - עונה 6: יונה יהב, סרטון באתר יוטיוב, מתוך ערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, 18 ביוני 2017
  2. ^ אייל לוי, ‏"חתמו על פשקווילים, קראו להתפלל שאפסיד, עכשיו כולם מחפשים אותי", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2024
  3. ^ עו"ד יונה יהב - קורות חיים, באתר עיריית חיפה(הקישור אינו פעיל, 23 בנובמבר 2017)
  4. ^ יוסי בן-בסט, יונה יהב נבחר יו"ר התאחדות הסטודנטים, על המשמר, 10 באפריל 1969
  5. ^ אורי מילשטיין, ‏הישיבה אצל גולדה וההפגנה בכיכר: המאבק ההיסטורי למען מסורבי העלייה, באתר מעריב אונליין, 27 באוקטובר 2018
  6. ^ יחיאל לימור, יונה יהב -מזכיר הויוג'ס, מעריב, 18 במאי 1970
  7. ^ יונה יהב הושאל למשרד התחבורה, דבר, 23 באוגוסט 1976
  8. ^ נשלמות הרשימות לבחירות המקומיות, דבר, 5 באוקטובר 1978
  9. ^ יגאל קוצר, מהשבוע: סרטי יום שישי בחיפה, חדשות, 7 במאי 1986
  10. ^ עתי"ם, יהב יודיע היום על ריצה לראשות העיר חיפה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2003
  11. ^ הדס מגן, ‏עו"ד יהב מצטרף למשרד רוה, באתר גלובס, 20 במרץ 2000
  12. ^ משרד עו"ד יונה יהב ומשרד מכרמיאל התמזגו עם משרד עוה"ד יהודה רווה, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2002
  13. ^ יגאל קוצר, תיאטרון חיפה, סדר חדש, חדשות, 14 ביולי 1987
  14. ^ שלבי החקיקה של חוק השמות (תיקון מס' 4), התשנ"ט-1999, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  15. ^ שלבי החקיקה של חוק הקולנוע, התשנ"ט-1998, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  16. ^ שלבי החקיקה של חוק לעידוד השירים בשפה העברית (תיקוני חקיקה), התשנ"ט-1998, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  17. ^ אטילה שומפלבי, ראש העיר חיפה יונה יהב מונה לסגן יו"ר מועצת קדימה, באתר ynet, 9 ביולי 2009
  18. ^ אלון שני, ‏יונה יהב - ראש המטה של כחלון בצפון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בדצמבר 2014‏
  19. ^ גלעד צוויק, הזיגזג הגדול של כחלון, באתר מידה, 19 בינואר 2015
  20. ^ אריק בנדר, ‏המפלגה היהודית־ערבית החדשה: "שחר - מפלגה של כולם", באתר מעריב אונליין, 4 בדצמבר 2020
  21. ^ דוד רטנר, יונה יהב: עוד חמש שנים וחצי חיפה תיראה אחרת לגמרי, באתר הארץ, 5 ביוני 2003
  22. ^ דוד רטנר, מועמדת העבודה עליזה שנהר פרשה מהמרוץ לראשות עיריית חיפה, באתר הארץ, 30 במאי 2003
  23. ^ דוד רטנר, ברגע האחרון התגייס מצנע לטובת המועמד יונה יהב, באתר הארץ, 3 ביוני 2003
  24. ^ בועז כהן, יהב הודיע על התפטרותו ממועצת העיר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 3 בינואר 2019
  25. ^ יהב נגד עציוני: סיבוב שני בחיפה, תבוסה לקליש-רותם, באתר ynet, 28 בפברואר 2024
  26. ^ ירון דרוקמן, סיון חילאי, מאיר תורג'מן, מתן צורי, איתן גליקמן, ליאור אל-חי, רוני גרין שאולוב, אלישע בן קימון, יהב חוזר לראשות העיר חיפה, מהפך חרדי בבית שמש: תוצאות הסבב השני בבחירות המקומיות, באתר ynet, 10 במרץ 2024
  27. ^ דוד חיון, ‏שינוי מפתיע בקרית הספורט בדרום חיפה: אפשרות ל-1,000 יח"ד, באתר גלובס, 22 במאי 2005
    רנית נחום-הלוי, חיפה ממשיכה לייצר ביקושים - אושרה בנייתן של 1,391 דירות במבואות הדרומיים בעיר, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2010
  28. ^ יגאל חי, אושרה התוכנית להרחבת נאות פרס ב-5,072 דירות, באתר כלבו – חיפה והצפון, 19 ביוני 2018
  29. ^ מיכל מרגלית, ‏למרות ההתנגדויות: 850 יח"ד אושרו בתוכנית "גבעת זמר" בחיפה, באתר גלובס, 4 ביולי 2010
  30. ^ אורי חודי, ‏תוכנית מתאר לחיפה: עוד 15 אלף דירות עד 2025, באתר גלובס, 26 בפברואר 2014
  31. ^ עירוני א', באתר עיריית חיפה
  32. ^ איך זה התחיל? מפרויקט לניסוי, באתר בית הספר "עין הים"
  33. ^ צבי לביא, ח"כים: לשקול הרחבת נמל חיפה במקום הקמת חדש, באתר ynet, 30 ביולי 2014
  34. ^ צפריר רינת, אלי אשכנזי, המלצות לצעדים נוספים נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה, באתר הארץ, 31 ביולי 2014
  35. ^ אורנה נירנפלד ודורון סולומון, מבקר המדינה דורש דיון דחוף בחומ"ס במפרץ, באתר mynet‏ חיפה, 31 ביולי 2014
  36. ^ נעה שפיגל, ראש העיר חיפה חתם על צווים לשלילת רישיון העסק למפעלים מזהמים במפרץ, באתר הארץ, 19 באפריל 2015
  37. ^ אתר למנויים בלבד רותי לוי, הביומד לחיפה: חטיבת הבריאות של GE פותחת מרכז פיתוח ותגייס עשרות עובדים, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2016
  38. ^ אתר המרכז
  39. ^ נחום ברנע, הפרופ' לאנטומיה והמנכ"ל, דבר, 3 בפברואר 1978


ראשי עיריית חיפה (החל מ-1873)
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית נג'יב אפנדי אל-יאסין (1873–1877) • אחמד אפנדי ג'לבי (1877–1881) • מוסטפא בר אל-סאלח (1881–1884) • מוסטפא פאשה אל-ח'ליל (1885–1903) • ג'אמל צאדק (1904–1910) • רפעאת אל-צאלח (1010–1911) • אברהים אל-ח'ליל (1911–1913) • חסן שוכרי (1914–1917)
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי חסן שוכרי (1917–1920) • עבד אל-רחמן אל-חאג' (1920–1927) • חסן שוכרי (1927–1940) • שבתי לוי (1934–1937)
ישראלישראל מדינת ישראל שבתי לוי (1948–1951) • אבא חושי (1951–1969) • משה פלימן (1969–1973) • יוסף אלמוגי (1974–1975) • ירוחם צייזל (1975–1978) • אריה גוראל (1978–1993) • עמרם מצנע (1993–2003) • גיורא פישר (בפועל) (2003) • יונה יהב (2003–2018) • עינת קליש רותם (2018–2024) • יונה יהב (2024–הווה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38301255יונה יהב

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יונה_יהב&oldid=2532905"